×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים כ״ט:גמרא
;?!
אָ
כִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין וְיִפָּסֵל. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״ד:כ״ג} וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ׳ מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר מָה מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ אאַף בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ. אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בְּכוֹר דְּלָאו בַּר הַרְצָאָה הוּא אֲבָל קָדָשִׁים דִּבְנֵי הַרְצָאָה נִינְהוּ אֵימָא לָא לִירַצּוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאַכַּתִּי מֵהָתָם נָפְקָא {דברים כ״ג:כ״ב} וְהָיָה בְךָ חֵטְא וְלֹא בְּקׇרְבָּנְךָ חֵטְא. וּבֶן עַזַּאי הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ וְהָיָה בְךָ חֵטְא וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אא״כאֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ב:כ״ז} אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ בְּהַאי עָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר נָמֵי מֵתָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: אֲחֵרִים אוֹמְרִים בְּמַחְשָׁבָה הוּא נִפְסָל וְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא יֵחָשֵׁב מַאי עָבֵיד לֵיהּ. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי מִנַּיִן לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁמּוֹצִיאוֹת זוֹ מִזּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵחָשֵׁב לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. וְרַב מָרִי מַתְנֵי אָמַר רַבִּי יַנַּאי מִנַּיִן לִמְחַשֵּׁב בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא לוֹקֶה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:י״ח} לֹא יֵחָשֵׁב. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו.: מתני׳מַתְנִיתִין: זֶה הַכְּלָל בכׇּל הַשּׁוֹחֵט וְהַמְקַבֵּל וְהַמְהַלֵּךְ וְהַזּוֹרֵק לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר כְּזַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת גוּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק בִּשְׁתִיקָה אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ זֶהוּ שֶׁמַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ שָׁחַט חוּץ לִמְקוֹמוֹ קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ (וְלִזְמַנּוֹ). הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ קִיבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. דלֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁמַּחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם פִּגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת וְאִם מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הזֶה וָזֶה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת לֶאֱכוֹל וכַּחֲצִי זַיִת לְהַקְטִיר כַּחֲצִי כזית כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר אִילְפָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת אֲבָל בַּעֲבוֹדָה אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף בַּעֲבוֹדָה אַחַת מַחְלוֹקֶת. בִּשְׁלָמָא לְאִילְפָא מִדְּרֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת סֵיפָא נָמֵי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן רֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת וְסֵיפָא בַּעֲבוֹדָה אַחַתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כפסולי המוקדשין – כאילו נפל בו מום. מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה – שהרי בשלישי מזמן ביעור לבער כל המעשרות מן הבית ולהתוודות כדכתיב מקצה שלש שנים תוציא (דברים יד). דלאו בר הרצאה הוא – אינו בא לכפר אבל קדשים כגון עולה שמכפרת על עשה ושלמים שמביאין לדורון ליתן שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ואימא הואיל ואיחרו פסול בעבודה הוא ולא לירצו קא משמע לן. ולא בקרבנך חטא – שאם איחרו אינו נפסל והיה בך חטא סיפיה דקרא דלא תאחר לשלמו הוא. הא אוקימנא – במס׳ ר״ה. מבקשין ממנו – ממונו שגזל. משכבך – אשתו. שמוציאות זו מזו – מחשבת פסול מוציאה מיד פיגול. לא יחשב – קרי ביה לא יחשב להזהיר כהנים על כך. רבי יהודה היא – במס׳ שבועות (דף ג:) והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דטעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה המותיר ואע״ג דאין בו מעשה. מתני׳ זה הכלל כל השוחט ומקבל כו׳ – או זו או זו. לאכול דבר שדרכו לאכול – בשר. או להקטיר דבר שדרכו להקטיר – אימורין כדילפינן לעיל דשתי אכילות מפגלות ובלבד דליחשיב עלייהו להאכילו למחר לראוי להן אימורין למזבח בשר לאדם. ובלבד שיקריב המתיר כמצותו – הדם הוא המתיר כמצותו שלא יהיה בו פסול אחר אם יש בו פסול מחשבה אחרת יצא מידי פיגול כדילפינן לעיל דמחשבות מוציאות זו מזו. הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן – מוציאן מידי פיגול אבל שאר זבחים אין שלא לשמן מוציאן מידי פיגול דהא כשרים הן שלא לשמן. לאכול כזית בחוץ כזית למחר – היינו הך דאמרן אלא דרישא איירי בב׳ עבודות וכאן בעבודה אחת ששחט על מנת לאכול כזית למחר כזית בחוץ ולמאן דמוקי לה בגמרא להא נמי בשתי עבודות משום כחצי זית נקט לה לאשמועינן דמצטרפין זה עם זה. רבי יהודה אומר כו׳ – אכולה מתני׳ פליג דלית ליה מחשבות מוציאות זו מזו אלא אם כן קדם פסולו לפיגולו דתו לא קרינן ביה כהרצאת כשר ובעבודה אחת נמי פליג דאית ליה תפוס לשון ראשון. לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – ושניהם חוץ לזמנו או חוץ למקומו כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין לפוסלו דהכא ליכא שיעורא והכא ליכא שיעורא. גמ׳ בשתי עבודות – דהא דתני סיפא כזית למחר כזית בחוץ דפליג ר׳ יהודה עלה בשתי עבודות מיירי כי רישא ששחט על מנת לאכול כזית למחר וקבל על מנת לאכול כזית בחוץ אהא הוא דפליג רבי יהודה שהרי הוקבע בפיגול ותו לא אתא מחשבת פסול ומפקע לה אבל בעבודה אחת אפילו ר׳ יהודה מודה דלא הוקבע בפיגול במחשבה מעורבת. אף בעבודה אחת מחלוקת – דאית ליה לר׳ יהודה תפוס לשון ראשון. מדרישא בשתי עבודות – דקתני בהדיא כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ לזמנו וקבל והלך חוץ למקומו. סיפא נמי – כזית למחר כזית בחוץ דפליגי בה ר׳ יהודה ורבנן. בשתי עבודות – קא מיירי והאי דהדר נקיט ליה לאשמועינן צירוף כחצי זית דלא אשמועינן ברישא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144