גמרא
פירוש
לֹא יִגְמוֹר.״ וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא, דִּתְנַן: ״חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִיסְּקָן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן – אָסוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר.״
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
שמן של בדדין – פ״ה המשתייר בזוית בית הבד וקשה לר״י דמה לו להזכיר כאן דין מוקצה ועוד דלמה יהיה השמן מוקצה ותירץ ר״י דקאי אדלעיל דקאמר דאם טען בית הבד מבעוד יום והשמן זב והולכת כל השבת רב אסר אותו שמן משום מוקצה דהוי נולד גמור דמחמת קורות והעיגול שעליו לא היה ראוי בין השמשות לאכילה אע״ג דע״מ כן הניחו וסמך על זה שיזוב כל השבת כיון דאין משקין בעולם האי סמיכה לאו מידי הוא והוי נולד גמור ולא דמי לקדרה חייתא דשרי אע״ג דבין השמשות לא חזי לאכילה דהתם כיון דהבשר בעולם מהני דע״מ כן מניחה וכן מעיינות הנובעות כבר הם בעולם וכן צואת קטן שהיה כבר במעיו מהני בהן סמיכה ולא דמי לזיתים וענבים שריסקן מבעוד יום וכן השום והבוסר שריסקן מבערב דהתם חזו מבערב לאכילה אבל הכא דלא חזו בין השמשות לאכילה והמשקה אינו בעולם הרי נולד גמור ואסור לרב וא״ת בפ״ב לקמן (דף כט.) דאמר רב אכל תמרי ושדא קשייתא לחיותא מאי לאו בפרסייתא ולא קבלה לא בארמייתא וקבלה והשתא היכי המ״ל דהוי פרסייתא והא רב אסר נולד הכא ויש לומר דה״פ מאי לאו בפרסייתא ולא קבלה משום דלא חשיבא ליה רב נולד כיון דמעיקרא גרעין והשתא גרעין אבל הכא שמן הבלוע בזיתים כל זמן שלא יצא הוי נולד גמור ולא הוי משקה. ושמואל שרי – תימה דבס״פ נוטל (לקמן קמג.) אמרי׳ דשמואל הוה מטלטל גרעיני פרסייתא אגב ריפתא פי׳ בשולות כל צרכן שאין נשאר מן האוכל עליהם כלל וכיון דשרי נולד כר״ש בלא ריפתא נמי לישתרי ותירץ ר״ת דשמואל מחמיר על עצמו היה לפי שהיה אדם חשוב וכן מוכח סוגיא התם דאמר אביי אי לאו דאדם חשוב אנא. הני כרכי דזוזי רב אסר – לטלטל משום מוקצה תימה דבפ׳ מפנין (לקמן דף קכח.) אמרינן דרב במוקצה לאכילה סבר לה כר׳ יהודה ובמוקצה לטלטל סבר לה כר״ש והכא אוסר לטלטל לכרכי דזוזי ומפרש ר״ת דכרכי דזוזי הן מוקצה מחמת מיאוס כגון בגדים ומחצלות שמכסין בהם דגים ושאר דברים המלכלכין אותם והתם דקאמר רב דבמוקצה לטלטל סבר לה כר״ש במוקצה שמקצה האדם מדעתו לעיסקא לאוצר שאין בו מיאוס והא דאמר בפרק בתרא (שבת קנו:) דאף רב ס״ל כר׳ יהודה מדכרכי דזוזי דרב אסר מפרש ר״ת דנבילה המתנבלת בשבת מוקצה מחמת איסור הוא דאף לכלבים אינו ראוי מחיים ומוקצה מחמת איסור חמור ממוקצה מחמת מיאוס והא דאמר בפ״ק דחולין (דף יד:) בשמעתא ונסבין חבריא למימר מתני׳ ר׳ יהודה היא אימור דשמעת ליה לרבי יהודה במוקצה מחמת מיאוס במוקצה מחמת איסור מי שמעת ליה דיחוי בעלמא הוא ולפי המסקנא נאמר דמוקצה מחמת איסור טפי חמור תדע דהא קאמר התם אימור דשמעת ליה לר׳ מאיר במבשל דראוי לכוס שוחט דאינו ראוי לכוס מי שמעת ליה משמע דאית ליה לר׳ מאיר מוקצה מחמת איסור ובפרק כירה משמע דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס גבי מטלטלים נר חדש אבל לא ישן ר׳ מאיר אומר כל הנרות מטלטלים חוץ מן הנר שהדליקו בו באותו שבת. וחד מציל בארבע וחמש מאני – פי׳ בקונטרס ומקפלן כולן בתוך כלי אחד ונושאן בבת אחת ואין נראה לר״ת דבפ׳ כל כתבי (לקמן דף קכ.) לא פליגי אמוראי בהא דבעיא היא ופשיט דכבא להציל דמי ושרי לכ״ע ומפרש ר״ת דחד מציל בחד מנא אפי׳ מאה סעודות אבל בארבע וחמש מאני כגון להציל ולחזור ולהציל אפי׳ באותו חצר לא וחד מציל בד׳ וה׳ מאני לאותו חצר ובהא פליגי התם רבה בר זבדא ורב הונא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush