גמרא
פירוש
וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ הַלְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן. מַהוּ דְּתֵימָא אִיפְּסִיל לְהוּ בְּיוֹצֵא קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי אָמַר קְרָא {במדבר ב׳:י״ז} וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד אַף עַל פִּי שֶׁנָּסַע אֹהֶל מוֹעֵד הוּא. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה שֶׁל אֲבָנִים הָיָה דְּתַנְיָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן – אבל המזבח וקלעי החצר במקומן אבל נסע מכל וכל אין מחנה שכינה קיים לגבי קדשי קדשים כדפרי׳ ולחם הפנים נפסל ביוצא כדאמר התם במסולק מסידור השלחן דכ״ע לא פליגי דנפסל ביוצא ועוד דאי נפרק מכל וכל תיפוק לי דמיפסל מטעם פגימת המזבח וא״ת ובמנחות (דף צה.) אמאי תלי טעמא ביוצא בלחם הפנים תיפוק לי משום פגימת המזבח ואי חזר והעמידו בו ביום ואז יאכלוהו הא כיו שנדחה אינו חוזר ונראה לאכול וכ״ת חד מתרי טעמי נקט א״כ היכי דייק התם ש״מ יש סילוק מסעות בלילה דאי ס״ד ביום מאי איריא משום יוצא תיפוק לי דאיפסול ליה בלינה וי״ל דודאי סילוק מסעות פוסל או משום יוצא או משום פגימת המזבח והתם דייק אם היה נפסל משום לינה קודם סילוק נמצא דלא היה המסע פוסל. אע״פ שנסע אהל מועד הוא – וא״ת בפ׳ שתי הלחם (מנחות דף צה.) דמעיקרא פליגי בלחם הפנים במסולק אם נפסל במסעות דמ״ד אינו נפסל דרש מדכתיב ונסע אהל מועד אע״פ שנסע אהל מועד הוא אפילו למחנה שכינה ואידך ההוא לדגלים אתא אמאי לא משני דאיצטריך לדרשא דהכא או למחנה ישראל דקיים כדאמר פ׳ בתרא (לקמן קיז:) ותירץ ה״ר חיים דלפי סברתו קמהדר ליה דס״ל דלא צריך קרא לדרשא דהכא ולדרשא דפ׳ בתרא כיון דאית ליה דאפי׳ כי ליכא לא מזבח ולא קלעים אפי׳ לחם הפנים שהוא קדשי קדשים לא מיפסיל דקרינא ביה מחנה שכינה קיים ולכך משני דלדגלים הוא דאתא וא״ת היכי תיסק אדעתא למימר התם דמסולק כשר ביוצא מ״מ הא מסולק מיפסיל בפגימת מזבח וכי תימא כשחזרו והעמידו המשכן בו ביום ואיך יאכלוהו הא כיון דנדחה שוב אינו חוזר ונראה וי״לע דלא קיימא ההיא מסקנא א״נ אפי׳ בשעת שנשאו בכתף מזבח הוא כיון דאמר אע״פ שנסע אהל מועד הוא. ארבע אמות מן הדרום וד׳ אמות מן המערב – כך גירסת הקונטרס וקשה לר״ת דא״כ היה המזבח ד׳ אמות בחלקו של יהודה דמסתמא בבית ראשון לא היה יסוד לקרן דרומית מזרחית לפי שלא היה בחלקו של טורף כדאמר פ׳ איזהו מקומן (לעיל נג:) ואם בבית שני הוסיפו בדרום א״כ בנו בחלקו של יהודה וגרס ר״ת מן הצפון מן המערב והכי תנן במס׳ מדות (משנה מדות ג׳:א׳) וקשה דהא מסקי׳ הכא דמשום שיתין הוסיפו שיהא הבור קלוט מתוך המזבח ושיתין בדרום היו כדתנן בפירקין (זבחים כג.) בג׳ דברים היתה קרן מערבית דרומית משמשת למעלה ניסוך המים והיין ועוד תנן במסכת מדות (משנה מדות ג׳:ג׳) מקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש עליה שבה יורדין לשיתין ומצינו למידחק ברוח מערבית היה לצד קרן דרומית אבל קשה עוד תניא במעילה פרק ולד חטאת (מעילה יא:) ומייתי לה בסוכה פרק לולב (סוכה מט.) לול קטן היה בצד מערבו של רבש אחד לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומביאין משם יין קרוש לכך נראה כגירסת הספרים דגרסי דרום ומערב ובבית ראשון היה להם יסוד לדרום שהיה משוך בחלקו של טורף חוץ מרוח מזרחית שלא נשתנה שהיה בלא יסוד (עד) חלקו של יהודה כמו בבית שני וקראי דממעטי בפרק איזהו מקומן (לעיל דף ע:) קרן. שאין לה יסוד משום בית שני נאמרו אי נמי אף בבית ראשון לא חשיב קרן דרומית קרן כיון דלא הוה ליה יסוד משני צדדין כגון בצד מזרח אי נמי לפי שהיה עתיד להיות בלא יסוד בבית שני לא היו נותנין דמים בו כמו במזבח של משה לפי שהיה עתיד להיות בלא יסוד בבית עולמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush