גמרא
פירוש
לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת.
פִּיגּוּל זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
יִהְיֶה מְלַמֵּד שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם וְאֵיזֶה זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ דְּגָמַר עָוֹן עָוֹן מִנּוֹתָר דְּדָמֵי לֵיהּ בְּזָ״ב.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא לְדִידָךְ שְׁלִישִׁי דְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם בְּבָשָׂר וּבְאֵימוּרִין.
תִּיפּוֹק לִי מִקְרָא קַמָּא אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן שְׁלִישִׁי.
אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב מַתְנָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא יערב בו מחשבות אחרות – מכאן למחשבות שמוציאות זו מזו שמחשבת פסול מוציאה מידי פיגול כדתנא מתני׳ כיצד לא קרב המתיר כמצותו כו׳. יהיה – עשאן הכתוב לחוץ למקומו ולחוץ לזמנו הויה אחת מלמד שמצטרפין חצאי שיעוריהן לפסול את הקרבן כדתנן במתני׳ לאכול כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול. דדמי ליה בז״ב – ולא שבקיה חוץ לזמנו דדמי לנותר דאתיא ג״ש מיניה ונגמר חוץ למקומו דלא דמי לנותר במידי והא דלא שנייה רבה בריש שמעתא הכי כי פרכינן אדרבה חוץ למקומו עדיף דסמיך ליה משום דאכתי לא קמה ליה ג״ש דתני לוי בר זבדי דכרת בנותר כתיב דנימא דנשיאות עון דגבי מחשבה בדדמי לנותר משתעי הואיל ומינה גמר. שיהא משולש כו׳ – ולימד על מחשבת חוץ למקומו שאינה מועלת אלא או בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם חוץ לעזרה או בקדשים קלים לאוכלם חוץ לעיר פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסיל דבעינן שחישב על מקום המשולש. בדם בבשר ואימורין – היינו חוץ לעזרה בשעת היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורין ולא אכילת בשר. תיפוק לי מקרא קמא – מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי לחוץ לזמנו וכתיב בההוא קרא חוץ למקומו. שלישי פרט – מקום משולש ולא פנים. מאחר שהוכשר – בעבודת דמו כתקונו. בזב וזבה – שפסקו והתחילו למנות ימי סיפורן ומנו ד׳ או ה׳ ימים ואם ראו סתרו כל מניינם כדאמרינן במס׳ נדה (דף סז:) ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בהן. ושומרת יום כנגד יום – הרואה תוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה וטבלה למחר שחרית הרי היא טהורה דמקצת היום ככולו וטבילתה ביום ואם תראה היום סתרה טהרתה ואדם וכלים שנגעו בהן היום טמאין למפרע כדתנן בפ״ב דנדה (דף עב.) ושוין ברואה תוך אחד עשר יום כו׳ וטבלה ביום של אחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין וזו היא תלייתן אם תראה היום יהיו טמאין למפרע וחייבין בקרבן. הרי הוא אומר המקריב – בהקרבה נפסל והכי מידרש לא ירצה המקריב אין הקרבתו מרצה. אלא זה כהן המקריב – ואמר לך הכתוב שלא יהא כשר לכהונה ושמע מינה תרתי שעת הקרבה ופסול כהן. אותו – דא״כ ליכתוב המקריב לא יחשב השתא דכתיב אותו הזבח בלא יחשב ואין המקריב בלא יחשב. במחשבה הוא נפסל – זה מפורש מן הראשון דהמקריב לא משמע להו שעת הקרבה עד דגמר קרא למילתיה ואמר המקריב אותו לא יחשב במחשבה זאת דהאי לא יחשב לדרשא הוא דהא כתיב לא ירצה. נפקא ליה מדאחרים – מדאיצטריך קרא למימר ואינו נפסל בשלישי שמע מינה בזבח הכתוב מדבר דאי בזובח למה יפסל בשלישי הלא הוא לא חטא כי אם האוכל. מדכתיב לישנא דלא ירצה ולא ירצה זיבחא הוא – דאין לשון לא ירצה נופל בפסול כהן. שעיברה שנתו – וזהו איחור דכתיב לפני ה׳ תאכלנו שנה בשנה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush