×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה י״ז.גמרא
;?!
אָ
לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כְּדֵי לְיַחֵס בָּהֶן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב דִּכְתִיב ״וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים״ (בראשית כ״ה:י״ז) כַּמָּה קַשִּׁישׁ יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק אַרְבֵּיסַר שְׁנִין דִּכְתִיב ״וְאַבְרָם בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם״ (בראשית ט״ז:ט״ז) וּכְתִיב ״וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ״ (בראשית כ״א:ה׳) וּכְתִיב ״וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם״ (בראשית כ״ה:כ״ו) בַּר כַּמָּה הֲוָה יִשְׁמָעֵאל כִּדְאִתְיְלִיד יַעֲקֹב בַּר שִׁבְעִים וְאַרְבְּעָה כַּמָּה פָּיְישָׁן מִשְּׁנֵיהּ שִׁתִּין וּתְלָת. וְתַנְיָא הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבָּרֵךְ מֵאָבִיו בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וּבוֹ בַּפֶּרֶק מֵת יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב ״וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ״ וְגוֹ׳ (בראשית כ״ח:ו׳) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּת יִשְׁמָעֵאל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נְבָיוֹת מְלַמֵּד שֶׁקִּידְּשָׁהּ יִשְׁמָעֵאל וָמֵת וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ. שִׁתִּין וּתְלָת וְאַרְבֵּיסַר עַד דְּמִתְיְלִיד יוֹסֵף הָא שִׁבְעִין וְשִׁבְעָה וּכְתִיב ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעׇמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה״ (בראשית מ״א:מ״ו) הָא מְאָה וּשְׁבַע שַׁב דְּשִׂבְעָא וְתַרְתֵּי דְּכַפְנָא הָא מְאָה וְשִׁיתְּסַר. וּכְתִיב ״וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מ״ז:ח׳-ט׳) מְאָה וְשִׁיתְּסַר הָוְיָין. אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שְׁנִין דַּהֲוָה בְּבֵית עֵבֶר לָא חָשֵׁיב לְהוּ דְּתַנְיָא הָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר מוּטְמָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֵבֶר מֵת לְאַחַר שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לַאֲרַם נַהֲרַיִם שְׁתֵּי שָׁנִים יָצָא מִשָּׁם וּבָא לוֹ לַאֲרַם נַהֲרַיִם נִמְצָא כְּשֶׁעָמַד עַל הַבְּאֵר בֶּן שִׁבְעִים וָשֶׁבַע שָׁנָה. וּמְנָלַן דְּלָא מיענש דְּתַנְיָא נִמְצָא יוֹסֵף שֶׁפֵּירַשׁ מֵאָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּשֵׁם שֶׁפֵּירַשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵאָבִיו דְּיַעֲקֹב תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָוְיָין אֶלָּא אַרְבֵּיסַר דַּהֲוָה בְּבֵית עֵבֶר לָא חָשֵׁיב לְהוּ. סוֹף סוֹף דְּבֵית לָבָן עֶשְׂרִין שְׁנִין הָוְיָין אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִשְׁתַּהִי בְּאוֹרְחָא תַּרְתֵּין שְׁנִין דְּתַנְיָא יָצָא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וּבָא לוֹ לְסֻכּוֹת וְעָשָׂה שָׁם שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת״ (בראשית ל״ג:י״ז) וּבְבֵית אֵל עָשָׂה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהִקְרִיב זְבָחִים.:
פרק ב – הקורא למפרע
מתני׳מַתְנִיתִין: אהַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא בקְרָאָהּ עַל פֶּה גקְרָאָהּ תַּרְגּוּם בְּכׇל לָשׁוֹן לֹא יָצָא אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז דוְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא.
הקְרָאָהּ סֵירוּגִין ווּמִתְנַמְנֵם יָצָא זהָיָה כּוֹתְבָהּ דּוֹרְשָׁהּ וּמַגִּיהָהּ אִם כִּוֵּון לִבּוֹ יָצָא וְאִם לָאו לֹא יָצָא. חהָיְתָה כְּתוּבָה בְּסַם וּבְסִיקְרָא וּבְקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם עַל הַנְּיָיר וְעַל הַדִּפְתְּרָא לֹא יָצָא עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: מה״ממְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא ״כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם״ (אסתר ט׳:כ״ז) מָה זְמַנָּם לְמַפְרֵעַ לָא אַף כְּתָבָם לְמַפְרֵעַ לָא. מִידֵּי קְרִיאָה כְּתִיבָה הָכָא עֲשִׂיָּיה כְּתִיבָה דִּכְתִיב ״לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים״ (אסתר ט׳:כ״ז) אֶלָּא מֵהָכָא דִּכְתִיב ״וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים״ (אסתר ט׳:כ״ח) אִיתַּקַּשׁ זְכִירָה לַעֲשִׂיָּיה מָה עֲשִׂיָּיה לְמַפְרֵעַ לָא אַף זְכִירָה לְמַפְרֵעַ לָא. תָּנָא טוְכֵן בְּהַלֵּל יוְכֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. הַלֵּל מְנָלַן רַבָּה אָמַר דִּכְתִיב ״מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ״ (תהלים קי״ג:ג׳) רַב יוֹסֵף אָמַר ״זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה׳⁠ ⁠⁠״ (תהלים קי״ח:כ״ד). רַב אַוְיָא אָמַר ״יְהִי שֵׁם ה׳ מְבוֹרָךְ״ (תהלים קי״ג:ב׳) וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְאִיתֵּימָא ר׳רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא ״מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״ (תהלים קי״ג:ב׳). ק״שקְרִיאַת שְׁמַע דְּתַנְיָא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ דִּבְרֵי רַבִּי וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כבְּכׇל לָשׁוֹן מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אָמַר קְרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
למה נמנו שנותיו של ישמעאל כו׳. פרש״י למה נמנו מה לנו לשנות הרשעים עכ״ל ואע״ג דאמרי׳ פ״ק דב״ב דישמעאל עשה תשובה מ״מ כיון שהיה רשע מעיקרא אין ראוי למנות שנותיו בתורה אי לאו משום יעקב: מלמד שקדשה ישמעאל כו׳. הוכרחו לומר שקדשה ישמעאל בחייו דאל״כ מנין לנו לומר דבאותו פרק מת ונראה דהוציאו זה מדכתיב וילך עשו אל ישמעאל דמשמע בחייו הלך אליו לישא בתו וקדשה אז דאל״כ אל ישמעאל ל״ל ואח״כ כשמת השיאה אחיה נביות מדכתיב אחות נביות: הוה יעקב מוטמן בבית עבר י״ד שנים כו׳. יצא משם ובא לו לארם נמצא כשעמד על הבאר כו׳. ויש לדקדק דא״כ מבית עבר אחר שהיה שם י״ד שנים הלך לארם נהרים וקרא כתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ואמרינן במסכת חולין בפ׳ ג״ה כי מטא לחרן כו׳ וחזר למקום שהתפללו אבותיו וכו׳ וסולם היה עומד בבאר שבע כו׳ מכל זה מוכח דמבאר שבע הלך לחרן ולא מבאר שבע לבית עבר ואחר י״ד שנים הלך לחרן ויש ליישב דבית עבר נמי בבאר שבע ולא הלך כלל מבאר שבע לבית עבר אלא שהיה מוטמן בבאר שבע בבית עבר מפני יראת אחיו עד אחר י״ד שנים הלך משם לחרן ותו לא מידי ויש רמז במלות באר שבע שיש בו אותיות עבר וארבע עשרה ועוד נראה דאביו יצחק נמי היה לו בית המדרש כדאמרינן ביומא יצחק זקן ויושב בישיבה היה כו׳ וכל שלשה מדרשות של שם ושל עבר ושל יצחק בבאר שבע היו ורמז מבאר שבע אותיות ש״ם עב״ר א״ב: ועשה שם י״ח חדש שנאמר ויעקב נסע וגו׳ ולמקנהו עשה סכות גו׳ ופרש״י הכא ויבן לו בית לימות החורף ועשה סוכות ב׳ פעמים ב׳ ימות הקיץ הרי י״ח חדשים כו׳. עכ״ל ודריש ליה מדכתיב סוכות בלשון רבים ובית בלשון יחיד משמע דב׳ פעמים עשה לו סוכות ופ״א בית אבל רישא דקרא ויבא יעקב סכותה לא דריש דהיינו שם העיר וכן משמע מתוך שמעתין דקאמר הכא יצא לו מארם נהרים ובא לו לסוכות ועשה שם י״ח כו׳ הרי לך בהדיא דגם לפי הדרשה דב״פ עשה סכות הניחו סכותה דרישא דקרא כפשטיה שהוא שם העיר אבל מפרש״י בחומש נראה דרישא דקרא סכותה נמי דריש וכן הבין הרא״ם דבריו וכתב בפירושו גמגומים ע״ש באורך אבל לשיטתנו יתיישב הכל ויהיה פירוש הכתוב ויבא יעקב לעיר סכותה ושהה שם ויבן לו בית ולמקנהו בחורף וגם שהה שם עד שבנה לו ולמקנהו סכות ב״פ בקיץ ותו לא מידי:
ובבית אל עשה ו׳ חדשים והקריב זבחים. ויש לדקדק למה ייחסו כל הו׳ חדשים החסרים מכ״ב שנה לבית אל שהקריב שם זבחים דהא כמה מאורעות היו לו בתוך הו׳ חדשים שנסע מסכות לשכם ותצא דינה וגו׳ ונטע אהלו מהלאה למגדל עדר וגו׳ דכל זה נעשה ג״כ באותן ו׳ חדשים קודם שבא לאביו יצחק ויש ליישב דאשמעינן דאפילו על ששהה באותן ששה חדשים והקריב זבחים שהוא מצוה נענש על ששהה מלבא לאביו ולאמו וק״ק למה נענש על ששהה להקריב זבחים כיון שעל פי הדיבור עשה כמ״ש עלה בית אל וגו׳ ועשה שם מזבח וגו׳:
סליק פרק מגילה נקראת
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×