גמרא
פירוש
״וְהָיוּ״ (דברים ו׳:ו׳) בַּהֲוָיָתָן יְהוּ וְרַבָּנַן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי יד. בדפוס וילנא בגלל הצנזורה: ״וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הפושעים״.
מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה׳ בני אלים כו׳. מפורש פרק בתרא דר״ה:
ומה ראו כו׳ שנאמר והקדישו וגו׳ וסמיך ליה וידעו תועי רוח וגו׳. יש לפרש הסמיכות שאמר לעיל מיניה כה אמר ה׳ אל בית יעקב אשר פדה את אברהם ובמדרש אברהם ניצול מכבשן האש בזכות יעקב ואמר ע״כ לא יבוש יעקב וגו׳ כמפורש פ׳ כ״ג ע״ש ואמר בראותו ילדיו את קידוש השם שעשה אברהם גם הם בקרבו יקדישו שמו והקדישו את קדוש יעקב ברבים כגון דניאל וחנניה מישאל ועזריה וע״י כך את אלהי ישראל יעריצו בעולם שכח וגבורה בידו ע״י זה תועי רוח כגון נמרוד ונ״נ ידעו בינה שיש אלהים בישראל כמ״ש נ״נ ברוך אלההון די שדרך משך ועבד נגו וגו׳:
דכתיב ולבבו יבין ושב וגו׳. היינו דיבין האדם גודל חטאו וכנגד מי חטא ואז ודאי ישוב בתשובה שלמה ופריך א״ה לימא רפואה כו׳ למאי דס״ד השתא דקרא ברפואה דתחלואים איירי ה״ק גם בחולה שא״א לשוב לשעה זו במעשה אם הוא יבין שחטאו גרם לו החולי ושב בלבו ורפא לו ומיהו ק״ק דהיאך ס״ד למימר דרפואה קדמה לסליחה דהא ודאי השב צריך סליחה וכפרה על עונותיו ואח״כ ישלח לי הקב״ה רפואה לחליו ואינו נראה כלל שהקב״ה ישלח לו רפואה קודם שיסלח לו וי״ל הא דהוה ס״ד דלא בעי סליחה היינו דיסורין של חולי ממרקין לו והיא גופה סליחתו וכפרתו ומסיק דאינו כן דגם אם יש לאדם עון גדול ולא הוה סגי ליה ביסורין למרק ולא היה ראוי לרפואה מ״מ הקב״ה מרבה לסלוח לשב בחליו לשלוח לו רפואה אחר הסליחה ולכך יש להקדים הסליחה כדכתיב וישוב אל ה׳ וגו׳ כי ירבה לסלוח וע״ז נתכוין בנוסח אלהי עד שלא נוצרתי כו׳ ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים כו׳ דהיינו שלא ביסורין רעים ורבים כ״כ שיהיו הם ממרקין העון לסלוח רק שתהיה הסליחה ע״י רחמים רבים מקודם שיהיו יסורין רעים ממרקין הכל ולמאי דפריך נמי ומאי חזית כו׳ סמיך אהא בעי נמי למימר דיסורין ממרקין הכל והיא סליחתו ומשני דאיכא קרא אחרינא דמוכח מיניה נמי דאין רפואה בלא סליחה מקודם כדכתיב הסולח לכל עוניכי גם שהיסורין אינן ממרקין כל העונות ובעי סליחה על עונות ואח״כ רופא לכל תחלואיכי ואח״כ הגואל משחת חייכי דהיינו גם אם נגזר על האדם למות לשחת התשובה והסליחה בחליו מקודם הרפואה יגאלהו משחת: ההוא לאו כו׳ אלא רפואה דסליחה כו׳. יש לפרש דה״ק דהאי קרא משתעי במי שיסורין ממרקין כל עונותיו דרפואתו היא סליחתו כמ״ש לעיל אבל א״כ הל״ל דיסורין דסליחה הן ויותר נראה לפרש ע״פ מ״ש הרמב״ם בשמונה פרקים דחולי הנפש ורפואתו הוא כמו חולי הגוף ורפואתו ורפואה דנקט בהאי קרא לאו רפואת הגוף אלא רפואת הנפש שהיא הסליחה: ומה ראו לומר גאולה בשביעית כו׳ היינו גאולה מן הגלות כדמסיק שעתידים ליגאל כו׳ אבל גאולת החולה מן המות כבר מפורש דההיא בתר רפואה איתא כדכתיב הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת וגו׳ אבל אההיא אינו מתפלל דבכלל תפלת הרפואה היא שלא יבא האדם למיתה: ומה ראו לומר רפואה בח׳ כו׳. יש לדקדק ומאי קא קשיא ליה והא כיון דמדינא יש לה להסמיך לסליחה כדקאמרינן לעיל מדכתיב הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ אלא משום דגאולה בשביעית אפסיק לה מ״מ מאי דאפשר למסמך לה לסליחה סמיך לה ולהכי יש לסמכה לגאולה דסמוכה לסליחה י״ל דמה״ט משום דעתידים ליגאל בז׳ אינו מכריע לאומרה הגאולה בשביעית דאדרבה מטעמא דקרא הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ יש למסמך טפי רפואה לסליחה ולא להפסיק ביניהן בגאולה ומשני דברפואה נמי איכא עוד טעמא דראויה לאומרה בח׳ וזה ודאי מכריע שלא לסמכה לסליחה: כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע כו׳ עיין פרש״י דכל הפרשה נאמרה על מפקיעי שערים ומדלא מייתי רק קרא דשבור זרוע רשע וגו׳ נראה לפרש דשבר חסר כתיב מלשון יש שבר במצרים וזרוע מלשון זריעה דקבעי דוד רחמי דרעתו ורשעתו של רשע בל תמצא ולא תפיק מזימתו דהיינו שיהיה מוצלח הזריעה בשבר ותבואה הרבה ולא יוכל עוד להפקיע שערים:
כי אמרה בתשיעי כו׳ פרש״י וא״ת שמינית היא אשרי ולמה רגשו תרתי עכ״ל. פירושו מגומגם דהא מסיק בפ״ק דברכות דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא ועוד דלא תמצא בשום ספר תהלים דשבור זרוע רשע בשמינית היא אבל בעשירית היא דבעי למימר התם דה״ל יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ בי״ט ונראה להגיה בפרש״י וכן צ״ל וא״ת בעשירית היא אשרי ולמה רגשו חדא פרשתא ור״ל עשירית היא כמו שהיא בספרים שלפנינו וקאמר כדמסיק שם דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא וה״ל שפיר הך פרשה דשבור זרוע וגו׳ בט׳ ועיין בחידושינו שם: ומה ראו לומר קיבוץ כו׳ ופריכם תשאו לעמי וגו׳ בפרק חלק מפורש דאין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם גו׳ ע״ש ובחידושינו בספ״ב דכתובות:
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים כו׳. אברכת השיבה שופטינו כו׳ קאמר לה ולא מפורש בה דין ברשעים אלא כיון דהוזכר בה להשיב שופטים כבראשונה אז הוי דין ברשעים כדמייתי מקראי ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך דהיינו דין ברשעים וכתיב ביה ואשיבה שופטיך כבראשונה גו׳ ומיהו ק״ק דהיכן מוזכר בהני קראי דמייתי קיבוץ גליות למימר דדין ברשעים תולה בקיבוץ גליות ואין לומר ואשיבה שופטיך גו׳ משמע ליה קיבוץ גליות דא״כ בהך ברכה גופה דהשיבה שופטינו כו׳ מוזכר נמי קיבוץ גליות: וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין כו׳. אהך מלתא לא מייתי ראיה מקראי דמסברא הוא אם אז נעשה דין ברשעים כ״ש דין המינין שהוא חמור יותר כמפורש פ״ק דר״ה ושם מפורש דין המינין גיהנם כלה והם אינן כלים והא דקאמר כלו המינין י״ל דהכי קאמר דכלו מן העולם אבל דין גיהנם אינו כלה מהם כמפורש שם וקאמר דכולל זדים עם המינין כו׳ זדים היינו המסורות לאנסים והפוקרים כו׳ שנזכרו שם שדינן עם המינין ומייתי שנאמר ושבר פושעים היינו המינין דיודעין רבונן ומורדים בו וחטאים היינו זדים:
וכיון שכלו המינין מתרוממת קרנות כו׳. וקודם שנתקנה ברכת המינין ודאי דהח״י ברכות על הסדר היו דה״נ איכא למימר כיון שנעשה דין ברשעים כמפורש בברכת השיבה כדאמרינן לעיל מתרוממת קרן צדיקים כו׳ וקאמר דכולל גירי צדק כו׳ שנאמר והדרת פני זקן גו׳ וסמיך ליה וכי יגור גו׳ ובהך ברכה נמי מזכיר זקני צדיקים כמ״ש ועל זקני עמך כו׳ ועל גירי הצדק וכו׳ ואמר והיכן מתרוממת כו׳ ישליו אוהביך היינו הצדיקים שהם אוהבי ירושלים ואמר וכיון שנבנית כו׳ שנאמר אחר ישובו בני ישראל גו׳ אין זה קיבוץ גליות שהוזכר כבר לעיל דמיירי קודם שיתיישב ירושלים בבנינה אלא דמשמע ליה האי קרא אחר שיהיה לבני ישראל יישוב בירושלים דהיינו אחר בנינה אזי יבקשו מלכות בית דוד למלוך בירושלים:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דכתיב ולבבו יבין ושב וגו׳. היינו דיבין האדם גודל חטאו וכנגד מי חטא ואז ודאי ישוב בתשובה שלמה ופריך א״ה לימא רפואה כו׳ למאי דס״ד השתא דקרא ברפואה דתחלואים איירי ה״ק גם בחולה שא״א לשוב לשעה זו במעשה אם הוא יבין שחטאו גרם לו החולי ושב בלבו ורפא לו ומיהו ק״ק דהיאך ס״ד למימר דרפואה קדמה לסליחה דהא ודאי השב צריך סליחה וכפרה על עונותיו ואח״כ ישלח לי הקב״ה רפואה לחליו ואינו נראה כלל שהקב״ה ישלח לו רפואה קודם שיסלח לו וי״ל הא דהוה ס״ד דלא בעי סליחה היינו דיסורין של חולי ממרקין לו והיא גופה סליחתו וכפרתו ומסיק דאינו כן דגם אם יש לאדם עון גדול ולא הוה סגי ליה ביסורין למרק ולא היה ראוי לרפואה מ״מ הקב״ה מרבה לסלוח לשב בחליו לשלוח לו רפואה אחר הסליחה ולכך יש להקדים הסליחה כדכתיב וישוב אל ה׳ וגו׳ כי ירבה לסלוח וע״ז נתכוין בנוסח אלהי עד שלא נוצרתי כו׳ ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים כו׳ דהיינו שלא ביסורין רעים ורבים כ״כ שיהיו הם ממרקין העון לסלוח רק שתהיה הסליחה ע״י רחמים רבים מקודם שיהיו יסורין רעים ממרקין הכל ולמאי דפריך נמי ומאי חזית כו׳ סמיך אהא בעי נמי למימר דיסורין ממרקין הכל והיא סליחתו ומשני דאיכא קרא אחרינא דמוכח מיניה נמי דאין רפואה בלא סליחה מקודם כדכתיב הסולח לכל עוניכי גם שהיסורין אינן ממרקין כל העונות ובעי סליחה על עונות ואח״כ רופא לכל תחלואיכי ואח״כ הגואל משחת חייכי דהיינו גם אם נגזר על האדם למות לשחת התשובה והסליחה בחליו מקודם הרפואה יגאלהו משחת: ההוא לאו כו׳ אלא רפואה דסליחה כו׳. יש לפרש דה״ק דהאי קרא משתעי במי שיסורין ממרקין כל עונותיו דרפואתו היא סליחתו כמ״ש לעיל אבל א״כ הל״ל דיסורין דסליחה הן ויותר נראה לפרש ע״פ מ״ש הרמב״ם בשמונה פרקים דחולי הנפש ורפואתו הוא כמו חולי הגוף ורפואתו ורפואה דנקט בהאי קרא לאו רפואת הגוף אלא רפואת הנפש שהיא הסליחה: ומה ראו לומר גאולה בשביעית כו׳ היינו גאולה מן הגלות כדמסיק שעתידים ליגאל כו׳ אבל גאולת החולה מן המות כבר מפורש דההיא בתר רפואה איתא כדכתיב הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת וגו׳ אבל אההיא אינו מתפלל דבכלל תפלת הרפואה היא שלא יבא האדם למיתה: ומה ראו לומר רפואה בח׳ כו׳. יש לדקדק ומאי קא קשיא ליה והא כיון דמדינא יש לה להסמיך לסליחה כדקאמרינן לעיל מדכתיב הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ אלא משום דגאולה בשביעית אפסיק לה מ״מ מאי דאפשר למסמך לה לסליחה סמיך לה ולהכי יש לסמכה לגאולה דסמוכה לסליחה י״ל דמה״ט משום דעתידים ליגאל בז׳ אינו מכריע לאומרה הגאולה בשביעית דאדרבה מטעמא דקרא הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ יש למסמך טפי רפואה לסליחה ולא להפסיק ביניהן בגאולה ומשני דברפואה נמי איכא עוד טעמא דראויה לאומרה בח׳ וזה ודאי מכריע שלא לסמכה לסליחה: כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע כו׳ עיין פרש״י דכל הפרשה נאמרה על מפקיעי שערים ומדלא מייתי רק קרא דשבור זרוע רשע וגו׳ נראה לפרש דשבר חסר כתיב מלשון יש שבר במצרים וזרוע מלשון זריעה דקבעי דוד רחמי דרעתו ורשעתו של רשע בל תמצא ולא תפיק מזימתו דהיינו שיהיה מוצלח הזריעה בשבר ותבואה הרבה ולא יוכל עוד להפקיע שערים:
כי אמרה בתשיעי כו׳ פרש״י וא״ת שמינית היא אשרי ולמה רגשו תרתי עכ״ל. פירושו מגומגם דהא מסיק בפ״ק דברכות דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא ועוד דלא תמצא בשום ספר תהלים דשבור זרוע רשע בשמינית היא אבל בעשירית היא דבעי למימר התם דה״ל יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ בי״ט ונראה להגיה בפרש״י וכן צ״ל וא״ת בעשירית היא אשרי ולמה רגשו חדא פרשתא ור״ל עשירית היא כמו שהיא בספרים שלפנינו וקאמר כדמסיק שם דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא וה״ל שפיר הך פרשה דשבור זרוע וגו׳ בט׳ ועיין בחידושינו שם: ומה ראו לומר קיבוץ כו׳ ופריכם תשאו לעמי וגו׳ בפרק חלק מפורש דאין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם גו׳ ע״ש ובחידושינו בספ״ב דכתובות:
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים כו׳. אברכת השיבה שופטינו כו׳ קאמר לה ולא מפורש בה דין ברשעים אלא כיון דהוזכר בה להשיב שופטים כבראשונה אז הוי דין ברשעים כדמייתי מקראי ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך דהיינו דין ברשעים וכתיב ביה ואשיבה שופטיך כבראשונה גו׳ ומיהו ק״ק דהיכן מוזכר בהני קראי דמייתי קיבוץ גליות למימר דדין ברשעים תולה בקיבוץ גליות ואין לומר ואשיבה שופטיך גו׳ משמע ליה קיבוץ גליות דא״כ בהך ברכה גופה דהשיבה שופטינו כו׳ מוזכר נמי קיבוץ גליות: וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין כו׳. אהך מלתא לא מייתי ראיה מקראי דמסברא הוא אם אז נעשה דין ברשעים כ״ש דין המינין שהוא חמור יותר כמפורש פ״ק דר״ה ושם מפורש דין המינין גיהנם כלה והם אינן כלים והא דקאמר כלו המינין י״ל דהכי קאמר דכלו מן העולם אבל דין גיהנם אינו כלה מהם כמפורש שם וקאמר דכולל זדים עם המינין כו׳ זדים היינו המסורות לאנסים והפוקרים כו׳ שנזכרו שם שדינן עם המינין ומייתי שנאמר ושבר פושעים היינו המינין דיודעין רבונן ומורדים בו וחטאים היינו זדים:
וכיון שכלו המינין מתרוממת קרנות כו׳. וקודם שנתקנה ברכת המינין ודאי דהח״י ברכות על הסדר היו דה״נ איכא למימר כיון שנעשה דין ברשעים כמפורש בברכת השיבה כדאמרינן לעיל מתרוממת קרן צדיקים כו׳ וקאמר דכולל גירי צדק כו׳ שנאמר והדרת פני זקן גו׳ וסמיך ליה וכי יגור גו׳ ובהך ברכה נמי מזכיר זקני צדיקים כמ״ש ועל זקני עמך כו׳ ועל גירי הצדק וכו׳ ואמר והיכן מתרוממת כו׳ ישליו אוהביך היינו הצדיקים שהם אוהבי ירושלים ואמר וכיון שנבנית כו׳ שנאמר אחר ישובו בני ישראל גו׳ אין זה קיבוץ גליות שהוזכר כבר לעיל דמיירי קודם שיתיישב ירושלים בבנינה אלא דמשמע ליה האי קרא אחר שיהיה לבני ישראל יישוב בירושלים דהיינו אחר בנינה אזי יבקשו מלכות בית דוד למלוך בירושלים:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush