גמרא
פירוש
מאי טַעְמָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
כתיב בכל השרץ השורץ – דמשמע בכל מקום ששורץ טמא ואפי׳ צף וכתיב על הארץ דמשמע דבעינן שיהא מונח על הארץ ולא צף. הא כיצד ודאי נגע – בטומאה בכ״מ שהוא בין במים בין בקרקע טמא הא ספק נגע כגון לאחר שנמצא צף על פני המים ה״ז טהור בין שנמצא צף במים שבכלים או במים שבקרקע דספק מגע צף לעולם טהור. אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור – דמשמע דצפה בקרקע טהור. וכתיב יטמא הא כיצד צפה בכלים – ספיקו טמא צפה בקרקע ספיקו טהור. כל הניטלין והנגררין – בין טומאת שרץ בין טומאת נבילה ובשעת זחילתן או גרירתן ספק נגע בהן אדם וכלים. ספיקן טמא – שכל הנגרר והניטל כמו שהן מונחין דמי והוי כספק טומאה ברה״י דספיקו טמא דגמרי׳ מסוטה (סוטה דף כח:) דכתיב בה ונסתרה והיא נטמאה אבל אם היו נזרקין דבשעת זריקתן ספק נגע בהן אדם וכלים ספק לא נגע ספיקו טהור דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא כטומאה צפה דמיא וספיקו טהור. ה״ג: חוץ מכזית מן המת והמאהיל על פני טומאה שמטמא מלמעלה כלמטה לאיתויי זב וזבה – כלומר חוץ מכזית מן המת שזרק ע״ג אדם או טהרות ובין שזרק טהרות על כזית מן המת או האדם עצמו דלג עליו וספק הוא אם האהיל עליו שספיקו טמא לפי שמטמא מלמעלה כלמטה הואיל והוא מטמא שלא בנגיעה כגון ע״י אהל והאי דתני והמאהיל על פני טומאה דלא צריך למיתני אלא חוץ מכזית מן המת והמאהיל עליו לאיתויי זב וזבה שמטמא. נמי מלמעלה כלמטה באבן מסמא שאם ישב זב על האבן ועל הכלים ועל האדם שהן בתוך הבור תחת האבן נטמא האדם והכלים כמו במגע עצמו וכן אם הזב מלמטה והטהור יושב על אבן מסמא. בעי רמי בר חמא מת בכלי וכלי צף על פני המים – ויודע ודאי שלא האהיל עליו אבל ספק הוא לו אם נגע אם לא נגע בו. מהו – גבי מתניתין מאי טעמא חיישינן לטומאה צפה דהתם איכא למיחש שמא האהיל עליו אבל הכא דידוע הוא לו שלא האהיל עליו אבל ספק הוא לו אם נגע. מי אמרינן בתר כלי אזלינן – וכמאן דמונח על גבי קרקע דמי וספק מגעו טמא. או בתר מיתא אזלינן – ומת מיהא אזיל וצף על פני המים אגב הכלי וספיקו טהור. אם תימצי לומר – כיון דמת עצמו לא הוי צף על פני המים הוא בתר כלי אזלינן וכמאן דמונח על גבי קרקע דמי וספק מגעו טמא. מת המונח על גבי השרץ – ושרץ צף על פני המים מהו כיון דשרץ טומאת ערב ומת טומאת שבעה כמאן דמחתא טומאה בכלי דמי וספק מגעו טמא. או דילמא – הא טומאה עבה סמיכתא היא וכיון דצף שרץ כצף מת דמי (מיתא מיהא אזיל וצף על פני המים אגב הכלי וספק מגעו טהור). ואם תמצא לומר – כיון דהאי טומאת ערב והאי טומאת ז׳ כמאן דמחתא. בכלי דמי וספיקו טמא ודאי. שרץ צף ע״ג נבילה – והוא הדין נמי לנבילה ע״ג השרץ אלא האי דקמיבעיא ליה הכי דשיעורא דשרץ דהוה כעדשה קאי על שיעורא דנבילה דהוי בכזית ולאו שיעורא דנבילה ע״ג שיעורא דשרץ. או דילמא – כיון דהאי בכזית והאי בכעדשה כמאן דמנח בכלי דמי וספק מגעו טמא. ואת״ל – דשרץ ונבילה נמי כיון דהאי שיעוריה בכזית והאי שיעוריה בכעדשה כמאן דמחתא בכלי דמי וספק מגעו בשרץ טמא. ואת״ל שרף ע״ג שרץ כיון דמיפסקי מהדדי כמאן דמנח בכלי דמי – וספק מגעו העליון ע״ג שרץ ספיקו טמא. שרץ ע״ג נבילה שנימוחה מהו – מי אמרינן כיון דנימוחה הויא לה משקה ושרץ צף על גביו וספק מגעו טהור דכמאן דצף על פני המים דמי. או דילמא כיון דאוכל הוא – ה״ל כמאן דמונח על גביו וכמו דמונח ע״ג קרקע דמי דספק מגעו טמא. ואת״ל – הכא כיון דאוכלא הוא ולא שוו שיעורייהו אהדדי דהאי בכזית והאי בכעדשה כמאן דמנח ע״ג כלים דמי. שרץ ע״ג שכבת זרע – ושכבת זרע צף על פני המים מהו מי אמרינן הואיל ושכבת זרע לאו אוכלא הוא ה״ל כמשקה והוה שרץ צף וספיקו טהור. ואת״ל כיון שנתעקרה – מבשרו של אדם ממש ולא דמי לשאר משקה שבתוכו כגון מי רגלים שמכונסין לתוכו ה״ל שכבת זרע כי אוכלא דסמיך הוא. שרץ צף ע״ג מי חטאת – ומי חטאת עבין הן מפני אפר פרה שבהן מי הוי כאוכלא או דילמא משקה הוי והוי כשרץ צף וספיקו טהור לא ידעינן תיקו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush