גמרא
פירוש
אִי לָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא וּלְעוֹלָם חֲדָא דַּעְתָּא הוּא אוֹ דִלְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּדַעְתֵּיהּ קְלִישְׁתָּא וְלָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא הוּא וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא כֵּיוָן דְּעִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה.
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְהוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְּגֵט אִי אָמְרַתְּ חֲדָא דַּעְתָּא הוּא כְּקִדּוּשִׁין כָּךְ גֵּירוּשִׁין.
וְאִי אָמְרַתְּ עִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה קַדּוֹשֵׁי מָצֵי מְקַדֵּשׁ גָּרוֹשֵׁי לָא מָצֵי מְגָרֵשׁ מַאי תֵּיקוּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נשתטתה לא יוציא. אר״י ד״ת שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בע״כ ומ״ט אמרו אינה מתגרשת כדי שלא ניהגו בה מנהג הפקר. ה״ד אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגו בה מנהג הפקר. ואלא שאינה יודעת לא לשמור גיטה ולא לשמור עצמה ד״ת שוטה מתגרשת והאדר״י ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש א״ע יצאת זו שאין לה יד לגרש א״ע ותנא דברי ושלחה מביתו מי שמשלחה ואניה חוזרת יצאת זו שמשלחה וחוזרת, פי׳ ומכאן מתמעטות אשה שאין לה דעת לשמור את גטה שאין לה יד להתגרש. ומהדר ל״צ דיודעת לשמור את גיטה שאין לה יד להתגרש. ומהדר ל״צ דיודעת לשמור גיטה דהיינו נותנים לה אגוז ונוטלתו צרור וזרקתו ואניה יודעת לשמו עצמה. ד״ת שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ורבנן אמרו דלא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר ובההיא שוטה איירי מתני׳. אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה נשתטתה לא יוציא וגבי דידי׳ לא יוציא עולמית. ש״מ האי דאורייתא והאי דרבנן. ש״מ. ובפ׳ מי שאחזרו דייק אביי דיוקא אחרינא דקתני לא יוציא עולמית ש״מ אעפ״י שא״י לדבר מתוך הכתב א״י לגרש ע״י כתיבה יכון שהי׳ קדושין בעודו פקח. והתם דייק מדתני לא יוציא עולמית ש״מ אפילו ע״י כתב. והכא דייק אמדלא תני נמי עולמית גבי נשתטית למימרא דלא יוציא דנשתטית אינה עולמית. דמדאורייתא יכול להוציא ואינו אסור אלא מדרבנן:
העיד ריב״ג וכו׳ א״ר מעדותו של ריב״ג אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה וחזר ואמר כנסי שט״ח זה מגורשת מי לא אר״י לא בעא5 דעתה ה״נ לא בעינן דעתה. פשיטא מ״ד כיון דא״ל כנסי שט״ח זה בטולי בטלי קמ״ל אם איתא דבטלי׳ לעדים הוה א״ל. ומדדלא אמר לעדים לא בטלי׳ מידי והא דקא״ל הכי מחמת כיסופא הוא דא״ל. ולא דמיא האי למאן דתנן בפ׳ הזורק א״ל כנסי שט״ח או שמצאתו מאחריו קראה וה״ה גיטה אינו גט עד שיאמר לה ה״ז גיטך. התם לא הודיע לעדים תחלה שלשם גירושין נותנו לה ולאשה לא אמר אלא כנסי שט״ח זה הלכך אינו גט עד שיאמר לה ה״ז גיטך. ופליגי התם תנאי בברייתא רשב״א ור׳. דר׳ מכשיר באומר לה ה״ז גיטך ור״ש אומר אינו גט עד שיטלנה ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה ה״ז גיטך והתם מתני׳ דהזורק ר׳ היא. אבל הכא שהודיע לעדים מתחלה ואמר ראו גט זה שאני נותן לה ולשם גירושין אני נותן לה אע״פ שאמר לאשה כנסי שט״ח זה מגורשת אע״פ של״א ה״ז גיטך ולא בעי דעת אשה בגט. ובפ׳ הזורק שלא הודיע לעדים מתחלה ולאשה אמר כנסי שט״ח זה. וי״ל להצניע ננתו לה אבל לא להתגרש בו ואעפ״י שהוא אומר לה של גירושין הי׳ בלבי הו״ל דברים שבלב ואינן דברים כיון שלא פירש: ר״י בר ביסנא אירכסו לי׳ מפתחות דבי מדרשא ברה״ר בשבתא אתא לקמי׳ דר׳ פדת א״ל זיל דבר התם טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחת להו אית להו. אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין ב״ד מצוין להפרישו. פי׳ וה״ה גם אביו אינו מצוה להפרישו והיא דאמרינן שאביו חייב לחנכו במצות כדאמרינן בשלהי לולב הגזול ת״ר קטן היודע לנענע חייב בלולב והיודע להתעטף חייב בציצית וכו׳ דוקא בקיום המצות שיש בהן מעשה חייב האב לחנך את בנו אבל מניעת האיסור אין בו מעשה ואין האב חייב למונעו עד שיגדיל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
העיד ריב״ג וכו׳ א״ר מעדותו של ריב״ג אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה וחזר ואמר כנסי שט״ח זה מגורשת מי לא אר״י לא בעא5 דעתה ה״נ לא בעינן דעתה. פשיטא מ״ד כיון דא״ל כנסי שט״ח זה בטולי בטלי קמ״ל אם איתא דבטלי׳ לעדים הוה א״ל. ומדדלא אמר לעדים לא בטלי׳ מידי והא דקא״ל הכי מחמת כיסופא הוא דא״ל. ולא דמיא האי למאן דתנן בפ׳ הזורק א״ל כנסי שט״ח או שמצאתו מאחריו קראה וה״ה גיטה אינו גט עד שיאמר לה ה״ז גיטך. התם לא הודיע לעדים תחלה שלשם גירושין נותנו לה ולאשה לא אמר אלא כנסי שט״ח זה הלכך אינו גט עד שיאמר לה ה״ז גיטך. ופליגי התם תנאי בברייתא רשב״א ור׳. דר׳ מכשיר באומר לה ה״ז גיטך ור״ש אומר אינו גט עד שיטלנה ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה ה״ז גיטך והתם מתני׳ דהזורק ר׳ היא. אבל הכא שהודיע לעדים מתחלה ואמר ראו גט זה שאני נותן לה ולשם גירושין אני נותן לה אע״פ שאמר לאשה כנסי שט״ח זה מגורשת אע״פ של״א ה״ז גיטך ולא בעי דעת אשה בגט. ובפ׳ הזורק שלא הודיע לעדים מתחלה ולאשה אמר כנסי שט״ח זה. וי״ל להצניע ננתו לה אבל לא להתגרש בו ואעפ״י שהוא אומר לה של גירושין הי׳ בלבי הו״ל דברים שבלב ואינן דברים כיון שלא פירש: ר״י בר ביסנא אירכסו לי׳ מפתחות דבי מדרשא ברה״ר בשבתא אתא לקמי׳ דר׳ פדת א״ל זיל דבר התם טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחת להו אית להו. אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין ב״ד מצוין להפרישו. פי׳ וה״ה גם אביו אינו מצוה להפרישו והיא דאמרינן שאביו חייב לחנכו במצות כדאמרינן בשלהי לולב הגזול ת״ר קטן היודע לנענע חייב בלולב והיודע להתעטף חייב בציצית וכו׳ דוקא בקיום המצות שיש בהן מעשה חייב האב לחנך את בנו אבל מניעת האיסור אין בו מעשה ואין האב חייב למונעו עד שיגדיל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush