גמרא
פירוש
וְתִירוֹשׁ חַמְרָא הוּא וּכְתִיב וְאָכַלְתָּ.
וְדִלְמָא עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן דְּאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אֲנִיגְרוֹן מַיָּא דְּסִילְקֵי אַכְּסִיגְרוֹן מַיָּא דְּכוּלְּהוּ סִילְקִי.
אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מֵהָכָא {דברים י״ד:כ״ו} וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר יַיִן חַמְרָא הוּא וּכְתִיב וְאָכַלְתָּ.
וְדִלְמָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תוס׳ בד״ה גמר שכר כו׳ והשתא נמי לא תקשי אדגמר שכר שכר מנזיר לילף ממקדש כו׳ עכ״ל יש לדקדק בדבריהם דלעיל שכתבו וא״ת לר״י כו׳ ולא גמר שכר שכר מנזיר מנ״ל דשתיה בכלל אכילה כו׳ ניחא דהכי קא קשיא להו כיון דלית ליה ג״ש א״כ שכר משמע שפיר דבילה קעילית ונהי דלגבי מקדש משמע נמי שאר משקים המשכרים היינו דכתיב תשת כמ״ש התוס׳ לקמן אבל גבי מעשר דכתיב ואכלת אימא דלא משמע אלא דבילה קעילית ולא יין המשכר דשתיה לאו בכלל אכילה היא אבל הכא מאי קשיא להו אדגמר ג״ש מנזיר נילף ממקדש אם נפרש נמי כדלעיל דהיינו דנילף ממקדש דמשכר משמע דבילה קעילית ונהי דבמקדש שאר משקים נמי בכלל מדכתיב תשת אבל במעשר דכתיב ואכלת אימא דלא משמע אלא דבילה קעילית ולא יין המשכר אם כן הוא מאי קאמרי אבל אין לפרש לחומרא מקשינן כו׳ ר״ל דאין לפרש לחומרא נילף מנזיר לאסור דבילה קעילית במעשר אף לפי סברא זו הא אדרבה איכא קולא למילף מנזיר להתיר ביין דאי נילף ממקדש לא הוי משמע ואכלת דבמעשר אלא דבילה קעילית ויש לומר דהכי קאמרי דנילף ממקדש וכמו דבמקדש שכר משמע נמי שאר משקים המשכרים הכי נמי אימא במעשר כל שאר משקים משמעות דשכר ומיהו לא תילף מיניה בעלמא דשתיה בכלל אכילה הוא אלא הא דכתיב ואכלת משום דבילה קעילית כתביה דה״נ גבי מקדש שכר דכתיב ביה משמע נמי דבילה קעילית וכתב תשת משום שאר משקים כמ״ש התוס׳ לקמן דמש״ה לא נילף מהתם דאכילה בכלל שתיה אבל אם תיליף ג״ש מנזיר דשכר לא משמע רק יין המשכר וא״כ ע״כ שתיה בכלל אכילה ותו לא מידי ודו״ק: בד״ה שכר מנזיר כו׳ וא״ת והיכי הוה בעי התם למדרש בי״ת כו׳ ת״ל מכלל ופרט וכלל דהוה פרי כו׳ עכ״ל אבל אהך דהכא דבעי לאוקמא שכר גופיה לדבילה קעילית ל״ק כיון דאיהו גופיה הוה הפרט ובעינן כל הד׳ פרטי לשום דרשא כמ״ש מהרש״ל דאגוף הפרט דהכא לא קשה הא כ״ש הוא מיין ע״ג קנקן ודו״ק: בא״ד ועוד היכי מצי למימר דהיינו דבילה קעילית הא משמע הכא דאי לאו כו׳ עכ״ל וכה״ג הקשו התוס׳ בפרק בכל מערבין ע״ש וכתב אבן ל״ב בכוונת דברי התוס׳ דהכא והתם בכלל שיטת מדאיצטריך והכא הקשו התוס׳ דלא איצטריך יין אגב קנקנו דודאי דבית דבשכר לתמד שהחמיץ אתי דמדאיצטריך ג״ש לשכר שכר כי היכי דלא נימא דשכר גופיה דדבילה קעילית משמע דבי״ת בשכר לתמד שהחמיץ קאתי ואם כן תו לא איצטריך יין אגב קנקן והתם הקשו התוס׳ דלא איצטריך ג״ש דשכר שכר כו׳ ולכאורה נראה דיש להקשות ע״ז הכלל ולומר דנימא לבתר שכתב קרא יין אגב קנקן ובי״ת בשכר לתמד שהחמיץ שכר גופיה אפשר דהוי דבילה קעילית ומש״ה איצטריך ג״ש וכן נמי כו׳ ויש לתרץ ולומר דכיון דאי לאו ג״ש הוה אמרינן דשכר גופיה לדבילה קעילית והבי״ת לתמד כו׳ עכ״ל ועוד האריך ע״ש וא״א שאם זו היה כוונת דברי התוס׳ מכח מדאיצטריך היה עיקר חסר מדבריהם אבל הנראה בכוונתם דה״ק דהיכי מ״ל התם דההוא רבויא דבי״ת אתי לדבילה קעילית ואם כן גריעה דבילה קעילית מהני פרטי דכתיבי בהדיא בקרא דכל הנהו התם קנקן ועור וגיזה דמרבינן מביתין גריעי מפרטי ואי לאו ריבוי דביתין לא הוה גמרינן להו מפרטי והכא משמע דדבילה קעילית עדיפא דהא אי לאו ג״ש דשכר שכר הוה מוקמינן שכר גופיה לדבילה קעילית וכן תפרש דברי התוספות דהתם וק״ל: בד״ה מי איצטריך כו׳ וא״ת ודלמא היא גופה אתא כו׳ ויש לומר דאם כן כו׳ אבל השתא ליכא למידק כו׳ עכ״ל דהיא גופה ע״כ לא אתי התנא לאשמועינן בין להך גיסא דשתיה לאו בכלל אכילה היא ובין לאידך גיסא דשתיה בכלל אכילה היא בין הכי ובין הכי אינו חייב אלא אחת אלא ע״כ דהתנא לא אתי לאשמועינן היא גופיה אלא דפסיקא ליה לתנא היא גופיה אי להך גיסא אי להך גיסא והשתא ע״כ אית לן למימר דפסיקא ליה להך גיסא דשתיה בכלל אכילה ואשמועינן דאכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת כמו אכל ואכל ולא נימא אע״ג דשתיה בכלל אכילה היא יתחייב שתים משום דאכילה ושתיה ב׳ מינים הן אבל אי הוה פסיקא ליה לאידך גיסא דשתיה לאו בכלל אכילה לא הוה איצטריך ליה לאשמועינן דאינו חייב אלא אחת דאכל ועשה מלאכה מי איצטריך כו׳ ואבן ל״ב האריך בזה לאין צורך וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush