וכמה שיעור סתירה, כדי טמאה, כדי ביאה, כדי העראה.
(1) 
וְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה כְּדֵי טוּמְאָה כְּדֵי בִיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה.
וְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה כְּדֵי טוּמְאָה כְּדֵי בִיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה.The baraita clarifies: And what is the measure of seclusion, i.e., how is the seclusion of a sota defined? The measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse.
כדי טומאה – ומהו כדי טומאה כדי ביאה ומהו כדי ביאה כדי העראה דהיינו נשיקת אבר באותו מקום וכמה שיעורה כדי הקפת דקל שיוכל האדם לילך סביבות הדקל ולקמן מפרש למה לי למיתני כולהון.
ה״א כדי טומאה וארצותה פ״ה שיפתה אותה וידבר על לבה כדי שתתרצה קמ״ל דמאי טומאה ביאה לחוד דאיכא למימר קודם נתרצית ואי תנא כדי ביאה כו׳ קמ״ל כדי העראה דהעראה כגמר דביאה לכל העריות כדאיתא בפרק הבא על יבמתו. ואי תנא כדי העראה ה״א כדי העראה וארצותה ואפילו תנא כדי ביאה כדי העראה וארצותה ואפילו תנא כדי ביאה כדי העראה לא אמעיט ארצותה דאנא אמינא העראה למעוטי גמר ביאה ומיהו ארצותה בעי דהכא הוה משמע כמה שיעור סתירה כדי ביאה ואנא אמינא כל צרכי ביאה דהיינו ארצותה וגמר ביאה והדר תני העראה לומר ביאה העראה אכתי ארצותה לא ממעיט הילכך תנא ברישא כדי טומאה דמשמע טומאה וארצותה והדר מפרש ומאי היא טומאה כדי ביאה וע״כ ארצותה אימעוט דהא ביאה כולה גמר ביאה משמע ולא מיעט אלא ארצותה והדר תני העראה לומר דלא בעי גמר ביאה וממילא שמעי׳ דאי תנא כדי טומאה כדי העראה ולא תני כדי ביאה אכתי לא הוי ממעטינא ארצותה דכדי טומאה כדי טומאה וארצותה משמע והעראה דפריש בתריה תו לא ממעטינא אלא גמר ביאה הילכך איצטרי׳ כולהו ע״כ ל״ה. וכמה כדי טומאה כדי הקפת דקל וליכא לאקשויי הואיל וסוף סוף שיעור הקפת דקל היא ליתני כמה שיעור סתירה כדי הקפת דקל דאיבעי ליה לתנא לפרושי איסור סתירה משום מאי כפ״ה ובתוס׳ וירושלמי גבי שיעורין הללו כמה היא העראה כדי הקפת ידו שלימה א״ר יוסי כל השיעורין הללו חוץ מהתרת סינר. התם אמר בן עזאי כדי לצלות ביצה והכא אמר כדי לשתות ואידי ואידי חד שיעורא הוא וליכא לאקשויי א״כ היינו רבי יהושע דאמר לעיל כדי לשתותו ואמר בתריה כדי לצלות ביצה משום דר׳ יהושע אמר דבעי מזיגה עם השתיה דסתם מזיגה למשתיה מיד הוא אבל הכא ר״ל לשתותו בלא מזיגה [דהיינו] כדי לצלותו. בעי רב אשי במרחק או במקרב. תמה אמאי לא קא בעי בהקפת דקל באלימא או בקטיפא דבשלמא גבי כוס סתם כוס הוי מרביעית. וכן ביצה סתמא דתרנגולת ובינינות אלא מדקל אמאי לא בעי באיזה דקל מיירי. ושמא ר״ל כדי הקפת דקל בינוני:
ומבררים: וכמה הוא שיעור סתירה — כדי טומאה, כלומר, כדי ביאה, ולא ביאה גמורה, אלא כדי העראה (מגע ראשוני של ביאה).
The baraita clarifies: And what is the measure of seclusion, i.e., how is the seclusion of a sota defined? The measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse.
הכל
(2) כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ.
The baraita quotes several practical examples of this period of time. This is equivalent to the time needed for circling a palm tree; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine.
The baraita quotes several practical examples of this period of time. This is equivalent to the time needed for circling a palm tree; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine.
וכמה היא כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי ר׳ ישמעאל. ר׳ אליעזר או׳ כדי מזיגת הכוס, ר׳ יהושע או׳ כדי לשתותו כול׳.
כדי מזיגת כוס – למוזגו במים וסתם כוס רביעית ולקמן אמרי׳ כל אחד ואחד מן החכמים הללו בעצמו שיער כמה שהוא שוהה בהעראתו.
וכמה זמן נחוץ לכך — כדי הקפת דקל, כמשך הזמן הנחוץ להקיף בהליכה עץ דקל, אלו דברי ר׳ ישמעאל. ר׳ אליעזר אומר: כדי מזיגת (מהילת) הכוס של יין שיש בה שיעור רביעית. ר׳ יהושע אומר: כדי לשתותו, את היין, מן הכוס שנמזגה.
The baraita quotes several practical examples of this period of time. This is equivalent to the time needed for circling a palm tree; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine.
הכל
(3) בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אכְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה ר״ע רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בכְּדֵי לְגוֹמְעָהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ ר״א רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִרְמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לִקְשׁוֹר גַּרְדִּי נִימָא.
The baraita quotes several more examples. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow it. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver [gardi] to tie a string [nima].
The baraita quotes several more examples. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow it. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver [gardi] to tie a string [nima].
בן עזאי אומר – האי דמקדים בן עזאי לרבי עקיבא אע״ג דרבי עקיבא היה רבו כדאמר בפרק הרואה (ברכות סב.) בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך משום דצלייה קודמת לגמיעה והאי דמקדים ליה באידך ברייתא משום דמסיק שיעורין דשייכי בכוס אבל תימה אמאי מקדים רבי ישמעאל למילתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע מיהו י״ל דסדר אכילה ושתיה סמיך.
בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה. ר׳ עקיבא אומר: כדי לצלותה ולגומעה. ר׳ יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו. ר׳ אלעזר בן ירמיה אומר: כדי משך הזמן שבו צריך לקשור גרדי (אורג) נימא (חוט).
The baraita quotes several more examples. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow it. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver [gardi] to tie a string [nima].
הכל
(4) חָנִין בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ לִיטּוֹל קֵיסָם פְּלֵימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטּוֹל כִּכָּר אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר {משלי ו׳:כ״ו} כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם.
Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. The Sage Peleimu says: This is equivalent to the time that she may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. He adds: Although there is no explicit proof from a verse for the matter, there is an allusion to the matter from the verse: “For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread” (Proverbs 6:26).
Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. The Sage Peleimu says: This is equivalent to the time that she may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. He adds: Although there is no explicit proof from a verse for the matter, there is an allusion to the matter from the verse: “For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread” (Proverbs 6:26).
ליטל קיסם – מבין שיניה.
ואף ע״פ שאין ראיה – גמורה לדבר דקרא לאו הושטת יד לסל כתב ביה יש זכר ורמז מקצת דהוקשה אשה זונה לככר לחם.
חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט האשה ידה לתוך פיה ליטול קיסם מבין שיניה. החכם פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל ליטול ככר. ומוסיף: אף על פי שאין מן הכתובים ראיה לדבר, מכל מקום יש זכר לדבר: ״כי בעד אשה זונה עד ככר לחם״ (משלי ו, כו).
Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. The Sage Peleimu says: This is equivalent to the time that she may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. He adds: Although there is no explicit proof from a verse for the matter, there is an allusion to the matter from the verse: “For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread” (Proverbs 6:26).
הכל
(5) וְכׇל הָנֵי לְמָה לִי.
The baraita stated that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, and it added nine practical examples of that length of time. The Gemara asks: And why do I need all these times when one should have sufficed?
The baraita stated that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, and it added nine practical examples of that length of time. The Gemara asks: And why do I need all these times when one should have sufficed?
ותחילה שואלים: וכל הני [אלה] שיעורי זמן שנאמרו: כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, למה לי?
The baraita stated that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, and it added nine practical examples of that length of time. The Gemara asks: And why do I need all these times when one should have sufficed?
הכל
(6) צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא כְּדֵי טוּמְאָה הֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי טוּמְאָתָהּ וְאַרְצוּתָהּ קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי בִיאָה.
The Gemara answers: All three are necessary, as if the baraita taught only: Equivalent to the time needed for defilement, I would say that the measure is equivalent to the time for her defilement and her appeasement, i.e., the amount of time needed to convince her to engage in sexual intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse alone.
The Gemara answers: All three are necessary, as if the baraita taught only: Equivalent to the time needed for defilement, I would say that the measure is equivalent to the time for her defilement and her appeasement, i.e., the amount of time needed to convince her to engage in sexual intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse alone.
צריכה, דכתיב ונסתרה והיא נטמאה, הוי או׳ בענן סתירה כדי טמאה, ואי תנא כדי טמאה בלבד הוה אמינא כדי ארציתה וטמאה, קא משמע לן כדי ביאה. ואי תנא כדי ביאה הוה אמינא כדי גמר ביאה, קא משמע לן כדי העראה.1
1. בכ״י בהמ״ל נוספה כאן מלה שקשה לפענחה.
דאי תנא כדי טומאה הוה אמינא – בכל שיעור הצריך לבא לידי כך דהיינו טומאה וארצותה שיפתה אותה וידבר על לבה עד שתתרצה.
קמ״ל – דמאי טומאה ביאה לחודה דאיכא למימר קודם הסתירה נתרצית לו.
ומשיבים: צריכי [צריכים] הדברים, דאי תנא [שאילו היה שונה] החכם רק כדי טומאה, הוה אמינא [הייתי אומר] שהכוונה למשך הזמן שנדרש כדי טומאתה בביאה וגם כדי ארצותה [ריצויה, פיתויה] קודם לכן, קא משמע לן [השמיע לנו] כדי ביאה בלבד.
The Gemara answers: All three are necessary, as if the baraita taught only: Equivalent to the time needed for defilement, I would say that the measure is equivalent to the time for her defilement and her appeasement, i.e., the amount of time needed to convince her to engage in sexual intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse alone.
הכל
(7) וְאִי תְּנָא כְּדֵי בִיאָה הֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי גְּמַר בִּיאָה קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי הַעֲרָאָה.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed for the completion of the act of intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed for the completion of the act of intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse.
קמ״ל כדי העראה – דקי״ל בפרק הבא על יבמתו (יבמות נד.) העראה כגמר ביאה לכל העריות.
ואי תנא כדי העראה – ולא תנא ברישא כדי טומאה הוה אמינא כדי העראה וארצותה ואפי׳ תנא כדי ביאה כדי העראה לא הוה מימעיט ארצותה דאנא אמינא העראה למעוטי גמר ביאה ומיהו ארצותה בעינן דהכי הוי משמע כמה שיעור סתירה כדי ביאה ואנא אמינא כל צרכי ביאה דהיינו ארצותה וגמר ביאה והדר מפרש מה היא ביאה העראה אכתי ארצותה לא אימעיט הילכך תנא ברישא כדי טומאה דמשמע טומאה וארצותה והדר פריש ומה היא טומאה כדי ביאה ועל כרחיך אימעיט ארצותה דהא ביאה כולה גמר ביאה משמע ולא מיעט אלא ארצותה והדר תנא ומה היא ביאה העראה למעוטי דלא בעינן גמר ביאה וממילא שמעי׳ מינה נמי (דאי) לא תנא כדי ביאה אכתי לא הוה ממעטא ארצותה דכדי טומאה גמר ביאה וארצותה משמע והעראה דפריש בתרה לא ממעטא אלא גמר ביאה הילכך איצטריכו כולהו.
ואי תנא [ואילו היה שונה] רק כדי ביאה, הוה אמינא [הייתי אומר] עד כדי גמר ביאה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי העראה בלבד.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed for the completion of the act of intercourse. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse.
הכל
(8) וְאִי אַשְׁמְעִינַן כְּדֵי הַעֲרָאָה ה״א הֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי הַעֲרָאָה וְאַרְצוּתָהּ קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי טוּמְאָה וְכַמָּה כְּדֵי [הַעֲרָאָה] כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse and her appeasement. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equiva-lent to the time needed for defilement, which does not include appeasement. The baraita concludes by offering a practical measure: And what is the measure of the equivalent amount of time needed to perform the initial stage of intercourse? It is equivalent to the time needed for circling a palm tree. Other Sages then offered their own practical examples.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse and her appeasement. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equiva-lent to the time needed for defilement, which does not include appeasement. The baraita concludes by offering a practical measure: And what is the measure of the equivalent amount of time needed to perform the initial stage of intercourse? It is equivalent to the time needed for circling a palm tree. Other Sages then offered their own practical examples.
וכמה – הוא שיעור העראה לחודה כדי הקפת דקל והא ליכא לאקשויי הואיל וסוף סוף שיעורא כדי הקפת דקל הוא ליתני כמה שיעור סתירה כדי הקפת דקל דאיבעי ליה לתנא לפרושי איסור סתירה משום מאי או גמר ביאה או העראה משום הכי תנא כדי טומאה כדי ביאה כדפרישית.
ואי אשמעינן [ואילו היה משמיע לנו] כדי העראה בלבד, הוה אמינא [הייתי אומר] כדי העראה וארצותה [וריצויה, פיתויה], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי טומאה, וכבר למדנו שאין היא כוללת את הריצוי. ואחר כך בא להשמיענו כמה כדי [העראה] — כדי הקפת דקל.
And if the baraita taught only: The measure of seclusion is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, I would say that the measure is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse and her appeasement. Therefore, the baraita teaches us that the measure is equiva-lent to the time needed for defilement, which does not include appeasement. The baraita concludes by offering a practical measure: And what is the measure of the equivalent amount of time needed to perform the initial stage of intercourse? It is equivalent to the time needed for circling a palm tree. Other Sages then offered their own practical examples.
הכל
(9) וּרְמִינְהִי {במדבר ה׳:י״ג} וְנִסְתְּרָה וְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה לֹא שָׁמַעְנוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהִיא נִטְמָאָה הֱוֵי אוֹמֵר כְּדֵי טוּמְאָה כְּדֵי בִיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל דִּבְרֵי ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר .
And the Gemara raises a contradiction from a different baraita (Tosefta 1:2): The verse states: “And she was defiled secretly” (Numbers 5:13), and we have not heard what is the measure of seclusion. When it says in that verse: “And she was defiled secretly,” you must say that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, which is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; this is the statement of Rabbi Eliezer.
And the Gemara raises a contradiction from a different baraita (Tosefta 1:2): The verse states: “And she was defiled secretly” (Numbers 5:13), and we have not heard what is the measure of seclusion. When it says in that verse: “And she was defiled secretly,” you must say that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, which is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; this is the statement of Rabbi Eliezer.
ורמינהי [ומטילים, מראים סתירה] מברייתא אחרת; נאמר בסוטה ״ונסתרה״ (במדבר ה, יג) וכמה שיעור סתירה לא שמענו, כשהוא אומר ״והיא נטמאה״ (במדבר ה, יג) הוי אומר ששיעור סתירה — כדי טומאה, והוא כדי ביאה, כלומר, כדי העראה, והוא כדי חזרת דקל, אלו דברי ר׳ אליעזר,
And the Gemara raises a contradiction from a different baraita (Tosefta 1:2): The verse states: “And she was defiled secretly” (Numbers 5:13), and we have not heard what is the measure of seclusion. When it says in that verse: “And she was defiled secretly,” you must say that the measure of seclusion is equivalent to the time needed for defilement, which is equivalent to the time needed to perform sexual intercourse, which is equivalent to the time needed to perform the initial stage of intercourse, which is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; this is the statement of Rabbi Eliezer.
הכל
(10) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ ר״ע רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ.
The baraita continues: Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow it.
The baraita continues: Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow it.
ר׳ יהושע אומר: כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר: כדי לשתותו, ר׳ עקיבא אומר: כדי לצלות ביצה. ר׳ יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה.
The baraita continues: Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine with water, with the total volume of a quarter-log. Ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to drink that cup of wine. Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow it.
הכל
(11) קס״ד קָא סָלְקָא דַּעְתִּין הַיְינוּ הַקָּפַת דֶּקֶל הַיְינוּ חֲזָרַת דֶּקֶל הָתָם א״ר אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל וּפְלִיג ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלֵיהּ הָכָא אָמַר ר׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל.
The Gemara now addresses several contradictions between this baraita and the one quoted earlier. The Gemara first comments: It might enter our mind to say that circling a palm tree is the same as the returning of a palm tree. The Gemara asks: There, in the first baraita, Rabbi Yishmael says it is equivalent to the time needed for circling a palm tree and Rabbi Eliezer disagreed with him, while here, in the second baraita, Rabbi Eliezer himself says it is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; doesn’t this contradict what he stated in the previous baraita?
The Gemara now addresses several contradictions between this baraita and the one quoted earlier. The Gemara first comments: It might enter our mind to say that circling a palm tree is the same as the returning of a palm tree. The Gemara asks: There, in the first baraita, Rabbi Yishmael says it is equivalent to the time needed for circling a palm tree and Rabbi Eliezer disagreed with him, while here, in the second baraita, Rabbi Eliezer himself says it is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; doesn’t this contradict what he stated in the previous baraita?
ומעירים: קא סלקא דעתין [עלה על דעתנו] לומר היינו [הוא] הקפת דקל המוזכרת בברייתא הקודמת היינו [הוא] חזרת דקל ששני שיעורי זמן אלה זהים, ואם כן יש סתירה בין המקורות, שכן התם [שם] בברייתא הראשונה אמר ר׳ ישמעאל כדי הקפת דקל, ופליג [וחלק] ר׳ אליעזר עליה [עליו], ואילו הכא [כאן] אמר ר׳ אליעזר עצמו כדי חזרת דקל!
The Gemara now addresses several contradictions between this baraita and the one quoted earlier. The Gemara first comments: It might enter our mind to say that circling a palm tree is the same as the returning of a palm tree. The Gemara asks: There, in the first baraita, Rabbi Yishmael says it is equivalent to the time needed for circling a palm tree and Rabbi Eliezer disagreed with him, while here, in the second baraita, Rabbi Eliezer himself says it is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree; doesn’t this contradict what he stated in the previous baraita?
הכל
(12) אָמַר אַבָּיֵי הַקָּפָה בָּרֶגֶל חֲזָרָה בָּרוּחַ.
To resolve this contradiction, Abaye says: These measures are not the same, as circling is referring to the amount of time it takes for one to circle a palm tree by foot, and returning is referring to the amount of time it takes for a palm branch blown by the wind to revert to its prior position.
To resolve this contradiction, Abaye says: These measures are not the same, as circling is referring to the amount of time it takes for one to circle a palm tree by foot, and returning is referring to the amount of time it takes for a palm branch blown by the wind to revert to its prior position.
אמר אביי: אין שיעורם שווה, אלא הקפה כוונתה משך הזמן שאדם מקיף דקל ברגל, וחזרה היא ברוח שהרוח מניעה את הדקל ואחר חוזר הדקל למקומו, והוא שיעור קצר יותר.
To resolve this contradiction, Abaye says: These measures are not the same, as circling is referring to the amount of time it takes for one to circle a palm tree by foot, and returning is referring to the amount of time it takes for a palm branch blown by the wind to revert to its prior position.
הכל
(13) בָּעֵי רַב אָשֵׁי חֲזָרָה בָּרוּחַ כִּי הֵיכִי דְּאָזֵיל וַהֲדַר אָתֵי אוֹ דִילְמָא כִּי הֵיכִי דְּאָזֵיל וְאָתֵי וַהֲדַר קָאֵי בְּדוּכְתֵּיהּ תֵּיקוּ.
Rav Ashi asks: This returning of the palm branch by the wind, is this the time only so that it goes forward with the wind and returns to its place one time, not including the time it is still moving back and forth due to the wind? Or perhaps it is the time so that it goes forward with the wind and comes back and returns until it settles in its place. The Gemara states: The question shall stand unresolved.
Rav Ashi asks: This returning of the palm branch by the wind, is this the time only so that it goes forward with the wind and returns to its place one time, not including the time it is still moving back and forth due to the wind? Or perhaps it is the time so that it goes forward with the wind and comes back and returns until it settles in its place. The Gemara states: The question shall stand unresolved.
בעי [שאל] רב אשי: חזרה זו ברוח האם שיעורה כי היכי דאזיל והדר אתי [כדי שהדקל הולך ושב] ואפילו הוא עדיין נע, או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה [שמא כשהוא הולך ובא ושב ועומד במקומו] שנמשך הדבר זמן ארוך יותר עד שהדקל נשאר עומד ונח במקומו. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
Rav Ashi asks: This returning of the palm branch by the wind, is this the time only so that it goes forward with the wind and returns to its place one time, not including the time it is still moving back and forth due to the wind? Or perhaps it is the time so that it goes forward with the wind and comes back and returns until it settles in its place. The Gemara states: The question shall stand unresolved.
הכל
(14) הָתָם אָמַר ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס הָכָא כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for pouring a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree. The Gemara answers: This and that are one, i.e., the same, measure.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for pouring a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree. The Gemara answers: This and that are one, i.e., the same, measure.
וסתירה נוספת: התם [שם] בברייתא ראשונה אמר ר׳ אליעזר: כדי מזיגת הכוס, הכא [כאן] הוא אומר: כדי חזרת דקל! ומשיבים, אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Eliezer says: This is equivalent to the time needed for pouring a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for the returning of a palm tree. The Gemara answers: This and that are one, i.e., the same, measure.
הכל
(15) הָתָם א״ר אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ הָכָא אָמַר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס אֵימָא כְּדֵי לִמְזוֹג וְלִשְׁתּוֹת וְלֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא א״כ אִם כֵּן הַיְינוּ ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר .
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for drinking a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to both mix and drink a cup of wine. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of Rabbi Eliezer in the first baraita, with whom Rabbi Yehoshua disagrees.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for drinking a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to both mix and drink a cup of wine. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of Rabbi Eliezer in the first baraita, with whom Rabbi Yehoshua disagrees.
אימא כדי למזוג ולשתות – והאי כדי לשתותו דקאמר לעיל אמזיגה דקאמר רבי אליעזר קא מוסיף ר׳ יהושע ואמר שתיה נמי בעינן עם המזיגה וכדי מזיגה דתנא הכא בבתריתא מזיגה ושתיה קאמר דסתם מזיגה למשתייה מיד הוא שאחר שמזגו מתקלקל אם משהה אותו.
א״כ היינו רבי אליעזר – דהא ר׳ אליעזר בקמייתא כדי מזיגת הכוס קאמר וקא פליג ר׳ יהושע ואמר כדי לשתותו ובבתרייתא (נמי) אמר רבי אליעזר חזרת דקל ואוקימנא דהיינו כדי מזיגה ואי מזיגה דקאמר ר׳ יהושע בתריה בלא שתיה קאמר היינו רבי אליעזר.
אי הכי היינו רבי אליעזר – ה״ה דהוה מצי למימר אי הכי היינו בן עזאי אלא ברייתא קמייתא נקט א״נ יתרץ בבן עזאי כדי למזוג ולשתותו.
בד״ה א״ה היינו ר״א כו׳ א״נ יתרץ כבן עזאי כדי למזוג ולשתותו עכ״ל לפירש״י שפי׳ וכדי מזיגת הכוס דקתני באידך ברייתא דהוה כדי מזיגה ושתייה משום דסתם מזיגה למשתייה מיד כו׳ קשה לתירוץ אחרון של התוס׳ דהשתא נמי דקאמר א״ה היינו רבי אליעזר יתרץ דרבי אליעזר כדי למזוג ולשתותו קאמר וע״כ נראה שהתוס׳ פירשו דלרבי יהושע דוקא איכא למימר דכדי מזיגה היינו כדי למזוג ולשתותו דסמך עצמו אאידך ברייתא דקתני בה כדי לשתותו אבל רבי אליעזר דלא קאמר אלא כדי מזיגה ולא קאמר בשום דוכתא כדי לשתותו לית לן למימר אלא כדי מזיגה לחוד מיהו בן עזאי אע״ג דהוא נמי לא קאמר בשום דוכתא כדי מזיגה איכא למימר דכדי למזוג ולשתותו קאמר משום דכדי לשתותו דקאמר אמזיגה דקאמר רבי יהושע מוסיף הוא ודו״ק:
ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר׳ יהושע: כדי לשתותו, הכא [כאן] אמר: כדי מזיגת הכוס! ומשיבים: אימא [אמור] שיש לצרף את הדברים ולומר שהכוונה בשתי הברייתות היא לשיעור זמן כדי למזוג ולשתות. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא, כפי שתירצנו את שיטת ר׳ אליעזר! ומשיבים: אם כן היינו [זוהי] שיטת ר׳ אליעזר שאמר: כדי חזרת דקל, וכבר אמרנו שמזיגת הכוס וחזרת דקל הם שיעור אחד.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehoshua says: This is equivalent to the time needed for drinking a cup of wine. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed for mixing a cup of wine. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to both mix and drink a cup of wine. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of Rabbi Eliezer in the first baraita, with whom Rabbi Yehoshua disagrees.
הכל
(16) הָתָם אָמַר בֶּן עַזַּאי כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה הָכָא אָמַר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to drink a cup of wine. The Gemara answers: This and that are one measure.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to drink a cup of wine. The Gemara answers: This and that are one measure.
הכא אמר כדי לשתותו – לכוס.
חד שיעורא הוא – וליכא לאקשויי א״כ היינו ר׳ יהושע דבקמייתא אמר כדי לשתותו לכוס ואמר בן עזאי בתריה כדי לצלות ביצה דהוא כדי שתיה לאו קושיא היא דהא אוקימנא כדי לשתותו דר׳ יהושע כדי למזוג ולשתות וקאמר ליה בן עזאי כדי לצלות ביצה דהוא כדי שתיה לחודה דכוס.
ועוד שואלים: התם [שם] אמר בן עזאי: כדי לצלות ביצה, ואילו הכא [כאן] אמר: כדי לשתותו. ומשיבים: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, ben Azzai says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to drink a cup of wine. The Gemara answers: This and that are one measure.
הכל
(17) הָתָם אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ הָכָא אָמַר כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה אֵימָא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגוֹמְעָהּ וְלֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא אִם כֵּן הַיְינוּ בֶּן עַזַּאי.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to roast an egg and to swallow it. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of ben Azzai in the first baraita, with whom Rabbi Akiva disagrees.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to roast an egg and to swallow it. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of ben Azzai in the first baraita, with whom Rabbi Akiva disagrees.
אימא כדי לצלות ולגומעה – גמיעה דקאמר ר״ע בקמייתא אצלייה דבן עזאי דלעיל מיניה קא מוסיף לה ובבתרייתא דקאמר כדי לצלות ביצה לצלות ולגמע קאמר דסתם צלייה גמיעה בתרה שגומעו חם שלא יצטנן.
בד״ה א״כ היינו בן עזאי כו׳ אלא ברייתא קמייתא נקט עכ״ל הכי נמי הכא איכא למימר כתירוץ אחרון דלעיל דיתרץ כבן בתירה כדי לצלות ביצה ולגומעה קאמר דהוא שיעור לגמוע שלשה בצים דה״נ קאמרינן למאי דמסיק דלדבריו דרבי עקיבא קאמר ודו״ק:
ועוד, התם [שם] אמר ר׳ עקיבא: כדי לגומעה, הכא [כאן] אמר: כדי לצלות ביצה! ומשיבים: אימא [אמור] שהכוונה היא כדי לצלות ביצה ולגומעה. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [ושיאמר זה וזה שיעור אחד] הוא! ומשיבים: אם כן אתה מפרש, היינו [זו היא] שיטת בן עזאי, שאמר: כדי לשתותו, וצריך לומר שיש חילוק ביניהם.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Akiva says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to roast an egg. The Gemara answers: Say that he requires both together, i.e., he requires an amount of time equivalent to the time needed to roast an egg and to swallow it. The Gemara asks: Instead of combining the measures, why not let us say that this and that are one measure? The Gemara answers: If so, this is the same as the opinion of ben Azzai in the first baraita, with whom Rabbi Akiva disagrees.
הכל
(18) הָתָם א״ר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא כְּדֵי לִגְמוֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ הָכָא אָמַר כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר דְּקָאָמַר מְשַׁעֲרִין בִּצְלִיאָה וּבִגְמִיעָה אֵימָא שִׁיעוּר גְּמִיעָה לְחוֹדַהּ כְּדֵי לִגְמֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ דְּהַיְינוּ צְלִיאָה וּגְמִיעָה.:
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg, meaning one egg. The Gemara answers: In the first baraita, he did not state his own opinion, but stated his opinion in accordance with the statement of Rabbi Akiva, who stated that one measures according to the time needed for roasting and swallowing. Rabbi Yehoshua responded: Say instead the measure of the time needed for swallowing alone, i.e., an amount of time equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another, which is equal to the amount of time necessary for roasting and swallowing, and therefore Rabbi Akiva would not need to include roasting in the measurement.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg, meaning one egg. The Gemara answers: In the first baraita, he did not state his own opinion, but stated his opinion in accordance with the statement of Rabbi Akiva, who stated that one measures according to the time needed for roasting and swallowing. Rabbi Yehoshua responded: Say instead the measure of the time needed for swallowing alone, i.e., an amount of time equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another, which is equal to the amount of time necessary for roasting and swallowing, and therefore Rabbi Akiva would not need to include roasting in the measurement.
לדבריו דר״ע קאמר לה – דאמר לצלות ולגמוע לדידך אדקמשערת בצלייה וגמיעה בחדא (שפיר) בגמיעה דשלש דהוא כצליאה וגמיעה בחדא.
ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר׳ יהודה בן בתירא: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, הכא [כאן] אמר: כדי לגומעה, כלומר, ביצה אחת! ומשיבים: לדבריו של ר׳ עקיבא קאמר [אומר הוא], דקאמר [שאמר] ר׳ עקיבא משערין בצליאה (בצליה) ובגמיעה, והשיב לו ר׳ יהודה: אימא [אמור] שיעור גמיעה לחודה [לבדה] שיש בו כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו, דהיינו [שהוא] שווה שיעור צליאה וגמיעה, ואין צורך לשער גם בצליה.
The Gemara presents another contradiction. There, in the first baraita, Rabbi Yehuda ben Beteira says: This is equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another. Here, in the second baraita, he says: This is equivalent to the time needed to swallow an egg, meaning one egg. The Gemara answers: In the first baraita, he did not state his own opinion, but stated his opinion in accordance with the statement of Rabbi Akiva, who stated that one measures according to the time needed for roasting and swallowing. Rabbi Yehoshua responded: Say instead the measure of the time needed for swallowing alone, i.e., an amount of time equivalent to the time needed to swallow three eggs one after another, which is equal to the amount of time necessary for roasting and swallowing, and therefore Rabbi Akiva would not need to include roasting in the measurement.
הכל
(19) ר״א רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִרְמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּקְשׁוֹר גַּרְדִּי נִימָא.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְרַחַק אוֹ דִּמְקָרַב תֵּיקוּ.:
The Gemara discusses an opinion cited in the first baraita. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver to tie a string. Rav Ashi asks: Is this speaking of where the ends of the string to be tied are far apart from each other, or is it speaking of where they are near to each other? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
The Gemara discusses an opinion cited in the first baraita. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver to tie a string. Rav Ashi asks: Is this speaking of where the ends of the string to be tied are far apart from each other, or is it speaking of where they are near to each other? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
דמרחק או דמקרב – בחזרת דקל לא קמבעי ליה בגדול או בקטן משום דידע שיעוריה דהיינו כדי מזיגת הכוס וכן בצליית ביצה במדורה גדולה או קטנה משום דפי׳ כבר דהיינו כדי שתיית הכוס אבל בהקפת דקל תימה אמאי לא קמיבעי ליה.
בעי רב אשי דמרחק או דמקרב. תימה אמאי לא בעי בהקפת דקל באלימא או בקטינא. בשלמא גבי כוס סתם כוס הוי מרביעית וכן ביצה סתמו דתרנגולת בינונית אלא בדקל אמאי לא בעי באיזה דקל. ושמא (ר״ל) יש לומר סתם הקפת דקל בינוני. תוס׳ חיצוניות. ועתה ראיתי למורינו הר״ב פתח עינים הי״ו כאן הביא בש״ס תוספות כתב-יד כלשון הזה. ושמא פשיטא ליה דהוא דקל בינוני עיין שם. צעיר אי״ן:
בברייתא הראשונה שנינו שר׳ אלעזר בן ירמיה אומר: כדי שיקשור גרדי (אורג) נימא (חוט). בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר שחלקי הנימה דמרחק [שרחוקים] הם, ומשך הזמן הנדרש לקשירתם ארוך יותר, או דמקרב [שקרובים] הם? לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
The Gemara discusses an opinion cited in the first baraita. Rabbi Elazar ben Yirmeya says: This is equivalent to the time needed for a weaver to tie a string. Rav Ashi asks: Is this speaking of where the ends of the string to be tied are far apart from each other, or is it speaking of where they are near to each other? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
הכל
(20) חָנִין בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ לִיטּוֹל קֵיסָם.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְהַדַּק אוֹ דְּלָא מְהַדַּק תֵּיקוּ.:
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. Rav Ashi asks: Is this speaking of a case where the wood chip is stuck between her teeth, or is it speaking of a case where it is not stuck? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. Rav Ashi asks: Is this speaking of a case where the wood chip is stuck between her teeth, or is it speaking of a case where it is not stuck? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
ועוד שנינו שם, חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם. בעי [שאל] רב אשי: כיצד בדיוק מדובר, האם הקיסם דמהדק [שמהודק] בין השיניים ומשך הזמן להוציאו ארוך יותר או שלא מהדק [מהודק]? גם לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Ḥanin ben Pineḥas says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into her mouth to remove a wood chip from between her teeth. Rav Ashi asks: Is this speaking of a case where the wood chip is stuck between her teeth, or is it speaking of a case where it is not stuck? The Gemara states: The question shall stand unresolved.
הכל
(21) פְּלֵימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטּוֹל כִּכָּר.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְהַדַּק אוֹ דְּלָא מְהַדַּק בְּחַדְתָּא אוֹ בְּעַתִּיקָא בְּחַמִּימָא אוֹ בְּקָרִירָא
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Peleimu says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. Rav Ashi asks: Is this speaking of an occasion where the loaf adheres to the basket, or is it speaking of a case where it does not adhere? Is this speaking of a case where the basket is new, whereby the tips of the shoots forming the basket might restrain the loaf, or this speaking of where the basket is old and smooth, enabling easy removal? Is this speaking of a case where the loaf is hot and therefore softer and may adhere to the basket, or is this speaking of a case where the loaf is cold and easily removed?
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Peleimu says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. Rav Ashi asks: Is this speaking of an occasion where the loaf adheres to the basket, or is it speaking of a case where it does not adhere? Is this speaking of a case where the basket is new, whereby the tips of the shoots forming the basket might restrain the loaf, or this speaking of where the basket is old and smooth, enabling easy removal? Is this speaking of a case where the loaf is hot and therefore softer and may adhere to the basket, or is this speaking of a case where the loaf is cold and easily removed?
בחדתא או בעתיקא – סל ישן חלק הוא ונוח להשתמש מן החדש שהחדש יוצאין לתוכו ראשי קיסמין של אריגה.
בקרירא או בחמימא – לחם חם נמעך ונשמט מן היד וצריך להוציאו בנחת ושוהה בהוצאתו.
ועוד, פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל כדי ליטול מתוכו ככר. בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר דמהדק [שמהודק] הככר בתוך הסל או דלא מהדק [שאינו מהודק], בחדתא [בסל חדש] או בעתיקא [בישן], שהסל הישן חלק יותר, ואילו בסל חדש מעכבים ראשי הנצרים את הככר, בחמימא [בלחם חם] או בקרירא [בלחם קר], שככר לחם חמה רכה ונצמדת יותר, וקשה יותר להוציאה.
The Gemara discusses another opinion cited in the first baraita. Peleimu says: This is equivalent to the time that a woman may need to extend her hand into a basket in order to take a loaf of bread. Rav Ashi asks: Is this speaking of an occasion where the loaf adheres to the basket, or is it speaking of a case where it does not adhere? Is this speaking of a case where the basket is new, whereby the tips of the shoots forming the basket might restrain the loaf, or this speaking of where the basket is old and smooth, enabling easy removal? Is this speaking of a case where the loaf is hot and therefore softer and may adhere to the basket, or is this speaking of a case where the loaf is cold and easily removed?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
סוטה ד. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה ד., ר׳ חננאל סוטה ד., רש"י סוטה ד., תוספות סוטה ד., תוספות איוורא סוטה ד., מהרש"ל חכמת שלמה סוטה ד., שיטה מקובצת סוטה ד., מהרש"א חידושי הלכות סוטה ד., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה ד., אסופת מאמרים סוטה ד.
Sotah 4a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 4a, R. Chananel Sotah 4a, Rashi Sotah 4a, Tosafot Sotah 4a, Tosefot Evreux Sotah 4a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 4a, Shitah Mekubetzet Sotah 4a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 4a, Steinsaltz Commentary Sotah 4a, Collected Articles Sotah 4a