גמרא
פירוש
הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי בַּחֲסִיּוֹת אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מוּתָּר לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר וְדִלְמָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה הָא תַּנְיָא אֵלּוּ הֵן חֲסִיּוֹת כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים.
וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית קָתָנֵי וְדִלְמָא בְּתַעֲרוֹבֶת הַמְנַכֵּשׁ קָתָנֵי.
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּדְרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר רַבִּי יִצְחָק שַׁנְיָא שְׁבִיעִית הוֹאִיל וְאִיסּוּרָהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בחסיות – מפרש לקמן. אוכל מהן עראי – כמו שאר טבל גמור. ומעשרן ודאי׳ – ולא דמאי דודאי כותי לא הפריש מעשר מהן כלל. רשב״א אומר כו׳ – טעמיה דנפשיה קאמר. אם ישראל חשוד על השביעית – שחשוד שנוטע חסיות שביעית בשמינית ישראל המנכש עמו בשמינית מותר לו לאכול מהן משום דגידולי היתר שגדלו בשמינית מעלין את האיסור. ודילמא – הא דרבי שמעון בן אלעזר דגידולי היתר מעלין את האיסור בדבר שזרעו כלה וקא פריך ומי מצית אמרת דבדבר שזרעו כלה מיירי והתניא ואלו הן חסיות הלוף לופינ״א מכלל דבדבר שאין זרעו כלה מיירי ואפ״ה מותר ושמע מינה גידולי היתר מעלין את האיסור ולעולם מהא פשטה: וקא פריך עלה דלמא מהא לא תפשוט דבמדוכנין קא מיירי ושמא כלו כשהן נידוכין דליתא לעיקר בעין שהוא מתכוין לכותשן כדי שיהו בטלין. תריץ הא לא מצית אמרת דחשודי על השביעית קתני – וכיון דחשוד הוא לא משגח ליה להאכילן נידוכים ושלימים מאכילן ולעולם תפשוט מינה דגידולי היתר מעלין את האיסור. ודילמא בתערובת – שמעורבין אותן חסיות בין שאר ירקות של היתר ואוכלן על ידי תערובת משום הכי שרי הואיל דליתיה לעיקר בעין אבל אי איתיה כגון בעיא דישמעאל אמרי׳ דאין גידולי היתר מעלין את האיסור. לא סלקא דעתך המנכש קתני – באותו מין שמנכש עמו אוכל ולעולם פשטינא מהא דגידולי היתר מעלין את האיסור והואיל דאוקימנא דגדולי היתר מעלין את האיסור לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן דאמרו אין מעלין. הואיל ואיסורו על ידיי קרקע – דכתיב ושבתה הארץ (ויקרא כה). בטילתו נמי על ידי קרקע – כי רבו גידוליו על עיקרו אבל ערלה דמיירי בה רבי יוחנן שאין איסורו אלא בשנים וכלאי הכרם אינה אוסרת מחמת קרקע אלא מיני תערובת זרעונין אוסרין מש״ה אין בטילתן ע״י קרקע. הרי מעשר וכו׳ ליטרא מעשר טבל – ליטרא של טבל שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון אבל גבי לוי הוי טבל דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר דהיינו תרומת מעשר וזרעה בקרקע כשאינה מעושרת. והרי היא כעשרה ליטרין – עם התוספת והעיקר שרבו גידוליו כ״כ. חייבת במעשר – כל עשר ליטרין. ובשביעית – נמי ששביעית נוהגת בהן שהרי הוא כדגן מעושר בעלמא שזרעו חייב בכל. ואותה ליטרא – שזרע בן לוי כשאינה מעושרת אע״פ שעישרה עכשיו צריך לעשרה פעם שניה תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד שלא הפריש ממנה שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעה כשאינה מעושרת. ומעשר עליה ממקום אחר – מפירות של אשתקד וזהו ממ״א ולא מפירות של שנה זו שאין מעשרין מן החדש על הישן לישנא.) אחרינא ממ״א לא ידעינן מ״ר. לפי חשבון – יעשר הליטרא שהניח אשתקד אלמא דאין בטילת׳ ע״י קרקע דאע״ג שנזרעה חייב בתרומת מעשר וק׳ לר׳ אמי דפשיטא ליה דגדולי היתר מעלין את האיסור דהא חזינן הכא דחייב להפריש מעשר שלאותה ליטרא לפי חשבון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush