גמרא
פירוש
אָמַר רָבָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר רבא ת״ש – מדקתני מתני׳ אם נודע לו עד שלא גילח בין כך ובין כך בין טומאת התהום בין טומאה ידועה סותר ואוקימנא לה למתני׳ כר״א וקחזינא מיהא דקפסיק ואמר כל אימת דאיטמי בין בתוך ימי מלאת בין לאחר ימי מלאת דסותר. ודאיתידע ליה אימת אילימא בתוך ימי מלאת צריכא למימר דסותר – בתמיה אלא לאו שמע מינה דאיתידע ליה לאחר מלאת וקאמר דסותר דבתר טומאה דהוה בתוך ימי מלאת אזלינן. ועדיין תיבעי לך – כיון דלאחר מלאת קאי ז׳ סותר ותו לא או דילמא כיון דניטמא בתוך ימי מלאת סותר את כולן. ולמאן – קמיבעיא לך אי לרבנן וקודם הבאת קרבנותיו פשיטא דכולן סותר. ואי לר״א – וקודם תגלחת הא שמעי׳ ליה דאמר בפרק מי שאמר הריני נזיר מגלח (לעיל דף טז:) כל לאחר מלאת ז׳ סותר. אמר לך – רמי בר חמא לעולם אליבא דר״א קמיבעיא לי והכי קמיבעיא לי הני מילי דלאחר מלאת שבעה סותר ותו לא כי ניטמא לאחר מלאת והאי כיון דניטמא לפני מלאת מודי בה ר״א דבתר טומאה דהות בתוך ימי מלאת אזלינן. או דילמא כיון דידיעה לאחר מלאת הוא – שכבר הביא קרבנותיו וז׳ הוא דסותר ותו לא. ה״ג: ומינה הא דקתני בין כך ובין כך סותר ולא קמפליג ש״מ – כלומר ותיפשוט ליה ממתני׳ גופיה דמדקתני בין כך ובין כך סותר ולא קמפליג בין דניטמא קודם מלאת בין לאחר מלאת דהא מתני׳ כל אימת דניטמא במשמע ואוקימנא לה כר״א דאמר כל לאחר מלאת ז׳ סותר ותו לא ש״מ נמי דאפילו היכא דניטמא בתוך מלאת כיון דידיעה לאחר מלאת הוא דז׳ סותר ותו לא: לישנא אחרינא אמר רבא ת״ש ולרבא לית ליה דרבי יוחנן דמוקים לה למתני׳ כר״א ולא כרבנן דקסבר רבא מתני׳ נמי מיתוקמא כרבנן דמודו רבנן גבי טומאת התהום דאע״ג דבעלמא תגלחת לא מעכבא לגבי טומאת התהום חשיבא שאם נודע לו עד שלא גילח קפסיק ותני בין דנטמא לפני מלאת בין לאחר מלאת דאם נודע לו לאחר מלאת קודם גילוח אע״ג דהביא קרבנותיו סותר דבזו מודו רבנן לר״א דתגלחת הויא חשובה לענין טומאת התהום וש״מ דסותר ועדיין תיבעי לך כו׳ אמר לך רמי בר חמא לעולם אליבא דר״א קמיבעיא ליה והכי קמיבעי ליה ה״מ דאמר ר״א דאינו סותר אלא ז׳ היכא דנטמא נמי לאחר מלאת והא כיון דנטמא לפני מלאת מודי להו לרבנן דסותר את כולן דכמאן דנודע בתוך מלאת דמי או דילמא שאני הכא דכיון דידיעה ליתא אלא לאחר מלאת שבעה הוא סותר ותו לא. ומינה איכא למישמע מינה דהא קתני בין כך ובין כך סותר וקא משמע מתני׳ לא שנא בין היכא דנטמא לפני מלאת להיכא דנטמא לאחר מלאת דסותר את כולן ולא מיפלגי בה ר״א ורבנן ש״מ דלר״א נמי כיון דטומאה הוה בימי מלאת דסותר את הכל. ת״ר המוצא מת – טמון בדרך בתבן או בצרורות ומוטל לרחבו של דרך ואין לו מקום לעבור אלא עליו ובשעה שהולך עליו לא הכיר בו שהוא תחתיו לענין אכילת תרומה טמא ובנזיר ועושה פסח טהור ואינו צריך לעשות פסח שני ובכל אלו שאמרו דבנזיר ועושה פסח טהור כשנודע לו לאחר שעשה פסחו אבל נודע לו קודם שעשה פסחו ה״ז טמא ונדחה לפסח שני והכי מפורש עלה בתוספתא בברייתא דמסכת נזיר (פ״ו) ושל פסחים (פ״ו). אבל יש לו מקום – רחב לעבור שלא על המת אף לענין אכילת תרומה טהור. ה״ג: בד״א – דמהלך בין פרקין טהור במהלך ברגליו שיכול לכוין ולפסוע בנתים שלא יגע ושלא יאהיל אבל טעון או רכוב טמא בתרומה לפי שאי אפשר כו׳ אבל לנזיר ועושה פסח לעולם טהור דהכי גמירי לה בטומאת התהום והאי דכתוב בספרים אפילו בנזיר ועושה פסח טמא טעות הוא. אבל בטומאה שהיתה ידועה – לשום אדם. שלשתן טמאין – ואפילו נזיר ועושה פסח ועושה פסח שני ואע״פ שכבר עשו פסחים בפסח ראשון. בתבן או בצרורות – שהיא טומאת התהום דאפשר שלא הכיר בו אדם מעולם שהרי תבן יכול להתגלגל עליו ע״י רוח וצרורות עשויין להתגלגל ממקום למקום אבל ימים [ואפילה] ונקיקי סלעים הואיל והן חלולין יכול אדם להסתכל בהן ע״י הדחק. ואפשר שאדם אחד מכיר בהן שהציץ בתוכו ואין זו טומאת התהום. ולא אמרו – שהותרה טומאת התהום אלא לטומאת מת בלבד אבל לענין זב וזבה לא. ה״ג: צפה אינה מטמאה לענין שרץ – כלומר אע״ג דטומאת מת צפה מטמאה בספק מגע כדתנן ונמצא מת צף על פני המים לענין שרץ מיהא אינה חשובה לטמא מספק שאם שרץ צף על פני המים ספק נגע בו ספק לא נגע בו ספקו טהור. דתניא ספק טומאה צפה – כלומר טומאה צפה והוא ספק אם נגע בה אם לא נגע בה. בין – שהיא צפה במים שבכלים בין במים שבקרקע טהורה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush