גמרא
פירוש
זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר בְּלֵילְיָא שַׁדַּר קַצְיֵיהּ לְהָהוּא דִּידֵיהּ.
לִמְחַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ה רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ו רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ז רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ח רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
[שטמ״ק הנר] ר״ח ז״ל וכו׳, אלא אם רצה להוציא זיזין וגזוזטראות כונס לתוך שלו ומוציא. כנס לתוך שלו כדי להוציא זיזין וגזוזטראות ולא נזדמן לו, ר׳ יוחנן אמ׳ אם לא נזדמן אין לו להחזיר הכתלים למקומן ולעשות אותו המקום רשות היחיד אחרי שצירפו בכלל רשות הרבים משום דרב יהודה, דאמ׳ מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, וכן הלכה. לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו כחזקתה. אמ׳ רב הונא ואם נפלה חוזר ובונה, ומוציא בה זיזין כמו שהיו בה. עד הנה מדברי ר״ח ז״ל.
[ערוך ע׳ פח] בסוף גמרא דפ׳ חזקת הבתים: אין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה, פירוש אין מלבינין הבית לאחר שמצוייר [בכ״י במקומו: אין מלבנין את הבית לאחר שמסויד] בזמן הזה מפני איבול בית המקדש.
[ערוך ע׳ טרכסיד] [לפנינו: עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור]. בפ׳ המוציא יין (שבת פ:) בגמ׳ חול גס ובסוף גמ׳ דחזקת הבתים [בכ״י נוסף: תבן מותר חול (ג׳ס׳) פטור] מפני שהוא טרכסיד. פירוש מין אחד ממין סיד ומעולה ממנו וטחין אותו למעלה מן הסיד ובלשון ערבי אספידאג [בכ״י: ספירן].
[ר״ח שבת פ, ב] [כאן: לא יסוד אדם ביתו בסיד וכו׳ ר׳ יהודה אומר אם עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור. שם]: מאן תנא דחול מעלי לסיד אמר רב חסדא – ר׳ יהודה. ובריתא בסוף גמ׳ דחזקת הבתים לענין אבל שעל בית המקדש דקאמר ר׳ יהודה אם עירב חול בסיד הוא טרכסיד ואסור, וקסבר דהא מתניתין חול גם כדי ליתן על מלא כף סיד. [ר״ח ביצה ל, א] [כאן: הנח להם לישראל מוטב וכו׳. שם]: הנח להן לישראל שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין, והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא שבקינן להו. נוסחא אחרינא לא שנא בדרבנן ולא שנא בדאורייתא, דהא תוספת יוה״כ דאורייתא הוא וקא אכלו וקא שתו עד חשיכה ולא אמרי להו ולא מידי. [ערוך ע׳ אפר] אפר מקלה מניחין אפר מקלה ע״ג התיבה בפ׳ סדר תעניות (טו.) ובסוף גמרא דחזקת הבתים מאי על ראש שמחתי זה אפר מקלה שבראש חתנים וכו׳ פירש אפר שעושין גחלים הקליות הלוחשות לאחר שהן עוממות.
[ערוך ע׳ שבע] בסוף גמרא דפרק מרובה (ב״ק פ.) ובסוף גמרא דפרק חזקת הבתים: שבוע הבן פירוש לבית המִלה, ישוע הבן פירוש יום לדת הבן, כדכתיב (ישעיה סו ז) והמליטה זכר, ישוע ומילוט אחד הוא, והיה מנהגם ליכנס לכבד אבי הבן בבשורת בן זכר, זה פי׳רש ר״ח ז״ל. פירוש אחר בערך ישע. (-ושם): לבי ישוע הבן פי׳רוש לפדיון הבן, ישוע׳ה תרגום פורקן וכן תרגום פדיון.אמהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
[ר״ח שבת פ, ב] [כאן: לא יסוד אדם ביתו בסיד וכו׳ ר׳ יהודה אומר אם עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור. שם]: מאן תנא דחול מעלי לסיד אמר רב חסדא – ר׳ יהודה. ובריתא בסוף גמ׳ דחזקת הבתים לענין אבל שעל בית המקדש דקאמר ר׳ יהודה אם עירב חול בסיד הוא טרכסיד ואסור, וקסבר דהא מתניתין חול גם כדי ליתן על מלא כף סיד. [ר״ח ביצה ל, א] [כאן: הנח להם לישראל מוטב וכו׳. שם]: הנח להן לישראל שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין, והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא שבקינן להו. נוסחא אחרינא לא שנא בדרבנן ולא שנא בדאורייתא, דהא תוספת יוה״כ דאורייתא הוא וקא אכלו וקא שתו עד חשיכה ולא אמרי להו ולא מידי. [ערוך ע׳ אפר] אפר מקלה מניחין אפר מקלה ע״ג התיבה בפ׳ סדר תעניות (טו.) ובסוף גמרא דחזקת הבתים מאי על ראש שמחתי זה אפר מקלה שבראש חתנים וכו׳ פירש אפר שעושין גחלים הקליות הלוחשות לאחר שהן עוממות.
[ערוך ע׳ שבע] בסוף גמרא דפרק מרובה (ב״ק פ.) ובסוף גמרא דפרק חזקת הבתים: שבוע הבן פירוש לבית המִלה, ישוע הבן פירוש יום לדת הבן, כדכתיב (ישעיה סו ז) והמליטה זכר, ישוע ומילוט אחד הוא, והיה מנהגם ליכנס לכבד אבי הבן בבשורת בן זכר, זה פי׳רש ר״ח ז״ל. פירוש אחר בערך ישע. (-ושם): לבי ישוע הבן פי׳רוש לפדיון הבן, ישוע׳ה תרגום פורקן וכן תרגום פדיון.אמהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
הערות
א ר׳ תוס׳ ב״ק שם ד״ה לבי ישוע הבן רש״י וגליון הש״ס שם. וראה פירוש השני בתשובות הגאונים זכרון לראשונים סי׳ רעד וסי׳ שסא.
הערות
Gemara
Peirush