×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ב.גמרא
;?!
אָ
לְאַחַר ג׳שְׁלֹשָׁה אֵין צְרִיכָה לְהַמְתִּין ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הֱוֵי הג׳ חֳדָשִׁים שֶׁאָמְרוּ מִשְּׁעַת מִיתַת הַבַּעַל וְלֹא מִשְּׁעַת חֲלִיצַת הַיָּבָם. מ״שמַאי שְׁנָא מִגֵּט דְּרַב אָמַר מִשְּׁעַת נְתִינָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אמִשְּׁעַת כְּתִיבָה. אָמַר רָבָא ק״וקַל וָחוֹמֶר אִיסּוּר כָּרֵת הִתַּרְתָּ אִיסּוּר לָאו לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.: וְכֵן שְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים.: בִּשְׁלָמָא יְבָמָה כְּדַאֲמַרַן אֶלָּא שְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים אַמַּאי. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא {בראשית י״ז:ז׳} לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ בלְהַבְחִין בֵּין זַרְעוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לְזַרְעוֹ שֶׁל שֵׁנִי. מֵתִיב רָבָא לְפִיכָךְ גגֵּר וְגִיּוֹרֶת צְרִיכִין לְהַמְתִּין ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָכָא מַאי לְהַבְחִין אִיכָּא. דה״נהָכָא נָמֵי אִיכָּא לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע בִּקְדוּשָּׁה לְזֶרַע שֶׁלֹּא נִזְרַע בִּקְדוּשָּׁה. רָבָא אָמַר גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו וִייַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. וְיוֹצִיא אֶת אִמּוֹ לַשּׁוּק וְיִפְטוֹר אֶת יְבִמְתּוֹ לַשּׁוּק. מֵתִיב רַב חֲנַנְיָה בְּכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֶרְוָה וְכָאן מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד וְאִם אִיתָא כּוּלְּהוּ מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֶרְוָה. הַאי מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד דְּלָא לִפְגַע בְּהוּ עֶרְוָה. בִּשְׁלָמָא תַּמְתִּין ב׳שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְתִנָּשֵׂא לָא דְּהַיְינוּ סְפֵיקָא אִי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא אִי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא. אֶלָּא תַּמְתִּין חֹדֶשׁ אֶחָד וְתִנָּשֵׂא וְאִי לְשִׁבְעָה יָלְדָה הַאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא הוּא וְאִי לִתְמָנְיָא יָלְדָה הַאי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא הוּא. אִי נָמֵי לִתְמָנְיָא יָלְדָה אִיכָּא לְמֵימַר דְּבָתְרָא הוּא דִּלְמָא אִישְׁתַּהוֹיֵי אישתהא חֹדֶשׁ אֶחָד וְאִיעַבַּר. וְתַמְתִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים וּמֶחֱצָה וְתִנָּשֵׂא דְּאִי לְשִׁבְעָה יָלְדָה הַאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָא הוּא וְאִי לְשִׁיתָּא וּפַלְגָא יָלְדָה הַאי בַּר תִּשְׁעָה לְקַמָּא הוּא דְּאִי בַּר בָּתְרָא הוּא בַּר שִׁיתָּא וּפַלְגָא לָא חָיֵי. א״נאִי נָמֵי לְשִׁיתָּא וּפַלְגָא יָלְדָה אִיכָּא לְמֵימַר דְּבָתְרָא הוּא דְּאָמַר מָר זוּטְרָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לט׳לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין יָלְדָה לז׳לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין. שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א א׳:כ׳} וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים מִיעוּט תְּקוּפוֹת ב׳שְׁתַּיִם מִיעוּט יָמִים ב׳שְׁנַיִם. וְתַמְתִּין מַשֶּׁהוּ וְתִנָּשֵׂא וְכִי מָלוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לִבְדְּקַהּ. אָמַר רַב סָפְרָא אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַנְּשׂוּאוֹת שֶׁלֹּא יִתְגַּנּוּ עַל בַּעֲלֵיהֶן וְנִבְדְּקַהּ בְּהִלּוּכַהּ. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אִשָּׁה מְחַפָּה עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁיִּירַשׁ בְּנָהּ בְּנִכְסֵי בַעֲלָהּ. הֵיכָא דְּקִים לַן דִּמְעוּבֶּרֶת הִיא תִּנָּשֵׂא אַלְּמָה תַּנְיָא הלֹא יִשָּׂא אָדָם מְעוּבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ וְאִם נָשָׂא יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית. גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל אִי הָכִי דִּידֵיהּ נָמֵי. אִי למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּמוֹךְ בְּמוֹךְ וְאִי למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. הָכָא נָמֵי אִי לְמַאן דְּאָמַר בְּמוֹךְ בְּמוֹךְ אִי לְמַאן דְּאָמַר מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. ואֶלָּא מִשּׁוּם דַּחְסָה אִי הָכִי דִּידֵיהּ נָמֵי דִּידֵיהּ חָיֵיס עִילָּוֵיהּ הָכָא נָמֵי חָיֵיס עִילָּוֵיהּ. אֶלָּא סְתָם מְעוּבֶּרֶת לְמֵנִיקָה קַיְימָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הגיורת אין צריך לומר שאם נשאת לישראל מיד שהיא צריכה להמתין שלשה חדשים משנתגיירה אלא אף אם נתגייר בעלה עמה צריכה להמתין שלא ליזקק עמו שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ויש מפרשים בה כדי לידע אם יאסר בממזרת אם לאו הא מכל מקום מי שהחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין כלל וכן כתבוה גאוני ספרד: זה שכתבנו בנתאלמנה או נתגרשה שהצרכנוה להמתין כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני וזהו הנקרא תקנת ולד יש בה עוד טעם אחר שהוא תקנת ערוה והוא שמא ישא אחותו מאביו או שמא ייבם אשת אחיו מאמו או שמא יוציא את אמו לשוק או שמא יפטור את יבמתו לשוק כיצד הרי שמת בעלה ונשאת בתוך שלשה איפשר שהיא מעוברת מן הראשון ותלד לשבעה ויאמרו בנו של אחרון הוא שנולד לשבעה ונושא בתו של ראשון שהיתה לו מאשה אחרת בחזקת נכרית והרי היא אחותו מאביו וכן שמא נולד לזה האחרון בן אחר אחריו וכשמת זה הספק מיבם זה את אשתו בחזקת שהיא אשת אחיו מאביו ואינו אלא אחיו מאמו וכן כשימות הבעל האחרון ואין לו בן אלא ספק זה הם סבורים שהוא בנו והרי זה הספק מוציא את אמו לשוק בלא חליצה וכן שמא יש לבעל ראשון בן וכשמת בלא בנים הם סבורים שאין לו אח שהרי חושבים על ספק זה שבנו של אחרון הוא והרי ספק זה מוציא את יבמתו בלא חליצה ואף בגר וגיורת יש לחוש בקצת דברים אלו והם בהוצאת יבמתו לשוק או ביבום אשת אחיו מאמו כל שנולד לה אחריו בן שהורתו בקדושה שאם מת האחרון בלא בנים איפשר שהראשון גם כן הורתו בקדושה וסבורים עליו שאינה בקדושה והרי הוא פוטר יבמתו בלא חליצה או שמא הורתו שלא בקדושה והאחרון אחיו מאמו ולא מאביו וסבורים שהורתו בקדושה ומיבם אשת אח מאם שאין אבות לגוי: ולענין ביאור גירסא המדויקת כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה כלומר כל הנשים שאסרו להנשא או להתיבם כגון עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת וכן בהרבה ספיקות כלן משום חשש ערוה אבל כאן ר״ל בהמתנת שלשה חדשים משום תקנת ולד ולטעם שהזכרנו אף זו משום תקנת ערוה ותירץ תקנת ולד שלא להיות פוגע בערוה והכי קאמר כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה לדידהו גופייהו ובזו משום תקנת ערוה לגבי ולד ויש מהפכין את הגירסא ללא צורך אלא שהכל עולה לענין אחד לרוב הפירושין: זה שהצרכנו להמתין שלשה חדשים לאלמנה או גרושה שמא תאמר והלא דיה בהמתנת חדש שאם לשבעה יולדת דבתרא הוא ואם לשמונה יולדת דקמא הוא שהרי בן שמנה לא חיי אין זה כלום שאם לשבעה יולדת איפשר שהוא לראשון ונתעברה חדש אחד קודם מיתה ואי נמי לתמניא איפשר דלבתרא הוא ולא נתעברה תכף לנשואיה אלא לסוף חדש ובר שבעה הוא ואם תאמר תמתין שני חדשים ומחצה שאם יולדת לשבעה דבתרא הוא דאי דקמא רובא דנשי טפי מתשעה לא שהיין ואי לשיתא ופלגא ילדה ודאי דקמא הוא דבר שיתא ופלגא לא חיי אין זה כלום שאפילו יולדת לשיתא ופלגא איפשר דלבתרא הוא וחיי שהיולדת לשבעה יולדת היא אף למקוטעים ושמא תאמר דיה בשהייה מועטת ולסוף שלש נבדקה אם בדדיה אם בבטנה ואם הוכר עוברה ודאי דקמא הוא דאי מבתרא הרי תוך שלשה אין העובר ניכר אין בודקין לנשואות שמא יתגנו על בעליהן ואע״פ שאם עברו ונישאו בתוך שלשה בודקין בהא הואיל ושלא ברשות נשאת תתגנה ותתגנה מכל מקום תקנו להן שלא לבא לידי כך ואם תאמר שאיפשר לבדוק בהלוכה שהמעוברת הלוכה כבד יותר מן האחרות אף היא מדקדקת בפסיעותיה ומחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה: מי שהיתה מעוברת חברו אע״פ שנודע שהיא מעוברת לראשון אין האחר יכול לנשאה שמא תפסד צורת הולד ואע״פ שהמעוברת מותרת לשמש ומן השמים ירחמו מכל מקום סתם מעוברת להנקה קיימא וכשתניק שמא תתעבר ויעכר חלבה וכן הדין מטעם זה שלא לישא מיניקת חברו ואע״פ שהמינקת גם כן מותרת לשמש עם בעלה ומן השמים ירחמו כל שהולד שלו אין היא בושה הימנו ומסמסא ליה לולד בביצים וחלב כלומר מאכילתו מהם הרבה אבל כשהולד אינו של בעל זה בושה ממנו ואינה תובעת לו ואם תאמר שתתבעם ליורשים של בעל ראשון שהוא אביו של ולד זה אף היא בושה לבא לבית דין ומתוך כך תקנו שלא לישא מעוברת חברו ומינקת חברו ומכל מקום מקצת רבני צרפת כתבו דדוקא באלמנה אבל גרושה יכולה לינשא אע״פ שהיא מעוברת ומיניקה שהרי הבעל חי ואינה בושה לתבוע ממנו ומכל מקום אין נראה כן דהא מעוברת חברו ומינקת חברו סתם קאמר ועוד כתבו בה אחרוני הרבנים דהא בגרושה גופה אי אפשר לתובעו אלא על ידי שליח כמו שביארנו בשני של כתובות (כ״ח.) ואף היא בושה בכך וכן היא כתובה בשאלתות:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144