×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. מאימתי מזכיריןמאימתי מזכירין
  2. סדר תעניות כיצדסדר תעניות כיצד
  3. סדר תעניות אלוסדר תעניות אלו
  4. בשלשה פרקיםבשלשה פרקים
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית י״ט.גמרא
;?!
אָ
אאוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכׇל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת בוְכֵן עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכׇל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. גאֵיזֶהוּ דֶּבֶר עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה ג׳שְׁלֹשָׁה מֵתִים בג׳בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶּבֶר פָּחוֹת מִכָּאן אֵין זֶה דֶּבֶר. דעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכׇל מָקוֹם עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן וְעַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל הוְעַל הַחַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת. מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם ווְגָזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִּמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן וְעוֹד גָּזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.: זעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ נׇכְרִים אוֹ נָהָר וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר חלְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר אַף עַל הַדֶּבֶר וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.: עַל כׇּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עַל הַצִּבּוּר מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן טחוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים אָמַר לָהֶם צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַּנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. מָה עָשָׂה עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי שֶׁאֲנִי כְּבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין אָמַר לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזַעַף אָמַר לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְּתִיקְנָן עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִין. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִידּוּי אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר {משלי כ״ג:כ״ה} יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.: (מתני׳) הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יקוֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַּעֲנִית בְּלוֹד וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם חֲצוֹת אֲמַר לָהֶם ר׳רַבִּי טַרְפוֹן צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יו״טיוֹם טוֹב וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם כוְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.: גמ׳גְּמָרָא: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ הָאָמוּר בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּרְמִינְהִי רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה לִשְׁאוֹל שְׁלִישִׁית לְהִתְעַנּוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה ה״קהָכִי קָאָמַר סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאָמוּר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁיָּצְאָה רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים אֲבָל יָרְדוּ גְּשָׁמִים בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וְזָרְעוּ וְלֹא צָמְחוּ אִי נָמֵי צָמְחוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּנּוּ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. אָמַר רַב נַחְמָן דַּוְקָא נִשְׁתַּנּוּ לאֲבָל יָבְשׁוּ לָא פְּשִׁיטָא נִשְׁתַּנּוּ תְּנַן לָא צְרִיכָא דַּאֲקוּן מַהוּ דְּתֵימָא אֲקַנְתָּא מִילְּתָא הִיא קָמַשְׁמַע לַן.: וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם כּוּ׳.: מַאי מַכַּת בַּצּוֹרֶת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַכָּה הַמְּבִיאָה לִידֵי בַּצּוֹרֶת אָמַר רַב נַחְמָן נַהֲרָא אַנַּהֲרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
ה״ג: אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות – ולפיכך מתענות שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה העיר ויהיה בה רעב. או מפולת – שחומותיה והבתים נופלין ברוח. מתריעים בכ״מ – אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן. שדפון – בתבואות. ירקון – חולי. חיה רעה – משכלת בני אדם. חרב – חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום. מלא תנור – מפרש בגמרא. לעריהם – בא״י. באשקלון – בארץ פלשתים. ועל שאכלו זאבים – שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא. שנראו – ובאו בעיר. מתריעין – בעננו. המטורפת – מלשון טרף אבבא (ברכות דף כח.) ומלשון ביצה טרופה (עדיות פ״ב מ״ד) כו׳ כדמפרש בפרק שלמעלה (דף יד.). שמעון התימני – מתמנה היה. שלא תבא – לישנא מעליא נקט. מרוב גשמים – לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן לקללה כדאמר רב יהודה (לעיל ו:) תמטר מקום מטר שמקלקל תבואה אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם אבל אינן מקלקלין תבואות וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין. תנורי פסחים – שהם בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים. גשמי בורות – שיפוע גשמים למלאות בורות. ונדבות – רצון ועין יפה. אבן הטועין – אבן טועין היתה בירושלים וכל מי שאבדה לו אבידה כו׳ בבבא מציעא (דף כח:). לנדות – על כבוד הרב. מתחטא – פורפיי״ש בלע״ז ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. 1קודם הנץ החמה לא ישלימו – דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים. קודם חצות – דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה. ועשו יו״ט – מתוך שמחה. הלל הגדול – הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר כדאמרינן בשילהי פסחים (דף קיח.). גמ׳ רביעה ראשונה ושניה לשאול – שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין אלא שואלין וקשיין מתני׳ דקתני סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה וברייתא אהדדי. הכי קאמר כו׳ – וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה רביעה כך שמעתי. דוקא נשתנו – דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן. אבל יבשו – לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין. הכי גרסינן פשיטא שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו׳. דאקון – שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו. מהו דתימא אקנתא מילתא היא – דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל״א אבל יבשו לא דממילא חוזרין. לא צריכא דאקון – שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי. נהרא אנהרא בצורתא – בשאין תבואה בעיר אחת ויש בעיירות אחרות ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
1 ארבעת ד״ה הבאים מופיעים בדפוס וילנא בדף כ״ה:
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144