×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ט׳:גמרא
;?!
אָ
איְצִיאָה בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אַף הֲוָיָיה בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אוֹ דִלְמָא הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי מַקְּשִׁינַן מָה הֲוָיָיה דְכֶסֶף לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אַף הֲוָיָיה דִשְׁטָר לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ. בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ בהֲוָיָיה לִיצִיאָה מַקְּשִׁינַן דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ד:ב׳} וְיָצְאָה וְהָיְתָה.: אִיתְּמַר כְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ רָבָא וְרָבִינָא אָמְרִי מְקוּדֶּשֶׁת רַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמְרִי גאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אָמַר רַב פָּפָּא אֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי אֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ דִּכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ הֲוָיָיה לִיצִיאָה מָה יְצִיאָה לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אַף הֲוָיָיה נָמֵי לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ. וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ הֲוָיָיה לִיצִיאָה מָה יְצִיאָה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה אַף הֲוָיָיה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה. מֵיתִיבִי דאֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִשּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן מַאי לָאו שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִשּׂוּאִין מַמָּשׁ לָא שְׁטָרֵי פְּסִיקָתָא וְכִדְרַב גִּידֵּל אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב הכַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ לְבִתְּךָ כָּךְ וְכָךְ עָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ קָנוּ הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים בַּאֲמִירָה.: וּבְבִיאָה.: מְנָא לַן אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:כ״ב} בְּעוּלַת בַּעַל מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ בַּעַל עַל יְדֵי בְעִילָה א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי זֵירָא לר׳לְרַבִּי אֲבָהוּ וְאָמְרִי לַהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּעוּרָה זוֹ שֶׁשָּׁנָה רַבִּי {דברים כ״ד:א׳} וּבְעָלָהּ מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא עַד דִּמְקַדֵּשׁ וַהֲדַר בָּעֵיל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ ר׳רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אִם כֵּן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּאָמַר רַחֲמָנָא בִּסְקִילָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אִי דְּאקַדֵּישׁ וַהֲדַר בְּעֵיל בְּעוּלָה הִיא אִי דְּאקַדֵּישׁ וְלָא בְּעֵיל לָאו כְּלוּם הוּא אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. א״לאֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי וְרַבָּנַן אֶלָּא בְּאַחֵר אֲבָל בַּעַל דִּבְרֵי הַכֹּל אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ עֲשָׂאָהּ בְּעוּלָה. מַאי הִיא דְּתַנְיָא הבָּאוּ עָלֶיהָ י׳עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַעֲדַיִין הִיא בְּתוּלָה כּוּלָּן בִּסְקִילָה רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכוּלָּן בְּחֶנֶק. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּשְׁטָר הוֹאִיל וְגוֹמֵר וּמוֹצִיא גּוֹמֵר וּמַכְנִיס. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי וּבְעָלָהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ זוֹ נִקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּבִיאָה. ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא תֵּיתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר מִיבָמָה וּמָה יְבָמָהּ שֶׁאֵין נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִב {שמות כ״א:י׳} אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאַחֶרֶת מָה אַחֶרֶת מִיקַּנְיָא בְּבִיאָה אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה מִיקַּנְיָא בְּבִיאָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ א״כאִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא וּבָעַל מַאי וּבְעָלָהּ שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וּלְרָבָא דְּאָמַר בַּר אֲהִינָא אַסְבְּרַהּ לִי {דברים כ״ד:א׳} כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ קִידּוּשִׁין הַמְסוּרִין לְבִיאָה הָווּ קִידּוּשִׁין קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה לָא הָווּ קִידּוּשִׁין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אוֹ בְעָלָהּ מַאי וּבְעָלָהּ שְׁמַע מִינַּהּ כּוּלְּהוּ. וְרַבִּי הַאי בְּעוּלַת בַּעַל מַאי עָבֵיד לֵיהּ הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ בַּעַל עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּעוּלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאֵין אַחֵר עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּעוּלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וּמִי אִית לֵיהּ לרבי הַאי סְבָרָא וְהָתַנְיָא בָּאוּ עָלֶיהָ י׳עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַעֲדַיִין הִיא בְּתוּלָה כּוּלָּם בִּסְקִילָה רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכוּלָּם בְּחֶנֶקמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בתר דבעייה הדר פשטה בענן לשמה דכתיב ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בענן כתיבת הגט לשמה אף הויה שטר שמתקדשת בו בענן לשמה. איתמר כתבו לשטר שמתקדשת בו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת מאי טעמא מקשינן הויה ליציאה מה יציאה לשמה ושלא מדעתה אף הויה נמי לשמה ושלא מדעתה, רב פפא ורב שרביה אמרי אינה מקודשת וכול׳. וקימא לן כר׳ פפא ורב שרביה. ומותבינן עליה אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהם. ואף על גב דקא משנינן ומוקמינן לה בשטרי פסקאתא וכדרב גדל אמ׳ רב דאמ׳ כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו הן הן דברים הנקנין באמירה, אשינויי לא סמכינן, ותו⁠(ב) [ד]⁠רבא נחמן קאיי כותיהוב. ויש מי שאומרין הילכתא כרבא וכרבינא, והדבר צריך עיוןג. בביאה מנא לן אמ׳ ר׳ יוחנן שנ׳ והיא בעולת בעל מלמד שנקנית לבעל על ידי בעילה. אמרו ליה לר׳ יוחנן כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה. אמ׳ להו אוד מההיא כיון דכת׳ כי יקח איש אשה בקידושין ובעלה בביאה, הוה אמינא תרויהו באעי ואינו קונה אותה עד דמקדש ובועל קא משמע לן והיא בעולת בעל. ומקשינן או הכי דבענן תרתי קיחה ובעילה ובכך תהיה קנויה לו, נערה מאורסה בתולה דאמ׳ רחמנא בסקילה היכי משכחת לה כול׳. ופריקנ׳ לא משכחת לה אליבא דר׳ יוחנן דמוקים ליה להאי קרא דמפיק לקידוש׳ בביאה מיניה, ארוסה בתולה, אלא כגון שקידשה בשטר דמאן דמקדיש בשטר אפילו לא בעל מקודש׳ מאי טעמ׳ הואיל והשטר דהוא הגט גומר ומוציא כך שטר אירוסין גומר (ומוציא) {ומכניס}. ור׳ יוחנן דיליף קידושין בביאה מן והיא בעולת בעל האי קרא דרבי ובעלה מאי עביד ליה, זו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה, סלקא דעתא אמינא הואיל וכתב אם אחרת יקח לו הקישה הכת׳ לאחרת מה אחרת מיקניא בביאה אף אמה העבריה מיקניא בביאה קא משמע לן. ורבי האי סברא נפקא ליה מדלא כת׳ ובעל, ומדלא כתיב הבעלה אלא כת׳ כי יקח איש אשה ובעלה, שמעינן מינה תלת שמעינן מינ׳ שהאשה נקנית בביאה, וזו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה, וקידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין.
ורבי דמפיק לה אשה נקנית בביאה מן ובעלה, האי קרא והיא בעולת בעל מאי עביד ליה, מיבעי ליה בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ואין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה.
מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
א בכת״י ותוב רב נחמן, וצ״ל ותו דרב נחמן, ב׳ וד׳ מתחלפים הרבה בכת״י זה.
ב ברא״ש סימן טז מבאר דכונת רבינו להא דאמר רב נחמן לעיל בע״א דכתב לה על הניר או על החרס אע״פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי וכו׳ מקודשת בין ע״י אביה ובין ע״י עצמה מדעתה והוא שבגרה. ודחה הרא״ש ד״מדעתה״ קאי על הדעת לקדושין. והרמב״ן העתיק לשון הר״ח ״ותו דרב אשי סבירא ליה כוותיה״ והיינו הראיה שהביא הרי״ף מכתובות קב, א.
ג ועיין במרדכי סימן תפח ובטור אבה״ע סימן לב שכתבו ג״כ בשם רבינו דהלכה כרב פפא ורב שרביה, יע״ש, ולכאורה צ״ב דהרי מבואר כאן שרבינו מסתפק בזה. ואולי כיון שבתחילה פסק כן, זהו עיקר דעתו, אלא דמ״מ נסתפק בזה קצת. ויעוין ברשב״א שכתב, והרב בעל ההלכות פסק כרבא ורבינא וכו׳ ויש לחוש להן וכך כתב ר״ח ז״ל ויש מי שאומר הלכתא כרבא ורבינא וצ״ע. עכ״ל, ומשמע שנוקט דרבינו נמי מסתפק לפסוק כן. ויעוין ברי״ף (א, א) דפסק כרב פפא ורב שרביה מחמת טעם רבינו, והוסיף עוד טעם בזה. וכ״פ הרמב״ם בהל׳ אישות פ״ג ה״ד. וכ״ה במרדכי שם בשם ספר חפץ. ודעת היש אומרים שהביא רבינו היא דעת בה״ג סוף הלכות קדושין (פד, א), והובא גם בטור שם, וכ״כ התוס׳ רי״ד. וע״ע ברא״ש סימן טז מה שהביא בזה, ומסיק דכיון דאיפלגו בה רבוותא עבדינן לחומרא ומקודשת מספק, וכ״כ הטור בשם הרמ״ה.
ד =אי. נוסח מצוי בר״ח ובגאונים.
ה לכאורה נראה שצריך להגיה [או] בעלה, וכמבואר לפנינו בגמ׳ דרבי יליף לה מדלא כתיב או בעלה. ואין לומר דכן גרס רבינו בגמ׳, דע״כ אם היה כתוב ״כי יקח איש אשה בעלה״ ודאי היה משמע דבעינן מסורין לביאה, ודוקא אם היה כתוב או בעלה [כמבואר לפנינו בגמ׳] אז הו״א דלא בעינן מסורין לביאה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144