גמרא
פירוש
הָכִי קָאָמַר מַקְדִּישִׁין אֵיבָרִין וּמְמִירִין בָּהֶן אֲבָל לֹא מְמִירִין [אברים] בָּהֶן וְעוּבָּרִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּמְעֵי אִמָּן אֵין מְמִירִין בָּהֶן.
בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הוּא דְּלָא עָבְדִין תְּמוּרָה הָא אַבָּרַאי עָבְדִי וְהָא תְּנַן אֵין הַוְּולָדוֹת עוֹשִׂין תְּמוּרָה הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא.
אִי רַבִּי יְהוּדָה אֵבָרִין מִי קָדְשִׁי הָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תני הכי מקדישין אברין וממירין: ועוברין שקדשו בבטן אמן – כגון שהקדישן ואח״כ נתעברו אין ממירין בהן ולעולם הא נמי בוולדי קדשים מיירי [אבל בעוברין דעלמא ליכא למשמע [מיניה] אכתי דקדש: אי ר׳ יהודה – אימא רישא מקדישין אברין וממירין בהן והיכי ממירין בהן והא לית ליה לר׳ יהודה האומר רגלה של זו עולה כולה עולה והכי נמי לענין תמורה: א״ל – ר׳ זירא הא מודי ר׳ יהודה דאי הקדיש אבר שהנשמה תלויה בו דקדשה כולה ובההוא אבר קאמר מקדישין איברין וממירין בהן ולעולם בוולדי קדשים קא מיירי]: ל״א אבל לא ממירין קתני מיהת מקדישין עוברין – א״ל כגון דאקדשינהו לדמיהו דכותה [גבי אבר דאקדיש איברין לדמיהו] וטעמא משו׳ דאקדשינהו לדמיהו אין ממירין הא אקדשינהו לגופיהן קדשי למעבד תמורה הא אמר ר׳ יהודה אברין לא קדשי למיהוי כולה תמורה וליכא לאוקומה כר׳ יהודה א״ל כי תנן מקדישין [עוברין בוולדי קדשים קתני אי בוולדי קדשים כו׳] כדתרצינן לעיל בלישנא קמא: [ומצא בה] בן ארבעה חי – בבהמה דקה מיירי דמיעברה לה׳ חדשים: בהווייתן הן קדושים – בשעה שיצאו לאויר העולם ובתראה1 דנתעברה ובסוף הקדישה דלא קדיש וולד דלא אקדיש אלא אם לחודה: [אין קדשין להיות תמורת קדשים ואין מקדישין לעשות תמורה שאם הקדשים הן כלאים וטרפה לא אלימי דלא קדישי למיתפס בהמת חולין בתמורתן]: תניא – אמר ר׳ קאי אדר׳ אלעזר: [אלא] אי אתה מוצא – דאיצטריך למימר ולא מקדישין אלא במקדיש בהמה ואח״כ נטרפה [דמעיקרא קדשה כי הויא שלימה והשתא כי נטרפה לא מקדשה לעשות תמורה]: וכן במקדיש וולד – במעי אמו ואח״כ יצא דרך דופן [לא מקדיש לאיתפוסי תמורה] אבל טרפה [מעקרו] קודם הקדש ויוצא דופן (מאחר) [לאחר] שנולד לא קדשי גבי קדשים. והאי לאחר שהקדיש יצא דרך דופן [והאי ואח״כ יצא דרך דופן כגון שנגממו או נעקרו כותלי בית הרחם אלמא קדיש וולד במעי אמו ותיובתא לבר פדא: אמרי בעובר תם במעי תמימה אפי׳ בר פדא מודי לר׳ יוחנן דקדיש דומיא דהאי מקדיש וולד ואח״כ יצא דרך דופן] דהיינו תם במעי תמימה כל זמן שהוא במעיה לא נחלקו כו׳: ל״א אבל טומטום [וכלאים ואנדרוגינוס אי אתה מוצא כו׳]. כלומר הני תרי טרפה ויוצא דופן מצית מוקמת לה אפי׳ בחולין כדאמרן אבל כלאים וטומטום ואנדרוגינוס אי אתה מוצא בקדשים דקדישי אלא בוולדי קדשים בעוברי קדשים דהני לא הוו להו שעת הכושר מעולם דמשעת יצירת נפסלו [נעשו כלאים וטומטום ואנדרוגינוס] (אלא) ולא קדשו אלא אגב אימיהו להכי קאמר אי אתה מוצא אלא בוולדות קדשים וכר׳ יהודה דאמר הולד עושה תמורה: הלין הוא דלא קדשין גופיהו – אלא אגב אימיהו דלא קדישי אלא לדמים משום דבעלי מומין נינהו אבל עוברין אחריני דלאו עוברין אחרינין נינהו קדשי גופייהו אפי׳ במעי אימן חולין וקשיא לבר פדא אמר אביי בתם במעי תמימין כו׳ כדלעיל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 צ״ל ובתראה דהקדישה ולבסוף נתעברה דלא קדיש וולד דלא קדיש אלא אם לחודה וכו׳.
הערות
Gemara
Peirush