×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תמורה כ׳:גמרא
;?!
אָ
דְּלֵיכָּא שֵׁם אָשָׁם עַל אִמּוֹ אֲבָל גַּבֵּי נְקֵבָה לְעוֹלָה דְּאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. וְעוֹד הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לר׳לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְעוֹלָתוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר לֵיהּ כְּאִידַּךְ תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אַף לְעוֹלָתוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אתְּמוּרַת אָשָׁם בוְלַד תְּמוּרָה וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָמוּתוּ וְרַבִּי אליעזר אוֹמֵר יָבִיא בִּדְמֵיהּ עוֹלוֹת. גאָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו וְשֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלָיו יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָמוּתוּ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר יָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה. וַהֲלֹא אַף נְדָבָה עוֹלָה הִיא וּמָה בֵּין דִּבְרֵי ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר לְדִבְרֵי חֲכָמִים אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה עוֹלָה סוֹמֵךְ עָלֶיהָ וּמֵבִיא נְסָכִים וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ דאִם הָיָה כֹּהֵן עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ. הוּבִזְמַן שֶׁהִיא נְדָבָה אֵינוֹ סוֹמֵךְ עָלֶיהָ וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁל צִיבּוּר אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֹּהֵן עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ מִשֶּׁל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.: גמ׳גְּמָרָא: וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אָשָׁם בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָמוּתוּ מִשּׁוּם דְּגָזַר לְאַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַּפָּרָה. אֲבָל גַּבֵּי תְּמוּרַת אָשָׁם וְלַד תְּמוּרָתָהּ אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן אֲבָל גַּבֵּי אָשָׁם מוֹדוּ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְרִיכָא. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַחְלוֹקֶת לְאַחַר כַּפָּרָה אֲבָל לִפְנֵי כַּפָּרָה דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב אָשָׁם. אָמַר רָבָא שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא דְּאֵין אָדָם מִתְכַּפֵּר בְּדָבָר הַבָּא בַּעֲבֵירָה וְעוֹד הָתָנֵי רַב חֲנַנְיָא לְסַיּוֹעֵי לר׳לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר וָלָד רִאשׁוֹן קָרֵב וְלַד שֵׁנִי אֵינוֹ קָרֵב. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַחְלוֹקֶת קוֹדֶם כַּפָּרָה ואֲבָל לְאַחַר כַּפָּרָה הוּא עַצְמוֹ קָרֵב עוֹלָה. וְהָתָנֵי רַב חֲנַנְיָא לְסַיּוֹעֵי לר׳לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קַשְׁיָא. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אָבִין בַּר חִיָּיא מר׳מֵרַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא זהִפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם בְּנָהּ מַהוּ שֶׁיִּקְרַב לְעוֹלָה וְתִיפְשׁוֹט לֵיהּ מדר׳מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר מוֹדֶה רַבִּי אליעזר לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ. מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ בְּנָהּ קָרֵב עוֹלָה הַאי מַאי עַד כַּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אליעזר אֶלָּא מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה דְּאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ אֲבָל גַּבֵּי אָשָׁם דְּלֵיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹ אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה. א״לאֲמַר לֵיהּ טַעְמָא דְּרַבִּי אליעזר לָאו מִשּׁוּם דְּשֵׁם עוֹלֶה עַל אִמּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּחֲזֵי לְהַקְרָבָה וְהָא נָמֵי חֲזֵי לְהַקְרָבָה. אֵיתִיבֵיהּ וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה בִּדְמֵיהֶן אִיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דליכא שם אשם – עליה בנקבה אבל גבי נקבה לעולה דאיכא שם עולה בנקבה אפילו ר׳ שמעון מודי דקדשה קדושת הגוף: ועוד הא שמעינן – דאמר אף לעולתו עושה תמורה אלמא דקדש קדושת הגוף והיכי מצי קרבי שלמים. ר׳ יהושע סבר לה כאידך תנא אליבא דר׳ שמעון כו׳ דאמר אף לעולתו אין עושה תמורה: תמורת אשם – אפילו זכר ולדן כשהתמורה נקבה: או ולד ולדן ירעו דקי״ל כל שבחטאת מתה באשם רועה ותמורת חטאת מתה: ויפלו דמיהן לנדבת צבור – דמותר אשם דמיו קרב עולה: ר׳ אליעזר אומר ימותו – כדמפרש בגמ׳ דגזר לאחר כפרה אטו לפני כפרה: ר׳ אלעזר אומר יביא בדמיהן עולה לנדבת יחיד: אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו – באשם אחר ונשתייר ראשון ירעה כו׳: וצריכא – למיפלג בתרוייהו בפי׳ בתמורת אשם ובאשם שמתו בעלים: דאי אשמעינן – בחדא באשם שמתו בעלים או שנתכפרו בהא קאמר ר׳ אליעזר ימותו משום דגזר לאחר כפרה אטו לפני כפרה דאי אמרת לאחר שנתכפרו ירעה גזרה שמא יאמרו קודם שנתכפרו בששניהם עומדים (אחד מהן ירעה) [אחד לכפרה ואחד לרעייה] והיה מפריש לרעייה קודם שיתכפר באחר וזה אינו דין שכיון שהוא מחויב להביא אשמו ושניהם ראויים לאשם לא ירעה האחד עד שיתכפר בחברו משום הכי קאמר ימות: אבל גבי תמורת אשם ולד תמורה – דהכא ליכא למיגזר דלעולם דינו ירעו בין לפני כפרה בין לאחר כפרה אימא מודי להו לרבנן דירעו צריכא למימר נמי בהא ימותו דגזר הני אטו הני אשם שמתו ושכפרו: ל״א דאי תנא תמורת אשם לחוד דהיינו בבא קמייתא הוה אמינא התם דפליגי רבנן משום דאתי לאיחלופי דאי אמרת תמורת אשם ימות גזרה שמא יתחלף לו באשם עצמו וימות האשם עצמו הילכך קאמרי [ירעו] דאם יתחלפו לכשירגיש אית ליה תקנה ויחזור ויביאנו ויקריבנו אבל בתרייתא באשם שמתו בעלים או נתכפרו דהכא ליכא חלוף (דלא הוי) [דהא לא הוי] אלא חד אשם אימא לא פליגי אלא [קסברי] ימות להכי תנא בתרייתא דבהא נמי פליגי (דפליגי בהא אטו רישא) ואי תנא אשם שמתו בהא אמר ר׳ אלעזר ימות משום דלא מיחלף דליכא אחר אבל תמורת אשם כו׳: לא שנו – דולד תמורת אשם דלרבנן ירעה ולר׳ אלעזר יביא בדמיו עולה אלא לאחר כפרה לאחר שנתכפר באשם עצמו ונשתייר זה: אבל לפני כפרה – אם עדיין לא נתכפר בו והרי שניהם עומדים האשם עצמו וולד תמורתו: דברי הכל הוא עצמו – הולד עצמו אם ירצה (קרב אשם) [להקריבו לאשם יקריב] שיכול הוא להתכפר באיזה שירצה ששניהם זכרים הם: אמר רבא שתי תשובות בדבר [חדא דאין אדם מתכפר – בשבח הקדש בדבר הבא בעבירה דולד זה בא מתמורה שבאה בעבירה דהא כתיב לא ימיר אותו: ועוד הא תאני רב חנניא – בריש פירקין ולד שני אינו קרב והאי ולד תמורה היינו ולד שני דתמורה עצמה הוי ולד ראשון דאתיא מכח הזבח אלא אי אתמר הכי אתמר]: לא שנו – דפליגי רבנן ור׳ אלעזר אלא לפני כפרה דלפני כפרה לא מצי להקריב אשם דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה: אבל לאחר כפרה דברי הכל ולד עצמו קרב עולה – דעולה לאו לכפרה אתיא. והא תאני רב חנניא [לסיועיה] דולד שני אינו קרב כלל קשיא: ל״א דברי הכל ולד קרב אשם – אמר רבא ב׳ תשובות כו׳. ועוד הא תאני כו׳. אלא אימא יביא בדמיו עולה לנדבת יחיד דולד שני אינו קרב איכא דאמרי לא שנו דפליגי אלא לפני כפרה דרבנן סברי האי ולד הוי מותר אשם וירעה ויפלו דמיו לנדבה ור׳ אלעזר סבר לנדבת יחיד אבל לאחר כפרה כיון (דהוי) דזכר הוא וחזי להקרבה קא סברי דיקרב עצמו עולה והתני רב חנניא כו׳. אלא אימא יביא בדמיו של ולד שני עולה דאיכא שם עולה: ותפשוט ליה מדר׳ יוסי בר חנינא דאמר לעיל – ומודי ר׳ אלעזר במפריש נקבה לאשם: לא שמיע ליה – לא למדה מעולם (רב כהנא זו) [ר׳ אבין בר חייא]. ומודי ר׳ אלעזר. מאי כלומר מאי אהדריה רבין בר כהנא: עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בנה קרב עולה אלא גבי מפריש נקבה לעולה דאיכא שם עולה על נקבה אבל גבי אשם דליכא שם אשם על נקבה מודי דאין בנה קרב עולה: א״ל טעמיה דר׳ אלעזר גבי מפריש נקבה לעולה דבנה קרב עולה לאו משום דשם עולה על אמו אלא משום דחזי לעולה דזכר הוא והאי נמי בנה של אשם זכר הוא וחזי לעולה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144