גמרא
פירוש
וַלְדוֹתֵיהֶן פְּטוּרִין וַלְדֵי וַלְדוֹתֵיהֶן חַיָּיבִין הֶעֱמִיד וַלְדוֹתֵיהֶן תַּחַת אִמּוֹתֵיהֶן וַלְדֵי וְלָדוֹת פְּטוּרִין וּוַלְדֵי וַולְדֵי וְולָדוֹת חַיָּיבִים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דעובד כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
וולדות – של אותו צאן ברזל מה שהן יולדות פטורה מן הבכורה לפי שחצין של עובדי כוכבים. ועוד משום דאמרינן בגמ׳ דאי לא משכח לה לבהמה תפיס ולדות דילה:
ולדי ולדות – ולדי של ולדות חייב בבכורה חלק של ישראל דכולי האי ולדי ולדות לא תפיס עובד כוכבים בשבילה:
העמידו ולדות תחת אימותיהן שאם תמות הבהמה שיקח העובד כוכבים הולדות תחתיה אותן ולדות הרי הן כצאן [עצמו] שולדותיהן מה שהן יולדת פטורה מן הבכורה. ולדי ולדותיהן חייבין ר׳ שמעון כו׳: למימרא – דברשותא דמרה דעובד כוכבים קיימא שמפני כך פטורה מן הבכורה: אין מקבל צאן ברזל מישראל – באותו תנאי שפירשתי למעלה:
מפני שהוא רבית – דכיון דמקבל עליו כל האחריו׳ של בהמה מה שנותן לה חצי הולדות זהו רבית. ט״א דכיון דשם האמהות בדמים ונותן לו חצי הולדות הרי זה רבית דמשמע דמשום הכי נותנן לו שממתין לו מן הדמים:
אלמא דברשותא דמקבל קיימא – הבהמה דאי ברשותא דנותן קיימא הא ילדה ברשותו ולא הוי רבית: לא קשיא – מתני׳ להכי קיימא ברשותיה דעובד כוכבים ופטורה מן הבכורה דקביל עליה עובד כוכבים [אונסא] וזולא דבהמה: והכא גבי ישראל דקביל עליה המקבל אונסא וזולא הילכך הוי רבית:
ליפלוג בדידה – במקבל מישראל דפעמים מקבלין ופעמים אין מקבלין בד״א וכו׳. ואמאי אצטריך למיתנא אבל מקבלין מן העובד כוכבים אפילו מישראל נמי:
אידי ואידי – בין מתניתין דבכורות בין מתני׳ דבבות דלא קביל עליה הנותן:
והכא – מ״ט פטורה מן הבכורה דאילו אתי עובד כוכבים כו׳: רב הונא ורב יהודה ארישא דמתניתין פליגי המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים:
וולדי ולדות נמי פטורין דקא דייק בלישנא דמתניתין באותו ענין מה שנקדתי בדף כעין מחק בפירוש המשנה: העמיד אין – כשהעמיד מוסיף דור אחר לפטור אבל לא העמיד אין מוסיף דור אחר: א״ל הוא הדין דאף על גב דלא העמיד – ולדי ולדות פטור כדאמינא. והאי דקתני העמיד רבותא קמ״ל דאע״ג דהעמיד דיהב ליה אפותיקי אפילו הכי אי לא משכח ההיא דהעמיד תפיס ליה בנה דהיינו ולדי ולדות הילכך פטירי שאחריות לעובד כוכבים כלומר דתפיס אפילו דור עשירי תחותיה: בשלמא לרב יהודה דאמר דנחית תנא קמא לדרי – ששני דורות פוטר ושלישי מחייב אמטו הכי נקט רשב״ג נמי לשון רוב דורות:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ולדי ולדות – ולדי של ולדות חייב בבכורה חלק של ישראל דכולי האי ולדי ולדות לא תפיס עובד כוכבים בשבילה:
העמידו ולדות תחת אימותיהן שאם תמות הבהמה שיקח העובד כוכבים הולדות תחתיה אותן ולדות הרי הן כצאן [עצמו] שולדותיהן מה שהן יולדת פטורה מן הבכורה. ולדי ולדותיהן חייבין ר׳ שמעון כו׳: למימרא – דברשותא דמרה דעובד כוכבים קיימא שמפני כך פטורה מן הבכורה: אין מקבל צאן ברזל מישראל – באותו תנאי שפירשתי למעלה:
מפני שהוא רבית – דכיון דמקבל עליו כל האחריו׳ של בהמה מה שנותן לה חצי הולדות זהו רבית. ט״א דכיון דשם האמהות בדמים ונותן לו חצי הולדות הרי זה רבית דמשמע דמשום הכי נותנן לו שממתין לו מן הדמים:
אלמא דברשותא דמקבל קיימא – הבהמה דאי ברשותא דנותן קיימא הא ילדה ברשותו ולא הוי רבית: לא קשיא – מתני׳ להכי קיימא ברשותיה דעובד כוכבים ופטורה מן הבכורה דקביל עליה עובד כוכבים [אונסא] וזולא דבהמה: והכא גבי ישראל דקביל עליה המקבל אונסא וזולא הילכך הוי רבית:
ליפלוג בדידה – במקבל מישראל דפעמים מקבלין ופעמים אין מקבלין בד״א וכו׳. ואמאי אצטריך למיתנא אבל מקבלין מן העובד כוכבים אפילו מישראל נמי:
אידי ואידי – בין מתניתין דבכורות בין מתני׳ דבבות דלא קביל עליה הנותן:
והכא – מ״ט פטורה מן הבכורה דאילו אתי עובד כוכבים כו׳: רב הונא ורב יהודה ארישא דמתניתין פליגי המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים:
וולדי ולדות נמי פטורין דקא דייק בלישנא דמתניתין באותו ענין מה שנקדתי בדף כעין מחק בפירוש המשנה: העמיד אין – כשהעמיד מוסיף דור אחר לפטור אבל לא העמיד אין מוסיף דור אחר: א״ל הוא הדין דאף על גב דלא העמיד – ולדי ולדות פטור כדאמינא. והאי דקתני העמיד רבותא קמ״ל דאע״ג דהעמיד דיהב ליה אפותיקי אפילו הכי אי לא משכח ההיא דהעמיד תפיס ליה בנה דהיינו ולדי ולדות הילכך פטירי שאחריות לעובד כוכבים כלומר דתפיס אפילו דור עשירי תחותיה: בשלמא לרב יהודה דאמר דנחית תנא קמא לדרי – ששני דורות פוטר ושלישי מחייב אמטו הכי נקט רשב״ג נמי לשון רוב דורות:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush