R. Chananel Kiddushin 8a – ר' חננאל קידושין ח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אַף שָׁוֶה כֶּסֶף נָמֵי דקייץ. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ה:נ״א} מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ בְּכֶסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵינוֹ נִקְנֶה בִּתְבוּאָה וְכֵלִים. הַאי תְּבוּאָה וְכֵלִים הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא מַקְנוּ בְּהוּ כְּלָל {ויקרא כ״ה:נ״א} יָשִׁיב גְּאוּלָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא ^אלְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף. וְאִי דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי אֶלָּא לָאו דְּאִית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. וְאִידָּךְ ה״קהָכִי קָאָמַר בְּתוֹרַת כֶּסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵין נִקְנֶה בְּתוֹרַת תְּבוּאָה וְכֵלִים וּמַאי נִינְהוּ חֲלִיפִין. וּלְרַב נַחְמָן דְּאָמַר פֵּירוֹת לָא עָבְדִי חֲלִיפִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּדְקָאָמְרַתְּ מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא כֶּסֶף דְּאִי אִית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה אִין אִי לָא לָא אֲבָל תְּבוּאָה וְכֵלִים אֵימָא מִדִּמְקָרְבָא הֲנָאָתַיְיהוּ גָּמַר וּמַקְנֵי נַפְשֵׁיהּ קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא עֵגֶל זֶה לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זֹה לְפִדְיוֹן בְּנִי לֹא אָמַר כְּלוּם עֵגֶל זֶה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי בְּנוֹ פָּדוּי. הַאי פִּדְיוֹן הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא שָׁוֵי כֹּל כְּמִינֵּיהּ אֶלָּא לָאו אַף עַל גַּב דְּשָׁוֵי וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא שָׁוֵי ^בוּכְגוֹן דְּקַבֵּיל כֹּהֵן עִילָּוֵיהּ כִּי הָא דְּרַב כָּהֲנָא שָׁקֵיל סוּדָרָא מִבֵּי פִּדְיוֹן הַבֵּן אָמַר לֵיהּ לְדִידִי חֲזֵי לִי חָמֵשׁ סְלָעִים. אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא וּמִבְּעֵי לֵיהּ סוּדָרָא אַרֵישֵׁיהּ אֲבָל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא כִּי הָא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי זְבַן סוּדָרָא מֵאִימֵּיהּ דְּרָבָה מִקּוּבֵּי שָׁוֵי עַשְׂרָה בִּתְלֵיסַר.: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ^גהִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְנָתַן לָהּ דִּינָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַשְׁלִים מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ מָנֶה וְיָהֵב לַהּ דִּינָר כְּמַאן דְּאָמַר לַהּ עַל מְנָת דָּמֵי. וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב ^דכׇּל הָאוֹמֵר ע״מעַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי. מֵיתִיבִי ^ההִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהָיָה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ וְרָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אֲפִילּוּ בַּדִּינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. ^והָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר בְּמָנֶה זו הָא מִדְּסֵיפָא בְּמָנֶה זו רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם. דְּקָא תָנֵי סֵיפָא אָמַר לָהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה זו וְנִמְצָא מָנֶה חָסֵר דִּינָר אוֹ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת ^זדִּינָר רַע הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַחְלִיף. ^חלָא רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּאָמַר בְּמָנֶה זו וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ רָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אפי׳אֲפִילּוּ בְּדִינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ כֵּיצַד כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ בְּמָנֶה זו. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם הַשְׁתָּא בְּמָנֶה סְתָם לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי בְּמָנֶה זו מִיבַּעְיָא. אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לגלוי רֵישָׁא שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא בְּמָנֶה זו אֲבָל בְּמָנֶה סְתָם הָווּ קִידּוּשִׁין תְּנָא סֵיפָא בְּמָנֶה זו מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. רַב אָשֵׁי אָמַר מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ שָׁאנֵי דְּדַעְתַּהּ אַכּוּלֵּיהּ. הַאי דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדְעָה בֵּיהּ הָא סְבַרָה וְקַבִּלָה לָא צְרִיכָא דְּיַהֲבֵיהּ נִיהֲלַיהּ בְּלֵילְיָא אִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח לַיהּ בֵּינֵי זוּזֵי. הַאי דִּינָר רַע הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נָפֵיק הַיְינוּ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אָמַר רַב פָּפָּא ^טכְּגוֹן דְּנָפֵיק עַל יְדֵי הַדְּחָק.: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן ^יאָמַר לַהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהִנִּיחַ לָהּ מַשְׁכּוֹן עליה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבדים ב׳:א׳
רמב״ם הלכות עבדים ב׳:ח׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״א:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ד
טור יורה דעה ש״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ה:ה׳

^ג רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ד רמב״ם הלכות אישות ו׳:י״ז
רמב״ם הלכות זכייה ומתנה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ל״ח:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר ל״ח:ג׳

^ה רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ו רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ז רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ח רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ט רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^י רמב״ם הלכות אישות ה׳:כ״ג
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ו׳

E/ע

הערותNotes

אמ׳ רב יוסף מינא אמינא לה דתניא מכסף (נקנה) מקנתו בכסף נקנה עבד עברי ואינו נקנה בתבואה וכלים, ואסיקנ׳ הני תבואה וכלים אית בהו שוה ממון אלא כיון דלא קיצי לא מיחשבי ככסף הכי נמי הני שירי. ודחינן לא הכי קאמ׳ בתורת כסף הוא נקנה פיר׳ כשם שתורת כסף במכירה בשווה שאין הכסף נעשה חליפין אלא דמים^א, כך קניית העבד עברי אינו נקנה אלא בדמים ולא בתורת תבואה וכלים דעבדי חליפין. ואקשינן הניחא לרב ששת דאמ׳ כי פירי עבדי חליפין אלא לרב נחמן דאמ׳ פירי לא עבדי חליפין מאי איכא למימר. אלא לעולם בדמים וכגון דלית בהו בהני תבואה וכלים שוה פרוטה, וכסף לא צריך דודאי כיון דלית ביה שוה פרוטה לא קאני, כי איצטריך תבואה וכלים מהו דתימא כיון דמקרבי הנאתיהו לפי שעה יאכל התבואה מיד והכלים ישתמש בהן מיד אף על גב דלא שוו גמר ומקני נפשיה ולא דמי לכסף, קא משמע לן. ועוד אמ׳ מיהא האומ׳ עגל זה לפדיון בני טלית זו לפדיון בני לא אמ׳ כלום אבל אם אמ׳ עגלה^ב בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בחמש סלעים בפדיון בני בנו פדוי כול׳, שמע מינ׳ דבענן שומא. ודחינן לעולם דלא שוו חמש סלעים וכי אתא לאשמועינן כגון דקבלה כהן עילויה בחמש סלעים, והא איצטריך לאשמועינן אף על גב דלא שווה חמש סלעי׳ כיון דקבליה עליה כהן בחמש סלעין בנו פדוי דנתינה מעליא קרינא ביה. וכמעשה דרב כהנא, דרב כהנא שקל סודרא בחמש סלעין לפדיון הבן ואף על גב דלא הוה שווה אמ׳ לדידי שוה לי חמש סלעים דאנא גברא רבה ומיבעי לי סודרא^ג, ולא אמרן אלא גברא רבה כגון רב כהנא דמיבעי ליה סודרא, אבל כולי עלמא לא, כי הא דמר בר רב אשי זבן סודרא דשוה עשרה בתרי עשר^ד משום דלא איפשר ליה בדלא מיכסי סודרא. אמ׳ ר׳ אלעזר התקדשי לי במנה סתם ונתן לה אפילו דינר אחד מקודשת וישלים, דכיון דאמ׳ לה מנה ויהב לה דינר כמאן דאמ׳ לה על מנת דאמי, וקימא לן כל האומ׳ על מנת כאומ׳ מעכשיו דאמי ונמצא מקדש מעכשיו בדינר על מנת שיתן לה תשלום מנה. ומותבינן ליה התקדשי לי במנה והיה מונה והולך ורצה אחד מהן לחזור אפילו בדינ׳ האחרון הרשות בידו, הא אינו על מנת. ופרקינן הא במפרש התקדשי לי במנה זה. ודחינן והא מדקתאני סופא מנה זה מכלל דרישא במנה סתם. ופריקנ׳ לעולם רישא וסופא במנה {זה}, וסופא פרושי קא מפריש והכי קתאני רצה אחד מהן לחזור אפילו בדינר האחרון הרשות בידו כיצד כגון דאמ׳ לה התקדשי לי במנה זה. וכן^ה אם נמצא מנה חסר דינר, או נמצא בכלל המנה ההוא דינר של נחושת ולא ידעא ביה כלל אינה מקודשת, אבל ידעא ביה סברא וקבילה. וכן אם נמצא בכלל המנה ההוא דינר רע דנפיק על ידי הדחק מקודשת ויחליף. והלכתא כר׳ אלעזר וכדפרשינן לשמעתיה.מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות)

הערות

^א לכאורה משמע מלשון רבינו דמלבד הדין דאין מטבע נעשה חליפין, איכא עוד דין דאין דמים דשוה בשוה נעשים חליפין אלא דמים. ואולי הוצרך לזה לאשמועינן דאפילו לדעת המאן דאמר דמטבע נעשה חליפין ג״כ שייך לדרוש כאן בתורת כסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים.

^ב צריך לומר עגל {ז}⁠ה, וכ״ה בדברי רבינו לעיל. ובערוך ערך עגל גרס: עגול, והיינו עגול של דבילה יע״ש.

^ג לפי גירסא זו רב כהנא עצמו אמר על עצמו דהוא גברא רבה ומיבעי ליה סודרא. אך לפי הגירסא שלפנינו משמע דרב כהנא לא אמר כן, ורק רב אשי אמר ולא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא וכו׳.

^ד וכ״ה בדפוס ישן [עי׳ בתלמוד במהדו׳ עוז והדר], ולפנינו: בתליסר.

^ה עיין בחידושי הרשב״א שהביא לשון רבינו כאן ודקדק מדבריו שאין כונת הגמרא לתרץ דכל הסיפא היא פירושא דרישא, אלא הברייתא נקטה מנה זה בסיפא לגלות שברישא ג״כ מיירי בכה״ג, ואח״כ הא דקתני נמצא מנה חסר דינר הוא עוד בבא, שאם אמר מנה זה ונמצא חסר דינר אינה מקודשת, אף על פי שלא חזרה בה, ומסיק ע״ז ונכון הוא.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון