גמרא
פירוש
לְאַחַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הגיורת אין צריך לומר שאם נשאת לישראל מיד שהיא צריכה להמתין שלשה חדשים משנתגיירה אלא אף אם נתגייר בעלה עמה צריכה להמתין שלא ליזקק עמו שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ויש מפרשים בה כדי לידע אם יאסר בממזרת אם לאו הא מכל מקום מי שהחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין כלל וכן כתבוה גאוני ספרד: זה שכתבנו בנתאלמנה או נתגרשה שהצרכנוה להמתין כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני וזהו הנקרא תקנת ולד יש בה עוד טעם אחר שהוא תקנת ערוה והוא שמא ישא אחותו מאביו או שמא ייבם אשת אחיו מאמו או שמא יוציא את אמו לשוק או שמא יפטור את יבמתו לשוק כיצד הרי שמת בעלה ונשאת בתוך שלשה איפשר שהיא מעוברת מן הראשון ותלד לשבעה ויאמרו בנו של אחרון הוא שנולד לשבעה ונושא בתו של ראשון שהיתה לו מאשה אחרת בחזקת נכרית והרי היא אחותו מאביו וכן שמא נולד לזה האחרון בן אחר אחריו וכשמת זה הספק מיבם זה את אשתו בחזקת שהיא אשת אחיו מאביו ואינו אלא אחיו מאמו וכן כשימות הבעל האחרון ואין לו בן אלא ספק זה הם סבורים שהוא בנו והרי זה הספק מוציא את אמו לשוק בלא חליצה וכן שמא יש לבעל ראשון בן וכשמת בלא בנים הם סבורים שאין לו אח שהרי חושבים על ספק זה שבנו של אחרון הוא והרי ספק זה מוציא את יבמתו בלא חליצה ואף בגר וגיורת יש לחוש בקצת דברים אלו והם בהוצאת יבמתו לשוק או ביבום אשת אחיו מאמו כל שנולד לה אחריו בן שהורתו בקדושה שאם מת האחרון בלא בנים איפשר שהראשון גם כן הורתו בקדושה וסבורים עליו שאינה בקדושה והרי הוא פוטר יבמתו בלא חליצה או שמא הורתו שלא בקדושה והאחרון אחיו מאמו ולא מאביו וסבורים שהורתו בקדושה ומיבם אשת אח מאם שאין אבות לגוי: ולענין ביאור גירסא המדויקת כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה כלומר כל הנשים שאסרו להנשא או להתיבם כגון עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת וכן בהרבה ספיקות כלן משום חשש ערוה אבל כאן ר״ל בהמתנת שלשה חדשים משום תקנת ולד ולטעם שהזכרנו אף זו משום תקנת ערוה ותירץ תקנת ולד שלא להיות פוגע בערוה והכי קאמר כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה לדידהו גופייהו ובזו משום תקנת ערוה לגבי ולד ויש מהפכין את הגירסא ללא צורך אלא שהכל עולה לענין אחד לרוב הפירושין: זה שהצרכנו להמתין שלשה חדשים לאלמנה או גרושה שמא תאמר והלא דיה בהמתנת חדש שאם לשבעה יולדת דבתרא הוא ואם לשמונה יולדת דקמא הוא שהרי בן שמנה לא חיי אין זה כלום שאם לשבעה יולדת איפשר שהוא לראשון ונתעברה חדש אחד קודם מיתה ואי נמי לתמניא איפשר דלבתרא הוא ולא נתעברה תכף לנשואיה אלא לסוף חדש ובר שבעה הוא ואם תאמר תמתין שני חדשים ומחצה שאם יולדת לשבעה דבתרא הוא דאי דקמא רובא דנשי טפי מתשעה לא שהיין ואי לשיתא ופלגא ילדה ודאי דקמא הוא דבר שיתא ופלגא לא חיי אין זה כלום שאפילו יולדת לשיתא ופלגא איפשר דלבתרא הוא וחיי שהיולדת לשבעה יולדת היא אף למקוטעים ושמא תאמר דיה בשהייה מועטת ולסוף שלש נבדקה אם בדדיה אם בבטנה ואם הוכר עוברה ודאי דקמא הוא דאי מבתרא הרי תוך שלשה אין העובר ניכר אין בודקין לנשואות שמא יתגנו על בעליהן ואע״פ שאם עברו ונישאו בתוך שלשה בודקין בהא הואיל ושלא ברשות נשאת תתגנה ותתגנה מכל מקום תקנו להן שלא לבא לידי כך ואם תאמר שאיפשר לבדוק בהלוכה שהמעוברת הלוכה כבד יותר מן האחרות אף היא מדקדקת בפסיעותיה ומחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה: מי שהיתה מעוברת חברו אע״פ שנודע שהיא מעוברת לראשון אין האחר יכול לנשאה שמא תפסד צורת הולד ואע״פ שהמעוברת מותרת לשמש ומן השמים ירחמו מכל מקום סתם מעוברת להנקה קיימא וכשתניק שמא תתעבר ויעכר חלבה וכן הדין מטעם זה שלא לישא מיניקת חברו ואע״פ שהמינקת גם כן מותרת לשמש עם בעלה ומן השמים ירחמו כל שהולד שלו אין היא בושה הימנו ומסמסא ליה לולד בביצים וחלב כלומר מאכילתו מהם הרבה אבל כשהולד אינו של בעל זה בושה ממנו ואינה תובעת לו ואם תאמר שתתבעם ליורשים של בעל ראשון שהוא אביו של ולד זה אף היא בושה לבא לבית דין ומתוך כך תקנו שלא לישא מעוברת חברו ומינקת חברו ומכל מקום מקצת רבני צרפת כתבו דדוקא באלמנה אבל גרושה יכולה לינשא אע״פ שהיא מעוברת ומיניקה שהרי הבעל חי ואינה בושה לתבוע ממנו ומכל מקום אין נראה כן דהא מעוברת חברו ומינקת חברו סתם קאמר ועוד כתבו בה אחרוני הרבנים דהא בגרושה גופה אי אפשר לתובעו אלא על ידי שליח כמו שביארנו בשני של כתובות (כ״ח.) ואף היא בושה בכך וכן היא כתובה בשאלתות:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush