×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ט״ו.גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אבְּקָשִׁין וְכִי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ הַאי נַמְטָא גַּמְדָּא דְּנַרֶשׁ שַׁרְיָא. אָמַר רַב פָּפָּא עַרְדָּלִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אָמַר רָבָא הָנֵי צְרָרֵי דִּפְשִׁיטֵי אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם דְּבִזְרָנֵי יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם רַב אָשֵׁי אָמַר באֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חִמּוּם בְּכָךְ.: אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסוּמָּר.: סַנְדָּל הַמְסוּמָּר מ״טמַאי טַעְמָא לָא מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אָמַר אַבָּיֵי גסַנְדָּל הַמְסוּמָּר אָסוּר לְנׇעֳלוֹ וּמוּתָּר לְטַלְטְלוֹ אָסוּר לְנׇעֳלוֹ מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וּמוּתָּר לְטַלְטְלוֹ מִדְּקָתָנֵי אֵין מְשַׁלְּחִין דְּאִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ הַשְׁתָּא לְטַלְטוֹלֵי אָסוּר מְשַׁלְּחִין מִבַּעְיָא.: וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָּפוּר.: פְּשִׁיטָא לֹא נִצְרְכָא דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵיט בְּסִיכֵּי.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא מִנְעָל לָבָן.: תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּשָׁחוֹר וְאוֹסֵר בְּלָבָן מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ בֵּיצַת הַגִּיר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בַּשָּׁחוֹר מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְצַחְצְחוֹ. וְלָא פְּלִיגִי מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר בִּשְׂרָא לְתַחַת בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר בִּשְׂרָא לְעֵיל.: זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב.: רַב שֵׁשֶׁת דשְׁרָא לְהוּ לְרַבָּנַן לְשַׁדּוֹרֵי תְּפִלִּין בְּיוֹמָא טָבָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא אֲנַן תְּנַן כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ הָכִי קָאָמַר הכֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּחוֹל מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. אָמַר אַבָּיֵי תְּפִלִּין הוֹאִיל וַאֲתוֹ לְיָדָן נֵימָא בְּהוּ מִילְּתָא והָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. מֵתִיב רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. זלָא קַשְׁיָא הָא דְּמִנַּטְרָא הָא דְּלָא מִנַּטְרָא. אִי דְּלָא מִנַּטְרָא מַאי אִירְיָא בְּרֹאשׁוֹ אֲפִילּוּ מַחֲתָן בְּאַרְעָא נָמֵי דְּהָא תְּנַן חהַמּוֹצֵא תְּפִלִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. לָא קַשְׁיָא הָא דְּמִנַּטְרָא מֵחֲמַת גַּנָּבֵי וּמֵחֲמַת כַּלְבֵי הָא דְּמִנַּטְרָא מֵחֲמַת כַּלְבֵי וְלָא מִנַּטְרָא מֵחֲמַת גַּנָּבֵי. מַהוּ דְּתֵימָא רוֹב לִסְטִים יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ וְלָא מְזַלְזְלִי בְּהוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
והאמר עולא: וילון טמא – מפני שהשמש מתחמם כנגדו. ופרקינן: אלא האי כלאים ששנינו, שמותר לשלחם ביום טוב, מצעות קשות הן! וכדרב הונא, דאמר: נמטא דנרש שריא – פי׳: הלבדין שעושין בנרש, אף על פי שהן כלאים מותר להשתמש בהן, מפני שהן חזקין ואין נימא נמשכת מהן. וסוגיין: ערדלין, וצררי דפשיטי ודבזרניאין בהן משום כלאים, לפי שאין דרך חימום בכך. אמר אביי: סנדל מסומר אסור לנעלומשום מעשה שהיה ומפורש בשבת בפרק במה אשה – ומותר לטלטלו, מדתנינן: אין משלחין אותו ביום טוב, דאי ס״ד אסור לטלטלו, שלוחי מיבעיא למיסר. ולא מנעל שאינו תפוראף על גב דנקיט בסיכיה – פי׳: תפוש ביתידות. תניא: ר׳ יהודה אוסר – (לנפקא מינה שלו שליחי מבעיא) – במנעל לבן כמנהג מקומו, מפני שצריך ביצת הגיר, ור׳ יוסי אוסר במנעל שחור כמנהג מקומו – שהיו מצחצחין אותו באתריה דר׳ יוסי (בדבשהין) במקום השיער ואין צריך אלא ציחצוח בלבד, ובאתריה דר׳ יהודה בדבשרא וצריך ביצת הגיר ללבנו.
ירושלמי. תני: אין מפרקין את המנעל מן האימוס ביום טוב, אבל מפרקין בחולו של מועד. מהו להעמיד חלב? אם אתה אומר: אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול. תני ר׳ חלפתא בן שאול: תכשיטין אסור לשלחן עד כדין – תכשיטין של זהב ואפילו תכשיטין של כסף. אמר ר׳ חזקיה: טליין דקיקין הוון מתרבין בדרתיה דרבי ירמיה. אתא שאול לר׳ זעירא. אמר ליה: לא תיאסר ולא תשתרי, זה הכלל: כל שניאותין – משלחין אותו ביום טוב.
רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי להדדי תפילין ביום טוב, ואמר: כך פירוש המשנה – כל שניאותין בו בחול משלחין אותו ביום טוב. אמר אביי: היה בא בדרך, ותפילין בראשו ושקעה חמה – מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו. היה יושב במדרש ותפילין בראשו, וקדש עליו היום – מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו. מיתיבי: היה בא בדרך ותפיליו בראשו, וקדש עליו [היום] – מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לחומה. היה יושב במדרש ותפיליו בראשו, וקדש עליו היום – מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לבית המדרש! ופרקינן: לא קשיא, הא דתני: עד שמגיע לבית הסמוך לחומה ולבית הסמוך לבית המדרש – מקום שמשתמרין מחמת גנבי, וכל שכן מפני כלבים. והא דאמר אביי: עד שמגיע לביתו – בשאין שם בית סמוך לבית המדרש, אלא מקום שהוא בית שימור מפני הכלבים, אבל מפני הגנבים – לא. מהו דתימא, גנבי גופיהו לא מזלזלי בתפילי, יניחם לשם? קא משמע לן דלא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×