×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תמורה י״א:גמרא
;?!
אָ
תָּנוּ רַבָּנַן איָכוֹל הָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה תְּהֵא כּוּלָּהּ עוֹלָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ז:ט׳} כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ לַה׳ וְלֹא כּוּלּוֹ לַה׳. יָכוֹל תֵּצֵא לְחוּלִּין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר יִהְיֶה קֹּדֶשׁ הָא כֵּיצַד בתִּמָּכֵר לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת וְדָמֶיהָ חוּלִּין חוּץ מִדְּמֵי אֵבֶר שֶׁבָּהּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנַּיִן לָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה שֶׁכּוּלָּהּ עוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יִהְיֶה קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּהּ. אָמַר מָר תִּמָּכֵר לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת וְהָא קָמַיְיתֵי בְּהֵמָה מְחוּסֶּרֶת אֵבֶר אָמַר רָבָא בְּאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה בְּחַיֶּיהָ. אָמַר רַב חִסְדָּא מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה רָבָא אָמַר בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵילָה וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר גבְּדָבָר שֶׁהִיא מֵתָה. מַאי אִיכָּא בֵּין רַב חִסְדָּא לְרָבָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ טְרֵפָה חַיָּה רַב חִסְדָּא סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה וְרָבָא סָבַר לַהּ כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה. וּמַאי אִיכָּא בֵּין רָבָא לְרַב שֵׁשֶׁת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דנִיטְּלָה יָרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ נְבֵילָה רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר רַב שֵׁשֶׁת לָא סָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. מֵיתִיבִי אָמַר רַבִּי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ וְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ לָאו מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. בִּשְׁלָמָא נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ לָאו מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וּתְיוּבְתָּא דְּכוּלְּהוּ. לָא חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ שֶׁאַף רַבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלַק עָלָיו אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ אֲבָל בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ מוֹדֵי לֵיהּ. בָּעֵי רָבָא בָּעוֹף מַהוּ בְּהֵמָה אָמַר רַחֲמָנָא וְהָא לָאו בְּהֵמָה הִיא אוֹ דִלְמָא קׇרְבָּן אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי נָמֵי קׇרְבָּן הוּא התֵּיקוּ. בָּעֵי רָבָא והִקְדִּישׁ אֵבֶר לְדָמָיו מַהוּ דְּתֵיחוֹת לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף מִי אָמַר כֵּיוָן דְּנָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת דָּמִים נָחֲתָא לֵיהּ נָמֵי קְדוּשַּׁת הַגּוּף וּמִדְּאַקְדְּשֵׁיהּ לְחַד אֵבֶר אַקְדְּשַׁיהּ לְכוּלַּהּ אוֹ דִלְמָא חַד מִגּוֹ אָמַר תְּרֵי מִגּוֹ לָא אָמַר. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּידֵיהּ דְּהָאָמַר רָבָא הִקְדִּישׁ זזָכָר לְדָמָיו קָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף. הָתָם דְּאַקְדְּשֵׁיהּ לְכוּלֵּיהּ הָכָא דְּאַקְדְּשֵׁיהּ חַד אֵבֶר מַאי תֵּיקוּ. בָּעֵי מִינֵּיהּ מֵרָבָא חהִקְדִּישׁ חַד אֵבֶר מַהוּ בְּגִיזָּה תִּפְשׁוֹט לָךְ מֵהָא דְּתַנְיָא {דברים ט״ו:י״ט} לֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנְךָ אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז בְּשֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים. הָתָם לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה כְּלָל הָכָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא הָתָם אֵין בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ הָכָא בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרָבָא הִקְדִּישׁ עוֹרָהּ מַהוּ בַּעֲבוֹדָה תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר מָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה מוּתֶּרֶת בְּגִיזָּה וַאֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה מִפְּנֵי כִּחוּשׁ עוּבָּר שֶׁבָּהּ. אֲמַר לֵיהּ טכִּי קָתָנֵי אֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה מִדְּרַבָּנַן אִי הָכִי אֲפִילּוּ בְּגִיזָּה נָמֵי תִּיתְּסַר אֲמַר לֵיהּ עֲבוֹדָה דְּמַיכְחֲשָׁא גָּזְרִי בַּהּ רַבָּנַן גִּיזָּה לָא גָּזְרִי בַּהּ רַבָּנַן. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַב יוֹסֵף יהִיא שלמי׳שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חוּלִּין וּשְׁחָטָהּ בִּפְנִים מַהוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁין מִי הָוֵי חוּלִּין בַּעֲזָרָה אוֹ לָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
[והא קא מייתי] בהמה מחוסרת אבר – דמעיקרא איקדש מינה אבר: [אמר רבינא באומר – זה הקונה אותה אומר בשעת נדרו הרי עלי עולה]: בחייה כלומר (באומר זה הקונה בשעת נדרו) הרי עלי (בהמה) להביא עולה שיכולה לחיות ואפי׳ היתה מחוסרת אותו [אבר] שהוקדש מקודם היתה יכולה לחיות ומה שנדר הביא. ל״א והא קא מייתי בהמה כו׳. [אלא אמר רבא כגון דאמר בשעת נדרו הרי עלי] בזוזא (כלומר לא אמר בשעת נדרו אלא בשוה זוז) מן [הדא] בהמה לעולה [דלא קבל עליו אלא בשוה זוז ממנה לעולה] דהשתא [חוץ] מאותו אבר המוקדש [עדיין יש בה] שוה כמה זוזים ומה (שנדר) [ששוה יותר] יכול להביא [מודה ר׳ יהודה]: בדבר שהנשמה תלויה בו – [דאי אקדיש אבר מינה שהנשמה תלויה בו] כגון לב או כבד [דקדשה כולה או] בדבר שעושה טרפה [אם ניטל ממנה אותו אבר כגון] שנחתך רגלה מן הארכובה ולמעלה: ורבא סבר לה – כמאן דאמר טרפה חיה להכי קאמר בדבר שעושה אותה נבילה כגון ניטל הירך וחלל שלה [נבילה]: רב ששת לא סבר לה כר׳ אלעזר – להכי קאמר בדבר שהיא מתה מיד ולא שתהא מפרכסת [אלמא בתרווייהו פליגי: ותיובתא דכולהו – דרב חסדא ורבה ורב ששת: אלא חסורי מחסרא והכי קתני כו׳ – ולא קשיא להו: בעוף מאי – אמר ר׳ יוסי דאי אקדיש רגל מן העוף הוי נמי כולו קדוש אי לא מי אמרינן קרבן אמר רחמנא ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה׳ והאי נמי קרבן הוא]: פשוט מן הא דאמרת הקדיש זכר [דראוי לעולה הקדישו] לדמיו קדוש קדושת הגוף: התם – [משום] דאקדשיה כוליה לדמיו ומגו דנחתי קדושת [דמים אכולה] (לכולו לדמיו) נחתא ליה קדושת הגוף [נמי לכולו]: ל״א חד מגו אמרינן [הוא דאמרן תרי מגו מגו דאקדיש חד אבר קדשה כו׳ ומגו דקדשה לדמיה קדש קדושת הגוף] תרי מגו לא אמרינן: הא נמי שלו ושל אחרים [היא] דחד אבר מינה הוא דקדיש ושאר הגוף דדחולין הוא. א״ל התם לא נחתא ליה קדושה בכולה דחציה דעובד כוכבים היא וחלק עובד כוכבים לא קדיש הכא דכולה שלו הויא נחתא קדושה בכולה ואסורה כולה בגיזה. הקדיש שה כי לישנא אחרינא: עור מהו בעבודה – כלומר בגיזה לא קא מיבעיא ליה דודאי אסורה מפני כחש העור כי קא מיבעיא ליה בעבודה: ת״ש האומר מה שבמעיה של זו עולה מותר בגיזה ואסורה בעבודה – מפני כחש עובר. הכא נמי עבודה מכחיש העור ואסור דכשהיא שמינה מוטב העור א״ל מיהא לא תפשוט דכי קתני הכא אסורה בעבודה מדרבנן קתני ולא מדאורייתא ואנא גבי עור בעינא אי אסור מדאורייתא אי הכי אי מדרבנן אפי׳ בגיזה נמי ליתסר מדרבנן גבי עובר א״ל כו׳: ולמאן דאמר וולדי קדשים בהווייתן הן קדושים – בשעת לידתן ולאו ממעי אימן [הם] הכי נמי (הכא גבי חולין אמרינן דלא הוי הולד חולין) [מי אמרינן האי לא הוי חולין] אלא משעת הוויית לידתן או דילמא גבי חולין אפי׳ ממעי אימן הוי חולין וליחייב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144