גמרא
פירוש
צוֹוֵחַ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בגמרא אמר ליה אביי לרבא מי אר״ע כו׳ אלמא מספיקא מפקינן ממונא כו׳ ורמינהו נפל הבית כו׳. ויש לתמוה דמאי קושיא הא משני לעיל דשאני גזל כיון דעביד איסורא קנסוהו רבנן ואף דאת״ל דאביי מקשה אליבא דת״ק דרשב״א דאית ליה ביבמות אפי׳ בלקח מאחד מחמשה דליכא איסורא אפ״ה נותן דמי מקח לכל או״א לר״ע אפ״ה הקושיא במקומה עומדת דהא משני לעיל דטעמא משום דה״ל למידק וזה לא שייך כלל בנפל הבית וממילא לא שייך נמי לתרץ כמ״ש מהרש״א ז״ל דהמקשה לא ס״ד לחלק דאכתי לרבא גופא תקשה אמאי לא משני הכי לאביי דהא איהו גופא שני הכי לעיל דטעמא משום דה״ל למידק ובשלמא לדברי הרי״ף והרמב״ם וסייעתם שכתבתי לעיל דההיא דה״ל למידק לא שייך אלא בפקדון דוקא משום שהוא לזמן מרובה משא״כ בלקח מאחד מחמשה אם כן י״ל דאביי מקשה אליבא דת״ק דרשב״א דלא שני בין גזל ללקח והא דמייתי מתניתין דיבמות דאיירי בגזילה י״ל דניחא ליה להקשות ממתניתין אבל ממילא משמע ליה דלאו דוקא גזל אלא ה״ה ללקח דהא ההיא מעשה בחסיד אחד מסייע ליה לת״ק דרשב״א ומעשה רב אבל לשיטת התוספות דלעיל דבלקח נמי שייך ה״ל למידק הדרא קושיא לדוכתא. ונלע״ד דלשיטת התוספות ע״כ הוי ידע אביי להא דאוקמינן למתני׳ בבא לצי״ש אלא דהוי סבר דהיינו דוקא לר״ט אבל לר״ע לעולם חייב מדינא שכן פי׳ התוס׳ להדיא דהכי הוי מפרש אביי להאי דמודה ר״ט דמאי דמחייב ר״ע מדינא מודה ר״ט שחייב לצי״ש וכה״ג מפרש נמי למתניתין דר״ט קאמר לה וה״ק בהאי בבא דרישא שהודה מפי עצמו מודינא לך דחייב לצי״ש אבל בסיפא דקתבעי ליה לדינא בהא פליגנא עליך דפטור מדינא ונמצא כיון דלר״ע אפילו בשמא ושמא חייב מדינא לא משמע ליה לאביי דליהוי טעמא משום דה״ל למידק דמהיכי תיתי נחמיר כ״כ להוציא ממון מחזקתו ואף דפשע קצת אין לקנסו מדינא כיון שאין אדם תובעו ברי אלא ע״כ סבר אביי דר״ע לית ליה כלל חזקה דמרא ואפילו בשמא ושמא ס״ל דטענת שניהם שוה והכא כיון דה״ל למידק גריע טענתו טפי ומפקינן ממונא מיניה. ועוד דלמאי דס״ד דאביי אין שום הכרח לחלק בין כרך אחד לשני כריכות אף לר״ט ומכ״ש לר״ע דהא מעיקרא לא אתינן לחלק בכך אלא מדקשיא רישא לסיפא והשתא כיון דבלא״ה א״ש רישא וסיפא דרישא איירי לצי״ש וסיפא איירי מדינא והיינו כמו בפלוגתא ומודה דר״ע ור״ט גופא תו לא צריכין לחלק בין כרך אחד לב׳ כריכות ומקשי שפיר ועל זה משני ליה רבא דלר״ע נמי אוקמינן לצי״ש בשמא ושמא והאי ומודה ר״ט דקתני היינו כמ״ש התוספות דה״ק ליה כי היכי דאמרת בשמא ושמא דחייב לצי״ש והיינו במתני׳ דהכא ה״נ מודינא לך בברי ושמא ואם כן דר״ע נמי איירי לצי״ש במתניתין דהכא ע״כ מיבעי לן לאוקמי נמי סיפא דמתני׳ נמי אפי׳ לר״ע ולענין לצי״ש דאפ״ה פטור משום דבשני כריכות ה״ל למידק וא״כ מ״ש התוספ׳ לעיל דלמסקנא שיצריך לשינויא דשני כריכות אמסקנא דהכא סמכו ודוק היטב וע׳ בספר תורת חיים:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush