Meiri Sukkah 20a – מאירי סוכה כ.‏ – Shas HaMeforash

וְהָכִי קָאָמַר מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה הָא סְתָמָא נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ (קְטַנָּה עֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ הָא סְתָמָא נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ) וַאֲתָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה סְתָמָא כְּשֵׁרָה לְסִיכּוּךְ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְעוֹד כִּי פְּלִיגִי בִּגְדוֹלָה הוּא דִּפְלִיגִי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא דְּתַנְיָא מַחְצֶלֶת הַקָּנִים בגדולה מְסַכְּכִין בָּהּ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה מְסַכְּכִין בָּהּ. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא בִּקְטַנָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּסְתָמָא לִשְׁכִיבָה כִּי פְּלִיגִי בִּגְדוֹלָה ת״קתַּנָּא קַמָּא סָבַר סְתַם גְּדוֹלָה לְסִיכּוּךְ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר סְתַם גְּדוֹלָה נָמֵי לִשְׁכִיבָה. וּמַאי עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה דְּקָאָמַר הָכִי קָאָמַר סְתַם עֲשִׂיָּיתָהּ נָמֵי לִשְׁכִיבָה עַד דְּעָבֵיד לְסִיכּוּךְ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מַחְצֶלֶת שֶׁל שִׁיפָה וְשֶׁל גֶּמִי גְּדוֹלָה מְסַכְּכִין בָּהּ קְטַנָּה אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת גְּדוֹלָה מְסַכְּכִין בָּהּ אֲרוּגָה אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְסַכְּכִין בָּהּ וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו. תְּנַן הָתָם כׇּל הַחוֹצָלוֹת מְטַמְּאִין טְמֵא מֵת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִדְרָס. מִדְרָס אִין טְמֵא מֵת לָא וְהָא אֲנַן תְּנַן ^אכׇּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת אֵימָא ^באַף מִדְרָס. מַאי חוֹצָלוֹת אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר הַמְדּוּרֵי מַרְזוֹבְלֵי מַאי מַרְזוֹבְלֵי אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא מַזְבְּלֵי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ. וְאַזְדָּא רֵישׁ לָקִישׁ לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲרֵינִי כַּפָּרַת רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְיִסְּדָהּ חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וְיִסְּדָהּ חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וְיִסְּדוּהָ וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים עַל מַחְצָלוֹת שֶׁל אוּשָׁאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות כלים כ״ג:א׳

^ב רמב״ם הלכות כלים כ״ג:א׳

הרבה כלים מיטמאין במת ושאר הטומאות שאינו מטמא מדרס שאין טומאות מדרס אלא בכלי המיוחד לישיבה אבל כל המיטמא מדרס מיטמא בשאר הטמאות שכל העשוי לשכיבה וישיבה כלי הוא ואפי׳ הן בפשוטי כלי עץ כמו שהתבאר במסכת שבת אחר שהם כלי מעתה כל מחצלת שאינה ראויה לשכיבה אנו רואים אם היא ראויה ליקרא כלי מצד אחר ליטמא בטמא מת ומתוך כך מחצלת של שק והוא נוצה של עזים או של ספירא והוא זנב הסוס מתוך שהם נארגים היטב אם הם כעין כלים כגון כלים של חוצלות שהרועים עושין ומשימין אותם תחת ראשיהם הרי הם ראויים לגוולקי וחוצני והם מיני קטניות דקים ושל שעם ושל גמי שאין נארגים היטב מ״מ ראויין הם לכנתא דפירי ר״ל לפירות הגסים הבאים בסלים ואם אינם כלים המקבלים אלא כעין חוצלות של שק ושל ספירא הם ראויים לפרסי ר״ל ווילון ומחיצה ולנפוותא ר״ל לרקד בהם את הקמח ושל שעם ושל גמי ראויים לנזייתא ר״ל לפרשם על הגיגית של שכר וכן אתה דן לכל כיוצא בזה וכל שהוא ראוי לשכיבה מיהא אי אתה צריך בה לדבר אחר: ונשלם הפרק תהלה לאל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון