גמרא
פירוש
מַהוּ דְּתֵימָא עָקַר שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דלוסקמא דולבקי – אע״פ שאמר בעה״ב לא היה בלבי מאותו מקום שהבאת לי אלא מזה האחר: בעה״ב מעל – שהרי עשה שליחותו ומדקתני בעה״ב מעל ש״מ דדברים שבלב מה שהוא אמר לא היה לבי על זה אינן דברים: לא עשו שליחותן – ששנינו בעה״ב לא מעל והן לא מעלו דלאו בני דעה נינהו אלא החנווני מעל לכשיוציא לכשיתננה לשום אדם השתא משני לה מקודש לחול בשגגה: שלח ביד פקח פרוטה – של הקדש ונזכר בעה״ב שהוא של הקדש קודם שהגיע לידו של חנווני החנווני מעל ולא בעה״ב ולא השליח שעשה שליחותו מ״ט משום דכיון דנזכר בעה״ב קודם שנעשה שליחותו איפטר ליה בעה״ב משום דמעילה לא נהגא אלא בשגגה דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה׳ אבל חנווני מעל לכשיוציא הואיל והוא אינו יודע דשל הקדש הוא והויא גביה שגגה: אלא כיצד יעשה בעה״ב – כשנזכר לו שיציל את החנווני נמי ממעילה נוטל פרוטה או כלים של חולין ואומר כו׳: והא לאו בני שליחות אינון – חש״ו אמאי בעה״ב מעל: עשאוהו כמעטן של זיתים – מאימתי מוכשרין הזיתים לקבל טומאה משיזיעו זיעת המעטן. מחמת המעטן שמונחין בו בדוחק מתחממין הזיתים ומזיעין טיפות ובאותה זיעה ניחא ליה לבעה״ב מפני שכבר מתחילין להתקין כדי לעוצרן בבד וקרינן ביה כי יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה: אבל לא זיעת הקופה – שאותה זיעה שמזיעין בקופה בשעה שמלקטין אותן ההיא לא חשיבא ולא ניחא ליה בגווה ולא מכשרי לטומאה מ״מ מיהת זיעת המעטן דניחא ליה בגווה אמרינן דמעטן קא עביד רעותיה ושליחותיה דבעה״ב דמפיק מנייהו הני זיעות ולהכי חשיבי ומכשירי לטומאה אע״ג דמעטן לאו בר דעת הוא הם הכי נמי הני חש״ו אע״ג דלאו בני דעה נינהו כי אתעבידא שליחותיה על ידיהו מעל: ור׳ יוחנן אמר – מהא דתנן נתנו ע״ג הקוף וקתני הרי זה עירוב אלמא דאיתעבידא שליחותיה אע״ג דלאו בר דיעה הוי הכי נמי גבי חרש כו׳: ואע״ג דלא אידכר שליח – לא מעל שליח אלא חנווני: ורמינהו נזכר בעה״ב ולא נזכר השליח שליח מעל – שכיון שנזכר בעה״ב לאו בר מעילה הוא והוי כמאן דלא ניחא ליה בההוא שליחות ושליח דמי כמאן דלא עבד שליחותיה דבעה״ב דלא ניחא ליה לבעל הבית הלכך מעל שליח דהא לא נזכר איהו ואמאי קתני נזכר בעה״ב ולא נזכר השליח חנווני מעל ולא שליח: אמר רב ששת מתני׳ – היינו טעמא דחנוני לחוד מעל כשנזכרו שניהן בעה״ב ושליח וחנווני לא נזכר והא דאמר הכא נזכר בעה״ב ולא נזכר השליח השליח מעל שלא מן הדין הוא דשליח אמאי מעל מאי הוה ליה למיעבד והיינו דקתני במס׳ חגיגה שליח עניא מאי עבד והיינו כהררים התלוים בשערה: נתן לו פרוטה וא״ל הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא בכולה נרות או בכולה פתילות שניהם לא מעלו. בעה״ב לא מעל שלא נעשה שליחותו והשליח לא מעל שבדבר ששינה שליחותו לא היה בו אלא חצי פרוטה ואין מעילה בפחות מפרוטה: או שאמר לו הבא לי כו׳ – הכי נמי דשניהם לא מעלו אבל אם א״ל הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני כו׳: השליח מעל – שלא עשה שליחותו ומעל בפרוטה שלימה: שהוא אמר אתרוג גדול הייתי מבקש – בב׳ פרוטות והבאת לי קטן רע דבר שלא הייתי מבקש כו׳:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush