×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נזיר מ״ג:גמרא
;?!
אָ
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב אנִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא לוֹ מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {ויקרא כ״א:ב׳} לְאָבִיו בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא אֶלָּא מֵעַתָּה קָאָזֵיל בְּפַקְתָּא דַּעֲרָבוֹת וּפַסְקוּהּ גַּנָּבֵי לְרֵישֵׁיהּ הָכִי נָמֵי דְּלָא לִיטַמֵּא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ מֵת מִצְוָה קָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר בְּאַחְרִינֵי מִיחַיַּיב בְּאָבִיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. וְהַאי מֵת מִצְוָה הוּא וְהָתַנְיָא באֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה וְהָא אִית לֵיהּ בְּרָא כֵּיוָן דְּקָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים דָּמֵי. מֵיתִיבִי {ויקרא כ״א:ג׳} לָהּ יִטַּמָּא לָהּ גהוּא מִטַּמֵּא דוְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאֵיבָרֶיהָ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁל אָבִיו אֲבָל מְחַזֵּיר הוּא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. מַאי מְחַזֵּיר הוּא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה לָאו לְמֵימְרָא דְּאִי מִיחַסַּר פּוּרְתָּא. לָא הָהִיא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָהּ מִיטַּמֵּא וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לאברי׳לְאֵבָרֶיהָ שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁל אָבִיו אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁל אָבִיו. וְהָתַנְיָא רַב כָּהֲנָא בר״אבְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לָהּ מִיטַּמֵּא וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאֵבָרִים פְּרָט לִכְזַיִת מִן הַמֵּת וּכְזַיִת נֶצֶל וּמְלֹא תַרְוָוד רָקָב. יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינָהּ וּלְרוֹב מִנְיָינָהּ כְּתִיב {ויקרא כ״א:א׳} וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב טוּמְאָה אַחֶרֶתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אמר רב חסדא נקטע ראשו של אביו – אע״פ שהראש בצד הגוף הואיל וכבר נקטע אינו מיטמא דאמר קרא לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו בזמן שהוא שלם שלא נתפרדו אבריו זה מזה ולא בזמן שהוא חסר כגון זה שנקטע ראשו. בפקתא – בבקעה. דערבות – שגנבים ולסטין מצוין שם. ופסקו גנבי לרישיה ה״נ דלא יטמא – בשביל שהוא חסר. א״ל – ממת מצוה קא מייתית לי שאני התם כיון דלית בהדיה אלא הוא לחודיה קאי גביה כמת מצוה דמי. והשתא י״ל באחריני מיטמא – כדאמרינן לקמן לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא למת מצוה אביו לא כל שכן. והא אית ליה ברא – ואילו הוה קורא ליה אב הא עני ליה איהו ולא הוי ליה מת מצוה. מיתיבי ולאחותו הבתולה וגו׳ לה יטמא – כשהיא שלימה. ואינו מיטמא לאבריה – שאם נפרד ממנה אבר בין בחייה בין במותה אינו מיטמא לה לפי שאין אדם מיטמא לא לה ולא על א׳ משאר קרובין על אבר מן החי׳ לפי שאינו יכול להחזירו לכמות הוא מתחילה וה״ה נמי לאבר מן המת שאין בין אבר מן המת לאבר מן החי אלא בשר הפורש. אבל מחזיר הוא על עצם כשעורה ה״ג מאי מחזיר הוא על עצם כשעורה דאילו מחסר פורתא – כלומר דבשעה שנגע בה ברישא הוה חסר להך עצם פורתא כשעורה ואפ״ה היה מותר ליטמא לה וה״ה לאביו אע״ג דהוא חסר ואינו שלם וקשיא לרב חסדא דהא סתמא לדברי הכל היא. לא ההיא ר׳ יהודה היא – דסתם סיפרא רבי יהודה היא ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר נמי [בכהאי גוונא]. דתניא וה״ג: ר׳ יהודה אומר לה יטמא ואינו מיטמא לאבריה לפי שאין אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו אבל הוא חוזר על עצם כשעורה מאביו – כלומר לאיבריו הוא דאינו מיטמא בין בחייו בין במותו לפי שאין אדם מיטמא תחילה על עצם כשעורה מאביו לפי שלא התירה תורה ליטמא אלא בדבר שעיקר הגוף בו אבל מיטמא הוא לעיקר הגוף לכתחלה ואם נחסר הוא הולך ובודק אחריו ואפילו על עצם כשעורה ואנא אמינא לה כרבנן דפליגי עליה דר׳ יהודה דאמרי כיון שנחסר במקצת שוב אינו מותר ליטמא בו וספרים שכתוב בהן לפי שאינו מיטמא לאבר מן החי של אביו אבל מיטמא לאבר מן המת של אביו שבשתא היא מדתני רב כהנא בסמוך אף כל שכל גופו תלוי בו כגון רוב בנינו ורוב מנינו הוא דמיטמא אבל לא לאבר אחד ומוקימנא לה לההיא נמי כרבי יהודה ועוד לא אשכחן לה דנישנית משנה זו בשם ר׳ יהודה הכי דהא לא קתני לה הכי אלא כדגרסינן לה אנן לפי שאין אדם מיטמא על עצם כשעורה כו׳. והתני רב כהנא בר״א – כלומר בברייתא דר׳ אליעזר בן יעקב. כזית נצל – נצל ליחה היוצא מן המת שפורש ממנו ואין נצל אלא לשון הפרשה כמו שמתרגמינן ויצל אלהים (בראשית לא) ואפרש יי׳ מפי רבי אליקום מפרש לקמן בשר המת שקרש בפ׳ כ״ג ונזיר (דף נ.). והתני רב כהנא בברייתא דר״א בן יעקב לה מיטמא בגופה שלם ולא לאחד מאבריה פרט לכזית מן המת כו׳ שאינו מיטמא לה. יכול לא יטמא לשדרה ולגולגולת כו׳ – הואיל ואתה אומר כן שאינו מיטמא לאברים. כשהוא אומר – אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם הוסיף לך הכתוב טומאה אחרת דבשדרה ורוב בניינה כגון שתי שוקיים ירך אחת וברוב מניינה כגון קכ״ה איברים הימנה שיכול ליטמא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144