×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה י״ז:גמרא
;?!
אָ
״וְהָיוּ״ (דברים ו׳:ו׳) בַּהֲוָיָתָן יְהוּ וְרַבָּנַן מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא ״שְׁמַע״ (דברים ו׳:ד׳) בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וְרַבִּי נָמֵי הָא כְּתִיב שְׁמַע הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּמַאן דְּאָמַר אהַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ יָצָא. וְרַבָּנַן נָמֵי הָכְתִיב וְהָיוּ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁלֹּא יִקְרָא לְמַפְרֵעַ וְרַבִּי שֶׁלֹּא יִקְרָא לְמַפְרֵעַ מְנָא לֵיהּ מִדְּבָרִים הַדְּבָרִים וְרַבָּנַן דְּבָרִים הַדְּבָרִים לָא מַשְׁמַע לְהוּ. לֵימָא קָסָבַר רַבִּי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בְּכׇל לָשׁוֹן נֶאֶמְרָה דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה לְמָה לִי לְמִכְתַּב וְהָיוּ. אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׁמַע כְּרַבָּנַן כְּתַב רַחֲמָנָא וְהָיוּ. לֵימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן כׇּל הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּכׇל לָשׁוֹן נֶאֶמְרָה לְמָה לִי לְמִכְתַּב שְׁמַע. אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא וְהָיוּ כְּרַבִּי כְּתַב רַחֲמָנָא שְׁמַע. תְּפִלָּה מְנָא לַן דְּתַנְיָא שִׁמְעוֹן הַפָּקוֹלִי הִסְדִּיר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל הַסֵּדֶר בְּיַבְנֶה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא במֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּבָהֶם כַּמָּה נְבִיאִים תִּיקְּנוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים אָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״ (תהלים כ״ט:א׳) וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים גְּבוּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ״הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעוֹז״ (תהלים כ״ט:א׳) וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים קְדוּשּׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ״הָבוּ לַה׳ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה׳ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ״ (תהלים כ״ט:ב׳). וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּינָה אַחַר קְדוּשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ״ (ישעיהו כ״ט:כ״ג) וּסְמִיךְ לֵיהּ וְיָדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה וּמָה רָאוּ לוֹמַר תְּשׁוּבָה אַחַר בִּינָה דִּכְתִיב ״וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ״ (ישעיהו ו׳:י׳). אִי הָכִי לֵימָא רְפוּאָה בָּתְרַהּ דִּתְשׁוּבָה לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב ״וְיָשׁוֹב אֶל ה׳ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ״ (ישעיהו נ״ה:ז׳). וּמַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָא סְמוֹךְ אַהָא כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא ״הַסּוֹלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵיכִי הָרוֹפֵא לְכׇל תַּחֲלוּאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי״ (תהלים ק״ג:ג׳-ד׳) לְמֵימְרָא דִּגְאוּלָּה וּרְפוּאָה בָּתַר סְלִיחָה הִיא וְהָכְתִיב וָשָׁב וְרָפָא לוֹ הָהוּא לָאו רְפוּאָה דְתַחְלוּאִים הִיא אֶלָּא רְפוּאָה דִסְלִיחָה הִיא. וּמָה רָאוּ לוֹמַר גְּאוּלָּה בִּשְׁבִיעִית אָמַר רָבָא מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָּאֵל בִּשְׁבִיעִית לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּשְׁבִיעִית וְהָאָמַר מָר בְּשִׁשִּׁית קוֹלוֹת בִּשְׁבִיעִית מִלְחָמוֹת בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא מִלְחָמָה נָמֵי אַתְחַלְתָּא דִגְאוּלָּה הִיא. וּמָה רָאוּ לוֹמַר רְפוּאָה בִּשְׁמִינִית אָמַר רַבִּי אַחָא מִתּוֹךְ שֶׁנִּתְּנָה מִילָה בִּשְׁמִינִית שֶׁצְּרִיכָה רְפוּאָה לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּשְׁמִינִית. וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת הַשָּׁנִים בִּתְשִׁיעִית אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי כְּנֶגֶד מַפְקִיעֵי שְׁעָרִים דִּכְתִיב ״שְׁבוֹר זְרוֹעַ רָשָׁע״ (תהלים י׳:ט״ו) וְדָוִד כִּי אַמְרַהּ בִּתְשִׁיעִית אַמְרַהּ. וּמָה רָאוּ לוֹמַר קִיבּוּץ גָּלִיּוֹת לְאַחַר בִּרְכַּת הַשָּׁנִים דִּכְתִיב ״וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא״ (יחזקאל ל״ו:ח׳) וְכֵיוָן שֶׁנִּתְקַבְּצוּ גָּלִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרוֹף כַּבּוֹר סִיגָיִךְ״ (ישעיהו א׳:כ״ה) וּכְתִיב ״וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה״ (ישעיהו א׳:כ״ו). וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה דִּין ברשעים כָּלוּ הַמִּינִין וְכוֹלֵל זֵדִים עִם הַמִּינִין1 שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשֶׁבֶר פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּיו״ (ישעיהו א׳:כ״ח) (יִכְלוּ). וְכֵיוָן שֶׁכָּלוּ הַמִּינִין2 מִתְרוֹמֶמֶת קֶרֶן צַדִּיקִים דִּכְתִיב ״וְכׇל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק״ (תהלים ע״ה:י״א) וְכוֹלֵל גֵּירֵי הַצֶּדֶק עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן״ (ויקרא י״ט:ל״ב) וּסְמִיךְ לֵיהּ ״וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר״ (ויקרא י״ט:ל״ג). וְהֵיכָן מִתְרוֹמֶמֶת קַרְנָם בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר ״שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אוֹהֲבָיִךְ״ (תהלים קכ״ב:ו׳). וְכֵיוָן שֶׁנִּבְנֵית יְרוּשָׁלַיִם בָּא דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי יד. בדפוס וילנא בגלל הצנזורה: ״וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הפושעים״.
E/ע
הערותNotes
מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה׳ בני אלים כו׳. מפורש פרק בתרא דר״ה: ומה ראו כו׳ שנאמר והקדישו וגו׳ וסמיך ליה וידעו תועי רוח וגו׳. יש לפרש הסמיכות שאמר לעיל מיניה כה אמר ה׳ אל בית יעקב אשר פדה את אברהם ובמדרש אברהם ניצול מכבשן האש בזכות יעקב ואמר ע״כ לא יבוש יעקב וגו׳ כמפורש פ׳ כ״ג ע״ש ואמר בראותו ילדיו את קידוש השם שעשה אברהם גם הם בקרבו יקדישו שמו והקדישו את קדוש יעקב ברבים כגון דניאל וחנניה מישאל ועזריה וע״י כך את אלהי ישראל יעריצו בעולם שכח וגבורה בידו ע״י זה תועי רוח כגון נמרוד ונ״נ ידעו בינה שיש אלהים בישראל כמ״ש נ״נ ברוך אלההון די שדרך משך ועבד נגו וגו׳:
דכתיב ולבבו יבין ושב וגו׳. היינו דיבין האדם גודל חטאו וכנגד מי חטא ואז ודאי ישוב בתשובה שלמה ופריך א״ה לימא רפואה כו׳ למאי דס״ד השתא דקרא ברפואה דתחלואים איירי ה״ק גם בחולה שא״א לשוב לשעה זו במעשה אם הוא יבין שחטאו גרם לו החולי ושב בלבו ורפא לו ומיהו ק״ק דהיאך ס״ד למימר דרפואה קדמה לסליחה דהא ודאי השב צריך סליחה וכפרה על עונותיו ואח״כ ישלח לי הקב״ה רפואה לחליו ואינו נראה כלל שהקב״ה ישלח לו רפואה קודם שיסלח לו וי״ל הא דהוה ס״ד דלא בעי סליחה היינו דיסורין של חולי ממרקין לו והיא גופה סליחתו וכפרתו ומסיק דאינו כן דגם אם יש לאדם עון גדול ולא הוה סגי ליה ביסורין למרק ולא היה ראוי לרפואה מ״מ הקב״ה מרבה לסלוח לשב בחליו לשלוח לו רפואה אחר הסליחה ולכך יש להקדים הסליחה כדכתיב וישוב אל ה׳ וגו׳ כי ירבה לסלוח וע״ז נתכוין בנוסח אלהי עד שלא נוצרתי כו׳ ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים כו׳ דהיינו שלא ביסורין רעים ורבים כ״כ שיהיו הם ממרקין העון לסלוח רק שתהיה הסליחה ע״י רחמים רבים מקודם שיהיו יסורין רעים ממרקין הכל ולמאי דפריך נמי ומאי חזית כו׳ סמיך אהא בעי נמי למימר דיסורין ממרקין הכל והיא סליחתו ומשני דאיכא קרא אחרינא דמוכח מיניה נמי דאין רפואה בלא סליחה מקודם כדכתיב הסולח לכל עוניכי גם שהיסורין אינן ממרקין כל העונות ובעי סליחה על עונות ואח״כ רופא לכל תחלואיכי ואח״כ הגואל משחת חייכי דהיינו גם אם נגזר על האדם למות לשחת התשובה והסליחה בחליו מקודם הרפואה יגאלהו משחת:
ההוא לאו כו׳ אלא רפואה דסליחה כו׳. יש לפרש דה״ק דהאי קרא משתעי במי שיסורין ממרקין כל עונותיו דרפואתו היא סליחתו כמ״ש לעיל אבל א״כ הל״ל דיסורין דסליחה הן ויותר נראה לפרש ע״פ מ״ש הרמב״ם בשמונה פרקים דחולי הנפש ורפואתו הוא כמו חולי הגוף ורפואתו ורפואה דנקט בהאי קרא לאו רפואת הגוף אלא רפואת הנפש שהיא הסליחה: ומה ראו לומר גאולה בשביעית כו׳ היינו גאולה מן הגלות כדמסיק שעתידים ליגאל כו׳ אבל גאולת החולה מן המות כבר מפורש דההיא בתר רפואה איתא כדכתיב הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת וגו׳ אבל אההיא אינו מתפלל דבכלל תפלת הרפואה היא שלא יבא האדם למיתה: ומה ראו לומר רפואה בח׳ כו׳. יש לדקדק ומאי קא קשיא ליה והא כיון דמדינא יש לה להסמיך לסליחה כדקאמרינן לעיל מדכתיב הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ אלא משום דגאולה בשביעית אפסיק לה מ״מ מאי דאפשר למסמך לה לסליחה סמיך לה ולהכי יש לסמכה לגאולה דסמוכה לסליחה י״ל דמה״ט משום דעתידים ליגאל בז׳ אינו מכריע לאומרה הגאולה בשביעית דאדרבה מטעמא דקרא הסולח לכל עוניכי הרופא וגו׳ יש למסמך טפי רפואה לסליחה ולא להפסיק ביניהן בגאולה ומשני דברפואה נמי איכא עוד טעמא דראויה לאומרה בח׳ וזה ודאי מכריע שלא לסמכה לסליחה: כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע כו׳ עיין פרש״י דכל הפרשה נאמרה על מפקיעי שערים ומדלא מייתי רק קרא דשבור זרוע רשע וגו׳ נראה לפרש דשבר חסר כתיב מלשון יש שבר במצרים וזרוע מלשון זריעה דקבעי דוד רחמי דרעתו ורשעתו של רשע בל תמצא ולא תפיק מזימתו דהיינו שיהיה מוצלח הזריעה בשבר ותבואה הרבה ולא יוכל עוד להפקיע שערים:
כי אמרה בתשיעי כו׳ פרש״י וא״ת שמינית היא אשרי ולמה רגשו תרתי עכ״ל. פירושו מגומגם דהא מסיק בפ״ק דברכות דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא ועוד דלא תמצא בשום ספר תהלים דשבור זרוע רשע בשמינית היא אבל בעשירית היא דבעי למימר התם דה״ל יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ בי״ט ונראה להגיה בפרש״י וכן צ״ל וא״ת בעשירית היא אשרי ולמה רגשו חדא פרשתא ור״ל עשירית היא כמו שהיא בספרים שלפנינו וקאמר כדמסיק שם דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא וה״ל שפיר הך פרשה דשבור זרוע וגו׳ בט׳ ועיין בחידושינו שם:
ומה ראו לומר קיבוץ כו׳ ופריכם תשאו לעמי וגו׳ בפרק חלק מפורש דאין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם גו׳ ע״ש ובחידושינו בספ״ב דכתובות:
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים כו׳. אברכת השיבה שופטינו כו׳ קאמר לה ולא מפורש בה דין ברשעים אלא כיון דהוזכר בה להשיב שופטים כבראשונה אז הוי דין ברשעים כדמייתי מקראי ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך דהיינו דין ברשעים וכתיב ביה ואשיבה שופטיך כבראשונה גו׳ ומיהו ק״ק דהיכן מוזכר בהני קראי דמייתי קיבוץ גליות למימר דדין ברשעים תולה בקיבוץ גליות ואין לומר ואשיבה שופטיך גו׳ משמע ליה קיבוץ גליות דא״כ בהך ברכה גופה דהשיבה שופטינו כו׳ מוזכר נמי קיבוץ גליות:
וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין כו׳. אהך מלתא לא מייתי ראיה מקראי דמסברא הוא אם אז נעשה דין ברשעים כ״ש דין המינין שהוא חמור יותר כמפורש פ״ק דר״ה ושם מפורש דין המינין גיהנם כלה והם אינן כלים והא דקאמר כלו המינין י״ל דהכי קאמר דכלו מן העולם אבל דין גיהנם אינו כלה מהם כמפורש שם וקאמר דכולל זדים עם המינין כו׳ זדים היינו המסורות לאנסים והפוקרים כו׳ שנזכרו שם שדינן עם המינין ומייתי שנאמר ושבר פושעים היינו המינין דיודעין רבונן ומורדים בו וחטאים היינו זדים:
וכיון שכלו המינין מתרוממת קרנות כו׳. וקודם שנתקנה ברכת המינין ודאי דהח״י ברכות על הסדר היו דה״נ איכא למימר כיון שנעשה דין ברשעים כמפורש בברכת השיבה כדאמרינן לעיל מתרוממת קרן צדיקים כו׳ וקאמר דכולל גירי צדק כו׳ שנאמר והדרת פני זקן גו׳ וסמיך ליה וכי יגור גו׳ ובהך ברכה נמי מזכיר זקני צדיקים כמ״ש ועל זקני עמך כו׳ ועל גירי הצדק וכו׳ ואמר והיכן מתרוממת כו׳ ישליו אוהביך היינו הצדיקים שהם אוהבי ירושלים ואמר וכיון שנבנית כו׳ שנאמר אחר ישובו בני ישראל גו׳ אין זה קיבוץ גליות שהוזכר כבר לעיל דמיירי קודם שיתיישב ירושלים בבנינה אלא דמשמע ליה האי קרא אחר שיהיה לבני ישראל יישוב בירושלים דהיינו אחר בנינה אזי יבקשו מלכות בית דוד למלוך בירושלים:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×