R. Chananel Berakhot 62b – ר' חננאל ברכות סב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

תַּנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כׇּל מִשְׁכָּב שְׁכַב, חוּץ מִן הַקַּרְקַע. עַל כׇּל מוֹשָׁב שֵׁב, חוּץ מִן הַקּוֹרָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁינָה בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר כְּאִסְטָמָא לְפַרְזְלָא. יְצִיאָה בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר כְּאִסְטָמָא לְפַרְזְלָא. בַּר קַפָּרָא הֲוָה מְזַבֵּן מִילֵּי בְּדִינָרֵי: עַד דְּכָפְנַתְּ – אֱכוֹל. עַד דְּצָחֵית – שְׁתִי, עַד דְּרָתְחָא קִדְרָךָ – שְׁפוֹךְ. קַרְנָא קָרְיָא בְּרוֹמִי, בַּר מְזַבֵּין תְּאֵנֵי, תְּאֵנֵי דַּאֲבוּךְ זַבֵּין. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי לְרַבָּנָן: כִּי עָיְילִיתוּ בִּשְׁבִילֵי דְמָחוֹזָא לְמִיפַּק בֵּיהּ בְּחַקְלָא, לָא תֶּחֱזוֹ לָא לְהַךְ גִּיסָא וְלָא לְהַךְ גִּיסָא, דִּלְמָא יָתְבֵי נְשֵׁי, וְלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ. רַב סָפְרָא עָל לְבֵית הַכִּסֵּא. אֲתָא רַבִּי אַבָּא, נְחַר לֵיהּ אַבָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵיעוּל מָר. בָּתַר דִּנְפַק אֲמַר לֵיהּ: עַד הַשְׁתָּא לָא עֲיַילְתְּ לְשֵׂעִיר, וּגְמַרְתְּ לָךְ מִילֵּי דְשֵׂעִיר! לָאו הָכִי תְּנַן: מְדוּרָה הָיְתָה שָׁם וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ: מְצָאוֹ נָעוּל – בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, מְצָאוֹ פָּתוּחַ – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. אַלְמָא לָאו אוֹרַח אַרְעָא הוּא! וְהוּא סָבַר מְסוּכָּן הוּא. דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר, מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן. סִילוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר עָל לְבֵית הַכִּסֵּא. אֲתָא הַהוּא רוֹמָאָה¹ דַּחֲקֵיהּ. קָם ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְפַק. אֲתָא דְּרָקוֹנָא שַׁמְטֵיהּ לְכַרְכְּשֵׁיהּ. קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ״ (ישעיהו מ״ג:ד׳), אַל תִּקְרֵי ״אָדָם״ אֶלָּא ״אֱדוֹם״.: ״וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ״ (שמואל א כ״ד:י׳). ״וְאָמַר״, ״וְאָמַרְתִּי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ״וַתָּחָס״, ״וְחַסְתִּי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ דָּוִד לְשָׁאוּל: מִן הַתּוֹרָה בֶּן הֲרִיגָה אַתָּה, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף אַתָּה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: בָּא לְהׇרְגְּךָ – הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, אֶלָּא צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּךָ, הִיא חָסָה עָלֶיךָ. וּמַאי הִיא? – דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו״ (שמואל א כ״ד:ד׳). תָּנָא גָּדֵר לִפְנִים מִן גָּדֵר, וּמְעָרָה לְפָנִים מִמְּעָרָה לְהָסֵךְ. אָמַר ר׳רַבִּי: אֶלְעָזָר מְלַמֵּד שֶׁסִּכֵּךְ עַצְמוֹ, כְּסוּכָּה.: ״וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט״ (שמואל א כ״ד:ה׳), אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמְבַזֶּה אֶת הַבְּגָדִים, סוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסּוּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ״ (מלכים א א׳:א׳).: ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה״ (שמואל א כ״ו:י״ט), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לֵיהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: ״מֵסִית״ קָרֵית לִי? הֲרֵי אֲנִי מַכְשִׁילְךָ בְּדָבָר שאפי׳שֶׁאֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִים אוֹתוֹ. דִּכְתִיב: ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקוּדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״ וְגוֹ׳ (שמות ל׳:י״ב). מִיָּד, ״וַיַּעֲמוֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל״ (דברי הימים א כ״א:א׳), וּכְתִיב: ״וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שמואל ב כ״ד:א׳). וְכֵיוָן דִּמְנִינְהוּ לָא שְׁקַל מִינַּיְיהוּ כּוֹפֶר. דִּכְתִיב: ״וַיִּתֵּן ה׳ דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד״ (שמואל ב כ״ד:ט״ו). מַאי ״עֵת מוֹעֵד״? אָמַר שְׁמוּאֵל סָבָא חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא: מִשְּׁעַת שְׁחִיטַת הַתָּמִיד עַד שְׁעַת זְרִיקָתוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַד חֲצוֹת מַמָּשׁ.: ״וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב״ (שמואל ב כ״ד:ט״ז). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲמַר לֵיהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאָךְ: טוֹל לִי רַב שֶׁבָּהֶם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִיפָּרַע מֵהֶם כַּמָּה חוֹבוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין.: ״וּבְהַשְׁחִית רָאָה ה׳ וַיִּנָּחֶם״ (דברי הימים א כ״א:ט״ו), מַאי רָאָה? אָמַר רַב: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם״ (בראשית ל״ב:ג׳). וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״ (בראשית כ״ב:ח׳). רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: כֶּסֶף כִּפּוּרִים רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפּוּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ (שמות ל׳:ט״ז). רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה, דִּכְתִיב: ״בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״ (בראשית כ״ב:י״ד). פְּלִיגִי בָּהּ, ר׳רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חַד אָמַר כֶּסֶף הַכִּפּוּרִים רָאָה, וְחַד אָמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״ (בראשית כ״ב:י״ד).: לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וְכוּ׳.: מַאי ״קַפֶּנְדַּרְיָא״? אָמַר רָבָא: קַפֶּנְדַּרְיָא כִּשְׁמָהּ. וְרַב חָנָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: כְּמַאן דְּאָמַר אִינָשׁ: ״אַדְּמַקֵּיפְנָא אַדָּרֵי, אֵיעוּל בְּהָא״. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: ^אהַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא – מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: ^באִם הָיָה שְׁבִיל מֵעִיקָּרוֹ – מוּתָּר. אָמַר ר׳רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: ^גהַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְבֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳ בַּמּוֹעֲדִים״ וְגוֹ׳ (יחזקאל מ״ו:ט׳).: וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר.: אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ^דכׇּל הָרוֹקֵק בְּהַר הַבַּיִת בַּזְּמַן הַזֶּה, כְּאִילּוּ רוֹקֵק בְּבַת עֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים״ (מלכים א ט׳:ג׳). אָמַר רָבָא: רְקִיקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – שַׁרְיָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּנְעָל מָה מִנְעָל בְּהַר הַבַּיִת אָסוּר, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מוּתָּר. אַף רְקִיקָה, בְּהַר הַבַּיִת הוּא דְּאָסוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁרֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רָבִינָא לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא: אַדְּיָלֵיף מִמִּנְעָל, נֵילַף מִקַּפֶּנְדַּרְיָא! אָמַר לֵיהּ: תַּנָּא יָלֵיף מִמִּנְעָל, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִקַּפֶּנְדַּרְיָא?! מַאי הִיא? – דְּתַנְיָא ^הלֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת לֹא בְּמַקְלוֹ שֶׁבְּיָדוֹ, וְלֹא בְּמִנְעָלוֹ שֶׁבְּרַגְלוֹ, וְלֹא בְּמָעוֹת הַצְּרוּרִים לוֹ בִּסְדִינוֹ, וּבְפוּנְדָּתוֹ מוּפְשֶׁלֶת לַאֲחוֹרָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה קַפֶּנְדַּרְיָא. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר מִמִּנְעָל. וּמָה מִנְעָל, שֶׁאֵין בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, אָמְרָה תּוֹרָה ״שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ״ (שמות ג׳:ה׳). רְקִיקָה, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״ (אסתר ד׳:ב׳). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה שַׂק, שֶׁאֵינוֹ מָאוּס לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ רְקִיקָה, שֶׁהִיא מְאוּסָה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי קָאָמֵינָא: נֵימָא הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קנ״א:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״א:ה׳

^ב סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קנ״א:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״א:ה׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קנ״א:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״א:ה׳

^ד רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קס״ד

^ה רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:ב׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״פרסאה״.

E/ע

הערותNotes

תניא בן עזאי אומ׳ על כל משכב שכוב חוץ מן הקרקע על כל מושב שב חוץ מן הקורה. אמ׳ שמואל שינה בעמוד השחר כסמטא לפרזלא תני בר קפרא אדכפנת אכול אדהצית שתי אדרתחא קדרך שפוך כול׳ דברין פשוטין. רב ספרא עייל לבית הכסא אתא ר׳ אבא נהר ליה אמ׳ ליה רב ספרא ליעול מר אמ׳ ליה עד כאן לא עיילת לשעיר גמרת לך מילי דשעיר. פיר׳ עד כאן לא נכנסתה בארץ אדום שהיא ארצה שעיר שדה אדום למדתה דרכיהן שמדברין כשהן יושבין שנים ג׳ כאחד בבית הכסא ואינם מתביישין זה מזה אלא מניחין פתח בית הכסא פתוח כדי שיכנס כל מי שיבוא למה לא סגרתה הפתח אלא ראיתי אני הפתח פתוח נדמה שאין שם אדם לפיכך באתי להכנס מי לא תנן במסכת תמיד במשנתינו מצאו לבית הכסא שבעזרה נעול בידוע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם. ופרקינן רב ספרא הוה סבר ר׳ אבה מסוכן הוא דדחקי ליה עדנין כדתניא רבן שמע׳ בן גמל׳ אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרקון פיר׳ עמוד החוזר ¹עמוד של צואה שהתחיל להמשך ולצאת חוץ לטבעת ונטרד ולא הפילו לחוץ אלא החזירו ועמד והילך מביא את האדם לידי חולי הדרקון – ניפוח הבטן. סילון החוזר – קילוח השתנת מי רגלים. פיר׳ דרקונא – נחש. פיר׳ כרכשא – פי הטבעת. ואמר להרגך ותחס עליך (שמואל א כ״ד:י׳) פיר׳ ואומר להרגך שאתה רודף והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שראיתי בך ותחס עליך. להסך את רגליו מלמד שסכך את עצמו מכל צד כסוכה ומפני שביזה הבגדים דויד וכרת את כנף המעיל אשר לשאול לפיכך נענש שנ׳ ויכסוהו בבגדים ולא ייחם לו (מלכים א א׳:א׳) ומפני שאמ׳ אם י״י הסיתך בי ירח מנחה (שמואל א כ״ו:י״ט) נענש וניסת שנ׳ ויעמד שטן ויסת את דוד למנות את יש׳ (דברי הימים א כ״א:א׳) ויתן י״י דבר בישר׳ (שמואל א כ״ד:ט״ו). מהבקר ועד עת זריקתו. ור׳ יוחנן אמ׳ עד חצות ממש. ויאמר למלאך המשחית בעם רב אתה הרף ידך טול הרב שבהן ואי זה הוא זה אבישי בן צרויה שהיה שקול כרוב של הסנהדרין וכשהמיתו ראה י״י וינחם. רב אמר יעקוב אבינו ראה שמואל אמ׳ אפרו של יצחק ראה. מתני׳. לא יכנס אדם בהר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפונדריא ורקיקה מקל וחומר. אמ׳ רבא קפונדריא כשמה כמאן דאמ׳ אדמקיפנא בהא אידרי איעול בהא ואיפוק לקבלי ואם היה שביל מעיקרו [מות]⁠ר. והנכנס בכנסת שלא לעשותו קפונדריא ונזדמן לצאת כנגדו מותר לצאת ואף על פי שנראה כעושה בית הכנסת קפונדריא וכן הנכנס לכנסת להתפלל מותר לצאת כנגדו ואף על פי שנראה כעושה בית הכנסת קפונדריא. אמ׳ רב ביבי אמ׳ רב אסי כל מי שרק בהר חבית כאלו רק בבת עין כליפי למעלה שנ׳ והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א ט׳:ג׳). רבה אמ׳ רקיקה בכנסת מותר ממנעל מה נעל בהר הבית אסור בכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית אסור בכנסת מותר. ומקשינן עליה ולילף מר מקפונדריא מה קפונדריא בכנסת אסור אף נעל בכנסת אסור. ופריק כי תנא מה תנא יליף לה מנעל הכי אנא יליפנא מנעל דתניא לא יכנס בהר הבית במקל שבידו ובמנעלו שברגלו ובמעות צרורין לו ובסדינו בבגדו ובאפונדתו מופשלת לאחוריו ולא יעשנו קפונדריא ורקיקה מקל וחומר והלא דברין קל וחומ׳ ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה של נעלך מעל רגלך רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן. ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומ׳ כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק (אסתר ד׳:ב׳). והלא דברים קל וחומ׳ ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא מאוסה לפני בשר ודם על אחת כמה וכמה לפני מלך המלכים שהיא מאוסה.מהדורת אריאלה נובצקי (בהכנה), על פי קטעי הגניזה וציטוטים בראשונים, ברשותה האדיבה (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ מכאן עד ״הטבעת״ מובא גם בספר הנר בשם ר״ח.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון