×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה כ׳:גמרא
;?!
אָ
שֶׁהֵן טְמֵאוֹת וְשֶׁל טְבֶרְיָא שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל שְׁאָר מְקוֹמוֹת מָר סָבַר כֵּיוָן דְּלֵיכָּא דְּיָתֵיב עֲלַיְיהוּ כְּדִטְבֶרְיָא דָּמְיָין וּמָר סָבַר כֵּיוָן דְּמִקְּרֵי וְיָתְבִי עֲלַיְיהוּ כִּדְאוּשָׁא דָּמְיָין. אָמַר מָר כׇּל הַחוֹצָלוֹת מְטַמְּאִין טְמֵא מֵת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי דּוֹסָא וְהָתַנְיָא וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו. לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ גְּדָנְפָא הָא דְּלֵית לֵיהּ גְּדָנְפָא. מֵיתִיבִי חוֹצָלוֹת שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי וְשֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי דּוֹסָא וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף מִדְרָס. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מַרְזוֹבְלֵי שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי חֲזוּ לְכִינְתָּא דְפֵירֵי שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא חֲזוּ לִגְוָלְקֵי וְצַנֵּי אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ בִּשְׁלָמָא שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא חֲזוּ לִפְרָסֵי וְנָפְוָותָא אֶלָּא שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי לְמַאי חֲזוּ חֲזוּ לְנַזְיָאתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי חֲזוּ לְנַזְיָאתָא שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא חֲזוּ לִפְרָסֵי וְנָפְוָותָא אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר מַרְזוֹבְלֵי בִּשְׁלָמָא שֶׁל שַׂק וְשֶׁל סְפִירָא חֲזוּ לִגְוָלְקִי וְצַנֵּי אֶלָּא שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶּמִי לְמַאי חֲזוּ חֲזוּ לְכִינְתָּא דְפֵירֵי. תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לַגּוֹלָה מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי מְסַכְּכִין בְּבוּדְיָא וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲחִי אַבָּא הוֹדָה לִדְבָרָיו אָמַר רַב חִסְדָּא וְהוּא דְּלֵית לֵיהּ גְּדָנְפָא. אָמַר עוּלָּא הָנֵי בּוּדְיָתָא דִּבְנֵי מָחוֹזָא אִלְמָלֵא קִיר שֶׁלָּהֶן מְסַכְּכִין בְּהוּ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְסַכְּכִין בְּבוּדְיָא וְאִם יֵשׁ לָהֶן קִיר אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.:
הדרן עלך סוכה
פרק ב – הישן תחת המטה
מתני׳מַתְנִיתִין: אהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסּוּכָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַעֲשֶׂה בְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַּחַת הַמִּטָּה וּלְפִי דַּרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: וְהָא לֵיכָּא עֲשָׂרָה תַּרְגְּמָא שְׁמוּאֵל בבְּמִטָּה עֲשָׂרָה. תְּנַן הָתָם גאֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת וְכֵן מִדְבַּךְ אֲבָנִים וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת מַאֲהִיל עַל הַטּוּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם אֵינוֹ אֹהֶל מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק שני בע״ה ובישועתו: הישן תחת המטה וכו׳ כבר ביארנו על החלק הראשון שבזאת המסכתא שהוא בא לבאר עניני הלכות סוכה בשלימות וביארנו קצת פרטי זה החלק בפרק ראשון וזה הפרק אמנם יסוב לבאר עניני זה החלק בשלימות ורובו יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר בו מה שהותחל ביאורו בפרק ראשון בישן באהל הסוכה על איזה צד יצא ועל איזה צד לא יצא השני בצדדים מצד הדפנות שמעמידין אותם בהם והצדדים בה לכתחילה אע״פ שבדיעבד כשרה ואיזו עולין לה ביום טוב ואי זו אין עולין לה ביום טוב ודין דפנות של אילן השלישי לבאר בו איזה דברים פוטרין מן הסוכה הן מחמת עצמן הן מחמת סיבה שבהם הרביעי זמן חיוב אכילתו לסוכה ומה הוא רשאי לאכול חוץ ממנה ותכונתו עמידתו לשם היאך היא ראויה לו: והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר החלק הראשון והוא שאמר הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו אמר ר׳ יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטות בפני הזקני׳ אמר ר׳ שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם יודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המטה לפי דרכנו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו אמר הר״ם וצריך שתהיה המטה עשרה טפחים שהוא שיעור סוכה ותהיה סוכה בתוך סוכה והלכה כר׳ יהודה: אמר המאירי הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו ופירשוה בגמ׳ בגבוה עשרה שאם אין לה עשרה אע״פ שיש לה גג אין זו קרויה אהל לענין זה והוא הדין לכילה שאין לה גג אע״פ שגבוהה עשרה שאינה אהל לענין זה שאין פסול אהל לענין זה אלא בגבוהה עשרה ושיש לה גג כמו שכתבנו למעלה ואע״פ שפירשנו שם שהקינופות הואיל וקבועות הן אע״פ שאין גבוהים עשרה פוסלים את הסוכה ומטה קבועה היא שאני מטה הואיל ולגבה עשויה ולא לתחתיה אין קביעותה מפקיעתה מתורת עראי הואיל ואינה גבוה עשרה הא כל שיש לו גג וגבוה עשרה מבטל את הסוכה ואע״פ שהמטה אהל עראי הרי הסוכה גם כן עראי ואתי עראי ומבטל עראי שהרי אהל בפני עצמו הוא ונמצא יושב בצל אהל זה ולא בצל סוכה והוא הדין דהויא ליה כסוכה בתוך סוכה אלא דעדיפא מינה נקט דראשונה בטלה לגמרי: אמר ר׳ יהודא נוהגים היינו שהיינו ישנים תחת המטות בפני הזקנים והוא נמשך למה שאמר סוכה דירת קבע ואין עראי מבטל קבע: אמר ר׳ שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהלך וישן לו תחת המטה בסוכה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שהעבדים פטורין מן הסוכה והלך וישן לו תחת המטה ור׳ שמעון סובר דירת קבע בעינן כמו שאמר שלש כהלכתן אלא שאעפ״כ הוא סובר שעראי מבטל קבע והלכה כתנא קמא ומ״מ יש שואלים על עבדו של רבן גמליאל אע״פ שפטור היה מן הסוכה מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא הואיל ומ״מ מצד סרך מצוה היה נכנס בה לישן למה לא היה נכנס בה בצד מצוה ומה ענין לישן בדרך שאינו מצוה ולא עוד אלא שלדעת קצת אף הנשים והעבדים אע״פ שפטורים יש בהם צד מצוה שהרי אמרו נשים סומכות רשות ואלמלא יש בהם צד מצוה היה אסור שהרי אסור לסמוך על קרבן שאינו שלו מפני שמשתמש בקדשים ואע״פ שיש נוטים לדעת אחרת כמו שביארנו במסכת חגיגה ובהרבה מקומות מ״מ אף בזה מה ראה לעמוד במקום הפסול תדע שבתלמוד המערב שאלוה בנוסח זה מיחלפא שיטתיה דרבן גמליאל דתני טבי עבדו היה מניח תפילין ולא מיחה בידו וכאן מיחה בידו כלומר שבודאי רוצה היה טבי לישן בהכשר אלא שרבן גמליאל מיחה בידו ותירץ בה שלא לדחוק את התלמידים ושאל א״כ ישב לו מבחוץ ומה לו לדחוק עצמו ליכנס בה אחר שאינו יכול לעמוד במקום הכשר ותירץ רוצה היה טבי לשמוע דבריהם של תלמידי חכמים: זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם: כבר ידעת שאהל טפח על טפח מביא את הטומאה ר״ל שאם יש כאן כזית מן המת ובצדו מחטין וצנורות ואין נוגעין בטומאה אם האהיל עליהם אהל שיש בו טפח על טפח הרי זה מביא את הטומאה לכלים וכן חוצץ בפני הטומאה ולא סוף דבר כשנעשה האהל על ידי אדם להאהיל אלא אף בשנעשה מאליו כגון שחררוהו מים ר״ל כגון שפה גבוהה סמוכה לנהר וכשהמים רבין חוטטין תחתיה או שחררוהו נמלים או שרצים כגון חולדה ואישות או שאכלתו מלחת כגון שהארץ מלחה ומתבקעת מאליה מתחתיה וכן נדבך של אבנים או סואר של קורות כגון שסדרן אחת על גבי שתים ותחתונות מפורדות זו מזו באהל טפח:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144