גמרא
פירוש
זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר בְּלֵילְיָא שַׁדַּר קַצְיֵיהּ לְהָהוּא דִּידֵיהּ.
לִמְחַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ה רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ו רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ז רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ח רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
תלמיד חכם אף לכתחלה אסור להעמיד ענפיו על דרך שיכשלו בו בני רשות הרבים ואם היה סבור שיהא נוח לבני רשות הרבים בכך כדי שינוחו תחתיו בצל מעמיד עד שימחו בידו ראה שבני רשות הרבים מרננים על אחר שיש לו גם כן אילן הנוטה לרשות הרבים וחסים על כבודו שלא לרנן על שלו יקוץ וכל שכן אם באו לפניו לדין על אותו אחר שצריך לו לקוץ את שלו קודם שיגמור הדין על אותו אחר קשט עצמך ואח״כ קשט אחרים:
זה שביארנו במי שרצה להוציא זיזין וגזוזטראות שיהא כונס לתוך שלו אם כנס ולא הוציא הרי זה מוציא כל זמן שירצה ומ״מ אם נמלך על מה שעשה ורצה להחזיר למקומן אינו מחזיר שכבר החזיקו בני רשות הרבים על אותו ריוח להיותו להם כעין סימטא ומצר שהחזיקו בו רבים כבר אמרו שאסור לקלקלו ואסור זה פירשו בו אסור מן הדין ר״ל שמעכבין עליו ומסלקין אותו שהרי אין חזקה על בני רשות הרבים:
מה שביארנו בלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות שהיא בחזקתה לא סוף דבר שאין מסלקין אותם אלא אף אם נפלו חוזר ומעמידן ואפילו נפלו כתלי החצר חוזר ובונה ומעמידן:
משחרב בית המקדש אסרו שלא לסוד ולכייר ולצור צורות בביתו או בחצרו או דבר שאינו תועלת בנין אלא יפוי ונוי ומ״מ אם לקח חצר מסויידת ומכויירת ומצויירת בצורות הרי זו בחזקתה אלא שאם נפלה אינו חוזר ובונה אותה על אותו הצד אא״כ בשיור כמו שיתבאר למטה וכן אם נטשטשו הצורות ויש מפרשים מכח סוגיא זו שאם עירב בו חול או תבן אינו צריך לשייר כלל:
וכן צריך לזכור את ירושלם בכל שמחה ושמחה ולמעט בכלן לזכירת החורבן כמו שנאמר אם לא אעלה את ירושלם וכו׳ ומ״מ אין עושין אלא בכדי שהצבור יכולין לעמוד בכך שאלו אנו באים בה במדת הדין היה לנו לגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין אלא שנסגף עצמנו בכל מיני סיגופים אלא שאין גוזרין גזרה על הצבור אא״כ יכולין לעמוד בה ואף קדמונינו היו אומרים משנגזרו עלינו גזרות לבטל תלמוד תורה ומצות ואין מניחין אותנו ליכנס לשבוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה אלא הנח להם לישראל יעשו רצון קונם ויעשה שליש מה שהושלש בידו ובהדי כיבשי דרחמנא למה לן אלא הרי אנו מקוים ומצפים למדת רחמיו ואיהי אדידה עבדא:
אף כשחרב הבית באחרונה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ניטפל להם ר׳ יהושע אמר להם בני זו מנין לכם אמרו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי המזבח ועכשו בטל נשתה יין שממנו מנסכין על גבי מזבח ועכשו בטל אמר להם א״כ להם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אף הם השיבו יפה אמרת ואפשר לנו בפירות אמר להם פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אף הם השיבו יפה אמרת ואפשר לנו בפירות שלא משבעת המינין עד שאמר להם מים לא נשתה שכבר בטל נסוך המים ושתקו אמר להם בני באו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה להתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזרה על הצבור אא״כ רוב צבור יכולין לעמוד בה אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט והוא אמה על אמה וכנגד הפתח עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מן הצריך לה עד שירגישו האוכלים בחסרון אותו דבר וכן עושה אשה תכשיטיה ומשיירת דבר מועט וכן בכל השמחות וכן מניחין אפר מקלה בראשי חתנים ובמקום תפלין שנאמר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר וכל המתאבל על ירושלם זוכה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה:
ונשלם הפרק ת״ל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
מה שביארנו בלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות שהיא בחזקתה לא סוף דבר שאין מסלקין אותם אלא אף אם נפלו חוזר ומעמידן ואפילו נפלו כתלי החצר חוזר ובונה ומעמידן:
משחרב בית המקדש אסרו שלא לסוד ולכייר ולצור צורות בביתו או בחצרו או דבר שאינו תועלת בנין אלא יפוי ונוי ומ״מ אם לקח חצר מסויידת ומכויירת ומצויירת בצורות הרי זו בחזקתה אלא שאם נפלה אינו חוזר ובונה אותה על אותו הצד אא״כ בשיור כמו שיתבאר למטה וכן אם נטשטשו הצורות ויש מפרשים מכח סוגיא זו שאם עירב בו חול או תבן אינו צריך לשייר כלל:
וכן צריך לזכור את ירושלם בכל שמחה ושמחה ולמעט בכלן לזכירת החורבן כמו שנאמר אם לא אעלה את ירושלם וכו׳ ומ״מ אין עושין אלא בכדי שהצבור יכולין לעמוד בכך שאלו אנו באים בה במדת הדין היה לנו לגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין אלא שנסגף עצמנו בכל מיני סיגופים אלא שאין גוזרין גזרה על הצבור אא״כ יכולין לעמוד בה ואף קדמונינו היו אומרים משנגזרו עלינו גזרות לבטל תלמוד תורה ומצות ואין מניחין אותנו ליכנס לשבוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה אלא הנח להם לישראל יעשו רצון קונם ויעשה שליש מה שהושלש בידו ובהדי כיבשי דרחמנא למה לן אלא הרי אנו מקוים ומצפים למדת רחמיו ואיהי אדידה עבדא:
אף כשחרב הבית באחרונה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ניטפל להם ר׳ יהושע אמר להם בני זו מנין לכם אמרו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי המזבח ועכשו בטל נשתה יין שממנו מנסכין על גבי מזבח ועכשו בטל אמר להם א״כ להם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אף הם השיבו יפה אמרת ואפשר לנו בפירות אמר להם פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אף הם השיבו יפה אמרת ואפשר לנו בפירות שלא משבעת המינין עד שאמר להם מים לא נשתה שכבר בטל נסוך המים ושתקו אמר להם בני באו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה להתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזרה על הצבור אא״כ רוב צבור יכולין לעמוד בה אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט והוא אמה על אמה וכנגד הפתח עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מן הצריך לה עד שירגישו האוכלים בחסרון אותו דבר וכן עושה אשה תכשיטיה ומשיירת דבר מועט וכן בכל השמחות וכן מניחין אפר מקלה בראשי חתנים ובמקום תפלין שנאמר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר וכל המתאבל על ירושלם זוכה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה:
ונשלם הפרק ת״ל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush