×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מכות י״ב.גמרא
;?!
אָ
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְלִיגִי, אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַאן דְּאָמַר מֵתָה, כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּמַאן דְּאָמַר בָּטְלָה, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם, דִּכְתִיב: ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ, וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה״ (דברים ל״ג:י״א), אפי׳אֲפִילּוּ חֲלָלִין שֶׁבּוֹ, אֲבָל הָכָא, אפי׳אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.: נִגְמַר דִּינוֹ וְכוּ׳.: אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת טָעָה יוֹאָב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, דִּכְתִיב: ״וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה׳, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״ (מלכים א ב׳:כ״ח). טָעָה אשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא גַּגּוֹ וְהוּא תָּפַס בְּקַרְנוֹתָיו, טָעָה בשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא מִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים, וְהוּא תָּפַס מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה. אַבַּיֵי אוֹמר: בְּהָא נַמֵי מִיטְעָא טָעָה, טָעָה גשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא כֹּהֵן וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְהוּא זָר הָיָה. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל רוֹמִי לִטְעוֹת, דִּכְתִיב: ״מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה״ (ישעיהו ס״ג:א׳). טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא בֶּצֶר, וְהוּא גּוֹלֶה לְבָצְרָה. טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא שׁוֹגֵג, וְהוּא מֵזִיד הָיָה. טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא אָדָם, וְהוּא מַלְאָךְ הוּא. אֲמַר ר׳רַבִּי אַבָּהוּ: דעָרֵי מִקְלָט לֹא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה, דִּכְתִיב: ״וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכוּשָׁם וּלְכֹל חַיָּיתָם״ (במדבר ל״ה:ג׳). לַחַיִּים נִתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה. מֵיתִיבֵי: שָׁמָּה, השָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ! רוֹצֵחַ שָׁאנֵי, דְּגַלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא.: כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת וְכוּ׳.: וּרְמִינְהוּ: ״וְיָשַׁב בָּהּ״ (במדבר ל״ה:כ״ה), ובָּהּ וְלֹא בִתְחוּמָהּ! אֲמַר אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, זכָּאן לִקְלוֹט, כָּאן לָדוּר. לָדוּר? תִּיפּוּק לֵיהּ חדְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, לֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ! אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא נִצְרְכָה אֵלָּא לַמְּחִילּוֹת.: רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״וְרָצַח גּוֹאֵל הַדָּם אֶת הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ז), מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם. אֵין גּוֹאֵל הַדָּם, רְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, וְכָל אָדָם חַיָּיבִין עָלָיו. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי? מִי כְתִיב ׳אִם רָצַח׳? וְרַבִּי עֲקִיבָא? מִי כְתִיב ׳יִרְצַח׳? אֲמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אֲמַר רַב: רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ, נֶהֱרָג עָלָיו. כְּמַאן? לָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְלָא כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא! הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״ (במדבר ל״ה:י״ב), מַה ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָצַח גּוֹאֵל הַדָּם אֶת הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ז), יָכוֹל מִיָּד? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: ״עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״. וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַאי ״עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״, מַאי דָּרְשִׁי בֵיהּ? הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טמְנַיִן לַסַּנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בב״דבְּבֵית דִּין אַחֵר? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בב״דבְּבֵית דִּין אַחֵר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם יָצֹא יֵצֵא הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ו), אֵין לִי אֵלָּא בְּמֵזִיד, בְּשׁוֹגֵג מְנַיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: ״אִם יָצֹא יֵצֵא״, מ״ממִכָּל מָקוֹם. וְהָתַנְיָא: י(וְהַהוֹרְגוֹ) בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג, כבְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה! לָא קַשְׁיָא, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: אָמְרִינַן ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: לָא אָמְרִינַן ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״. אֲמַר אַבַּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״, שֶׁלֹּא יְהֶא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה, אַף סוֹפוֹ, בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. תָּנֵי חֲדָא: אָב שֶׁהָרַג, בְּנוֹ נֶעֱשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לאֵין בְּנוֹ נֶעֱשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. לֵימַא הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא! וְתִסְבְּרַא? בֵּין למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִצְוָה, בֵּין למ״דלְמַאן דְּאָמַר רְשׁוּת, מִי שָׁרֵי? וְהָאֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: וְכֵן תְּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מלַכֹּל אֵין הַבֵּן נֶעֱשָׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקִלְלָתוֹ, נחוּץ מִמַּסִּית, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא תַחְמוֹל וְלֹא תְּכַסֶּה עָלָיו״ (דברים י״ג:ט׳)! אֵלָּא, לָא קַשְׁיָא: סהָא בִּבְנוֹ, וְהָא בְּבֶן בְּנוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: עאִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.: גמ׳גְּמָרָא: וּרְמִינְהִי: אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד [בִּפְנִים] (בְּתוֹךְ הַפְּנִים) וְנוֹטֶה לַחוּץ, אוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים, מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ! מַעֲשֵׂר אַעָרֵי מִקְלָט קָא רָמֵית? מַעֲשֵׂר, בַּחוֹמָה תְּלָה רַחֲמָנָא, עָרֵי מִקְלָט, בַּדִּירָה תְּלָה רַחֲמָנָא, בְּנוֹפוֹ מִתְּדַר לֵיהּ, בְּעִיקָּרוֹ לָא מִתְּדַר לֵיהּ. וְרָמֵי מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר, דְּתַנְיָא: בִּירוּשָׁלַיִם, הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף, בְּעָרֵי מִקְלָט, הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף! אֲמַר רַב כַּהֲנָא: לָא קַשְׁיָא, הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן, דְּתַנְיָא:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
המזבח קולט את ההורג בשוגג מאחר שבמזיד נאמר מעם מזבחי תקחנו למדנו שהשוגג נקלט בו וגואל הדם שהרגו שם נהרג עליו ואין קולט אלא גגו ולא החזקה בקרנותיו וכן אינו קולט אלא מזבח בית עולמים אבל לא של במה וכן אינו קולט אלא כהן ועבודה בידו אבל לא את הזר או כהן שאינו עובד בשעה שגואל הדם בא עליו:
גדולי המחברים כתבו שכל מי שקלטו מזבח אין מניחין אותו לשם אלא מוסרין לו שומרים ומגלין אותו לעיר מקלטו וכן כתבו שדברים אלו שאמרנו שאינו קולט אלא על הדרכים שהזכרנו דוקא במחויבי גלות אבל מי שנתירא מן המלך שלא יהרגנו בדיני מלכות או מבית דין שלא יהרגנו בהוראת שעה הרי זה נצול ואין לוקחין אותו משם אא״כ נתחייב מיתת ביה דין בעדים והתראה ונראין הדברים דוקא בגגו ובמזבח בית עולמים ושמא על זו אמרו שתי טעויות טעה יואב והם שאחז בקרנות ובמזבח במה שעשה דוד לפני הארון ואין הלכה כאביי שאמר עליו שטעה בכהן ועבודה בידו שהרי יואב מפחד המלכות היה ואף הזר נקלט בו וכבר כתבנו במסכת סנהדרין:
בתלמוד המערב פי׳ ויחזק בקרנות המזבח שברח לסנהדרין כדי שימות בדיניהם ויירשוהו בניו ולא שימות בדין המלכות ויהיו נכסיו למלך:
ערי מקלט כבר ביארנו שהיו של לויים כשימות אחד מהם אינו נקבר לתוכן ולא בתחומן שנאמר מגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם לחיים נתנו ולא לקבורה אלא נותנין להם בתי קברות חוץ לתחום ואע״פ שהרוצח נקבר שם אינה אלא קבורת עראי וכן שהמקרא גלה בו כך שנאמר שמה כמו שביארנו: אע״פ שביארנו שתחומה של עיר קולטת מ״מ אין הרוצח יכול לדור בתחום דרך דירה שנאמר וישב בה ולא בתחומה ולא סוף דבר בבית הבנוי שהרי אי אפשר לבנות בית לשם והוא ששלשת אלפים אמה נתנו ללויים חוץ לעיר וסביבה אלף למגרש שאין שם לא בית ולא שדה ואלפים לשדות וכרמים ואין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אלא אפילו לדור בתחומה במחלות שתחת הקרקע אינו רשאי ואם עשה כן התיר עצמו ואין גואל הדם נהרג עליו על הדרך שביארנו: המשנה העשירית וענינה בביאור זה החלק גם כן רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם ר׳ יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם ר׳ עקיבא אומר הרשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבים עליו אמר הר״ם הלכה כר׳ עקיבא כשיצא מעיר מקלטו במזיד אבל כשיצא בשוגג ההורג אותו יהרג: אמר המאירי רוצח שיצא חוץ לתחום של עיר מקלטו ר׳ יוסי אומר מצוה ביד גואל הדם להרגו ורשות ביד כל אדם ר׳ עקיבא אומר הרשות ביד גואל הדם ושאר כל אדם אסור אלא שאין נהרג עליו והלכה כר׳ עקיבא ולא סוף דבר כשיצא אלא אף מעקרו שהרי בסוגיא זו אמרו אב שהרג את בנו וכו׳ ואמרו עליה מאי לאו הא רבי הא ר׳ עקיבא וכו׳ ויש שואלין והלא במסכת סנהדרין שאם אין לו גואל הדם בית דין מעמידין לו גואל הדם אלמא מצוה ביד כל אדם והלא בתרויהו תירצו בה דההיא כשאין לו גואל הדם אבל זו שבכאן שיש גואל הדם אינה מצוה ביד אחרים אלא או רשות לר׳ יוסי או אסור לר׳ עקיבא אלא שאינו נהרג עליו ומתוך כל שאין גואל הדם מעמידין לו ודוקא כשיצא בזדון אבל אם יצא בשוגג אחד גואל הדם ואחד שאר בני אדם גולין על ידו ואם הרגו בתחום עיר מקלטו אף גואל הדם נהרג עליו וכן יתבאר בגמרא:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמ׳ כך הוא:
סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש אין ממיתין אותו ולא סוף דבר על פי ראיותיו אלא אפילו על פי עדות אחרים שמכיון שראוהו שהרג שוב אין רואין לו זכות מעתה אינו נהרג עד שיעמוד לפני בית דין אחר או לפני אחרים שבאותן הסנהדרין שלא ראו שנאמר עד עמדו לפני העדה למשפט וכבר ביארנוה במסכת כתובות ובמסכת ראש שנה: אב שהרג את בנו שלא בשעת למוד שהוא גולה על ידו כמו שביארנו אין בנו של זה ההורג נעשה לו גואל הדם אע״פ שהוא אחיו של נהרג שהרי אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ר״ל אם עבר האב עבירה שיש בה מלקות ולא לנדותו אלא למסית כמו שהתבאר אבל בנו של נהרג שהוא בן בנו של הורג נעשה לו גואל הדם וכן מי שהרג את אחיו הרי אחד מאחיו אע״פ שהוא אחיו של הורג נעשה גואל הדם וכן התבאר בתלמוד המערב:
המשנה האחת עשרה וענינה בביאור זה החלק גם כן אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או שהוא עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף אמר הר״ם התלמוד תקן זה הלשון ופי׳ אף אחר הנוף וזה כשיהיה עקרו בתוך התחום ונופו נוטה לחוץ לתחום כיון שנכנס תחת נופו נקלט כיון שעקרו בפנים אף נופו קולט וכן כשעקרו בחוץ ונופו בפנים קלט:
אמר המאירי אילן שהוא עומד בתוך התחום ר״ל שעקרו עומד בתוך התחום של עיר מקלט ונופו נוטה לחוץ לתחום או שעקרו עומד חוץ לתחום ונופה נוטה לתוך התחום הכל הולך אחר הנוף שאם עקרו בתוך התחום ונופה נוטה חוץ לתחום אפילו לא יצא אלא עד עקרו אין גואל הדם נהרג עליו או אם היה גולה לא נקלט בעקרו אע״פ שהוא תוך התחום ואם עקרו עומד חוץ לתחום ונופו בפנים אפילו יצא עד עקרו גואל הדם נהרג עליו ואם היה גולה משהגיע לעקרו נקלט:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144