גמרא
פירוש
כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְכׇל מִינֵי כּוּתָּח אָסוּר לִמְכּוֹר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הנכרי״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
נותנין מזונות לנכרי בחצר – בשבת אפילו לב״ש דרגיל לאוכלו מיד ודוקא מזונות אבל שאר חפצים אסורים אפילו לב״ה דלא שרי ב״ה אלא בע״ש אבל בשבת לא וא״ת ואמאי נותנין מזונות לנכרי בשבת הא כיון דאין מזונותיהן עליך כדאמרינן הכא ובפ״ב דביצה (דף כא:) דמוציא אני את הנכרי שאין מזונותיהן עליך ליתסר כדאמרינן בפרק בתרא (שבת קנה:) דאסור לטרוח בשבת לתת מזונות לפני חיה משום דאין מזונותי׳ עליך ה״נ ה״ל למיסר בנכרי ויש לומר כיון דמפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל משום דרכי שלום חשיב קצת מזונותיו עליך לענין איסור טורח שבות דרבנן אבל לענין עשיית מלאכה בי״ט דהוי איסור דאורייתא לא חשיב מזונותיו עליך. כתוב בא״ז שפ״א חלה נכרי ושלח ליהודי א׳ בי״ט שישלח לו מיינו ואם לא ישלח לו ימות והנכרי היה מוחזק בעיר והתיר לשלוח לו ע״י נכרי משום דרכי שלום ושלח אל רבינו שמחה והתיר לו אבל לא ע״י ישראל ולה״ר יצחק נראה דהוא הדין בשבת אם היה הענין כך שהיה דבר ששייך דרכי שלום כגון שהיה הנכרי אלם נראה שמותר לשלוח לו על ידי נכרי לדידן דלית לן השתא רשות הרבים דאורייתא [תוס׳ ישנים]. לא ישכיר – אין לפרש משום שביתת כלים וכב״ש דא״כ אפי׳ ברביעי ובחמישי נמי אלא כב״ה היא דלית להו שביתת כלים או בחלוק וטלית וכיוצא בהן איירי דלא שייך שביתת כלים ואסור לפי שנראה כנוטל שכר שבת אף על פי שמשכירו יחד חדש או שבוע דאם משכירו ליום אפילו ברביעי ובחמישי אסור כדמשמע בסוף הזהב (ב״מ דף נח.) גבי שוכר פועלים לשמור פרה או תינוק ודוקא לשוכרו דמיחזי כנוטל שכר שבת אבל שאלה שריא. אלא אם כן קוצץ לו דמים – מתני נמי דנותנים כלים לכובס ועורות לעבדן איירי נמי בקוצץ והא דפריך והלא קצץ לב״ה פריך. אין מפליגין בספינה – אפילו תוך התחום אסור משום שט כדמוכח בפ׳ תולין (לקמן קלט: ושם) גבי ההוא צורבא מדרבנן דאמר למינם בעינא ואזיל לאידך גיסא ושמר פירי משמע דתוך התחום היה ואפ״ה בלא הערמה אסור. השום והבוסר והמלילות – למאי דקאמר בריש חבית (לקמן קמג:) מודים חכמים לר׳ יהודה בשאר פירות ומייתי מדתניא סוחטין בפגעין ועוזרדין אבל לא ברמונים צ״ל דשום ובוסר יותר עשוין למשקין מפגעין ועוזרדין ומיהו התם מסיק דתרדין אע״ג דלאו בני סחיטה נינהו הואיל ואחשבינהו ה״ל משקין ולפ״ז הא דקתני סוחטין בפגעים לאו סחיטה גמורה קאמר אלא מיתוק בעלמא. רבי ישמעאל אומר יגמור – פי׳ אינו צריך לסלק הטעינה סמוך לחשכה אלא מניחן כל השבת קשה לר״י היכי מוכח דסבר ר׳ ישמעאל כל דאתי ממילא אפי׳ עביד בשבת ליכא חיוב חטאת דילמא ר׳ ישמעאל סבר כב״ה דשרו אפי׳ בהנך דלא אתי ממילא והא דנקט ריסקן משום רבותא דר״ע ועוד תימה דר״ע דאמר לא יגמור לא כב״ש ולא כב״ה ונראה לר״י דיגמור היינו דיגמור ויאכל בשבת ולא דמי למשקין שזבו שאסורין דגזרינן שמא יסחוט דהכא אפילו יסחוט ליכא איסור דאורייתא משום דאתי ממילא והשתא מייתי שפיר דקסבר ר׳ ישמעאל כל דאתי ממילא ש״ד אפי׳ לב״ש כיון דאי עביד ליה בשבת לא מיחייב ור״ע דאמר לא יגמור לא שצריך להסיר הקורה דסבר כב״ה אלא שלא יגמור כדי לאכול משקדש היום דאסורין אפי׳ לב״ה כשאר משקין שזבו דאסורין דהך סחיטה נמי דאורייתא אע״ג דאתי ממילא ועי״ל דיגמור בידים משתחשך דלא דמי למתני׳ דלא שרו ב״ה אלא טעינת קורה אבל בידים לא דהכא כשאין מחוסרין דיכה כדאמר בסמוך והשתא מייתי שפיר דכיון דשרי ר׳ ישמעאל לסחוט בידים ולא גזר אטו מחוסרי דיכה א״כ במחוסרי דיכה נמי סבר דלא מיחייב ובתר הכי קאמר דלרבי ישמעאל במחוסרי דיכה מיחייב ואפ״ה כשאין מחוסרין שרי בידים ולא גזר אטו מחוסרין אבל כר״ע לא אתיא כיון דאסר בשאין מחוסרין דיכה אטו מחוסרין דיכה מכלל דמחוסרין דיכה מיחייב וא״כ אסור עם חשכה לב״ש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush