גמרא
פירוש
וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה.
כִּי קָתָנֵי אדְּאִי אִיתְהֲנִי הֲרֵי זֶה בְּבַל יַחֵל דְּבָרוֹ.
תְּנַן שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
הָלְכָה אֲסוּרָה לֹא הָלְכָה לָא.
אָמַר רָבָא בהוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לֹא הָלְכָה אֲסוּרָה הָלְכָה אֲסוּרָה וְלוֹקָה לֹא הָלְכָה אֲסוּרָה בְּעָלְמָא.
מֵיתִיבִי כִּכָּר זוֹ עָלַי הַיּוֹם אִם אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָחָר אָכַל הֲרֵי זֶה בְּבַל יֵלֵךְ.
מִי קָתָנֵי אוֹכֵל אָכַל קָתָנֵי דְּכִי אֲכַל הֲרֵי זֶה בְּבַל יֵלֵךְ.
גהָלַךְ הֲרֵי זֶה בְּבַל יַחֵל דְּבָרוֹ מְהַלֵּךְ לָא וְקַשְׁיָא לְרַב יְהוּדָה.
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות אישות י״ב:ו׳-ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
ה רמב״ם הלכות אישות י״ד:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
טור יורה דעה רל״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ה:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
טור יורה דעה רל״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ה:א׳
ו רמב״ם הלכות אישות י״ד:ו׳
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
ותירץ דאי איתהניא כלומר שאם עברה ונהנית הרי זו בבל יחל בהליכתה ומכל מקום אסור לה לילך וכן הלכה ר״ל שאם עבר הפסח ולא נהנית מותרת לילך ואם נהנית אסורה לילך עד החג שלא תעבור על בל יחל למפרע וגדולי המחברים שכתבו שאף בעבר הפסח ולא נהנית אסור להניחה לילך דברים מתמיהים הם אלא שכבר הרגישו בהם גדולי המגיהים וחזרו והקשו ממה שאמרו שם קנם שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח הא לא הלכה מותרת בהנאתו מיד ואין חוששין שמא תלך ותירץ ר׳ אבא דודאי אף בלא הלכה אסורה ליהנות לכתחלה שמא תלך ופירוש המשנה הוא הלכה לפני הפסח ונהנית עד החג לוקה ומותרת לילך אחר הפסח לא הלכה איסורא בעלמא איכא שלא ליהנות ומחשש שמא תלך וכן הלכה וזו ראיה שהלכה כרב יהודה אחר שאף באלו הלכה כמו שתירצו את המשניות לדעתו וכן חזרו והקשו לו ממה שאמרו ככר זה עלי קנם אם אלך למקום פלני למחר אם אכלו הרי הוא בבל ילך אלמא רשאי הוא לאכלו ואין חוששין שמא ילך ותירץ מי קתני אוכל כלומר לכתחלה אבל קתני אכלו כלומר אם עבר ואכל אסור לילך שלא יעבור למפרע והקשה לו מסיפא דקתני הלך הרי הוא בבל יחל ר״ל הלך אחר שאכל הרי הוא בבל יחל למפרע ולא קתני עלה שאם לא אכלה מהלך לכתחלה ואם איתא דאכל דוקא הא לכתחלה לא ליתני בסיפא מהלך לכתחלה בשלא אכל ולימא לא אכל מהלך לכתחלה ולאשמועינן דאסור לו לאכלו מאמש ומתוך כך מותר לו לילך היום לכתחלה ותירץ הוא הדין וכן הלכה שאינו אוכל לכתחלה ואם אכלו ואחר כך הלך עבר למפרע: זהו ביאורה של שמועה ופסק שלה ונמצאת למד שלדברי הכל באיסורא מיהא מיזדהר ומכאן יצאה הוראה לגדולי ספרד במה שאמרו במסכת גיטין (פ״ג:) הרי זה גיטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם דאין זה כריתות שאם נדרה או נשבעה על דעת רבים שלא תלך מותרת לינשא דבאיסורא מיזדהרא ואין נראה לי כן חדא דהליכה לבית אביה מיהא פעמים שהיא מצווה כגון לבקרו ולקיים בו מצות כבוד ועל כל פנים יש לו הפרה ואף בשלא תשתי יין יש לו הפרה לקידושא ואבדלתא ולדעתנו שכתבנו במסכת מכות שאף למצות סופרים יש לו הפרה ואף לכשתמצא לפרשה במקום שאין שם הפרה מכל מקום אין זה כריתות הואיל וכל ימי חייה אגידא וקיימא אם תעבור אם לאו: כבר ביארנו במשנתנו במה שאמר באומר לאשתו קונם שאני משמשיך שהוא בבל יחל דוקא באומר הנאת תשמישך עלי יש מפרשים שלא סוף דבר שיאמר כן אלא בשאמר קנם שאני משמשיך נעשה כאומר הנאת תשמישך עלי דשאני משמשיך שתי לשונות משמע אחד לאסור הנאתו עליה ואחד לאסור הנאתה עליו וסתם נדרים להחמיר ודנין בו לאסור הנאתה עליו כדי שיחול הנדר מצד שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו ולמדנו שהבעל שאמר לאשתו הנאת תשמישי עליך אינו כלום שהרי משועבד הוא לה אבל אמר הנאת תשמישך עלי הוי נדר וכן האשה שאמרה לבעלה הנאת תשמישי עליך אינו כלום ואין צריך להפר הנאת תשמישך עלי אסורה שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וצריך להפר לה: המשנה השלישית והכונה לבאר בה ענין החלק השלישי והוא שאמר קרבן לא אוכל לך הקרבן שאוכל לך לא קרבן לא אוכל לך מותר שבועה לא אוכל לך השבועה שאוכל לך לא שבועה לא אוכל לך אסור זה חומר בשבועות מבנדרים וחומר בנדרים משבועות כיצד אמר קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל תפלין שאני נותן בנדרים אסור ובשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצות אמר הר״ם דע כי שאוכל יורה אצלם על שהוא יאכל ויורה גם כן על שלא יאכל וראיה על זה מחבור הענינים הנה אם יכריחהו חברו שיאכל וחזר ונשבע ואמר שבועה שאוכל לך אז אסור עליו לאכול ממנו דבר ומבואר הוא שאמרו גם כן לא אוכל לך קרבן שאוכל לך לא יורה זה כמי שהוא שם כל מה שיאכל אצלו כקרבן אמנם ענין זה הדבור שהוא נשבע בקרבן הנה כאלו אמר בשבועה הקרבן ואמרו בנדרים אסור לפי שהוא אסר עצם הדבר אשר לא תתקיים מצוה אלא בהיותו מותר כמו שיאסור סכה זו עליו הנה שם ישיבתה עבירה ויהיה דומה לו בו כמו שלא ימצא ערב הפסח בלתי מצה שהיא אסורה באכילה כמו שיהיה טבל או הקדש אשר יאסר עליו אכילתו לפי שהיא מצוה הבאה בעבירה וזהו ההיקש ויהיו הנדרים יחולו על כל ענין יתחייב אסור זה הענין בטול מצות עשה אמנם כאשר לא חייב עצמו קרבן כאשר עשה מצוה הנה יהיה אפשר שיקיים הנדר ויעשה המצוה כמו שיאמר עלי כאשר לא הניח תפילין ולזה הוא מחוייב וכאשר לא יניחם יחוייב קרבן: אמר המאירי קרבן לא אוכל לך מותר כלומר שאם לשבועה הוא מתכוין כלומר בקרבן אני אומר שלא אוכל לך אין שבועה בקרבן ואם הוא מתכוין לנדר כלומר קרבן עלי מה שלא אוכל לך הרי הוא אומר שיהא קרבן מה שלא יאכל הא מה שיאכל לא קרבן אלא חלין וכן הלכה הקרבן שאוכל לך מותר וזו אם בלשון שבועה כיון כן הדין אלא שמכל מקום יש לחוש שמא ללשון נדר כיון והיאך מותר שהרי יש התפסה אף בלא כף השמוש שאין הלכה כר׳ יהודה דשני ליה בין קרבן לכקרבן כבר פירשנוה בסוף פרק ראשון באומר הא קרבן וזהו לשון שבועה ר״ל בחיי הקרבן ואין שבועה בקרבן וכן הלכה הא קרבן שאוכל לך אסור אע״פ שאין בו כף הדמיון לקרבן לא אוכל לך מותר זו ודאי אינה הלכה אלא לדעת רבי מאיר היא שנויה ולא לקרבן קאמר שזו אף לרבי מאיר אסורה שהרי פירושה לקרבן יהא מה שאתה אומר לפיכך לא אוכל לך אלא שאמר בהדיא לא קרבן לא אוכל לך ולענין פסק אסור שהרי מכללו אתה שומע הא מה שאוכל יהא קרבן אלא שאין רבי מאיר סובר מכלל לאו וכו׳ ומכל מקום בין לקרבן בין לא קרבן שניהם אסורים אם לא קרבן מכלל לאו ולדעת חכמים ואם לקרבן לדברי הכל לחכמים מפני שמפרשים בו לא קרבן ולר׳ מאיר מפני שנעשה כאומר לקרבן יהא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush