Attributed to Rashi Menachot 93b – מיוחס לרש"י מנחות צג:‏ – Shas HaMeforash

דָּנִין יָחִיד מִיָּחִיד וְאֵין דָּנִין יָחִיד מִצִּיבּוּר. וּלְמַאן דְּיָלֵיף מִזִּקְנֵי עֵדָה מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מֵעוֹלַת רְאִיָּיה דָּנִין מִידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ מִמִּידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ לְאַפּוֹקֵי עוֹלַת רְאִיָּיה דְּהִיא גּוּפַהּ מֵעוֹלַת נְדָבָה גָּמְרָה. דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבָּא {ויקרא ט׳:ט״ז} וַיַּקְרֵב אֶת הָעוֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט כְּמִשְׁפַּט עוֹלַת נְדָבָה לִימֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה סְמִיכָה.: וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה.: תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא א׳:ד׳} יָדוֹ וְלֹא יַד עַבְדּוֹ יָדוֹ וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ יָדוֹ וְלֹא יַד אִשְׁתּוֹ. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי צְרִיכָא אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי עֶבֶד דְּלָאו בַּר מִצְוֹת אֲבָל שָׁלִיחַ דְּבַר מִצְוָה הוּא וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ אֵימָא לִסְמוֹךְ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי דְּלָאו כְּגוּפֵיהּ דָּמְיָא אֲבָל אִשְׁתּוֹ דִּכְגוּפֵיהּ דמי׳דָּמְיָא אֵימָא תִּיסְמֹךְ צְרִיכָא.: סְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא א׳:ד׳} וְסָמַךְ {ויקרא א׳:ד׳} וְנִרְצָה וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא י״ז:י״א} כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה ^אמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר וְכִיפֵּר. וְתַנְיָא גַּבֵּי תְנוּפָה כִּי הַאי גַוְונָא {ויקרא י״ד:כ״א} לִתְנוּפָה לְכַפֵּר וְכִי תְּנוּפָה מְכַפֶּרֶת וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִתְנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר וְכִיפֵּר.: עַל הָרֹאשׁ.: תָּנוּ רַבָּנַן ^ביָדוֹ עַל הָרֹאשׁ וְלֹא יָדוֹ עַל הַצַּוָּאר יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ וְלֹא יָדוֹ עַל הַגַּבַּיִים יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ וְלֹא יָדוֹ עַל הֶחָזֶה. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד לְמַעוֹטֵי צַוָּאר דְּלָא קָאֵי בַּהֲדֵי רֹאשׁוֹ אֲבָל גַּבּוֹ דְּקָאֵי לַהֲדֵי רֹאשׁוֹ אֵימָא לָא צְרִיכָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תְּרֵי מִשּׁוּם דְּלָא אִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה אֲבָל חָזֶה דְּאִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה אֵימָא לָא צְרִיכָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין מַהוּ תָּא שְׁמַע ^גדְּתַנְיָא אַבָּא בִּירָאָה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְלָא יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ תָּא שְׁמַע ^דוּבִלְבַד שֶׁלֹּא תהא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַזֶּבַח.: וּבִשְׁתֵּי יָדַיִם.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר קְרָא {ויקרא ט״ז:כ״א} וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו כְּתִיב יָדוֹ וּכְתִיב שְׁתֵּי זֶה בָּנָה אָב כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָדוֹ הֲרֵי כָּאן שְׁתַּיִם עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אַחַת. אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּבֵי מִדְרְשָׁא וְלָא אַמְרַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ שְׁמַע ר״לרֵישׁ לָקִישׁ וְאִיקְּפַד א״לאֲמַר לֵיהּ אִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב יָדוֹ תַּרְתֵּי נִינְהוּ לְמָה לִי לְמִכְתַּב יָדָיו יָדָיו. אַקְשִׁי לֵיהּ עֶשְׂרִים וד׳וְאַרְבַּע יָדָיו {ויקרא ז׳:ל׳} יָדָיו תביאנה {דברים ל״ג:ז׳} יָדָיו רָב לוֹ {בראשית מ״ח:י״ד} שִׂכֵּל אֶת יָדָיו אִישְׁתִּיק. לְבָתַר דְּנָח דַּעְתֵּיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לִי יָדיוֹ דִּסְמִיכָה קָאָמְרִי. בִּסְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב {במדבר כ״ז:כ״ג} וַיִּסְמוֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ סְמִיכָה דִּבְהֵמָה קָאָמְרִי.: וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה.: מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר בִּמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין שֶׁתֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: חוֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה ^השֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכׇל הַחֲבֵרִים וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכׇל הַחֲבֵרִים חוֹמֶר בַּתְּנוּפָה שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקׇרְבְּנוֹת ^והַצִּבּוּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:י״ב

^ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:י״ג

^ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:י״ג

^ד רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:י״ג

^ה רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט׳:ט״ו

^ו רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ח׳:י״א

דנין קרבן יחיד מיחיד – מעולת ראייה דהוי נמי קרבן יחיד. דנין – סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה (ויקרא ד). לימד על עולת חובה – כגון האי דמילואים ועולת ראייה כמו עולת חובה היא. כל הני למה לי – והנך כולהו מחד ידו ממעטי. ושלוחו של אדם כמותו – דגמרינן (קדושין דף מא:) מפסח דכתיב ושחטו אותו כל קהל וגו׳. (סמיכה שירי מצוה. שאם לא עשאה לא מעכב). כאילו לא כיפר – כאילו לא עשה מצוה מן המובחר כדכתיב (ויקרא א) וסמך ונרצה ואפילו הכי כיפר דכפרה בדם הוא. ולא על הצואר – היינו הגרון בית השחיטה. הגביים – היינו גב. דקאי להדי רישיה – בשוה הראש אימא לא נמעט. על הצדדין – של ראש על הלחיים. מהו שתחוץ – בין ידו לבין הראש. כתיב ידו – חסר. אקפד – על שלא אמרה משמו ואקשי ליה אי ס״ד וכו׳ למה לי דכתב רחמנא בשום מקום בתורה ידיו מלא לכתוב ידו ומשמע נמי תרי. ידו דסמיכה קאמרי – דמשמע תרי והא לא אשכחן ידיו מלא דסמיכה. סמיכה דבהמה קאמרי – דכל מקום שנאמר ידו משמע תרי. (מאי) קאמר – במקום שסומכין שוחטין כלומר דלאחר שסומכין לאלתר שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה דהכי מסתבר שפיר (ע״א) מאי קאמר דמשמע ליה דבאותו מקום בבהמה שסומכין שם שוחטין והלא אין סמיכה בצואר נ״ל. במקום שסומכין – בעזרה במקום הטבעות דבשעת סמיכה היו ישראל רשאין ליכנס שם.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון