×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וּמַאי אַחֵר הֶפְשֵׁט קוֹדֶם שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט אַחַר שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט.
and what does it mean by the phrase: After flaying? It means before the moment the offerings became fit for flaying, and after the moment they became fit for flaying, i.e., before and after the sprinkling of the blood.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
1קודם שנראו להפשט – קודם זריקה אין עורותיהן לכהנים ואפי׳ הופשט ואח״כ נפסל וכל שכן כשהוא עם הבשר דאין דם מרצה על העור בלא בשר.
לאחר שנראו להפשט – דהיינו לאחר זריקה עורותיהן לכהנים ואפי׳ עורו עם הבשר כשנפסל כדקאמר רבי אלעזר דכיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים.
1. שלושה ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בסוף דף ק״ג:
ומאי [ומה פירוש] ״אחר הפשט״ השנויים במשנתנו? כוונתם: קודם זריקת הדם שאז נראו (נעשו ראויים) להפשט, ואחר זריקת הדם שאז נראו להפשט.
and what does it mean by the phrase: After flaying? It means before the moment the offerings became fit for flaying, and after the moment they became fit for flaying, i.e., before and after the sprinkling of the blood.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ.

The Gemara clarifies: What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and what is the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon? Their opinions are as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: The blood effects acceptance of the hide by itself, after it has been flayed, even if the flesh is disqualified. And if, when the hide is still with the flesh, a disqualification appears on the flesh, whether before the sprinkling of the blood or after the sprinkling of the blood, then the halakha with regard to the hide is parallel to the halakha with regard to the flesh: Both are burned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על העור בפני עצמו – אם הופשט ונפסל הבשר קודם זריקה וזרק הדם הותר העור דקסבר רבי אין עור פסול אלא הנפסל עם הבשר אבל הופשט קודם פסולו אפי׳ קודם זריקה אתיא זריקה ושריא ליה וכל שכן אחר הפשט ואחר זריקה אבל אם קודם הפשט נפסל ואפילו אחר זריקה הרי הוא כבשר.
א כיון שהוזכרה מחלוקת רבי ור׳ אלעזר בן ר׳ שמעון, מבררים: מאי [מה] היא שיטתו זו של רבי ומאי [ומה] היא שיטתו של ר׳ אלעזר בר׳ שמעון שנחלקו בה? דתניא [ששנויה ברייתא], רבי אומר: הדם מרצה על העור כשהוא בפני עצמו, כלומר, לאחר שהופשט, גם אם הבשר נפסל. וכשהוא עדיין עם הבשר, ונולד בו פסול בבשר, בין קודם זריקה של הדם בין לאחר זריקההרי הוא כיוצא בו, כדין הבשר, שנשרף, כך דין העור.
The Gemara clarifies: What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and what is the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon? Their opinions are as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: The blood effects acceptance of the hide by itself, after it has been flayed, even if the flesh is disqualified. And if, when the hide is still with the flesh, a disqualification appears on the flesh, whether before the sprinkling of the blood or after the sprinkling of the blood, then the halakha with regard to the hide is parallel to the halakha with regard to the flesh: Both are burned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ אַחַר זְרִיקָה הוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת יַפְשִׁיטֶנּוּ וְעוֹרוֹ לַכֹּהֲנִים.

Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: The blood does not effect acceptance of the hide by itself. And if, when the hide is still with the flesh, a disqualification appears on the flesh before the sprinkling of the blood, then the halakha with regard to the hide is parallel to the halakha with regard to the flesh: Both are burned. If a disqualification develops on the flesh after the sprinkling of the blood, the flesh was already accepted for a time. Therefore, even though the flesh is disqualified, the priest may flay the animal before it is burned, and its hide goes to the priests.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אלעזר ברבי שמעון כו׳ – קסבר בזריקה כשרה תליא היתר העור אבל נפסל בשר קודם זריקה אין העור מותר ואפילו הופשט קודם פסולו.
ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומר: אין הדם מרצה על העור בפני עצמו, אם נפסל הבשר. וכשהוא עדיין עם הבשר, אם נולד בו בבשר פסול קודם זריקההרי הוא העור כיוצא בו, ושניהם נשרפים. נולד פסול בבשר אחר זריקה — הרי כבר הורצה בשר שעה אחת, ולכן, אף על פי שאחר כך נפסל — יפשיטנו קודם שיישרף, ועורו לכהנים.
Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: The blood does not effect acceptance of the hide by itself. And if, when the hide is still with the flesh, a disqualification appears on the flesh before the sprinkling of the blood, then the halakha with regard to the hide is parallel to the halakha with regard to the flesh: Both are burned. If a disqualification develops on the flesh after the sprinkling of the blood, the flesh was already accepted for a time. Therefore, even though the flesh is disqualified, the priest may flay the animal before it is burned, and its hide goes to the priests.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לֵימָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי {דברים י״ב:כ״ז} וְעָשִׂיתָ עולותיך הַבָּשָׂר וְהַדָּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אאִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם.

The Gemara suggests: Shall we say that Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Elazar disagree about the same principle as do Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua? As it is taught in a baraita: The verse states: “And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood, upon the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27). Rabbi Yehoshua says: The verse teaches that if there is no blood sprinkled on the altar, no flesh may be burned on the altar, and if there is no flesh to be burned on the altar, no blood may be sprinkled on the altar.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומציעים: לימא [האם לומר], כי במחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע קמיפלגי [חלוקים הם]? שנאמר: ״ועשית עלתיך הבשר והדם״ (דברים יב, כז), ויש לשאול: לשם מה הובאו כאן יחד ״הבשר והדם״ והוקשו זה לזה? ר׳ יהושע אומר, ללמד: אם אין דם על המזבח — אין בשר עולה על המזבח, אם אין בשראין זורקים את הדם.
The Gemara suggests: Shall we say that Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Elazar disagree about the same principle as do Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua? As it is taught in a baraita: The verse states: “And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood, upon the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27). Rabbi Yehoshua says: The verse teaches that if there is no blood sprinkled on the altar, no flesh may be burned on the altar, and if there is no flesh to be burned on the altar, no blood may be sprinkled on the altar.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דָּם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ב:כ״ז} וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ א״כאִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשִׂיתָ עולותיך הַבָּשָׂר וְהַדָּם לוֹמַר לְךָ מָה דָּם בִּזְרִיקָה אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה הָא לָמַדְתָּ שֶׁרֶיוַח יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.

Rabbi Eliezer says: The blood must be sprinkled even if there is no flesh, as it is stated in the continuation of the verse: “And the blood of your sacrifices shall be poured out against the altar of the Lord your God, and you shall eat the flesh.” If so, what is taught when the verse states: “And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood”? It is stated to tell you: Just as blood is placed on the altar by sprinkling, so too, the flesh is placed on the altar by tossing. Consequently, you learn that there is a space between the ramp and the altar, such that the priest must toss the flesh from the edge of the ramp.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ אליעזר אומר: דם יזרק אף על פי שאין בשר, שנאמר: ״ודם זבחיך ישפך״ (דברים יב, כז). אם כן, מה תלמוד לומר לפי זה ״ועשית עלתיך הבשר והדם״? לומר לך: מה דם ניתן על המזבח בזריקה, אף בשר בזריקה, הא למדת מכאן שריוח משהו יש בין כבש למזבח, ומעליו זורקים את הבשר למזבח.
Rabbi Eliezer says: The blood must be sprinkled even if there is no flesh, as it is stated in the continuation of the verse: “And the blood of your sacrifices shall be poured out against the altar of the Lord your God, and you shall eat the flesh.” If so, what is taught when the verse states: “And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood”? It is stated to tell you: Just as blood is placed on the altar by sprinkling, so too, the flesh is placed on the altar by tossing. Consequently, you learn that there is a space between the ramp and the altar, such that the priest must toss the flesh from the edge of the ramp.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) לֵימָא מ״דמַאן דְּאָמַר הוּרְצָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ומ״דוּמַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

The Gemara explains: Shall we say that the one who says that the hide is accepted independent of the flesh holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, that the blood is sprinkled independent of the flesh, and the one who says that the hide is not accepted independent of the flesh holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, that if there is no flesh then the blood is not sprinkled?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מ״ד – הדם מרצה על העור לאחר שנפסל בשר.
כרבי אליעזר – דאמר דם אע״פ שאין בשר.
ומעתה, האם לימא [נאמר] כי מאן דאמר [מי שאומר]: הורצה העור בפני עצמו, סבור כדעת ר׳ אליעזר שאמר שזורקים את הדם אף על פי שאין בשר, ומאן דאמר [ומי שאומר]: לא הורצה העור בפני עצמו, כדעת ר׳ יהושע שאמר שאם אין בשר אין דם?
The Gemara explains: Shall we say that the one who says that the hide is accepted independent of the flesh holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, that the blood is sprinkled independent of the flesh, and the one who says that the hide is not accepted independent of the flesh holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, that if there is no flesh then the blood is not sprinkled?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אַלִּיבָּא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

The Gemara rejects this: According to the opinion of Rabbi Eliezer, who holds that the blood may be sprinkled even if the flesh is disqualified, everyone agrees that this sprinkling effects acceptance of the hide. When they disagree, it is according to the opinion of Rabbi Yehoshua.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אליבא דר׳ אליעזר כ״ע לא פליגי – כלומר מילתיה דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר לא הורצה ודאי פלוגתא היא דעל כרחך מודה הוא דאילו רבי אליעזר לא קאי כוותיה דהא קאמר יזרוק לכתחילה אף ע״פ שאין בשר כגון אבד או נשרף אלמא זריקה מעלייתא היא.
כי פליגי אליבא דרבי יהושע – כלומר הא דאמר דמ״ד הורצה כר׳ אליעזר ולא כרבי יהושע ליתא דאפילו אליבא דרבי יהושע אמרה רבי למילתיה.
ודוחים: אליבא [על פי שיטתו] של ר׳ אליעזר כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים], שהואיל והוא מתיר לזרוק את הדם לכתחילה, בוודאי הורצה העור בפני עצמו, וכשיטת רבי. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה אליבא [על פי שיטתו] של ר׳ יהושע,
The Gemara rejects this: According to the opinion of Rabbi Eliezer, who holds that the blood may be sprinkled even if the flesh is disqualified, everyone agrees that this sprinkling effects acceptance of the hide. When they disagree, it is according to the opinion of Rabbi Yehoshua.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מ״דמַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מ״דמַאן דְּאָמַר הוּרְצָה אָמַר לָךְ עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם אֶלָּא בְּבָשָׂר דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לְכֹהֲנִים אֲבָל עוֹר דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְכֹהֲנִים אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.

The one who says that the hide is not accepted independently, i.e., Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the straightforward meaning of the statement of Rabbi Yehoshua; once the flesh is disqualified, the blood cannot be sprinkled and does not effect acceptance of the hide. The one who says that the hide is accepted, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi, could say to you: Rabbi Yehoshua says only there that the blood may not be sprinkled in a case where nothing but the flesh was at stake, where there is no loss for the priests, who never receive meat from burnt offerings. But in cases where the hide would go to waste, where there is a loss for the priests, perhaps even Rabbi Yehoshua concedes that the blood effects acceptance.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: עד כאן לא א״ר יהושע אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים – ע״כ לא קאמר רבי יהושע אם אין בשר אין דם אלא לענין לעלות קרבן לבעלים לחובה דליכא פסידא לכהנים והתורה אמרה (דברים יב) הבשר והדם.
אבל לענין עור דאיכא פסידא דכהנים אפילו רבי יהושע מודה – דלא מפסידנא להו שלא כדין ואם נשרף בשר או אבד קודם זריקה לכתחילה לא יזרוק וליכא פסידא דכהנים שהרי לא קרב הקרבן ואם עבר וזרק הדם הויא זריקה להתיר העור אע״פ שלא עלה לו הקרבן הקרבה הוי וקרינא ביה עור העולה אשר הקריב.
מאן דאמר לא הורצה כרבי יהושע – תימה היכי מצי סבר כוותיה הא קתני ומודה רבי יהושע דאם זרק הורצה כדבסמוך ונראה לפרש ומ״ד לא הורצה כר׳ יהושע דגזר נטמא בשר או נפסל דלא יזרוק אטו אבוד ושרוף דליכא בשר כלל דהתם אפילו בדיעבד לא הורצה והכא נמי אין הדם מרצה על העור בפני עצמו אפילו בדיעבד בנטמא גזירה אטו אבוד ושרוף ולא מיירי הכא באבוד ושרוף אלא בנטמא או נפסל ומ״ד הורצה ע״כ לא קאמר רבי יהושע דגזר אטו אבוד ושרוף ולא יזרוק אלא גבי בעלים דליכא פסידא דכהנים שעדיין לא זכו בעורו אבל עור דאיכא פסידא [דכהנים] דכבר זכו כהנים משנזרק הדם התם לא גזרינן אטו אבוד ושרוף מידי דהוה אדיעבד פי׳ בפסול יוצא וטומאה דדיעבד אם זרק הורצה ולא גזרינן הכא נמי מרצה הדם על העור בפני עצמו ופירוש הקונטרס דחוק.
מאן דאמר [מי שאומר]: לא הורצה העור בפני עצמו, הרי זה בפשטות כדברי ר׳ יהושע הסבור שאין זורקים את הדם כשנפסל הבשר, ואם זרק — לא הורצה. מאן דאמר [מי שאומר]: הורצה, אמר לך [יכול לומר לך]: עד כאן לא שמענו כי קאמר [אומר] ר׳ יהושע התם [שם] שאין זורקים את הדם, אלא בכשהשאלה נוגעת לבשר בלבד, דליכא פסידא [שאין הפסד] לכהנים. אבל כשהשאלה נוגעת לעור, כשהוא בפני עצמו, דאיכא פסידא [שיש הפסד] לכהנים אם לא ינתן להם, אפילו ר׳ יהושע מודה שהדם מרצה.
The one who says that the hide is not accepted independently, i.e., Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the straightforward meaning of the statement of Rabbi Yehoshua; once the flesh is disqualified, the blood cannot be sprinkled and does not effect acceptance of the hide. The one who says that the hide is accepted, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi, could say to you: Rabbi Yehoshua says only there that the blood may not be sprinkled in a case where nothing but the flesh was at stake, where there is no loss for the priests, who never receive meat from burnt offerings. But in cases where the hide would go to waste, where there is a loss for the priests, perhaps even Rabbi Yehoshua concedes that the blood effects acceptance.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מִידֵי דְּהָוֵה אַדִּיעֲבַד דִּתְנַן נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ נִפְסַל אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִזְרוֹק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בלֹא יִזְרוֹק וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק גהוּרְצָה.:

This latter interpretation of Rabbi Yehoshua’s opinion with regard to the hides is just as it is with regard to disqualified flesh after the fact. As we learned in a baraita: If the flesh contracted ritual impurity or was disqualified, or if it emerged beyond the curtains delineating its designated area, Rabbi Eliezer says: The priest must nevertheless sprinkle the blood on the altar. Rabbi Yehoshua says: The priest may not sprinkle the blood on the altar. And Rabbi Yehoshua concedes that if the priest nevertheless sprinkled the blood, the offering is accepted after the fact. Apparently, the sprinkling is sufficiently valid to effect acceptance of the hide.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מידי דהוה אדיעבד – דקתני אם זרק הורצה הניחא גבי נטמא איכא למימר הציץ מרצה אבל גבי יוצא לא מרצה הציץ וקאמר אם זרק הורצה אלמא ק״ל היה לו לרבי יהושע בדרשה זו דאם אין בשר אין דם דאם זרק הורצה הלכך גבי אבוד ושרוף נמי אע״ג דבדיעבד נמי פסול כדאמרינן בכיצד צולין (פסחים עח:) לענין עור מיהא מודה.
מידי דהוה אדיעבד [כמו שהוא הדין לגבי בשר שנפסל, אם זרק את הדם בדיעבד], דתנן [ששנינו]: נטמא בשר או נפסל, או שיצא חוץ לקלעים, ר׳ אליעזר אומר: יזרוק את הדם, ר׳ יהושע אומר: לא יזרוק את הדם, ומכל מקום מודה ר׳ יהושע שאם זרק את הדם — הרי הורצה הקרבן.
This latter interpretation of Rabbi Yehoshua’s opinion with regard to the hides is just as it is with regard to disqualified flesh after the fact. As we learned in a baraita: If the flesh contracted ritual impurity or was disqualified, or if it emerged beyond the curtains delineating its designated area, Rabbi Eliezer says: The priest must nevertheless sprinkle the blood on the altar. Rabbi Yehoshua says: The priest may not sprinkle the blood on the altar. And Rabbi Yehoshua concedes that if the priest nevertheless sprinkled the blood, the offering is accepted after the fact. Apparently, the sprinkling is sufficiently valid to effect acceptance of the hide.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳.: וְלֹא הֲרֵי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים.

§ The mishna teaches: Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, said: In all my days, I never saw a hide going out to the place of burning. The Gemara challenges: And is it so that he did not see? Aren’t there bulls that are burned and goats that are burned together with their hides as a matter of course?
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ר עקיבא מדבריו למדנו כו׳ – משמע דוקא בעורו יאותו הכהנים אבל בבשרו לא דאפילו לעובדי כוכבים אסור והקשה ה״ר אפרים דבפרק כל פסולי המוקדשים (בכורות דף לב:) מתיר רבי עקיבא אפילו לעובדי כוכבים ולעיל פי׳ בריש פ׳ התערובת (זבחים עא:) אבל לא התירו מומחה לא משמע דוקא משום טריפות הא לאו הכי לא והיינו דלא כר״מ דקניס בפ׳ (כל פסולי המוקדשין (דף לג)) בבכור שנשחט שלא על פי מומחה מכאן דקדק בהלכות גדולות דהא דקיימא לן כרבי מאיר בגזירותיו דוקא בגזירותיו ולא בקנסיו.
ב שנינו במשנה: אמר ר׳ חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור שיצא לבית השריפה. ושואלים: ולא ראה? הרי פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים נשרפים יחד עם עורם!
§ The mishna teaches: Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, said: In all my days, I never saw a hide going out to the place of burning. The Gemara challenges: And is it so that he did not see? Aren’t there bulls that are burned and goats that are burned together with their hides as a matter of course?
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) לְמִצְוָתָן לָא קָאָמְרִינַן.

The Gemara answers: We are not saying that Rabbi Ḥanina never saw hides go out to be burned in accordance with their mitzva; he certainly did. Rather, he never saw hides being burned because the offering was disqualified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למצותן לא קאמר – דהני הכשר מצותן בכך וכי קאמר ר׳ חנינא בנשרפין מחמת פסולן.
ומשיבים: למצותן לא קאמרינן [אין אנו אומרים], שדבר שכך מצוותו בוודאי עשו, אלא במקרים אחרים לא ראה.
The Gemara answers: We are not saying that Rabbi Ḥanina never saw hides go out to be burned in accordance with their mitzva; he certainly did. Rather, he never saw hides being burned because the offering was disqualified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) הֲרֵי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה חָלוּץ קָאָמְרִינַן.

The Gemara challenges: But isn’t there a case where an offering is disqualified before flaying and before the sprinkling of the blood, in which case all agree that the animal is burned with its hide? The Gemara answers: We are saying that Rabbi Ḥanina never saw a hide go out stripped from its flesh.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והאיכא קודם הפשט וקודם זריקה – דבין לרבי בין לרבי אלעזר ברבי שמעון נשרף לרבי משום דקודם הפשט ולרבי אלעזר משום דקודם זריקה.
חלוץ קאמרי׳ – מימי לא ראיתי עור מופשט יוצא לבית השריפה והנפסל קודם הפשט עורו נשרף בבשרו ואין מפשיטים אותו.
ושואלים: הרי אם נפסל הקרבן קודם הפשט וקודם זריקה שורפים אותו עם עורו! ומשיבים: כאשר חלוץ העור מן הבשר קאמרינן [אומרים אנו] שלא ראה.
The Gemara challenges: But isn’t there a case where an offering is disqualified before flaying and before the sprinkling of the blood, in which case all agree that the animal is burned with its hide? The Gemara answers: We are saying that Rabbi Ḥanina never saw a hide go out stripped from its flesh.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְהָאִיכָּא אַחַר הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

The Gemara challenges: But isn’t there a case where an offering is disqualified after the flaying of the hide and before the sprinkling of the blood, in which case the hide is burned according to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says: The blood does not effect acceptance of the hide by itself?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והאיכא אחר הפשט קודם זריקה – דלרבי אלעזר ברבי שמעון חלוץ ונשרף הוא.
ושואלים: והאיכא [והרי יש] מקרה שנפסל הבשר אחר הפשט וקודם זריקה, לדברי ר׳ אלעזר בר׳ שמעון שאמר: אין הדם מרצה על העור בפני עצמו, ונמצא שהעור צריך להישרף לאחר שהופשט!
The Gemara challenges: But isn’t there a case where an offering is disqualified after the flaying of the hide and before the sprinkling of the blood, in which case the hide is burned according to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says: The blood does not effect acceptance of the hide by itself?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא אֲפִילּוּ תּוֹקְמַא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה.

The Gemara answers: Rabbi Ḥanina holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, that the blood does effect acceptance of the hide in such a case, and so it would not be burned. And if you wish, say instead that you can even interpret the opinion of Rabbi Ḥanina in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, as Rabbi Yehuda HaNasi concedes that the flaying is not done before the sprinkling, and so in practice Rabbi Ḥanina never saw a hide that was flayed before the offering was disqualified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשני: רבי חנינא כרבי ס״ל – דאמר הדם מרצה על העור.
ה״ג: ואב״א אפילו תימא כר׳ אלעזר בר״ש ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה – אפילו תימא רבי חנינא כרבי אלעזר ס״ל ודקא קשיא לך הא איכא אירע בו אחר הפשט קודם זריקה לא איתרמי בימיו דאפילו לרבי דאמר הדם מרצה על העור בפני עצמו מודה הוא דאין הפשט קודם זריקה (ולא הורגלו בכך) וכל שכן לרבי אלעזר ברבי שמעון לא הורגלו בכך.
ומשיבים: ר׳ חנינא כרבי סבירא ליה [סבור הוא], שהדם מרצה על העור במקרה כזה, ואינו נשרף. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: אפילו תוקמה [תעמיד] את דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים כשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון שעקרונית ייתכן מצב כזה, הלוא מודה רבי שאין עושים הפשט קודם זריקה ואם כן בפועל לא ראה ר׳ חנינא עור שהופשט קודם זריקה, שנשרף.
The Gemara answers: Rabbi Ḥanina holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, that the blood does effect acceptance of the hide in such a case, and so it would not be burned. And if you wish, say instead that you can even interpret the opinion of Rabbi Ḥanina in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, as Rabbi Yehuda HaNasi concedes that the flaying is not done before the sprinkling, and so in practice Rabbi Ḥanina never saw a hide that was flayed before the offering was disqualified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְהָאִיכָּא נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים.

The Gemara challenges: But isn’t there the case of an animal that, after the hide was flayed and the blood was sprinkled, was found to have a wound in its intestines rendering it a tereifa, in which case the offering was already disqualified when the blood was sprinkled?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והאיכא נמצאת טריפה בבני מעיים – לא נמצא פסולו עד שהופשט ופסול זה קודם זריקה וקודם הפשט היה בו דקס״ד דבין לרבי ובין לרבי אלעזר נשרף כדאמרן לרבי משום דקודם הפשט ולרבי אלעזר משום קודם זריקה.
ומקשים: והאיכא [והרי יש] מקרה לאחר זריקה, שלאחר שהופשט העור ונותחה הבהמה נמצאת טריפה בבני מעיים, ונתברר שהיתה פסולה מתחילה בשעת זריקת הדם!
The Gemara challenges: But isn’t there the case of an animal that, after the hide was flayed and the blood was sprinkled, was found to have a wound in its intestines rendering it a tereifa, in which case the offering was already disqualified when the blood was sprinkled?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) קָסָבַר נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים מְרַצֶּה דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי א״ראָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ ש״משְׁמַע מִינַּהּ.

The Gemara answers: Rabbi Ḥanina holds that in the case of an animal that was found to be a tereifa due to a wound in its intestines, the sprinkling of the blood nevertheless effects acceptance, because the wound was unknown at the time of the sprinkling. The language of the mishna is also precise, as it teaches: Rabbi Akiva said: From the statement of Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, we learned that in a case where one flays the firstborn offering, and the animal is later discovered to be a tereifa, the halakha is that the priests may derive benefit from its hide. This indicates that the sprinkling of the blood effects acceptance if the wound was unknown. The Gemara affirms: Indeed, learn from the mishna that this is so.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מרצה – הואיל ולא הוכר פסולו קודם הפשט לרבי וקודם זריקה לרבי אלעזר מרצה על העור והבשר ישרף כשאר פסולי קדשים.
ומשיבים: קסבר [סבור הוא] שאם נמצאת טריפה בבני מעיים הדם מרצה, מאחר ובשעת הזריקה לא היה הדבר ידוע. ומעירים: דיקא נמי [מדויק גם כן] לומר כך, דקתני [ששנה במשנה], אמר ר׳ עקיבא: מדבריו של ר׳ חנינא סגן הכהנים למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפהשיאותו הכהנים בעורו. ומעירים: אכן, שמע מינה [למד מכאן].
The Gemara answers: Rabbi Ḥanina holds that in the case of an animal that was found to be a tereifa due to a wound in its intestines, the sprinkling of the blood nevertheless effects acceptance, because the wound was unknown at the time of the sprinkling. The language of the mishna is also precise, as it teaches: Rabbi Akiva said: From the statement of Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, we learned that in a case where one flays the firstborn offering, and the animal is later discovered to be a tereifa, the halakha is that the priests may derive benefit from its hide. This indicates that the sprinkling of the blood effects acceptance if the wound was unknown. The Gemara affirms: Indeed, learn from the mishna that this is so.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְאֶלָּא מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אֲפִילּוּ בִּגְבוּלִין.

The Gemara challenges: But if this is what Rabbi Ḥanina meant, then what is Rabbi Akiva teaching us? His statement seems unnecessary. The Gemara answers: This is what Rabbi Akiva is teaching us: This halakha applies not just in the Temple but even in the outlying areas, e.g., with regard to a blemished firstborn animal, which is slaughtered outside the Temple. If it is discovered to be a tereifa before its slaughter, it must be buried with its hide, but if it is slaughtered and later discovered to be a tereifa, then its slaughter renders the hide permitted to the priests, just as the sprinkling of the blood renders the hide permitted in the Temple.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מאי קמ״ל רבי עקיבא – כיון דשמעיה לרבי חנינא דאמר בשאר קדשים מרצה למה לי לאשמועינן בכור.
דאפילו בגבולין – בכור בעל מום הנשחט בו במדינה על מומו ולא התירו הכתוב אלא באכילה כדכתיב (דברים טו) בשעריך תאכלנו אבל אם מת עורו אסור וטעון קבורה ואשמועינן רבי עקיבא דהיכא דלא ניכר טריפתו עד לאחר הפשט שראה שחיטתו והפשיט עורו כאילו נזרק דמו במקדש ונמצא טריפה לאחר הפשט.
ושואלים: אם באמת זו היתה כוונתו, אלא מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו] בכך ר׳ עקיבא? הרי אלו הם דבריו של ר׳ חנינא סגן הכהנים עצמו! ומשיבים: הא קא משמע לן [זה השמיע לנו], שדין זה קיים לא רק במקדש, אלא אפילו בגבולין, בבכור בעל מום, שנשחט מחוץ למקדש. שאם ידוע היה מתחילה שהוא טריפה — הריהו טעון קבורה יחד עם עורו. אבל אם נשחט ורק אחר כך נתברר שהיה טריפה — התירה אותו שחיטתו, וייהנו הכהנים מעורו, וכדרך שהועילה לכך זריקת הדם במקדש.
The Gemara challenges: But if this is what Rabbi Ḥanina meant, then what is Rabbi Akiva teaching us? His statement seems unnecessary. The Gemara answers: This is what Rabbi Akiva is teaching us: This halakha applies not just in the Temple but even in the outlying areas, e.g., with regard to a blemished firstborn animal, which is slaughtered outside the Temple. If it is discovered to be a tereifa before its slaughter, it must be buried with its hide, but if it is slaughtered and later discovered to be a tereifa, then its slaughter renders the hide permitted to the priests, just as the sprinkling of the blood renders the hide permitted in the Temple.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דהֲלָכָה כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא וְאַף ר״ערַבִּי עֲקִיבָא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּשֶׁהִתִּירוֹ מוּמְחֶה אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה לֹא.

Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. The Gemara adds: And even Rabbi Akiva said this halakha only in a case where an expert verified the firstborn animal’s blemish and permitted it to be slaughtered. But if an expert did not permit it, then its slaughter does not render the hide permitted to the priest.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: הלכה כר׳ עקיבא, ומוסיפים: ואף ר׳ עקיבא לא אמר אלא כשבכור זה התירו מומחה, שפסק שהוא בעל מום, ומותר לכהן לשוחטו. אבל לא התירו מומחהלא הועילה לו שחיטתו.
Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. The Gemara adds: And even Rabbi Akiva said this halakha only in a case where an expert verified the firstborn animal’s blemish and permitted it to be slaughtered. But if an expert did not permit it, then its slaughter does not render the hide permitted to the priest.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) הוְהִלְכְתָא כְּדִבְרֵי חֲכָמִים (בָּשָׂר בִּקְבוּרָה וְהָעוֹר בִּשְׂרֵיפָה).:

The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the statement of the Rabbis, not Rabbi Akiva. Therefore, the flesh is discarded by burial and the hide by burning.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשר בקבורה – דאין מאכילין קדשים לכלבים ושריפה ליכא דאין שריפה בקדשים אלא כשהובאה לעזרה ונפסל לאחר שחיטה.
והעור בשריפה – לא ידענא טעמא ונראה בעיני דל״ג האי פירושא אלא ה״ג והלכה כדברי חכמים ותו לא מידי ותוספתא זו גירסא דתלמידי תרביצאי היא וטעו במה ששנינו במשנתינו במילתייהו דרבנן לבית השריפה יצא ואני אומר דרבנן לאו אדר״ע קיימי דאיירי בבכור בגבולין אלא אדרבי חנינא קיימי דאיירי בקדשי המקדש.
ומסכמים: והלכתא [וההלכה] בענין זה היא כדברי חכמים ולא כר׳ עקיבא, ולכן דין הבשר בקבורה, והעור בשריפה.
The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the statement of the Rabbis, not Rabbi Akiva. Therefore, the flesh is discarded by burial and the hide by burning.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מַתְנִי׳: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן ונִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן זוּמְטַמְּאִין בְּגָדִים וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן נִשְׂרָפִין בְּבֵית חהַבִּירָה וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים

MISHNA: With regard to bulls that are burned, i.e., the bull of Yom Kippur, the bull of the anointed priest, and the bull brought for an unwitting communal sin, which are burned after their blood is sprinkled and their sacrificial portions burned on the altar, and goats that are burned, i.e., the goat of Yom Kippur and the goat brought for the unwitting communal transgression of the prohibition against idol worship, when they are burned in accordance with their mitzva, they are burned in the place of the ashes (see Leviticus 4:12) outside of Jerusalem, and they render the garments of the priests who tend to their burning impure (see Leviticus 4:25). And if these offerings are not burned in accordance with their mitzva because they were disqualified, and offerings that are disqualified are also burned, they are burned in the place of burning in the bira, and they do not render the garments of the priests who tend to their burning impure.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ נשרפין בבית הדשן – חוץ לג׳ מחנות כדיליף לקמן בפירקין.
ומטמאין בגדים – לעסוקין בהן כדכתיב (ויקרא טז) והשורף אותם וגו׳.
שלא כמצותן – שנפסלו טעונין שריפה כשאר פסולי קדשים.
בבית הבירה – פעמים בעזרה פעמים בהר הבית כדאמרינן בגמרא.
ג משנה פרים הנשרפים (פר יום הכיפורים ופר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור), שמצוותם להישרף לאחר שנזרק דמם והוקטרו אימוריהם על גבי המזבח, וכן שעירים הנשרפים (שעיר יום הכיפורים ושעיר שגגת עבודה זרה), בזמן שהן נשרפין כמצותן, כהלכתם — הרי הם נשרפים חוץ לירושלים, במקום הנקרא בית הדשן (ויקרא ד, יב), ומטמאין את הבגדים של הכהנים העוסקים בשריפתם, כפי שנאמר בתורה (ויקרא ד, כה). ואולם אם הקרבנות הנשרפים אינן נשרפין כמצותן, משום שנפסלו, ודין פסולי המוקדשים בשריפה — הרי הם נשרפין בבית הבירה, במקדש, ואינן מטמאין את הבגדים של הכהנים העוסקים בשריפתם.
MISHNA: With regard to bulls that are burned, i.e., the bull of Yom Kippur, the bull of the anointed priest, and the bull brought for an unwitting communal sin, which are burned after their blood is sprinkled and their sacrificial portions burned on the altar, and goats that are burned, i.e., the goat of Yom Kippur and the goat brought for the unwitting communal transgression of the prohibition against idol worship, when they are burned in accordance with their mitzva, they are burned in the place of the ashes (see Leviticus 4:12) outside of Jerusalem, and they render the garments of the priests who tend to their burning impure (see Leviticus 4:25). And if these offerings are not burned in accordance with their mitzva because they were disqualified, and offerings that are disqualified are also burned, they are burned in the place of burning in the bira, and they do not render the garments of the priests who tend to their burning impure.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים קד. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים קד., עין משפט נר מצוה זבחים קד. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים קד., תוספות זבחים קד., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים קד., אסופת מאמרים זבחים קד.

Zevachim 104a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 104a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 104a, Rashi Zevachim 104a, Tosafot Zevachim 104a, Steinsaltz Commentary Zevachim 104a, Collected Articles Zevachim 104a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144