R. Chananel Chagigah 10a – ר' חננאל חגיגה י.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בְּאוֹנֶס כָּאן בְּרָצוֹן וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּאוֹנֶס ול״קוְלָא קַשְׁיָא כָּאן בְּאֵשֶׁת כֹּהֵן כָּאן בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל. {זכריה ח׳:י׳} וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם אָמַר רַב כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא אָדָם מִדְּבַר הֲלָכָה לִדְבַר מִקְרָא שׁוּב אֵין לוֹ שָׁלוֹם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַפּוֹרֵשׁ מִתַּלְמוּד לְמִשְׁנָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ מִתַּלְמוּד לְתַלְמוּד¹.: מתני׳מַתְנִיתִין: הֶיתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר וְאֵין לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ. הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִן בִּשְׂעָרָהּ שֶׁהֵן מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת הַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת וַעֲרָיוֹת יֵשׁ לָהֶן עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ וְהֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ז:ב׳} כִּי יַפְלִיא {במדבר ו׳:ב׳} כִּי יַפְלִיא שְׁתֵּי פְּעָמִים אַחַת הַפְלָאָה לְאִיסּוּר וְאַחַת הַפְלָאָה לְהֶיתֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים צ״ה:י״א} אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחָזַרְתִּי בִּי. ר׳רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל״ה:ה׳,כ״ב} כֹּל נְדִיב לִבּוֹ חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קי״ט:ק״ו} נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּימָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אִי הֲוַאי הָתָם אָמְרִי לְהוּ דִּידִי עֲדִיפָא מִדִּידְכוּ שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ל׳:ג׳} לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מוֹחֲלִין לוֹ אָמַר רָבָא לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא לְבַר מִדִּשְׁמוּאֵל דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא. דְּאִי מדר׳מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּלְמָא כִּדְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי טַרְפוֹן דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. אִי מדר׳מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְלָא הָדַרְנָא בִּי אִי מִדְּרַבִּי יִצְחָק דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל ^אגָּמַר בְּלִבּוֹ צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְהָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. אִי מִדַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּלְמָא כְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב ^במִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּימָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. אֶלָּא דִּשְׁמוּאֵל לֵית לֵיהּ פִּירְכָא אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי טָבָא חֲדָא פִּלְפַּלְתָּא חֲרִיפְתָּא מִמְּלֵי צַנָּא דְקָרֵי.: הִלְכוֹת שַׁבָּת.: מִיכְתָּב כְּתִיבָן לָא צְרִיכָא לכדר׳לְכִדְרַבִּי אַבָּא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא ^גהַחוֹפֵר גּוּמָּא בְּשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲפָרָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ. כְּמַאן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ. אֲפִילּוּ תֵּימָא לְרַבִּי יְהוּדָה הָתָם מְתַקֵּן הָכָא מְקַלְקֵל הוּא. מַאי כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים ב׳:ב׳
רמב״ם הלכות שבועות ב׳:י׳
טור יורה דעה רל״ט:א׳
טור יורה דעה ר״י:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״י:א׳

^ב רמב״ם הלכות שבועות י״א:ג׳

^ג רמב״ם הלכות שבת א׳:י״ז

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״מִתַּלְמוּד לְתַלְמוּד״) מופיע הטקסט המצונזר: ״מש״ס לש״ס״.

וליוצא ולבא אין שלום מן הצר. אמר רב: כיון שאדם יוצא מדבר הלכה אין לו שלום. ושמואל אמר זה: היוצא מן התלמוד למשנה. ור׳ יוחנן אמר: אפילו היוצא מתלמוד בבל לתלמוד ארץ ישראל אין שלום, שאין דרכיהן אחת. ירושלמי: ר׳ הונא ור׳ ירמיה בשם שמואל: מצאנו שויתר הקב״ה על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. ועל עזיבת התורה לא ויתר, שנאמר: על מה אבדה הארץ וגו׳ ויאמר י״י על עוזבם את תורתי וגו׳. נמנו וגמרו: התלמוד קודם למעשה. הדא דאת אמר: בשיש מי שיעשה אבל אין שם מי יעשה המעשה קודם. כי הא דאמר לון ר׳ אלעזר לר׳ חייא ולר׳ יוסי ולר׳ אמי: אין הויתון יומא דין אמרין ליה אזלינן מגמול חסד. אמר לון: ולא הוה אחרנין למגמל הדא חסד. אמרו ליה: מגור הוה. כלומר אכסנאי הוה. התרת נדרין פורחין באויר, אין להם על מה יסמכו. תניא ר׳ אליעזר אומר: יש להם – כלומר יש לו ראיה מן התורה שיש לו רשות להתיר נדרים, ואינם כעופות הפורחות באויר כאשר שנינו במשנתינו. ומנא לן? שנאמר: כי יפליא ב׳ פעמים – אחת הפלאה לאיסור, ואחת הפלאה להיתיר. ר׳ יהושע אומר מהכא: אשר נשבעתי באפי וחזרתי. שמע מינה: שיש היתיר לשבועות כו׳. ודחינן להני כולהו: דילמא ההפלאה הַיְתירה לרבויי¹ הא אתאי, דתניא: ר׳ יהודה אומר משום ר׳ טרפון: אין אחד מהן נזיר. לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה, כדכתיב: והפליתי ביום ההוא (שמות ח׳:י״ח). כלומר דבר הידוע בודאי ובברור, כך תהיה ההפלאה שמתחייב בה הא.⁠² ור׳ יהושע נמי, דילמא לחזוקה לשבועה קאמר אשר נשבעתי באפי – מרוב הכעס שהכעיסוני וחרה אפי בהם, ואינו להקל כדרך חרטה. והא דר׳ יצחק נמי אפקוה מכל נדיב לב, דאלמא הדבר תלוי בלב, וכל דבר שאינו בכיוון לב כמי שאינו הוא. דילמא האי קרא לכדשמואל הוא דאתא, דאמר: גמר בלבו צריך להוציא בשפתיו, שאף על פי שכל המצוות תלויות בהסכמת לב, כדכתיב: למען תפוש את ישראל בלבם, שבועה ואסר אינו תלויה אלא במבטא שפתים. והא דחנניה בן אחי ר׳ יהושע דדייק מנשבעתי ואקיימה, מכלל שיש דרך שלא לקיים, דילמא כדרב גידל אמר רב, ולהודיע כי הנשבע לקיים מצוה שבועה חלה עליו, שנאמר: נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך – מכלל שיש שבועה אחרת שאינו חייב לקיימה כגון הנשבע לבטל את המצוה. אבל הא דאמר שמואל: לא ייחל דברו, ודייק מכדי כתיב ככל היוצא מפיו יעשה, הוה ליה למכתב: ולא יעבור דברו. לא יחל דברו למה לי? אלא ללמד שכגון זה יש לו חילול, והוא לא יחל מעצמו, אבל אחרים מחילין לו. האי מילתא דשמואל לית בה פירכא. ורבינא דהוא בתרה הודה דשמואל. ירושלמי: רבי מניתיה לרב להתיר נדרים ולראות כתמים ולדון יחידי מן דדמך, ר׳ בעא מרבן גמליאל בריה למנויה נמי בראיית מומי בכורות. א״ל: איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא, ואף על גב דממנין זקינים לדברים יחידים והוא שיהא ראוי לכל הדברים, כהדה ר׳ יהושע בן לוי מני לתלמידוי. והוה מצטער על חד דהוה ולא הוה יכיל ממניתיה וימניניה לדברים יחידים, כלומר לשאר דברים דגמיר להו. הדה אמרה: הראוי לכל הדברים ממנין אותו לדברים יחידים, ושאינו בקי בכל הדברים אין ממנין אותו אפילו לדברים יחידים. ר׳ יודה נשיאה כתב איגרתה דייקר בחוצה לארץ לר׳ חייא בר אבא, וכתב להו: הרי שלחנו אליכם אדם גדול. ומה היא גדולתו? שאינו בוש לומר לא שמעתי. מהו להתעטף בפילונס ולהתיר נדרים? ופשטוה: מותר במקום שאין טלת. הילכות שבת. ומקשינן: הילכות שבת, והלא כתוב בתורה שאסור במלאכה. ופרקינן: צריכא להילכות דהא אשכחן דאיתעבידא מלאכה דהוא פטור עליה. כדר׳ אבא, דאמר ר׳ אבא: החופר גומא ואין כוונתו לגומא אלא ליטול העפר לכסות בו צואה, וכיוצא בה פטור עליה, שנמצא מקלקל לגבי הגומא. דתנן: כל המקלקלין פטורין. והן כמו הרים תלויין כחוט השערה – שאין כח בשערה להחזיק ההר, אלא נראה כתלוי ועומד באויר,רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״לרפויי״.

² כן בכ״י וטיקן 128. בדפוס וילנא תוקן ל: ״הוא״.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון