Attributed to R. Gershom Bekhorot 17a – מיוחס לר' גרשום בכורות יז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

הַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֲפִילּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת פְּטוּרִין אֶלָּא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר לָא נָחֵית תַּנָּא קַמָּא לְדָרֵי מַאי אֲפִילּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת אָמַר לְךָ רַב הוּנָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַהֶעֱמִיד קָאֵי דְּנָחֵית לְדָרֵי. תָּא שְׁמַע הַמְקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹי¹ וְלָדוֹת פְּטוּרִין וַולְדֵי וְלָדוֹת לֹא תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה אֵימָא הֵן וּוַלְדוֹתֵיהֶן. אִיכָּא דְּאָמְרִי הֵן וּוַלְדוֹתֵיהֶן פְּטוּרִין תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא אֵימָא הֵן וְולָדוֹת פָּטוּר וַולְדֵי וְלָדוֹת חַיָּיב.: רָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז כּוּ׳.: אֲתָא רַב אוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ רָחֵל בַּת עֵז וְעֵז בַּת רָחֵל ר׳רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אֲמַר לֵיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא לְרַבָּה כִּי עָיְילַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בְּעִי מִינֵּיהּ ר׳רַבִּי מֵאִיר מיחייב לְמַאי אִילֵימָא לִבְכוֹרָה וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר {במדבר י״ח:י״ז} אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר ^אעַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר. אֶלָּא לְרֵאשִׁית הַגֵּז וְלֵית לֵיהּ הָא דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ^בכְּבָשִׂים שֶׁצַּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִין מֵרֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״א:כ׳} וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם. אֲמַר לֵיהּ נִיחְזֵי אֲנַן הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּרָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז וְאָבִיו תַּיִישׁ וּבְחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ קָמִיפַּלְגִי דר׳דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב. אִי הָכִי לִיפַּלְגוּ בְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב בְּעָלְמָא בִּפְלוּגְתָּא דַּחֲנַנְיָה וְרַבָּנַן. אֶלָּא לְעוֹלָם לִבְכוֹרָה וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּרָחֵל בַּת רָחֵל בַּת עֵז מָר סָבַר זִיל בָּתַר אִימֵּיהּ וְהַאי לָאו נִדְמֶה הוּא. וּמָר סָבַר זִיל בָּתַר אִימַּיהּ דְּאִימֵּיהּ וְהַאי נִדְמֶה הוּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּרָחֵל בַּת עֵז בַּת רָחֵל מָר סָבַר חזרה שֵׂיֻיוֹת לִמְקוֹמָן וּמָר סָבַר לֹא חזרה שֵׂיֻיוֹת לִמְקוֹמָן. רַב אָשֵׁי אָמַר כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין וּמַאן חֲכָמִים ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ דּוֹמֶה לְאִמּוֹ.: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר״מרַבִּי מֵאִיר בְּשָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ דְּבָעֵינַן בֶּן שְׂעִירָה מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {במדבר כ״ח:ט״ו} אֶחָד הַמְיוּחָד וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם ^גנָפְקָא {ויקרא כ״ב:כ״ז} שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב פְּרָט לְכִלְאַיִם אוֹ עֵז פְּרָט לְנִדְמֶה. צְרִיכָא דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא נְחַת לְדָרֵי אֲבָל הֵיכָא דִּנְחַת אֵימָא לָא וְאִי מֵהָכָא הֲוָה אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי לְגַבֵּי קׇרְבַּן חוֹבָה אֲבָל נְדָבָה לָא צְרִיכָא. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב הַכֹּל מוֹדִים ^דדְּאֵין לוֹקִין עַל צַמְרוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ב:י״א} לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז מָה פִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה אַף צֶמֶר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה. אָמַר רַב פָּפָּא הַכֹּל מוֹדִים ^השֶׁצַּמְרוֹ פָּסוּל לִתְכֵלֶת שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ מָה פִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה אַף צֶמֶר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הַכֹּל מוֹדִים ^השֶׁאֵין צַמְרוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא י״ג:מ״ז} בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים מָה פִּשְׁתִּים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה אַף צֶמֶר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה. אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אָנוּ נֹאמַר ^והִדְלָה הַגֶּפֶן עַל גַּבֵּי תְּאֵינָה יֵינוֹ פָּסוּל לִנְסָכִים מ״טמַאי טַעְמָא {ויקרא כ״ג:ל״ז} זֶבַח וּנְסָכִים מָה זֶבַח שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה אַף נְסָכִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא הִדְלָה פִּשְׁתָּן עַל גַּבֵּי הִיגָא ה״נהָכִי נָמֵי דְּלִישְׁתַּנֵּי א״כאִם כֵּן לָא מָצֵית אָמְרַתְּ מָה פִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה דְּהָא פִּשְׁתָּן נָמֵי מִשְׁתַּנֵּי א״לאֲמַר לֵיהּ זֶה נִשְׁתַּנָּה רֵיחוֹ וְזֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה רֵיחוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: רָחֵל שֶׁלֹּא בִּיכְּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים וְיָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶן כְּאַחַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר שְׁנֵיהֶן לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר {שמות י״ג:י״ב} הַזְּכָרִים לַה׳ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם ^זאֶלָּא אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן. ר״טרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר הַכֹּהֵן בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בכורות ב׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה רי״א
טור יורה דעה שט״ו:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה שט״ו:ה׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:ד׳
טור יורה דעה של״ג:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ג:ב׳

^ג רמב״ם הלכות איסורי מזבח ג׳:ה׳

^ד רמב״ם הלכות כלאים י׳:ב׳

^ה רמב״ם הלכות ציצית ב׳:א׳
[ה]
רמב״ם הלכות טומאת צרעת י״ג:ג׳

^ו רמב״ם הלכות איסורי מזבח ו׳:י׳

^ז רמב״ם הלכות בכורות ה׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ד
טור יורה דעה שי״ח:א׳
שולחן ערוך יורה דעה שי״ח:א׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "העובד כוכבים".

אלא לרב הונא דאמר – דלא פטר תנא קמא אלא חד דור ושני לאלתר חייב למה ליה למימר עד עשרה לימא שני נמי פטור: אהעמיד ולדות קאי – דנחית לדרי ושני דורות פוטר הילכך אמר הוא עד עשרה דורות נמי פטור: תיובתא דרב הונא – דהכא משמע כדרב יהודה: אימא הן ולדות פטורות – כלומר הן ולדות ראשונות ולא יותר: רחל שילדה מין עז פטורה דנדמה הוא: עד שיהא שור ובכורו שור פרט לנדמה: כבשים שצימרן קשה כגון רחל (כתנא) שצימרה דומה לצמר עז שהוא קשה וכל שכן עז בת רחל שפטור דלאו בר חימום הוא: ניחזי אנן במאי הילכתא מחייב ר׳ מאיר: ואביו תייש – ושחטו עם אביו ביום אחד: ר׳ מאיר מחייב דחייש לזרע האב וחשיב נמי אותו ואת בנו אע״ג דאין בנו כרוך אחריו הואיל ודומה לאביו: ורבנן – פטרי דבתר אמו שדי ליה ולא דמי לאמו: אי הכי – דבהכי פליגי בחוששין לזרע האב ליפלגו נמי בעלמא (נפיק) בפרק אותו ואת בנו היכא דפליגי חנניא ורבנן בהא מילתא: ואיבעית אימא – לעולם לבכורה וברחל בת עז ואותה עז בת רחל. ר׳ מאיר מחייב סבר אע״ג דרחל בת עז נדמה היא כיון דזקינתה רחל הויא חזרו שיות למקומן ובטל האמצעי וחשיב כמו הוא כבש ובכורו כבש וחייב בבכורה. ורבנן סברי כיון דהוי נדמה לא אמרינן חזרו שיות למקומן: כגון שיש בו מקצת סימנין – דומה לאמו ר׳ מאיר דמחייב כסתם מתניתין וחכמים דפטרו ר׳ שמעון היא דבעי ראשו ורובו: שעיר בן שעירה לעולם דכתיב אחד כלומר המיוחד ובא מששת ימי בראשית שלא היה לו מעולם אם ממין אחר: צריכי – תרוייהו דאי מהתם מאו עז פרט לנדמה הני מילי דפסול היכא דלא נחית לדרי למשפחתו שלא חזר מינו למקומו שהוא כשב בן עז בן עז לעולם משום הכי הוי נדמה: אבל היכא דנחית לדרי – שהוא כשב בן עז בן כשב אימא לא ליהוי נדמה וליתכשר לשעיר ר״ח קמ״ל אחד המיוחד: ואי – אשמעינן אחד הני מילי דפסול נדמה כגון בקרבן חובה דומיא דשעיר ר״ח דהוי חובה אבל בנדר ונדבה לא קמ״ל שור או כשב דמיירי בנדר או נדבה: הכל מודים – אפילו לר׳ מאיר דמחייב דאין לוקה על צמרו משום כלאים אי לביש ליה בהדי פשתן: אף נסכים שלא נשתנו והני יש להן ריח תאינה – אלא מעתה אי ע״י דלויי קא חשיב שינוי בפשתן נמי יכיל למיהוי שינוי ע״י הידלה ומפרכי כל הני שמעתתא דרב אחא ורב פפא ורב דהא אשכחן דפשתן נמי נשתנה אלא ש״מ דדילוי לא הוי שנוי: לעולם דילוי הוי שינוי ודלמא דיין הוי שינוי שנשתנה ריחו ושינוי ריח פסול לנסכים אבל דלוי דפשתן לא הוי שינוי דלא איכפת לו בשינוי ריחו: שניהם לכהן – דאפשר לצמצם דיצאו שניהם כאחת: ר׳ טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה – כדמפרש בגמ׳ דההוא דבריא נפיק ברישא: ר׳ עקיבא אומר משמנין ביניהן – פי׳ איזה מהן שנוטל המוטב יפרע לחברו חצי מה ששוה יותר מחברו: והשני – שביד ישראל ספק בכור הוי ירעה עד שיסתאב כלומר שאין נאכל לישראל תם אלא במומו וחייב במתנות כדמפרש בגמרא משום דכהן בא עליו משני צדדין: בורר לו את היפה – כדאי׳ בגמ׳ דהך דילד חד שביח טפי: ר׳ עקיבא אומר משמנין ביניהן – כדמפרש בגמ׳ דשומן יהא ביניהן דישראל שקיל המוטב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון