×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ׳.גמרא
;?!
אָ
וּבַגְּבוּלִין – כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אבְּפֶחָמִין כׇּל שֶׁהוּא.: גמ׳גְּמָרָא: וְכַמָּה? א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב: בכְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מבעו״ימִבְּעוֹד יוֹם כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גכׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם1. תַּנְיָא: ״חֲנַנְיָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי – מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ ע״געַל גַּבֵּי כִּירָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּרוּפָה וּקְטוּמָה.⁠״: ״אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – אִיבַּעְיָא לְהוּ: תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי תַנּוּר, אוֹ דִילְמָא תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי הָאוּר? ת״שתָּא שְׁמַע: ״ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דכְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ הַמְדוּבָּקִין בַּתַּנּוּר.⁠״: ה״מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח״:מ״טמַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן. הָא לָאו הָכִי לָא!? וְהָאָמַר מָר: גַּדְיָא בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי!? הָתָם מִינְּתַח, והָכָא לָא מִינְּתַח.: ז״וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר וְכוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״ (שמות ל״ה:ג׳) – בְּכׇל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אִי אַתָּה מַבְעִיר, אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, קְרָא כִּי אֲתָא לְמִשְׁרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים הוּא דַּאֲתָא – וְכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן.: ״וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מַאי רוּבָּן? אָמַר רַב: רוֹב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: ״הָבֵא עֵצִים וְנַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן״. תָּנֵי2 רַב חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: ח״כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ וְלֹא שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה ע״יעַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.⁠״ עֵץ יְחִידִי? רַב אָמַר: רוֹב עׇבְיוֹ. וְאָמְרִי לַהּ: בְּרוֹב הֶיקֵּפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ טבָּעֵינַן רוֹב עׇבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶיקֵּפוֹ. כְּתַנָּאֵי: ר׳רַבִּי חִיָּיא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁחֵת הָעֵץ מִמְּלֶאכֶת הָאוּמָּן; רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתֹּאחַז הָאֵשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדִין. ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה״ (יחזקאל ט״ו:ד׳).: ״וְהָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת״ (ירמיהו ל״ו:כ״ב) – מַאי אָח? אָמַר רַב: אַחְווֹנָא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֵצִים שֶׁנִּדְלְקוּ בְּאַחְווֹנָא. הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: מַאן בָּעֵי אַחְווֹנָא? אִשְׁתְּכַח עֲרַבְתָּא. א״ראָמַר רַב הוּנָא: קָנִים – אֵין צְרִיכִין רוֹב; אֲגָדָן – צְרִיכִין רוֹב. גַּרְעִינִין – אֵין צְרִיכִין רוֹב; נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – צְרִיכִין רוֹב. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, קָנִים – מִבַּדְּרָן, אֲגָדָן – לָא מִבַּדְּרָן. גַּרְעִינִין – מִבַּדְּרָן, נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – לָא מִבַּדְּרָן. אִיתְּמַר נָמֵי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ובגבולין – צריך להבעיר מדורתן מבעוד יום כדי שתאחוז האש ברובו.
ר׳ יהודה אומר – אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת וא״צ לחתות בהן.
גמ׳ בן דרוסאי – לסטים היה ומבשל בישולו שליש.
איתמר נמי – דמאכל בן דרוסאי חשוב בישול.
כל שהוא – מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נכרים.
גרוף – מן הגחלים במגריפה שקורין וודילי.
קטום – מפזרים אפר מלמעלה כדי להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת וזה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי לא חיישי׳ אם מתבשל והולך בשבת.
דגבי תנור – שהככרות נדבקים בדופני התנור סביב הילכך מבעיא ליה הי קרי תחתון הנך פנים דגבי דופני התנור או פנים הפונים למטה לחלל התנור לצד האור.
מדובקים בתנור – וחומרא היא דפנים שכלפי האור ממהרין לקרום.
התם מנתח – ואם פותח פי התנור עייל ביה זיקא וקשי ליה.
הכא לא מנתח – דכתיב (שמות יב) על ראשו ועל קרבו ואי מגלי ליה לא קשי ליה זיקא הלכך אי לא דזריזין הן אסור.
אברים ופדרים הוא דאתא – להתיר את הקטירן כל הלילה אבל מדורת בית המוקד שאינה צורך גבוה אלא צורך כהנים לא הותרה וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך. כל אחד ואחד – כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים.
ושמואל אמר – כדי שלא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן להבעיר את אלו.
תני ר׳ חייא – בפ׳ במה מדליקין לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הויא הדלקה משום ר״י הלוי וקשה לי חדא דרמי בר חמא קתני לה התם ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירוש דמתני׳ אחריתי ושאר רבותינו תנו לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת״כ לגבי מנורה.
עץ יחידי – כעין צוק״ש שלנו.
רוב עביו – שיכנס האור בתוך עביו עד רובו.
רוב היקפו – מבחוץ.
כתנאי – רוב עביו או רוב היקפו.
שישחת – רוב עביו.
ב׳ צדדיו – רוב היקפו.
זכר לדבר – דשוב הולך ודולק.
שני קצותיו אכלה האש – בידוע שתוכו נחר והלכה לחה שלו ונעשה יבש.
נחר – פסק לחה שלה ויבש כמו נחר גרוני (תהלים סט) וכן חרה מני חורב (איוב ל).
והאח – בשריפת יהויקים המגילה כתיב.
אחוונא – ערבה.
באחוה – כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול.
אין צריכין רוב – להצית את האור ברובן מע״ש אלא מאחיז בהן אור מבעוד יום לפי שאין כבין והולכים אלא דולקים והולכים.
צריכים רוב – לפי שאין שלהבת יכול ליכנס ביניהם.
גרעינין – של תמרה אם עשה מהם מדורה לכשיבשו אין צריכין רוב.
נתנן בחותלות – כלים שעושין מלולבין ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב לפי שצבורין יחד ואין השלהבת יכולה להכנס בהן.
קנים מבדרן – לכאן ולכאן ואחת מהן היוצאה לא תמצא את חברתה לבערה הלכך כי לא אגדן צריכי רוב אבל אגדן לא מבדרן ואין צריכין רוב וכן גרעינין.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144