גמרא
פירוש
מְטַמֵּא בְּזִיבָה וְאִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ערך טבח טבח – א(חולין נא:) בית המטבחיים אין בו משום ריסוק איברים פי׳ הבהמה שמשליכין אותה בבית המטבחיים לשוחטה. משקה בית מטבחיא כבר פירשנו בערך דבח. (ביצה כה) ר״ע אומר אפי׳ כזית חי מבית טביחתה (גמ׳) מאי לאו מבית טביחת׳ ממש כלו׳ מבית השחיט׳ שיכול לאכול קודם שנשחטה ונבדקה לא במקום שטובחת אכילתה שמעכלת את המאכל היינו בבני מעים שנבדקה כבר. ערך גס גס – ב(חולין נא:) דהאי גיסא ודהאי גיסא פי׳ צד. ערך נהל נהל – ג(ברכות ל) נייתי קיטמא נהילא פי׳ אפר הנעבר בנפה (תענית ט:) נהילא מקמי מיטרא אתי מיטרא פי׳ המטר היורד דק כמו הקמח אם הם תחילת ירידת המטר ירד מטר הרבה וסימן נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סלת וצריד וכיוצא בו אבל אם זו נהילא באחרית המטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית מטר וסימניך חריא דעיזי. ס״א רדיא וכבר פירשנו בערך חר. (חולין נא:) קיטמא נהילא חיישינן פי׳ כיון שנעבר האפר בכברה ודאי לא משריק וחיישינן לריסוק איברים. ערך קטם קטם – ד(חולין נא:) קטימא נהילא חיישינן פי׳ עפר מנופה פיח הכבשן תרגום ירושלמי קטם דאתון (בראשית רבה צא) ויקבוץ את כל אכל עירב בהן עפר וקוטמיות דברים שמעמידין את הפירות ברודים אמוצים תרגום פצחין קטמין. ערך אפמא אפמא – הההוא דקלא דהוה ליה לאביי והוה סליק באיפומא (עירובין ק.) בפרק המוצא תפילין (קידושין פא.) נפל סיהרא באיפומא. (חולין נא) בגמ׳ דנפלה מן הגג ההוא גדיא דהוה ליה לרבינא אזא חולשא מאיפומא נפל מאיגרא לארעא פי׳ אפומא ארובה בתוך הבית פתוח לגג והוא לול בלשון קודש. פי׳ דיקלא דהוה סליק באיפומא היתה עולה אותה תמרה על הגג ובגג היה לול ויוצאת מן הלול ויוצאת באויר הגג והיו עכשיו ענפיה בפחות מג׳ טפחים לגג אתא לקמיהו דרבה ורב יוסף ושרו ליה לישב עליו. ערך בזר בזר – ו(שבת קמ:) נקיט ביזרא בחדא ידיה ומרגניתא בחדא ידיה פי׳ כגון אבן שאין לה דמים וי״א ביניתא ונימא של זרע שאין לה דמים ולא צורך ומפני שהסתירה מהן נתייקרה בעיניהן ופייסוהו להראותם להם (א״ב: בנוסחאות שלנו גרסי׳ וכורא בחדא דא ומפרש רש״י לשון כור צורפין לשון אח׳ בור לשון בור שיחה ולפי פירושו כנוי לערות נקבה הוא ושייך יותר פי׳ של בעל הערוך לסוגית הגמרא) בי אוצבתא בבורא כבר פירשנו עם אוצבתא. (בריש גמרא דכיצד הרגל) דשדו בה בזרני פי׳ שהיו זרעונין בכלי. (בבא מציעא עד:) אריסא יהיב ביזרא. (בבא מציעא קג) פי׳ אפילו אמר לו בתר הכי כריבנא לה או נכישנא לה יכיל למימר ליה בזרא דנפל נפל כלומר כיון שגדלו העשבים והוקשו לזרע ונפל אותו הזרע על הארץ אפילו או תחרוש או תנכש אחר כן הוא צומח. (סנהדרין צג) שלחי׳ לאיתויי בזרא דאספסתא פי׳ שלחו נבוכדנצר לדניאל להביא לבבל זרע אספסתא (עבודה זרה סח) בזרא דכיתנא. (גיטין עח) בזר׳ גרגלא. (קידושין לט) מערב בזרני ושרי (חולין ס) רב חיננא בר רב פפא הוה ליה גינתא שדא ביה בזרי ולא צמחו לאורתא בעי רחמי ואתא מיטרא וצמחו. (חולין נא) עביד ביזרי חיישינן כלומר אם יש לו גבעולין קשין ובלשון ערבי קורין לזרע בזר (א״ב: תרגום ירושלמי מזריע זרע דבזריה מזדרע ואונקלוס תרגם בר זרעי׳ אם כן בזרא כמו בר זרע׳). ערך דבק דבק – זג׳ דבקי מיתה כבר פירשנו בערך בדק (יומא מח. מנחות יא.) דבקיה לקומץ בדפנא דמנא. אמר ליה רב יוסף האי דובקא דידך הוא (עירובין סז: מעילה טו) כלומר אתה הוא שדבקת זו בזו אבל לא עלה על לבי. דבק כדי ליתן על הכתית (שבת עו:, חולין נא) דבוקא אמימר אמר רב אשי שרי בלעז וישקי״יו לוקחין בדין דקין וטחין אותן דבק ומשימין אותן במקום שיש מאכל ובאין העופות אגב מאכל ונתפשין בדבק ואם נתפש בכנפו אחד ונפל ממקום גבוה כיון שכנפו אחר לא נתפש פורח באויר ונשען עליו ואינו נחבט ומותר ואם נתפשו שני כנפיו אין לו במה יפרח ולא להשען ונחבט בקרק׳ ואסו׳ וזהו בחד גפא שרי בתרי גפי אסירי. ערך דק דק – ח(חולין נו.) עוף הדק ניקבו הדקין פי׳ בני מעי׳ קטנים. (פרק ב דדמאי) בגסה ומדדו בדקה טפילה דקה לגס׳. (ירושלמי) הין מדה גסה מן הין ולמטה מדה דקה שומן מדה דקה מן שומן ולמעלה מדה גסה (חולין נד:) תא שמע מיהא דתנן (בפרק שני בכלים) הדקים שבכלי חרס הן וקרקעותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין פי׳ הכלים הקטנים אם נפחתו ונשתייר בשוליהן או בדפנותיהן שהן הצדדין שיעור שישבו במקום שלא מסומכין. ריש מעיא באמת׳ בעי גריד׳ וזהו חלב שעל הדקין (חולין צג. נזיר נט) מה עביד לדקים ולא ליסריח פי׳ שאם יזרוק הדם קודם גילוח ראשו ויניח האמורי׳ להקטיר עם הזבחים שמביא לסוף שלשים אי אפשר שלא יסריחו הדקים והמעים הלכך מותר להקטירם בחציין כבן זומא: זבל דק וחול (חולין פז בפרק כסוי הדם. חולין נא) כתנא דייק ונפיץ לא חיישינן דייק ולא נפיץ חיישינן דקתא חיישינן דק דקתא לא חיישינן פי׳ דייק ונפיץ לא חיישינן משום ריסוק איברים דרך הוא דייק ולא נפיץ קשה הוא (א״ב פי׳ רש״י דייק חבוט ולי נראה שהחביטה במקל נקראת כן ואחר כך החביטה ביד נקראת נפוץ ודקת׳ הוא נעורת הנפרד בשעת החביטה ודק דקתא הוא נעורת דק). ערך מתן מתן – ט(חולין נא) אמתנייהו שרי לו פירוש משלשלין אותן עד מתניהם ומורידין אותן מעט מעט שלא ישברו כדי שיוכלו לרוץ. חיורא דתותי מתני כבר פירשנו בערך חיור. ערך פתק פתק – י(שבת יח.) פותקין מים לגנה מערב שבת. (תמורה יב:) פותקין לגנה והן טהורין. (גיטין סח: עבודה זרה יז) פתקיה כתב פרסי. (יבמות י) פתקיה לוי. (חולין נא) דפתקי גנבין פי׳ שמשליכין הבהמה מן הגדר ולחוץ כמו שקל קלא פתק ביה גירא (פסחים ס). ערך קן קן – כ(שבועות לט) לאפוקי מקציא דרבא. (נדרים כה.) ההוא גברא דאתא לקמיה דרבא וכו׳ עד אייתי קנייא ומליא הנהו זוזי וכו׳ (שבת מז.) הקנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור פירוש רב שר שלום קנה של ציידים ולא של סיידין ומורידין בהן העופות מן האילנות הגבוהים בדבק כדאמרינן (חולין נא) דבקא אמימר אסר משום ריסוק איברים כשגבוה שלשים אמה או חסר או יתר אין מגיעו קנה אחד אלא או ד׳ או ה׳ ומתקנין אותן כדי שיהא נכנס עיקרו של זה בראשו של זה והעליון שבכולן מלוכלך בדבק ומלכלך בכנפיו של צפור ונדבקין זה בזה ונופל ובנין של אותן קנים קן הוא מקני המנורה אף על פי שאסור. לפיכך המחזיר קני מנורה בשבת חייב חטאת קנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור ואמרינן, (שבת עח) דבק כדי ליתן בראש השפשף קנה של ציידין וי״מ של סיידין האומנין שסדין את הבית שיהא לבן משימין קנה זה על גב זה כדי שיהו מגיעין למעלה (כלים פי״ז) קנה של עני שיש בו בית קיבול מים פירוש קנה חלול שותה בו המים בכלי מתכות (כלים פי״א) קני מנורה טהורה (כלים פי״ב) קנה מאזנים של סרוקות טמא (עוקצין פרק א) קנה של שיבולת שלשה טפחים (חולין פא) ג׳ קני הוו חד פריש לריאה וחד פריש לליבת וחד פריש לכבדא. ערך תמהתא תמהתא – ל(חולין נא) נפלה תמהתא חיישינן פי׳ עלין (א״ב בנוסח׳ כתוב תמחתא פי׳ בל׳ יוני חתיכות).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [שלאכטען.]
ב [זייטע.]
ג [זיפפען.]
ד [אש.]
ה [פענסטר, עפונג.]
ו [זייען. זאממע.]
ז [אנקלעבען.]
ח [דין.]
ט [הופטע.]
י [ווערפען. אבלאססען.]
כ [ראהר מיטטע פון לייכטער.]
ל [בלאט.]
הערות
Gemara
Peirush