Attributed to R. Gershom Temurah 20a – מיוחס לר' גרשום תמורה כ.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וּלְפִסְחוֹ וְלַאֲשָׁמוֹ עוֹשָׂה ^אתְּמוּרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָתוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה לְפִסְחוֹ וְלַאֲשָׁמוֹ אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֶלָּא הָרוֹעֶה לְהִסְתָּאֵב. אָמַר רַבִּי אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרָיו שֶׁל ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּפֶּסַח הוֹאִיל וּמוֹתַר הַפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים. וְלֵימָא אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרָיו שֶׁל ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאָשָׁם הוֹאִיל וּמוֹתַר אָשָׁם קָרֵב עוֹלָה רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן ^בדְּאָמְרִי מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי וְאֵין ^גתְּמוּרָה בְּצִבּוּר. קס״דקָא סָלְקָא דַעְתָּךְ הַיְינוּ טַעְמָא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבֵּי מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ מִשּׁוּם הָכִי עוֹשָׂה תְּמוּרָה דְּהָאִיכָּא שֵׁם עוֹלֶה עָלֶיהָ גַּבֵּי עוֹלַת הָעוֹף. אֶלָּא מֵעַתָּה בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְפָרוֹ תִּיקְדּוֹשׁ דְּהָאִיכָּא פָּרַת חַטָּאת ^דקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הוּא ^הוְקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא עָבְדִי תְּמוּרָה. יָחִיד שֶׁהִפְרִישׁ ^ושָׂעִיר לִשְׂעִירָתוֹ תִּיקְדּוֹשׁ דְּהָאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא אִי נָמֵי נָשִׂיא ^זשֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לִשְׂעִירוֹ תִּיקְדּוֹשׁ דְּהָא יָחִיד מַפְרִישׁ שְׂעִירָה. הָנֵי תְּרֵי גּוּפֵי נִינְהוּ. ^חחָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ כִּי מַפְרֵישׁ שָׂעִיר לִשְׂעִירָתוֹ תִּיקְדּוֹשׁ דְּהָא אִילּוּ חָטָא הַשְׁתָּא בַּר אֵיתוֹיֵי שָׂעִיר הוּא הָא לָא חָטָא לָא אִיחַיַּיב בְּשָׂעִיר. אִי הָכִי הָכָא נָמֵי הָא לָאו עוֹלַת הָעוֹף קָמַיְיתֵי. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דִּתְנַן ^טהֲרֵי עָלַי עוֹלָה יָבִיא כֶּבֶשׂ ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אוֹ תּוֹר אוֹ בְּנֵי יוֹנָה. תְּנַן הָתָם הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ^יזְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת הֵיכִי מקרבן שְׁלָמִים הָא מִכֹּחַ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָּיה קָאָתְיָין. ל״אלִישָּׁנָא אַחְרִינָא א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מִדְּקָאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת לְמֵימְרָא דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף אַקְדְּשִׁינְהוּ אִי הָכִי נְקֵבוֹת אַמַּאי יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים בָּעֲיָא רְעִיָּיה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר כֹּל מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף דִּתְנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תִּמָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם (ולא א״ר שמעון) [וְאָמְרִינַן דְּטַעְמָא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן] כֵּיוָן דְּלָא חַזְיָא נְקֵבָה לְאָשָׁם לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף. אֵימוֹר דא״רדְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבֵּי נְקֵבָה לְאָשָׁםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תמורה א׳:כ״א

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ט׳
רמב״ם הלכות שקלים ב׳:ב׳

^ג רמב״ם הלכות תמורה א׳:א׳
רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״ב

^ד רמב״ם הלכות תמורה א׳:כ״א

^ה רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״ב
רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:ז׳

^ו רמב״ם הלכות תמורה א׳:כ״א

^ז רמב״ם הלכות תמורה א׳:כ״א

^ח רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:י׳

^ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט״ז:ג׳

^י רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ה׳:ז׳

לפסחו ולאשמו – דהויין חובתו אין עושה תמורה דלא קדשה אלא לדמיה שאין לך דבר שעושה תמורה אלא דבר הרועה ומסתאב אותו שיש בו כל כך קדושה בו שצריך רעייה עושין תמורה אבל מפריש נקבה לאשם הואיל וסבירא ליה דתימכר שלא במום וה״ה מפריש נקבה לפסחו הילכך אין עושין תמורה: [אמר רבי אין אני רואה דבריו של ר׳ שמעון בפסח – אלא ודאי עבדה תמורה הואיל ומותר הפסח קרב שלמים הא נקבה נמי דינה כמותר פסח וקרבה בדמיה שלמים וקדשה קדושת הגוף ועבדה תמורה. שהרי שלמים באין נקבה] וניתני נמי אין אני (נמי) רואה דבריו של ר׳ שמעון באשם אלא עבדה תמורה הואיל דאמרן לעיל במתניתין מותר אשם יקרב עולה והא נקבה נמי הויא כמותר אשם ותיקרב עולה דהא אשכחן עולה נקבה בעולת העוף ותיקדש קדושת הגוף ותיעביד תמורה: קסבר ר׳ – מותרות דקרבי עולה: לנדבת צבור אזלי – לעולת צבור ואין תמורה בצבור: שהפריש פרה נקבה לשום פרו – שלו שמביא ביוה״כ לחטאתו: תיקדש ותיעשה תמורה – שהרי מצינו פרת חטאת פרה אדומה דנקבה היא וקרויה חטאת: מיהא לא איריא דפרת חטאת קדשי בדק הבית היא ולית בהו תמורה דלא קדשי קדושת הגוף וליכא לאקשויי מיהא: יחיד שמביא לחטאתו כשבה או שעירה והפריש שעיר – לשום שעירתו תיקדוש קדושת הגוף ותעביד תמורה דהא איכא שם חטאת עליו שהרי נשיא מביא שעיר לחטאתו. לא דמי להכא משום הכי לא קדיש דתרי גופי נינהו יחיד ונשיא דמאי דמייתי האי לא מייתי האי אבל הכא גבי יחיד מפריש נקבה לעולתו משום הכי קדשה שהרי הוא עצמו אם הוא עני או אם ירצה להפקיר נכסיו להיות עני יכול להביא עולת העוף נקבה: חטאו עד שלא נתמנו – להיות נשיא אם הפריש שעיר לשום שעירתו שהוא חייב להביא שהוא עדיין הדיוט ניקדוש דהא אילו חטא השתא לאחר שנתמנה היה צריך להביא שעיר דהכא גוף אחד הוא הדיוט ונשיא: אפילו הכי לא דמי – התם משום הכי לא מייתי שעיר אע״ג דגוף אחד הוא דהא לא חטא כשהוא נשיא ולא איחייב בשעיר הילכך אי מייתי שעיר כשהוא הדיוט לא קדיש: אי הכי הכא נמי – גבי מפריש נקבה לעולתו לא ליקדיש דעשיר הוא מי שמפריש בהמה [לעולה ולא בר אייתוי עולת העוף נקבה הוא אלא היינו טעמא דר׳ שמעון גבי עולה דסבר דעשיר נמי מצי מייתי עולת העוף כר׳ אלעזר בן עזריה]: ר׳ יהושע אמר זכרים עצמן יקרבו עולות [ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות כדמפרש טעמיה בפרק בתרא יש בקדשי מזבח דלא שביק איניש קדשי מזבח דבר הראוי למזבח כולו לאשים ומקדשינהו לבדק הבית ועוד דסבר דאדם חולק את נדרו דבהמה לקדשי מזבח ושאר נכסים לקדשי בדק הבית: נקבות היכי קרבי שלמים – מדקאמר זכרים עצמן יקרבו עולות] מכלל דכל בהמות אקדשינהו לשום עולות ונקבה לא מצי קרבו עולות והיכי מצי למיקרב שלמים הני שלמים מכח קדושה דחויה אתיאן דלשום עולות כולהו אקדישינהו ולא חזי לעולה: ל״א למימרא דקדושת הגוף לשום עולה לאשים אקדישינון לכולהו: והא בעו רעייה – נקבות דמכח קדושה דחויה אתיין: ר׳ יהושע סבר לה כר׳ שמעון דאמר תימכר שלא במום בכל מידי דלא חזי לגופיה להקרבה לא נחתא לה קדושת הגוף לשם ההוא זבח הילכך לא בעי רעייה אלא (ימכרו לצרכי) [קרבי] שלמים: אימור דאמר רבי שמעון – לא נחתא ליה קדושת הגוף גבי נקבה לאשם:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון