גמרא
פירוש
וְזֶה וָזֶה בְּבוֹר.
רַב לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה לְהֶבְלוֹ וְלֹא לַחֲבָטוֹ.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר אבְּבוֹר בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו חַיָּיב.
שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר לְהֶבְלוֹ וְכׇל שֶׁכֵּן לַחֲבָטוֹ אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה דְּפָטוּר בכְּגוֹן דְּנִתְקַל בַּבּוֹר וְנָפַל לַאֲחוֹרֵי הַבּוֹר חוּץ לְבוֹר.
אֵיתִיבֵיהּ בְּבוֹר בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו חַיָּיב תְּיוּבְתָּא דְּרַב.
אָמַר רַב חִסְדָּא מוֹדֶה רַב בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ דְּחַיָּיב מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ אִי בְּהַבְלָא מִית הַבְלָא דִּידָךְ הוּא אִי בְּחַבְטָא מִית חַבְטָא דִּידָךְ הוּא.
רַבָּה אָמַר הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמִתְהַפֵּךְ דִּנְפַל אַאַפֵּיהּ וְאִתְהֲפִיךְ וּנְפַל אַגַּבֵּיהּ דְּהַבְלָא דְּאַהֲנִי בֵּיהּ אַהֲנִי בֵּיהּ.
רַב יוֹסֵף אָמַר הָכָא בְּנִזְקֵי בוֹר בְּשׁוֹר עָסְקִינַן מַאי נִיהוּ שֶׁהִבְאִישׁ אֶת מֵימָיו דְּלָא שְׁנָא לְפָנָיו וְלָא שְׁנָא לְאַחֲרָיו מִיחַיַּיב.
תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה לְסַיּוֹעֵי לְרַב וְנָפַל עַד שֶׁיִּפּוֹל דֶּרֶךְ נְפִילָה מִכָּאן אָמְרוּ נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה חַיָּיב לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה פָּטוּר וְזֶה וָזֶה בְּבוֹר.
אָמַר מָר נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה חַיָּיב וְאַמַּאי נֵימָא כּוֹרֶה גְּרַם לֵיהּ אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי הָא מַנִּי רַבִּי נָתָן הִיא דְּאָמַר גבַּעַל הַבּוֹר הֶזֵּיקָא קָא עָבֵיד דוְכֹל הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי מִשְׁתַּלֵּם מֵהַאי.
דְּתַנְיָא שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵירוֹ לְבוֹר בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּיב בַּעַל הַבּוֹר פָּטוּר רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הבַּעַל הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה וּבַעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה.
וְהָתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר ובַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מיתיבי בבור בין מלפניו ובין מלאחריו חייב. אמר רב חסדא מודה רב בבור ברשותו משום דא״ל ממ״נ אי בהבלא מית הבלא דידך הוא אי בחבטא מית חבטא דידך הוא. ורבה אוקמא הא דקתני בבור לאחריו חייב במתהפך כגון דנפל על אפיה ברישא ומקמי דמטיא לקרקעיתו נהפך ונפל על (אפיה) גביה דאהני ביה הבלא שנכנס בו בתחי׳ נפילתו והיא המיתתו. ורב יוסף אמר בנזקי בור בשור עסקינן שהשור נכנס לחצר בעה״ב שלא ברשות ונפל לבור והבאיש את מימיו (דרך נפילה) דלא שנא לפניו ולא שנא לאחריו חייב:
[שם]
תני רב חנינא לסיועיה לרב ונפל עד שיפול דרך נפי׳ מיכן אמרו נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור וזה וזה בבור:
סימן רנז
פר״ח זצ״ל דהני כולהו משנינא אליבא דרב. ותני נמי רב חנינא לסיועיה לרב הילכתא כוותיה:
[שם]
אמר מר נפל לפניו מקול הכרייה חייב אמאי נימא כורה גרם ליה וכורה פטור דגרמא בעלמא הוא שאין הכורה בעל הבור אלא שכיר וכגון שהיתה הבור כרויה ועומדת לכן. דאי האי כרייה הוי כורה חייב. ואין שליח לד״ע דאתא לקלקל (שכיר) רשות הרבים. אמר רב שימי בר אשי הא מני ר׳ נתן היא דאמר בעל הבור (נמי) היזקא עביד וכל היכא דליכא לאישתלומי מכורה דקול גרמא בעלמא הוא ומשתלם מבעל הבור. דתניא שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור בין ששור הניזק שוטה בין שהוא פקח דא״ל בעל הבור אי לאו תורך לא הוה נפיל והאי דחיפה מעשה בידים הוא ולא גרמא הוא. ר׳ נתן אומר בעל הבור משלם מחצה ובעל השור משלם מחצה שהרי בין שניהם המיתוהו ואפילו היכא שהשור פקח דליכא למימר ליה איבעיא ליה לעיוני ומיזל דהא חבירו דחפו. והתניא בעל הבור משלם ג׳ חלקים בעל השור רביע. לא קשיא הא בתם משלם רביע נזק הא במועד דמחייב נזק שלם משלם מחצה:
סימן רנח
ופר״ח זצ״ל הילכתא כר״נ דאוקמינא מתני׳ כוותי׳ ופריך רבא ר״נ דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. ורבינו יצחק בר שמואל זצ״ל פי׳ דבעל הבור דמשלם מחצה היינו בשוטה או במהלך בלילה קאמר דאי פקח הוא וביום. הא תניא נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח פטור. וכי תימא ה״מ כשנפל מעצמו אבל הפילוהו אחרים חייב כדפרישי׳ א״כ כשנפל מעצמו נמי ליחייב דתחילתו בפשיעה שלא יפול ע״י אחרים שלא יפילוהו וסופו באונס שנפל מעצמו וחייב. אלא ע״כ שור פקח נזהר יפה ומתרחק כ״כ מן הבור שאין שוורים אחרים יכולים להפילו בתוך הבור:
[שם]
אמר רבא בור כרוייה ובא אדם אחר והניח אבן על שפתה באנו למחלוקת ר״נ ורבנן. לרבנן בעל האבן חייב דהא גרם כל הנפילה ומשום גרמא בנזקין ליכא למפטריה דאבן היינו בור והיזק בידים הוא כדתניא בפ״ק הא מה דומה לזה אבנו סכינו ולר׳ נתן משלמין בין שניהם. כתב רבינו יצחק אלפסי זצ״ל מסתברא דהלכתא כר״נ דקיימא מתני׳ כוותיה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
[שם]
תני רב חנינא לסיועיה לרב ונפל עד שיפול דרך נפי׳ מיכן אמרו נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור וזה וזה בבור:
סימן רנז
פר״ח זצ״ל דהני כולהו משנינא אליבא דרב. ותני נמי רב חנינא לסיועיה לרב הילכתא כוותיה:
[שם]
אמר מר נפל לפניו מקול הכרייה חייב אמאי נימא כורה גרם ליה וכורה פטור דגרמא בעלמא הוא שאין הכורה בעל הבור אלא שכיר וכגון שהיתה הבור כרויה ועומדת לכן. דאי האי כרייה הוי כורה חייב. ואין שליח לד״ע דאתא לקלקל (שכיר) רשות הרבים. אמר רב שימי בר אשי הא מני ר׳ נתן היא דאמר בעל הבור (נמי) היזקא עביד וכל היכא דליכא לאישתלומי מכורה דקול גרמא בעלמא הוא ומשתלם מבעל הבור. דתניא שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור בין ששור הניזק שוטה בין שהוא פקח דא״ל בעל הבור אי לאו תורך לא הוה נפיל והאי דחיפה מעשה בידים הוא ולא גרמא הוא. ר׳ נתן אומר בעל הבור משלם מחצה ובעל השור משלם מחצה שהרי בין שניהם המיתוהו ואפילו היכא שהשור פקח דליכא למימר ליה איבעיא ליה לעיוני ומיזל דהא חבירו דחפו. והתניא בעל הבור משלם ג׳ חלקים בעל השור רביע. לא קשיא הא בתם משלם רביע נזק הא במועד דמחייב נזק שלם משלם מחצה:
סימן רנח
ופר״ח זצ״ל הילכתא כר״נ דאוקמינא מתני׳ כוותי׳ ופריך רבא ר״נ דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. ורבינו יצחק בר שמואל זצ״ל פי׳ דבעל הבור דמשלם מחצה היינו בשוטה או במהלך בלילה קאמר דאי פקח הוא וביום. הא תניא נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח פטור. וכי תימא ה״מ כשנפל מעצמו אבל הפילוהו אחרים חייב כדפרישי׳ א״כ כשנפל מעצמו נמי ליחייב דתחילתו בפשיעה שלא יפול ע״י אחרים שלא יפילוהו וסופו באונס שנפל מעצמו וחייב. אלא ע״כ שור פקח נזהר יפה ומתרחק כ״כ מן הבור שאין שוורים אחרים יכולים להפילו בתוך הבור:
[שם]
אמר רבא בור כרוייה ובא אדם אחר והניח אבן על שפתה באנו למחלוקת ר״נ ורבנן. לרבנן בעל האבן חייב דהא גרם כל הנפילה ומשום גרמא בנזקין ליכא למפטריה דאבן היינו בור והיזק בידים הוא כדתניא בפ״ק הא מה דומה לזה אבנו סכינו ולר׳ נתן משלמין בין שניהם. כתב רבינו יצחק אלפסי זצ״ל מסתברא דהלכתא כר״נ דקיימא מתני׳ כוותיה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush