גמרא
פירוש
חוֹל הַדַּק לָא חָיְישִׁינַן חוֹל הַגַּס חָיְישִׁינַן אֲבַק דְּרָכִים חָיְישִׁינַן תִּיבְנָא וַעֲבִיד בִּזְגָּא חָיְישִׁינַן לָא עָבֵיד בִּזְגָּא לָא חָיְישִׁינַן. חִיטֵּי וְכֹל דְּמִינַיְיהוּ חָיְישִׁינַן שְׂעָרֵי וְכֹל דְּמִינַיְיהוּ חָיְישִׁינַן כׇּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רִיסּוּקֵי אֵבָרִים לְבַר מִן רוּבְּיָא חִימְצֵי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים חִפְצֵי יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים כְּלָלָא דְּמִלְּתָא כֹּל מִידֵּי דְּמַשְׁרֵיק אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים לָא מַשְׁרֵיק יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים. דָּבוֹק רַב אָשֵׁי שָׁרֵי אַמֵּימָר אָסַר בְּחַד גַּפָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי כִּי פְּלִיגִי בִּתְרֵי גַּפֵּי מַאן דְּאָסַר אָמַר לָךְ הֵיכִי נֵיקוּם וּמַאן דְּשָׁרֵי אָמַר לָךְ אֶפְשָׁר דְּנֵיקוּם אַעִיקְבֵי דְּגַפֵּי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בִּתְרֵי גַּפֵּי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך הפצי הפצי – א(חולין נב.) כל מיני קטניות לא חיישינן לבד מחמצי והפצי. פי׳ הפצי עפצים חמצי אפונים (א״ב אם הפצי מין קטניות לא יתכן שיהיו עפצים כי אינם מאכל ולא קטניות ולדעת רש״י הפצי הם מין קטניות אינו חלק ואינו עגול ויש לו עוקץ הוא המין המובחר מכל הקטניות ואם אינם בכלל קטניות כפי דעתא קמא דתוס׳ אתיא שפיר פי׳ הערוך אבל לא גרסתו כי אם גירסא של נסחאות שלנו חמצי אין בו משום רסוק אברים הפצי יש בו משום רסוק איברים ובנוסחאות שלנו כתוב חפצי). ערך חבש חבש – ב(כתובות ס:) או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים בבית הסהר תרגום ירושלמי בבתי חבושיי (חולין נב.) כללא דמלתא כל דחביש חיישינן פי׳ כל דבר הקשור שכשנופל עליו עומד במקומו וחיישינן. ס״א כל דחביט חיישינן פי׳ כללא דמילתא כל דבר קשה דחביט חיישינן לריסוק איברי׳ דבר רך אי שריק לא חיישינן. ערך רוביא רוביא – ג(חולין נב.) כל מיני קטניותא אין בהם משום רסוקי איברים לבר מן רוביא (כריתות ו. הוריות יב.) למחזי ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי פי׳ רש״י תלתן ולא נהירא לי כי תלתן נקרא בל׳ תלמוד שבלוליתא ולפי דעת רש״י יש לגרוס למיחזי בריש שתא ולא למיכל בריש שתא כמו שכתוב במקצת נוסח׳ כי התלתן אינו נאכל אלא בשעת הדחק. ערך פסק פסק – ד(כתובות סב:) לא מר אפסיק ולא מר אפסיק פי׳ לא רב יוסף ולא רבה בר אבוה אכלו ערב יום הכפורים סעודה המפסקת (חולין נב.) ואי מחייה פסקית פי׳ אם הכה הבהמה במטה לא מראשה ועד זנבה ולא מזנבה ועד ראשה לאורכה של בהמה אלא לרחבה של בהמה עומד בצדה ומכה באמצעה זו היא מכה פסקית (נגעים פי״א) היתה פסיקות אינה מטמאה בנגעים רבי יהודה אומר אפילו פסיקא אחת וקשרה אינה מטמאה בנגעים פי׳ תתיכות (מועד קטן יח: קידושין ט: כתובות קב) מאי לאו אירוסין ממש לא שטרי פסקתא וכדרב גידול אמ׳ רב דאמ׳ כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן דברים הנקנים באמירה. מצר ארעא דמינה פסיקא עיין בערד פלג. (סנהדרין מד) ג׳ שמות יש לו פסקין שפוסק דברים כלפי מעלה אטמון שאוטם עונותיהן של ישראל סגרון כיון שסוגר שוב אינו פותח והיה בכזיב בלדתה אותו תרגום והוה דפסקת מן דילידת. (סוכה לג: בכורות כה) מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות פי׳ מי שחתך ראשו של חי הכל יודעין כי בחתיכת ראשו ימות ואם אמר איני מתכוון למיתתו אלא להוציא ממנו דם לדבר צורך אין ממש בדבריו אלא הרי כמתכוון להמיתו ורוצח הוא והיכא פליג ר׳ שמעון כגון גרירא דאפשר דלא עביד חריץ ואפי׳ עביד אפשר דלא ניחה ליה וכן (שבת קיז.) דשקיל ליה בברזי דלא ניחא ליה (שבת קלב) אמר רבי עקיבא ואי איכא אחר ליעבד אחר ולא אבי הבן וכן (סוכה לג) והוא דאית ליה הושענה אחריתי אבל פסיק רישיה ליכא לספוקא דלא ימות ובוודאי דניחא ליה דאי לא הוה ניחא ליה היכי הוה פסיק רישיה (מגילה ג. נדרים לז בגמ׳ תורם) ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורות (בויקרא רבה בריש זאת תהיה) ב׳ פסוקים נתנבא בארה ולא הי׳ בהן כדי ספר וניטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם וחבירו (בויקרא רבה וכי ימוך אחיך פרשת מות וחיים) כשהייתם בארצכם ולא הייתם עושים פסקאות פסקאות לאלילים הה״ד ותפסקי את רגליך וגו׳(א״ב וענין קרוב לזה תרגום משפטיך אתה חרצת דנת דינך פסקת ותרגום או חרוץ או פסיק ומזה הלשון פסק הלכה).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [גאל עפפעל.]
ב [גיבינדען.]
ג [ריאבען.]
ד [אבשניידען אויף הערן ענטשיידען.]
הערות
Gemara
Peirush