גמרא
פירוש
וּבַגְּבוּלִין – כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״תנא״.
ובגבולין – צריך להבעיר מדורתן מבעוד יום כדי שתאחוז האש ברובו.
ר׳ יהודה אומר – אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת וא״צ לחתות בהן. גמ׳ בן דרוסאי – לסטים היה ומבשל בישולו שליש.
איתמר נמי – דמאכל בן דרוסאי חשוב בישול.
כל שהוא – מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נכרים.
גרוף – מן הגחלים במגריפה שקורין וודילי.
קטום – מפזרים אפר מלמעלה כדי להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת וזה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי לא חיישי׳ אם מתבשל והולך בשבת. דגבי תנור – שהככרות נדבקים בדופני התנור סביב הילכך מבעיא ליה הי קרי תחתון הנך פנים דגבי דופני התנור או פנים הפונים למטה לחלל התנור לצד האור.
מדובקים בתנור – וחומרא היא דפנים שכלפי האור ממהרין לקרום. התם מנתח – ואם פותח פי התנור עייל ביה זיקא וקשי ליה.
הכא לא מנתח – דכתיב (שמות יב) על ראשו ועל קרבו ואי מגלי ליה לא קשי ליה זיקא הלכך אי לא דזריזין הן אסור. אברים ופדרים הוא דאתא – להתיר את הקטירן כל הלילה אבל מדורת בית המוקד שאינה צורך גבוה אלא צורך כהנים לא הותרה וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך. כל אחד ואחד – כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים.
ושמואל אמר – כדי שלא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן להבעיר את אלו.
תני ר׳ חייא – בפ׳ במה מדליקין לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הויא הדלקה משום ר״י הלוי וקשה לי חדא דרמי בר חמא קתני לה התם ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירוש דמתני׳ אחריתי ושאר רבותינו תנו לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת״כ לגבי מנורה. עץ יחידי – כעין צוק״ש שלנו.
רוב עביו – שיכנס האור בתוך עביו עד רובו.
רוב היקפו – מבחוץ.
כתנאי – רוב עביו או רוב היקפו.
שישחת – רוב עביו.
ב׳ צדדיו – רוב היקפו.
זכר לדבר – דשוב הולך ודולק.
שני קצותיו אכלה האש – בידוע שתוכו נחר והלכה לחה שלו ונעשה יבש.
נחר – פסק לחה שלה ויבש כמו נחר גרוני (תהלים סט) וכן חרה מני חורב (איוב ל). והאח – בשריפת יהויקים המגילה כתיב.
אחוונא – ערבה.
באחוה – כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול. אין צריכין רוב – להצית את האור ברובן מע״ש אלא מאחיז בהן אור מבעוד יום לפי שאין כבין והולכים אלא דולקים והולכים.
צריכים רוב – לפי שאין שלהבת יכול ליכנס ביניהם.
גרעינין – של תמרה אם עשה מהם מדורה לכשיבשו אין צריכין רוב.
נתנן בחותלות – כלים שעושין מלולבין ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב לפי שצבורין יחד ואין השלהבת יכולה להכנס בהן.
קנים מבדרן – לכאן ולכאן ואחת מהן היוצאה לא תמצא את חברתה לבערה הלכך כי לא אגדן צריכי רוב אבל אגדן לא מבדרן ואין צריכין רוב וכן גרעינין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ר׳ יהודה אומר – אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת וא״צ לחתות בהן. גמ׳ בן דרוסאי – לסטים היה ומבשל בישולו שליש.
איתמר נמי – דמאכל בן דרוסאי חשוב בישול.
כל שהוא – מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נכרים.
גרוף – מן הגחלים במגריפה שקורין וודילי.
קטום – מפזרים אפר מלמעלה כדי להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת וזה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי לא חיישי׳ אם מתבשל והולך בשבת. דגבי תנור – שהככרות נדבקים בדופני התנור סביב הילכך מבעיא ליה הי קרי תחתון הנך פנים דגבי דופני התנור או פנים הפונים למטה לחלל התנור לצד האור.
מדובקים בתנור – וחומרא היא דפנים שכלפי האור ממהרין לקרום. התם מנתח – ואם פותח פי התנור עייל ביה זיקא וקשי ליה.
הכא לא מנתח – דכתיב (שמות יב) על ראשו ועל קרבו ואי מגלי ליה לא קשי ליה זיקא הלכך אי לא דזריזין הן אסור. אברים ופדרים הוא דאתא – להתיר את הקטירן כל הלילה אבל מדורת בית המוקד שאינה צורך גבוה אלא צורך כהנים לא הותרה וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך. כל אחד ואחד – כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים.
ושמואל אמר – כדי שלא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן להבעיר את אלו.
תני ר׳ חייא – בפ׳ במה מדליקין לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הויא הדלקה משום ר״י הלוי וקשה לי חדא דרמי בר חמא קתני לה התם ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירוש דמתני׳ אחריתי ושאר רבותינו תנו לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת״כ לגבי מנורה. עץ יחידי – כעין צוק״ש שלנו.
רוב עביו – שיכנס האור בתוך עביו עד רובו.
רוב היקפו – מבחוץ.
כתנאי – רוב עביו או רוב היקפו.
שישחת – רוב עביו.
ב׳ צדדיו – רוב היקפו.
זכר לדבר – דשוב הולך ודולק.
שני קצותיו אכלה האש – בידוע שתוכו נחר והלכה לחה שלו ונעשה יבש.
נחר – פסק לחה שלה ויבש כמו נחר גרוני (תהלים סט) וכן חרה מני חורב (איוב ל). והאח – בשריפת יהויקים המגילה כתיב.
אחוונא – ערבה.
באחוה – כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול. אין צריכין רוב – להצית את האור ברובן מע״ש אלא מאחיז בהן אור מבעוד יום לפי שאין כבין והולכים אלא דולקים והולכים.
צריכים רוב – לפי שאין שלהבת יכול ליכנס ביניהם.
גרעינין – של תמרה אם עשה מהם מדורה לכשיבשו אין צריכין רוב.
נתנן בחותלות – כלים שעושין מלולבין ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב לפי שצבורין יחד ואין השלהבת יכולה להכנס בהן.
קנים מבדרן – לכאן ולכאן ואחת מהן היוצאה לא תמצא את חברתה לבערה הלכך כי לא אגדן צריכי רוב אבל אגדן לא מבדרן ואין צריכין רוב וכן גרעינין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush