גמרא
פירוש
לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אִי בְּטַרְפָּא הָדַר פָּארֵי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך בקע
בקע – א(מועד קטן ח:) ולא נברכת הכובסין (בבא בתרא יט.) ופירש ר״ח שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל ג׳ טפחים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו ג׳ טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים לתוכה ומחמצין אותן במים ובמיני נתר כדי לכבסם אבל מן הנברכת העשויה למנדיאן פי׳ להטיל בתוכה הבגדים לכבסם בנדנוד בהולכה ובהובאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסי׳ עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים על הכותל לא סגי ליה שלשה טפחים אלא צריכה להרחיק ד׳ אמות. ר׳ חייא בר אויא מתני לה בהדי׳ ולא נברכת של כובסין אלא אם כן הרחיק משפת מנדיאן ולכותל ג׳ טפחים וסד בסיד ומפורש (מועד קטן ח:) ועושין נברכת במועד ואמר מאי נברכת אמר רב זה בקיע פי׳ בקיע אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גוהה ובר גוהה פי׳ גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו בגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ד׳ אמות ומתקני ובסופה דמנדיאן דוכתא לחוורי בה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל ג׳ טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל דגרסינן (בפרק משקין) ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע (א״ב: בנוסחאות שלנו כתוב משפת מחמצן ולכותל שלשה טפחים כלומר שמרחיקין משפת הבקיע ג׳ טפחים אבל לפי גרסת הערוך גרסינן שפת מנדיאן כי המנדיאן הוא גוהא שפת מנדיאן הוא בר גוהא והיא מובדל מן המנדיאן).
ערך נד
נד – ב(בבא בתרא יט.) מן הנדיין ומן המחמצן כבר פי׳ בערך בקע (בבא בתרא כד) הוו קא דייקי שושמי הוא נידא אפדניה. (נדרים טז.) רב אשי נאדי מן טעמיה דאביי פירוש נודד וסר מן טעם דאביי. (סוטה מה) גופא בדוכתיה נפיל רישא הוא דנאדי נפל (קידושין מט) ואזלא נדיא בי קמי שיבבתי כלומר מנדנדת אותי ומגלה דברי כמפורש בערך גדול. (פסחים נ) ובכל מקום שיש נידנוד לעבירה פי׳ אפילו דומה לדומה לעבירה. (בויקרא רבה זאת תהיה פרשת וזכור) נד קציר נדדתם עליכם קצירן של מלכות קצירו של מלאך המות וקצירן של יסורין.
ערך לשון
לשון – ג(בבא מציעא כא.) ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן (בבא בתרא יט.) וכי דרכן של בני אדם להטמין בלשונות של ארגמן דתניא (שבת מט) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין אגודות של צמר הטווי והצבוע. (עירובין צו) המוציא תכלת בשוק לשונות פסולה חוטין כשירין מאי שנא לשונות דפסולה דאמרינן אדעתא דגלימא צבעינהו.
ערך צף
צף – ד(שבת מח. בבא בתרא יט.) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר פי׳ ציפי צמר המנופץ שעושות הנשים כשטוות הגיזה וכורכות אותן כעין אגודה כדי שיהא נוח לטוות ועדיין לא נצבע יוצאין בפוקרין ובציפי צמר פי׳ אדם קרח מביא צמר וצובעו וקושרו למעלה ממצחו עם חתיכת בגד כדי שיראה כי שערו הוא ומוציא קצותיו תחת הסוד׳ ואמרו חכמים כיפה של צמר היה מונח בראש כהן גדול ועליו ציץ מונח שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בקע – א(מועד קטן ח:) ולא נברכת הכובסין (בבא בתרא יט.) ופירש ר״ח שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל ג׳ טפחים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו ג׳ טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים לתוכה ומחמצין אותן במים ובמיני נתר כדי לכבסם אבל מן הנברכת העשויה למנדיאן פי׳ להטיל בתוכה הבגדים לכבסם בנדנוד בהולכה ובהובאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסי׳ עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים על הכותל לא סגי ליה שלשה טפחים אלא צריכה להרחיק ד׳ אמות. ר׳ חייא בר אויא מתני לה בהדי׳ ולא נברכת של כובסין אלא אם כן הרחיק משפת מנדיאן ולכותל ג׳ טפחים וסד בסיד ומפורש (מועד קטן ח:) ועושין נברכת במועד ואמר מאי נברכת אמר רב זה בקיע פי׳ בקיע אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גוהה ובר גוהה פי׳ גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו בגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ד׳ אמות ומתקני ובסופה דמנדיאן דוכתא לחוורי בה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל ג׳ טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל דגרסינן (בפרק משקין) ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע (א״ב: בנוסחאות שלנו כתוב משפת מחמצן ולכותל שלשה טפחים כלומר שמרחיקין משפת הבקיע ג׳ טפחים אבל לפי גרסת הערוך גרסינן שפת מנדיאן כי המנדיאן הוא גוהא שפת מנדיאן הוא בר גוהא והיא מובדל מן המנדיאן).
ערך נד
נד – ב(בבא בתרא יט.) מן הנדיין ומן המחמצן כבר פי׳ בערך בקע (בבא בתרא כד) הוו קא דייקי שושמי הוא נידא אפדניה. (נדרים טז.) רב אשי נאדי מן טעמיה דאביי פירוש נודד וסר מן טעם דאביי. (סוטה מה) גופא בדוכתיה נפיל רישא הוא דנאדי נפל (קידושין מט) ואזלא נדיא בי קמי שיבבתי כלומר מנדנדת אותי ומגלה דברי כמפורש בערך גדול. (פסחים נ) ובכל מקום שיש נידנוד לעבירה פי׳ אפילו דומה לדומה לעבירה. (בויקרא רבה זאת תהיה פרשת וזכור) נד קציר נדדתם עליכם קצירן של מלכות קצירו של מלאך המות וקצירן של יסורין.
ערך לשון
לשון – ג(בבא מציעא כא.) ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן (בבא בתרא יט.) וכי דרכן של בני אדם להטמין בלשונות של ארגמן דתניא (שבת מט) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין אגודות של צמר הטווי והצבוע. (עירובין צו) המוציא תכלת בשוק לשונות פסולה חוטין כשירין מאי שנא לשונות דפסולה דאמרינן אדעתא דגלימא צבעינהו.
ערך צף
צף – ד(שבת מח. בבא בתרא יט.) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר פי׳ ציפי צמר המנופץ שעושות הנשים כשטוות הגיזה וכורכות אותן כעין אגודה כדי שיהא נוח לטוות ועדיין לא נצבע יוצאין בפוקרין ובציפי צמר פי׳ אדם קרח מביא צמר וצובעו וקושרו למעלה ממצחו עם חתיכת בגד כדי שיראה כי שערו הוא ומוציא קצותיו תחת הסוד׳ ואמרו חכמים כיפה של צמר היה מונח בראש כהן גדול ועליו ציץ מונח שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [שפאלטע. ריס, רינע.]
ב [וואנקען בעוועגען.]
ג [בינדעל.]
ד [קנויעל. פריקע.]
הערות
Gemara
Peirush