גמרא
פירוש
אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: אנִידּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הֲפָרָה. מְנָלַן? מִיהוּדָה, דִּכְתִיב: ״אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו אֵלֶיךָ״ וְגוֹ׳ (בראשית מ״ג:ט׳). כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וחטאתי לך – לשון נידוי הוא שיהא מנודה לאביו.
מאי דכתיב יחי ראובן וגו׳ וזאת ליהודה – מה ראה לסמוך יהודה לראובן ומה ראה להתחיל בברכת יהודה בלשון וזאת ליהודה אלא לפי שהיו עצמות כל השבטים שלדן קיים ושל יהודה מגולגלין אמר לשון זה יחי ראובן כלומר ראובן שלדו קיימת כאילו הוא חי וזאת תהיה ליהודה שהם מגולגלין. עצמות כל השבטים יצאו ממצרים ונשאום בניהם במדבר וזהו שאמר יוסף לאחיו (שמות יג) והעליתם עצמותי מזה אתכם עם עצמותיכם. על איבריה לשפא – נכנסו עצמותיו למקום חיבורם ששפו משם כמו דשף מדוכתיה (חולין דף מב: נד.). לשפא אישלויי״ש דורא.
למשקל ולמטרח – לישא וליתן.
ידיו רב לו – יהי בו כח לריב ריבו לעצמו נגד חביריו. ליהדר בהנך – במיתת מרובה בבגדים או בשעבר ממשיחותו אלא לאו ש״מ כולהו. מתני׳ ה״ז אינו גולה – מפרש טעמא בגמ׳ מק״ו.
חוזר במיתתו של שני – יליף טעמא בגמ׳.
נגמר דינו בלא כ״ג – שלא מינו אחר תחתיו עד שנגמר דינו של זה לגלות. גמ׳ שנמשח בימיו – משנעשה זה רוצח. מאי הוה ליה – להאי כהן למיעבד מאחר שעדיין לא היה כ״ג כשהרג זה למה הוא נענש. תנא מת – רוצח בערי מקלט ומת כ״ג אחר זמן.
לשבת בארץ – בתוך הקרקע. ונעשה כ״ג בן גרושה – יצא עליו עדות שהוא חלל.
מתה כהונה – הרי הוא כמת ואין הרוצח גולה.
בטלה כהונה – איגלאי מילתא למפרע שלא היה כ״ג והוה ליה האי רוצח נגמר דינו בלא כהן גדול ואינו חוזר לעולם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מאי דכתיב יחי ראובן וגו׳ וזאת ליהודה – מה ראה לסמוך יהודה לראובן ומה ראה להתחיל בברכת יהודה בלשון וזאת ליהודה אלא לפי שהיו עצמות כל השבטים שלדן קיים ושל יהודה מגולגלין אמר לשון זה יחי ראובן כלומר ראובן שלדו קיימת כאילו הוא חי וזאת תהיה ליהודה שהם מגולגלין. עצמות כל השבטים יצאו ממצרים ונשאום בניהם במדבר וזהו שאמר יוסף לאחיו (שמות יג) והעליתם עצמותי מזה אתכם עם עצמותיכם. על איבריה לשפא – נכנסו עצמותיו למקום חיבורם ששפו משם כמו דשף מדוכתיה (חולין דף מב: נד.). לשפא אישלויי״ש דורא.
למשקל ולמטרח – לישא וליתן.
ידיו רב לו – יהי בו כח לריב ריבו לעצמו נגד חביריו. ליהדר בהנך – במיתת מרובה בבגדים או בשעבר ממשיחותו אלא לאו ש״מ כולהו. מתני׳ ה״ז אינו גולה – מפרש טעמא בגמ׳ מק״ו.
חוזר במיתתו של שני – יליף טעמא בגמ׳.
נגמר דינו בלא כ״ג – שלא מינו אחר תחתיו עד שנגמר דינו של זה לגלות. גמ׳ שנמשח בימיו – משנעשה זה רוצח. מאי הוה ליה – להאי כהן למיעבד מאחר שעדיין לא היה כ״ג כשהרג זה למה הוא נענש. תנא מת – רוצח בערי מקלט ומת כ״ג אחר זמן.
לשבת בארץ – בתוך הקרקע. ונעשה כ״ג בן גרושה – יצא עליו עדות שהוא חלל.
מתה כהונה – הרי הוא כמת ואין הרוצח גולה.
בטלה כהונה – איגלאי מילתא למפרע שלא היה כ״ג והוה ליה האי רוצח נגמר דינו בלא כהן גדול ואינו חוזר לעולם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush