גמרא
פירוש
וְלַד טְרֵפָה כּוּ׳.הדרן עלך כל האסורין
פרק ז – יש בקדשי מזבח
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ר׳ אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא – מה אמו אסורה שהיא טריפה אף ולד נמי:
מודים חכמים לר׳ אליעזר באפרוח שיצא מביצה טרפה שאסור באכילה – אי ללישנא קמא אי ללישנא בתרא. דהתם במסכת חולין הוויין תרי לישני. אבל באפרוח שיצא מביצה טריפה אי ללישנא קמא לא דמי לולד טריפה דהתם איכא היתרא בגויה דזה וזה גורם מותר באפרוח ליכא היתרא בגווה דאוקימנא התם בביצה טרפה דשיחלא קמא דמגופא דאימה פרשה הילכך אסור. וללישנא בתרא ביצה נמי הויא ירך אמו דמגופא דאימיה היא דאתיא מאשכול של ביצים דמעורה בגופה היינו שגדילה באיסור מגופה של עצמה:
(אבל) [אלא] בולד בהמה דמאוירא קא רבי שגדל לאחר שנולדה באויר העולם וגדל בהיתר אבל ביצה טריפה דאינה גדילה מאחר שנולדה אלא כל גדילתה הויא במעי תרנגולת באיסורא אפילו רבנן מודו דאסור: מלא תרווד רימה תולעה הבא מאדם חי – ואח״כ מת ר׳ אליעזר מטמא אותו מלא תרווד רימה (כאהל המנוגע) [באהל ובמגע]:
וחכמים מטהרין – הואיל ופירש מחיים ודמי כעפר בעלמא ולא מטמא דלא הוי מגופו:
אבל באפרוח שיצא דמגופו דתרנגול [פי׳] (היא) הביצה כדאמרן אפילו רבנן מודו דוולד מעליא הוא וכגופה דמי ואסור. א״ל אביי אדרבה כו׳: לישנא אחרינא אבל אפרוח אימת גביל מביצה כלומר אימתי נברא בביצה לבתר דמסרחא דהויא כולה מותרת אותה שעה הוא נוצר וההיא עפרא בעלמא היא הביצה דלא חזיא לאכילה ואישתרית לה הילכך מודי דמותר:
ועוד דהא תניא בפירוש מודי ר׳ אליעזר לחכמים דמותר באכילה: אלא מעתה האכילה כרשיני ע״ז ולא איירי במסרה לעבודת כוכבים לכומרים אלא האכילה הוא עצמו שלא לשום ע״ז ואיפטמ׳ מינייהו הכי נמי דאסירא: אלא תני ר׳ חנינא טירטאה הכא במאי עסקינן ר׳ חנינא בן אנטיגנוס – כגון שהניקה חלב רותח של טרפה משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד בלא אכילה מכח אותו חלב מעת לעת שאין צריך אכילה מן אחרת הילכך גדל כולו מטרפה ואסור אבל בכרשיני עבודת כוכבים אינו יכול לעמוד עליהן מעת לעת וצריך אכילה אחרת ומותר: אין פודין אותן – לפי שאסור באכילה ואינן ראויין אלא לכלבים ואין פודין לכלבים משום בזיון קדשים אלא ימותו ויקברו:
דת״ר רק בכל אות נפשך – בפסולי המוקדשים קא מיירי:
תזבח ולא גיזה – אבל אי אתה רשאי לגזוז בהן:
ואכלת אתה ולא לכלבך:
ואכלת בשר ולא חלב – דאסור לחלב בקדשים דהיינו עבודה:
מיכן שאין פודין כו׳ – איכא דאמרי תזבח ואכלת כוליה להכי אתא דאין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך דראוי לאכילה אבל קודם לכן אסורה לגיזה ולעבודה. וכיון דלא דריש ואכלת למעט אלמא קסבר פודין את הקדשים וכו׳:
הדרן עלך כל האסורין: יש בקדשי מזבח כו׳ – קדשי בדק הבית אין עושין תמורה דלא איקרו קרבן ועוד דלא קדשי אלא לדמים וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן. כדאוקמינן התם במסכת בכורות בפרק שני כגון דאיעבר לפני פדיונן ואיתליד לאחר פדיונן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
(אבל) [אלא] בולד בהמה דמאוירא קא רבי שגדל לאחר שנולדה באויר העולם וגדל בהיתר אבל ביצה טריפה דאינה גדילה מאחר שנולדה אלא כל גדילתה הויא במעי תרנגולת באיסורא אפילו רבנן מודו דאסור: מלא תרווד רימה תולעה הבא מאדם חי – ואח״כ מת ר׳ אליעזר מטמא אותו מלא תרווד רימה (כאהל המנוגע) [באהל ובמגע]:
וחכמים מטהרין – הואיל ופירש מחיים ודמי כעפר בעלמא ולא מטמא דלא הוי מגופו:
אבל באפרוח שיצא דמגופו דתרנגול [פי׳] (היא) הביצה כדאמרן אפילו רבנן מודו דוולד מעליא הוא וכגופה דמי ואסור. א״ל אביי אדרבה כו׳: לישנא אחרינא אבל אפרוח אימת גביל מביצה כלומר אימתי נברא בביצה לבתר דמסרחא דהויא כולה מותרת אותה שעה הוא נוצר וההיא עפרא בעלמא היא הביצה דלא חזיא לאכילה ואישתרית לה הילכך מודי דמותר:
ועוד דהא תניא בפירוש מודי ר׳ אליעזר לחכמים דמותר באכילה: אלא מעתה האכילה כרשיני ע״ז ולא איירי במסרה לעבודת כוכבים לכומרים אלא האכילה הוא עצמו שלא לשום ע״ז ואיפטמ׳ מינייהו הכי נמי דאסירא: אלא תני ר׳ חנינא טירטאה הכא במאי עסקינן ר׳ חנינא בן אנטיגנוס – כגון שהניקה חלב רותח של טרפה משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד בלא אכילה מכח אותו חלב מעת לעת שאין צריך אכילה מן אחרת הילכך גדל כולו מטרפה ואסור אבל בכרשיני עבודת כוכבים אינו יכול לעמוד עליהן מעת לעת וצריך אכילה אחרת ומותר: אין פודין אותן – לפי שאסור באכילה ואינן ראויין אלא לכלבים ואין פודין לכלבים משום בזיון קדשים אלא ימותו ויקברו:
דת״ר רק בכל אות נפשך – בפסולי המוקדשים קא מיירי:
תזבח ולא גיזה – אבל אי אתה רשאי לגזוז בהן:
ואכלת אתה ולא לכלבך:
ואכלת בשר ולא חלב – דאסור לחלב בקדשים דהיינו עבודה:
מיכן שאין פודין כו׳ – איכא דאמרי תזבח ואכלת כוליה להכי אתא דאין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך דראוי לאכילה אבל קודם לכן אסורה לגיזה ולעבודה. וכיון דלא דריש ואכלת למעט אלמא קסבר פודין את הקדשים וכו׳:
הדרן עלך כל האסורין: יש בקדשי מזבח כו׳ – קדשי בדק הבית אין עושין תמורה דלא איקרו קרבן ועוד דלא קדשי אלא לדמים וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן. כדאוקמינן התם במסכת בכורות בפרק שני כגון דאיעבר לפני פדיונן ואיתליד לאחר פדיונן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush