גמרא
פירוש
סֵיפָא קָרֵי לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ אֵיל אָשָׁם.
רֵישָׁא דְּהָוֵה לֵיהּ אַיִל רוּבָּן קֶרֶן וְחוּמְשׁוֹ קָרוּ לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ סֵיפָא דְּלָא הָוֵי אַיִל רובן קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ קָרֵי לֵיהּ אֵיל אָשָׁם מְעִילָתוֹ וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ.
בָּעֵי רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא בְּכִינּוּס חוּמְשִׁין מַהוּ שֶׁיִּתְכַּפֵּר.
מִי אָמְרִינַן אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ מִשּׁוּם דְּקָטָרַח קַמֵּיהּ אֲבָל הָכָא דְּלָא קָטָרַח לָא מִתְכַּפֵּר.
אוֹ דִלְמָא אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אֵין אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ מִשּׁוּם דְּלָא אַפְרְשֵׁיהּ אֲבָל הָדֵין כִּינּוּס חוּמְשִׁין דְּאַפְרְשֵׁיהּ אִיכָּא לְמֵימַר מִתְכַּפֵּר דְּאִיבְּעִי לְהוּ מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ אוֹ לָא.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
1 וסיפא קרי למעילתו איל אשם:
רישא דהוי איל שני דזבן קרן וחומש דשוי עשרה זוז כדי מעילתו קרי ליה לגזילו מעילתו:
וסיפא דלא הוי איל שני דזבן קרן וחומש דלא שוי אלא תמניא זוזי קרי ליה למעילתו איל אשם ויביא עמה סלע וחומש מביתו: בכינוס חומשין מהו שיתכפר – כלומר אם מעל וחזר ומעל וחזר עד שעלו החומשין לב׳ סלעים ואם רצה להתכפר באותן ב׳ סלעים מהו שיתכפר בהן: אם תמצא לומר – לפרש הבעיא דלקמן דאדם מתכפר בשבח הקדש כגון שקנהו בסלע והשביחו והעמידו עד ב׳ סלעים ויכול להתכפר בו היינו טעמא משום דקא טרח ביה שהוציאו והכניסו עד שהשביחו אבל הכא בהא בהמה שקנה בב׳ סלעים מכינוס חומשין דלא טרח בה לא מכפר בה: או דילמא דאם תמצא לומר – לפרש הבעיא דלקמן דאין אדם מתכפר בשבח הקדש היינו טעמא:
משום דלא אפרשיה – לשבח מכיסיה אלא ממילא שבח וברשותא דהקדש שבח אבל בדין שבח דכינוס חומשין דאפרשיה מכיסיה אימא מתכפר: מאי לאו כי לקח ב׳ אילים בב׳ סלעים כל חד זבן בד׳ זוזי ושבח ליה ושוה תמניא וש״מ דאדם מתכפר בשבח הקדש:
לא הכא במאי עסקינן דאוזיל רועה גביה – שמכר לו רועה ב׳ אילים שוים ד׳ סלעים בב׳ סלעים והאי שבח אינו דהקדש אלא דבעל הבית לפי שעשה לו הנאות לרועה מקודם לפיכך (נתנם) [מכרם] לו בזול ודמי כאילו אפרשיה בעה״ב להאי שבח מכיסו: לא פיטמו שאני דקא חסר ביה תמניא כלומר שבין הקנייה ובין ההוצאה עומד לו עד שמונה זוז דהיינו ב׳ סלעים: סיפא דזבן איל בארבעה – והוציא עליו בתלת ואשבחיה זוזא ושוי תמניא כדקתני והרי הוא בשתים2 ש״מ דאדם (מת שהקדש) [מתכפר בשבח הקדש]: אי הכי אימא סיפא – דהא ברייתא הרי הוא בשתים כשר וישלם סלע מביתו להקדש אמאי ישלם סלע שלם הא חסר ליה בהא איל ז׳ זוזי:
מאי ישלם סלע תשלום דסלע – כלומר אותו זוז שמיני ישלם להקדש. אלמא דאין אדם מתכפר בשבח הקדש: ואי סבירא ליה דאין אדם מתכפר בשבח הקדש – כלומר דמשום הכי יהיב תשלום סלע:
וכי יהיב תשלום סלע מאי הוי מ״מ באיל גופיה לא חסר תמניא ואנן בן ב׳ סלעים בעינן וליכא אלא לעולם קסבר אדם מתכפר בשבח הקדש: אי הכי אפי׳ תשלום סלע לא יתן – אין דלא בעי אלא משום גזרה שמא יאמרו כו׳ השתא איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי מאי הוי עלה: ת״ש לא יצא – אלמא דאין אדם מתכפר בשבח הקדש: לא שנו – דאין טעונין לחם אלא לאחר כפרה אחרי שנתכפר בתודה עצמה ובלחמה. אבל לפני כפרה ששניהם עומדות טעון לחם דמתכפר באיזה שירצה: אלמא קסבר אדם מתכפר בשבח הקדש – וולד היינו שבח: בעלי חיים נדחין שאין בהו מום ולא פסול כההוא דאמר לקמן בהמה של ב׳ שותפין הקדיש חציה שלו וההוא הקדש לא פשטה בכולה בהמה אלא בחציה ולא קדשה אלא לדמים וכי חזר ולקח חציה והקדישה קדושה לדמים ואינה קריבה ועושה תמורה דאפילו קדושת דמים עושה תמורה כדתנן בתמורה ומן בעלי מומין על התמורה: ותמורה כיוצא בו – דאינה קדושה ליקרב אלא לדמים: ש״מ בעלי חיים – תמימין כגון אלו נדחין מהקרבה:
וש״מ קדושת דמים מדחה – מהקרבה:
וש״מ יש דחוי – שאין דחוי לגמרי אלא לדמים: הוזלו טלאים בעולם – דכל המוטב שבעולם נמכר פחות מב׳ סלעים: מפני מה לא נתנה תורה קצבה – שיעור דמי קרבן של ד׳ מחוסרי כפורים שמעוכבין לאכול בקדשים מפני שאם היה נותן בהן קצבה שמא יוזלו הטלאים ולא יעמדו על אותה קצבה ואין להם תקנה ליכל בקדשים שלא ימצאו קרבן לאותו שיעור:
מצורע לא קחשיב בהדי מחוסרי כפרה משום דקרבנו דמייתי לא קא שרי ליה באכילת קדשים אלא צפורין – ומדלא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה ש״מ הא בהנך דיהב בהו קצבה בעינן דיהא שוי אותה קצבה אלמא דאמרינן [דכסף שקלים בעינן וליכא]:
אימא לא לימדנו הלכה זו לשום תלמיד: והא ר׳ חייא בר אבא הוה מהדר תלמודיה כל תלתין יומין קמיה דר׳ יוחנן – אי אפשר דלא למדה לו ר׳ יוחנן:
אימא לא נתבקשה הלכה זו ממנו בבית המדרש – עד השתא: אלא מעתה חטאת חלב – דלא לאישתרויי בקדשים אתי אלא לכפר (לא) ליהוי (הוי) ליה קצבה. ואשם נזיר טמא נמי דלבטלה אתי ולא אתי לאישתרויי באכילת קדשים דהזאת שלישי ושביעי שלו מכשירתו לאכול בקדשים וחטאת שלו מכפרת עליו ואשם לבטלה אתי על חנם ליהוי ליה קצבה הואיל דלאו לאישתרויי בקדשים אתי אלא לבטלה דאמר ר׳ יוחנן כו׳. קשיא:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וסיפא דלא הוי איל שני דזבן קרן וחומש דלא שוי אלא תמניא זוזי קרי ליה למעילתו איל אשם ויביא עמה סלע וחומש מביתו: בכינוס חומשין מהו שיתכפר – כלומר אם מעל וחזר ומעל וחזר עד שעלו החומשין לב׳ סלעים ואם רצה להתכפר באותן ב׳ סלעים מהו שיתכפר בהן: אם תמצא לומר – לפרש הבעיא דלקמן דאדם מתכפר בשבח הקדש כגון שקנהו בסלע והשביחו והעמידו עד ב׳ סלעים ויכול להתכפר בו היינו טעמא משום דקא טרח ביה שהוציאו והכניסו עד שהשביחו אבל הכא בהא בהמה שקנה בב׳ סלעים מכינוס חומשין דלא טרח בה לא מכפר בה: או דילמא דאם תמצא לומר – לפרש הבעיא דלקמן דאין אדם מתכפר בשבח הקדש היינו טעמא:
משום דלא אפרשיה – לשבח מכיסיה אלא ממילא שבח וברשותא דהקדש שבח אבל בדין שבח דכינוס חומשין דאפרשיה מכיסיה אימא מתכפר: מאי לאו כי לקח ב׳ אילים בב׳ סלעים כל חד זבן בד׳ זוזי ושבח ליה ושוה תמניא וש״מ דאדם מתכפר בשבח הקדש:
לא הכא במאי עסקינן דאוזיל רועה גביה – שמכר לו רועה ב׳ אילים שוים ד׳ סלעים בב׳ סלעים והאי שבח אינו דהקדש אלא דבעל הבית לפי שעשה לו הנאות לרועה מקודם לפיכך (נתנם) [מכרם] לו בזול ודמי כאילו אפרשיה בעה״ב להאי שבח מכיסו: לא פיטמו שאני דקא חסר ביה תמניא כלומר שבין הקנייה ובין ההוצאה עומד לו עד שמונה זוז דהיינו ב׳ סלעים: סיפא דזבן איל בארבעה – והוציא עליו בתלת ואשבחיה זוזא ושוי תמניא כדקתני והרי הוא בשתים2 ש״מ דאדם (מת שהקדש) [מתכפר בשבח הקדש]: אי הכי אימא סיפא – דהא ברייתא הרי הוא בשתים כשר וישלם סלע מביתו להקדש אמאי ישלם סלע שלם הא חסר ליה בהא איל ז׳ זוזי:
מאי ישלם סלע תשלום דסלע – כלומר אותו זוז שמיני ישלם להקדש. אלמא דאין אדם מתכפר בשבח הקדש: ואי סבירא ליה דאין אדם מתכפר בשבח הקדש – כלומר דמשום הכי יהיב תשלום סלע:
וכי יהיב תשלום סלע מאי הוי מ״מ באיל גופיה לא חסר תמניא ואנן בן ב׳ סלעים בעינן וליכא אלא לעולם קסבר אדם מתכפר בשבח הקדש: אי הכי אפי׳ תשלום סלע לא יתן – אין דלא בעי אלא משום גזרה שמא יאמרו כו׳ השתא איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי מאי הוי עלה: ת״ש לא יצא – אלמא דאין אדם מתכפר בשבח הקדש: לא שנו – דאין טעונין לחם אלא לאחר כפרה אחרי שנתכפר בתודה עצמה ובלחמה. אבל לפני כפרה ששניהם עומדות טעון לחם דמתכפר באיזה שירצה: אלמא קסבר אדם מתכפר בשבח הקדש – וולד היינו שבח: בעלי חיים נדחין שאין בהו מום ולא פסול כההוא דאמר לקמן בהמה של ב׳ שותפין הקדיש חציה שלו וההוא הקדש לא פשטה בכולה בהמה אלא בחציה ולא קדשה אלא לדמים וכי חזר ולקח חציה והקדישה קדושה לדמים ואינה קריבה ועושה תמורה דאפילו קדושת דמים עושה תמורה כדתנן בתמורה ומן בעלי מומין על התמורה: ותמורה כיוצא בו – דאינה קדושה ליקרב אלא לדמים: ש״מ בעלי חיים – תמימין כגון אלו נדחין מהקרבה:
וש״מ קדושת דמים מדחה – מהקרבה:
וש״מ יש דחוי – שאין דחוי לגמרי אלא לדמים: הוזלו טלאים בעולם – דכל המוטב שבעולם נמכר פחות מב׳ סלעים: מפני מה לא נתנה תורה קצבה – שיעור דמי קרבן של ד׳ מחוסרי כפורים שמעוכבין לאכול בקדשים מפני שאם היה נותן בהן קצבה שמא יוזלו הטלאים ולא יעמדו על אותה קצבה ואין להם תקנה ליכל בקדשים שלא ימצאו קרבן לאותו שיעור:
מצורע לא קחשיב בהדי מחוסרי כפרה משום דקרבנו דמייתי לא קא שרי ליה באכילת קדשים אלא צפורין – ומדלא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה ש״מ הא בהנך דיהב בהו קצבה בעינן דיהא שוי אותה קצבה אלמא דאמרינן [דכסף שקלים בעינן וליכא]:
אימא לא לימדנו הלכה זו לשום תלמיד: והא ר׳ חייא בר אבא הוה מהדר תלמודיה כל תלתין יומין קמיה דר׳ יוחנן – אי אפשר דלא למדה לו ר׳ יוחנן:
אימא לא נתבקשה הלכה זו ממנו בבית המדרש – עד השתא: אלא מעתה חטאת חלב – דלא לאישתרויי בקדשים אתי אלא לכפר (לא) ליהוי (הוי) ליה קצבה. ואשם נזיר טמא נמי דלבטלה אתי ולא אתי לאישתרויי באכילת קדשים דהזאת שלישי ושביעי שלו מכשירתו לאכול בקדשים וחטאת שלו מכפרת עליו ואשם לבטלה אתי על חנם ליהוי ליה קצבה הואיל דלאו לאישתרויי בקדשים אתי אלא לבטלה דאמר ר׳ יוחנן כו׳. קשיא:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ע״כ שייך לעמוד הקודם.
2 נראה דצ״ל ולעולם אימא לך דאין אדם מתכפר בשבח הקדש.
הערות
Gemara
Peirush