גמרא
פירוש
בִּמְרוּבֶּה מְנָא יָדְעִי.
וְאֶלָּא שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה סוֹף סוֹף מְנָא יָדְעִי.
דְּמִית נָשִׂיא דְּמִית נָשִׂיא אֵימַת אִילֵּימָא דְּמִית בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר סַכִּין לְמָה לִי דְּמַטְבְּלֵיהּ וְאֶלָּא דְּמִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר מַאי שְׁנָא סַכִּין דְּמַטְבֵּיל וּמַאי שְׁנָא קוֹפִיץ דְּלָא מַטְבֵּיל לֵהּ.
לָא צְרִיכָא דְּנָשִׂיא גּוֹסֵס בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר סַכִּין דְּחַד סְפֵיקָא מַטְבֵּיל לֵהּ קוֹפִיץ דִּתְרֵי סְפֵיקֵי לָא מַטְבֵּיל לֵהּ.
תַּנְיָא יְהוּדָה בֶּן דּוֹרְתַאי פֵּירַשׁ הוּא וְדוֹרְתַאי בְּנוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בַּדָּרוֹם אָמַר אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מָה לֹא חֲגַגְתֶּם חֲגִיגָה בַּשַּׁבָּת מָה הֵן אוֹמְרִים לוֹ תְּמֵהַנִי עַל שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן שֶׁהֵן חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְדַרְשָׁנִין גְּדוֹלִים וְלֹא אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל חֲגִיגָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
אָמַר רַב כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בד״ה מ״ט דבן כו׳ מדקאמר רב אשי בסמוך כו׳ עכ״ל וה״ה דה״מ לאוכוחי הכי מדאצטריך תלמודא לאתויי קרא וטעמא אחרינא אליבא דבן דורתאי ולא סגי ליה בהאי היקשא דבן תימא וק״ל:
בא״ד נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע כו׳ הא איכא חגיגת י״ד כו׳ עכ״ל דהאי כללא מוכח התם דקאי נמי אחגיגה ולפרש״י ע״כ אפילו לבן תימא לא אתיא הך כללא דלכ״ע אין חגיגת י״ד דוחה שבת וכ״ש חגיגת ט״ו דדוחק הוא לומר אליבא דבן דורתאי נקט האי כללא ולפי׳ התוס׳ לקמן ניחא דנקט האי כללא שפיר לבן תימא וק״ל:
בא״ד ומ״מ פריך שפיר הא ודאי קרבן צבור הוא דאף חגיגת ט״ו חשיבא זמנה קבוע כו׳ עכ״ל יש לדקדק בדבריהם מי הכריחם לכך דהא כתבו לקמן דאיכא תנא דתלי בקרבן צבור ולא בזמנה קבוע ואליבה פריך לקמן הא ודאי קרבן צבור וי״ל דסברת התנא דתלי מעיקרא בקרבן צבור לא קאי במסקנא דפ׳ הוציאו לו דדחי לה התם ומסיק דתלי בזמנה קבוע ולקמן לא נקט הא ודאי קרבן צבור היא אלא משום דמעיקרא בעי למימר הכי אבל למסקנא דהתם טעמא משום דזמנה קבוע צ״ל דחגיגת ט״ו נמי קבוע חשיב ליה אי לאו מיעוטא דקרא וכיון דאיכא הכא מיעוטא לחגיגת ט״ו לא חשיב ליה כהאי כללא דהתם משום דיש לה תשלומין כל ז׳ כמ״ש התוס׳ לעיל ודו״ק:
בא״ד והא דמוקי בן דורתאי כו׳ משום דסבר דחגיגת י״ד לאו דאורייתא כו׳ עכ״ל ור״ל דלא סבר כתנא דמייתי לקמן דסבר חגיגת י״ד נאכלת לשני ימים ולילה א׳ דאורייתא דא״כ לא הוי מוקמי בן דורתאי האי קרא דוזבחת פסח וגו׳ בחגיגת ט״ו אלא בחגיגת י״ד דמשמע טפי קרא דביה איירי מיהו איכא למימר דבן דורתאי סבר כבן תימא דחגיגת י״ד דאורייתא ומהיקש׳ דלעיל זבח חג פסח וגו׳ נילף דדוחה שבת וא״כ ע״כ האי קרא וזבחת פסח וגו׳ דשמעי׳ מיניה דחגיגה דוחה שבת לא אצטריך לחגיגת י״ד אלא דאתי לחגיגת ט״ו ויש ליישב דע״כ בן דורתאי לית ליה היקשא דבן תימא דיליף מיניה לעיל מן הצאן ולא מן הבקר ובהאי היקשא דוזבחת פסח וגו׳ קאמר [*] דבקר זו חגיגה ודו״ק: בד״ה הא ודאי קרבן צבור כו׳ משום דאתי בכנופיא וכן ביומא אבל בחגיגה קרי ליה כו׳ עכ״ל כצ״ל מתוך הסוגיא שם ועי׳ בתוס׳ פ״ק דחגיגה שהקשו כן כמ״ש וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בא״ד נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע כו׳ הא איכא חגיגת י״ד כו׳ עכ״ל דהאי כללא מוכח התם דקאי נמי אחגיגה ולפרש״י ע״כ אפילו לבן תימא לא אתיא הך כללא דלכ״ע אין חגיגת י״ד דוחה שבת וכ״ש חגיגת ט״ו דדוחק הוא לומר אליבא דבן דורתאי נקט האי כללא ולפי׳ התוס׳ לקמן ניחא דנקט האי כללא שפיר לבן תימא וק״ל:
בא״ד ומ״מ פריך שפיר הא ודאי קרבן צבור הוא דאף חגיגת ט״ו חשיבא זמנה קבוע כו׳ עכ״ל יש לדקדק בדבריהם מי הכריחם לכך דהא כתבו לקמן דאיכא תנא דתלי בקרבן צבור ולא בזמנה קבוע ואליבה פריך לקמן הא ודאי קרבן צבור וי״ל דסברת התנא דתלי מעיקרא בקרבן צבור לא קאי במסקנא דפ׳ הוציאו לו דדחי לה התם ומסיק דתלי בזמנה קבוע ולקמן לא נקט הא ודאי קרבן צבור היא אלא משום דמעיקרא בעי למימר הכי אבל למסקנא דהתם טעמא משום דזמנה קבוע צ״ל דחגיגת ט״ו נמי קבוע חשיב ליה אי לאו מיעוטא דקרא וכיון דאיכא הכא מיעוטא לחגיגת ט״ו לא חשיב ליה כהאי כללא דהתם משום דיש לה תשלומין כל ז׳ כמ״ש התוס׳ לעיל ודו״ק:
בא״ד והא דמוקי בן דורתאי כו׳ משום דסבר דחגיגת י״ד לאו דאורייתא כו׳ עכ״ל ור״ל דלא סבר כתנא דמייתי לקמן דסבר חגיגת י״ד נאכלת לשני ימים ולילה א׳ דאורייתא דא״כ לא הוי מוקמי בן דורתאי האי קרא דוזבחת פסח וגו׳ בחגיגת ט״ו אלא בחגיגת י״ד דמשמע טפי קרא דביה איירי מיהו איכא למימר דבן דורתאי סבר כבן תימא דחגיגת י״ד דאורייתא ומהיקש׳ דלעיל זבח חג פסח וגו׳ נילף דדוחה שבת וא״כ ע״כ האי קרא וזבחת פסח וגו׳ דשמעי׳ מיניה דחגיגה דוחה שבת לא אצטריך לחגיגת י״ד אלא דאתי לחגיגת ט״ו ויש ליישב דע״כ בן דורתאי לית ליה היקשא דבן תימא דיליף מיניה לעיל מן הצאן ולא מן הבקר ובהאי היקשא דוזבחת פסח וגו׳ קאמר [*] דבקר זו חגיגה ודו״ק: בד״ה הא ודאי קרבן צבור כו׳ משום דאתי בכנופיא וכן ביומא אבל בחגיגה קרי ליה כו׳ עכ״ל כצ״ל מתוך הסוגיא שם ועי׳ בתוס׳ פ״ק דחגיגה שהקשו כן כמ״ש וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush