גמרא
פירוש
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא אקוּנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁכְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאֶה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר תְּנָא תּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וּתְנָא נֶדֶר טָעוּת אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתיב רבי אבא וכו׳ והרי היא נאה.
אלא שהנדר בטעות – מעיקרא ולא הוי נדר.
בשלמא לרב הונא – תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר.
אלא לרבי יוחנן כו׳. מתני׳ על לא תקום ולא תטור – שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר שלא כהוגן ומתוך שנאה הדרתו והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו.
שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו – מחמת נדרך.
ואם אמר אילו הייתי יודע – בשעת הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי נודר. גמ׳ ונימא כל דמיעני – אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי דמטי לדידי למיהב לפרנסתו.
בהדי כ״ע מפרנסנא ליה – ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר עלמא.
הא לא מצי טעון דכל הנופל – בעניות אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא קרובים מתגלגלין עמו. מתני׳ אתה מוכר שער ראשך – מפרש בגמרא.
ואמר – הבעל אילו הייתי יודע כו׳. גמ׳ ש״מ – מדקאמר ח׳ מאות זוז הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים ש״מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה והא קי״ל (כתובות פא:) דלא משתעבדי.
אמר אביי – ה״ק קרקע שוה ח׳ מאות זוז כו׳.
והא קתני אפי׳ אתה מוכר שער ראשך – ומשמע דקאמר אפי׳ אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים לה.
ושער ראשו מטלטלי הוא – דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי.
ה״ק – ר״ע אפי׳ אין לך מה לאכול אא״כ תמכור שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך. ש״מ אין מסדרין לבעל חוב – כלומר דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר ליה ר״ע אתה מוכר שער ראשך ותאכל והא קי״ל במס׳ ערכין (דף כג:) ובב״מ (דף קיד.) דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל׳ יום: הכי קאמר ליה אפי׳ אתה נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול אלא שער ראשך אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אלא שהנדר בטעות – מעיקרא ולא הוי נדר.
בשלמא לרב הונא – תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר.
אלא לרבי יוחנן כו׳. מתני׳ על לא תקום ולא תטור – שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר שלא כהוגן ומתוך שנאה הדרתו והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו.
שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו – מחמת נדרך.
ואם אמר אילו הייתי יודע – בשעת הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי נודר. גמ׳ ונימא כל דמיעני – אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי דמטי לדידי למיהב לפרנסתו.
בהדי כ״ע מפרנסנא ליה – ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר עלמא.
הא לא מצי טעון דכל הנופל – בעניות אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא קרובים מתגלגלין עמו. מתני׳ אתה מוכר שער ראשך – מפרש בגמרא.
ואמר – הבעל אילו הייתי יודע כו׳. גמ׳ ש״מ – מדקאמר ח׳ מאות זוז הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים ש״מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה והא קי״ל (כתובות פא:) דלא משתעבדי.
אמר אביי – ה״ק קרקע שוה ח׳ מאות זוז כו׳.
והא קתני אפי׳ אתה מוכר שער ראשך – ומשמע דקאמר אפי׳ אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים לה.
ושער ראשו מטלטלי הוא – דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי.
ה״ק – ר״ע אפי׳ אין לך מה לאכול אא״כ תמכור שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך. ש״מ אין מסדרין לבעל חוב – כלומר דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר ליה ר״ע אתה מוכר שער ראשך ותאכל והא קי״ל במס׳ ערכין (דף כג:) ובב״מ (דף קיד.) דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל׳ יום: הכי קאמר ליה אפי׳ אתה נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול אלא שער ראשך אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush