Peirush HaRosh Nedarim 48a – פירוש הרא"ש נדרים מח.‏ – Shas HaMeforash

וַאֲסוּרִים בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל ^אכְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר ^בכְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּיבָה וְהַסְּפָרִים וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט מָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן.: גמ׳גְּמָרָא: אַמַּאי מִיתְּסַר אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכִי קָתָנֵי וּמָה תַּקָּנָתָן ^גיִכְתְּבוּ חֶלְקָן לַנָּשִׂיא. (רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט וּמָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט הַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת והכות׳וְהַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^דאֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִים לְזַכּוֹת לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה).: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לְזַכּוֹת שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן.: תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְשֵׁי גָלִיל קַנְטְרָנִין הָיוּ וְהָיוּ נוֹדְרִין הֲנָאָה זֶה מִזֶּה עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וְכָתְבוּ חֶלְקֵיהֶן לַנָּשִׂיא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ההַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מוּתָּר בָּהּ מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו נוֹדֵר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים הִינָּן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בִּסְעוּדָה. אָמַר אִם שֶׁלִּי הֵם הֲרֵי הֵם מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם א״לאָמַר לוֹ נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם אָמַר לוֹ נָתַתָּ לִי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךְ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ אָמְרוּ חֲכָמִים ^וכׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְאִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ אָסוּר וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד דַּהֲוָה סוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִילָּתוֹ. אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ וְהִינָּן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא אֲבָל א״לאָמַר לֵיהּ שֶׁיְּהוּ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא מִדַּעְתְּךָ הוּא דא״לדְּאָמַר לֵיהּ. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִין לַהּ אָמַר רָבָא לָא תֵּימָא טַעְמָא דא״לדְּאָמַר לֵיהּ וְהִינָּן לְפָנֶיךָ הוּא דְּאָסוּר אֲבָל א״לאֲמַר לֵיהּ הֵן לְפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל מוּתָּר אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר לֵיהּ הֵן לְפָנֶיךָ יָבֹא אַבָּא וְיֹאכַל אָסוּר מַאי טַעְמָא סְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיומהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ב׳-ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ד:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ד:א׳

^ב רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ב׳-ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ד:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ד:א׳

^ג רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ב׳-ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ד:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ד:א׳

^ד רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ב׳-ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ד:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ד:א׳

^ה רמב״ם הלכות נדרים ז׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״א:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״א:ט׳

^ו רמב״ם הלכות נדרים ז׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״א:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״א:ט׳

והבאר שבאמצע הדרך. שבין בבל לארץ ישראל ומצאוהו עולי גולה: הרחבה והשווקים. שבעיר: והתיבה. שנותנין בה ספרים: והספרים. שקנאום בני העיר ללמוד בהם: והכותב חלקו לנשיא. בגמרא מפרש: אלא שהכותב לנשיא אין צריך לזכות. מפני כבודו של נשיא תקנו שיקנה בלא קנין בדבר זה: ואין לו מה יאכל. לעיל (דף מג.) קתני היה מהלך בדרך והכא קא משמע לן דאפילו בעיר אם אין לו מה יאכל מותר: כל מתנה. שלא נגמרה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה ויש ספרים גרסי שאם הקדישה מקודשת וה״פ שאינה מתנה לענין זה שאם הקדישה מקודשת אינה מתנה: גמ׳ אמאי מיתסר. המודר כיון שהמדיר כתב חלקו לנשיא: מעשה לסתור. מעיקרא תנא דשרי והדר מייתי עובדא דאסור: ואם הוכיח סופו על תחילתו. שלא היתה מתנה גמורה אסור: אבל אמר לו והן לפניך שיבא אבא מדעתו הוא דא״ל. תלה הדבר בו אם הוא רצונך פייס לאבא שיאכל עמך כי הכל שלך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון