×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהַיְינוּ דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ אֵימָתַי אָתֵי מָשִׁיחַ א״לאָמַר לֵיהּ לְכִי חָפֵי לְהוּ חֲשׁוֹכָא לְהָנְהוּ אִינָשֵׁי א״לאֲמַר לֵיהּ מֵילָט קָא לָיְיטַתְּ לִי א״לאֲמַר לֵיהּ קְרָא כְּתִיב {ישעיהו ס׳:ב׳} כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאוּמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
And that is the background for the following exchange, as a certain heretic said to Rabbi Abbahu: When will the Messiah come? Rabbi Abbahu said to him: He will come when the darkness will enshroud these people, i.e., you. The heretic said to him: Are you cursing me for no reason? Rabbi Abbahu said to him, I am merely relating to you a verse that is written: “For behold, the darkness shall cover the earth, and fog the peoples; but the Lord shall shine upon you, and His glory shall be seen upon you” (Isaiah 60:2).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי סנהדרין צט ע״א} והאומר אין תורה מן השמים: תנו רבנן {במדבר טו:לא} כי דבר י׳י בזה זה האומר אין תורה מן השמים דבר אחר כי דבר יהוה בזה זה אפיקורוס ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר וכן הוא אומר {במדבר טו:לא} את בריתי הפר הכרת תכרת הנפש ההיא הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא מיכן אמר ר׳ אלעזר המודעי המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמפר בריתו של-אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה1 אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא2
תניא היה3 ר׳ מאיר אומר כל הלמד4 תורה ואינו מלמדה זה הוא5 כי דבר י׳י בזה ר׳ נתן אומר כל שאינו משגיח על המשנה ר׳ נהוראי אומר כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק זה הוא כי דבר י׳י בזה.
1. שלא כהלכה: כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כ״י הספרייה הבריטית, דפוס קושטא.
2. דפוסים מוסיף: תניא [אידך] דבר ה׳ בזה זה האומר אין תורה מן השמים אפילו אומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמר הקב״ה אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה׳ בזה אפילו אומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מקל וחומר מגזרה שוה זו זהו כי דבר ה׳ בזה.
3. היה: חסר ב-גט.
4. הלמד: וכן גט, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: הלומד.
5. זה הוא: כ״י הספרייה הבריטית: ״עליו הכ׳ או׳⁠ ⁠״.
ה״ג: היינו דאמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו וכו׳.
א״ל מילט כו׳. רבי אבהו א״ל כן למינא בלשון נסתר שהיה ירא ממנו לקללו להדיא כדאמרינן פרק כל כתבי שהיו יראים מהמינים וא״ל המין מ״מ קלייטת לי דכוונתך עלי הוא וא״ל ר״א דקרא כתיב כי הנה החושך וגו׳ ואני קרא השבתיך על שאלתך אימתי אתי משיח ולא כוונתי לקללך:
והיינו [וזהו] שאמר ליה ההוא מינא [לו מין אחד] לר׳ אבהו: אימתי אתי [בא] משיח? אמר ליה [לו]: לכי חפי להו חשוכא להנהו אינשי [לכאשר יכסה החושך את האנשים הללו, אתכם]. אמר ליה [לו]: וכי מילט קא לייטת לי [מקלל אתה אותי] ללא סיבה? אמר ליה [לו]: קרא כתיב [המקרא כתוב] ומפורש בענין זה: ״כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה׳ וכבודו עליך יראה״ (ישעיה ס, ב).
And that is the background for the following exchange, as a certain heretic said to Rabbi Abbahu: When will the Messiah come? Rabbi Abbahu said to him: He will come when the darkness will enshroud these people, i.e., you. The heretic said to him: Are you cursing me for no reason? Rabbi Abbahu said to him, I am merely relating to you a verse that is written: “For behold, the darkness shall cover the earth, and fog the peoples; but the Lord shall shine upon you, and His glory shall be seen upon you” (Isaiah 60:2).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) תַּנְיָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים צ״ה:י׳} אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צור שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד אֵיזֶהוּ מֶלֶךְ מְיוּחָד הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מָשִׁיחַ.

§ It is taught in a baraita: Rabbi Eliezer says: The messianic era will be forty years long, as it is stated: “Forty years will I strive with the generation” (Psalms 95:10). The forty years of strife with the gentiles will be followed by the glory days of the Messiah. Rabbi Elazar ben Azarya says: The messianic era will last seventy years, as it is stated: “And it shall come to pass on that day, that Tyre shall be forgotten seventy years, according to the days of one king” (Isaiah 23:15). In this context, one [eḥad], means unique [meyuḥad]. Which is the unique king? You must say that this is a reference to the Messiah.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אקוט בדור – אקח ישראל ואמלוך עליהם כמו נקטיה ארבעים שנה אקוט בדור בדור קטן של ארבעים שנה שהוא משונה מדורות שלפניו ומסתמא היינו משיח ששינוין גדולים יהיו בדורו ופשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר אבל מדכתיב אקוט משמע אף להבא היה מתנבא.
מיוחד – חשוב.
תניא רבי אליעזר אומר ימות המשיח ארבעים שנה הן שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור אקוץ בעכו״ם ואע״ג דפשטיה דקרא בדור המדבר כתיב כיון דכתיב אקוט לעתיד דרשינן נמי לעתיד רבי הלל אומר אין להם משיח לישראל כלל שכבר אכלוהו בימי חזקיה כשבא עליהם סנחריב וגאלם המקום מידו. אמר רב יוסף שרא ליה מריה לר׳ הילל יהי רצון שימחול לו אדוניו לר׳ הילל על עון זה שאמר דברים אשר לא כן ויש לפרש שרא ליה מריה כביכול כבר התיר לו אדוניו לר׳ הילל שמפקיר את עצמו לומר דברים אשר לא כן והתם (יומא פ״ו.) אמרי׳ כי האי לישנא במי שנתחלל שם שמים על ידו כגון דאמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא. מכדי חזקיה היכא קאי בבית ראשון ואלו זכריה בן ברכיה קא מתנבי בבית שני גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא כו׳ ומנא לן דזכריה בן ברכיה בבית שני הוה דכתיב (זכריה א׳) בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש המלך היה דבר ה׳ אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר וכתיב ביה עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה ותו דכתיב בעזרא (ה׳) והתנבי חגי נבואה וזכריה בר עדוא כו׳ ואית דמפרשי דר׳ הילל לאו למעקרה לגאולה לגמרי הוא דבעא אלא למעקריה למשיח לחודיה והכי קאמר אין להם משיח לישראל אלא הקב״ה הוא ימלוך בעצמו ויגאל אותם לבדו וקשיא לן עלה א״כ מאי שכבר אכלוהו בימי חזקיה דמשמע שנהנו מטובתו ואם הקב״ה מולך עליהם בעצמו וגואל אותם כ״ש עדיף להו טפי:
ארבעים שנה אקוט כו׳. ופירש״י ומסתמא היינו משיח ששינוים גדולים כו׳ פשטיה דקרא במתי מדבר כו׳ עכ״ל ע״ש ול״נ דקרא איירי במשיח דכתיב לעיל מיניה היום אם בקולו תשמעו וגו׳ דהיינו היום אתי משיח אם בקולו תשמעו כדאמרי׳ לעיל:
ואמר אל תקשו כו׳. דהיינו לדורו של משיח אמר כן שלא יקשו לבבם כמריבה וגו׳ אשר נסוני אבותיכם וגו׳ דהיינו כמו שעשו אבותיכם דור המדבר ועל אותו דור של משיח אמר בלשון להבא אקוט בדור וגו׳ כפירש״י וק״ל:
איזהו מלך מיוחד כו׳. עפירש״י ויותר נראה לפרש כפשטיה מיוחד שלא יהיה שום מלך בעוה״ז רק מלך המשיח כמ״ש בכמה מקומות וגם דוד המלך לא יהיה רק נשיא לגביה ותלה חורבנה של צור בביאת המשיח כדאמרינן לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים וכשזה קם זה נופל:
א תניא [שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר אומר: ימות המשיח יהיו ארבעים שנה, שנאמר: ״ארבעים שנה אקוט בדור״ (תהלים צה, י), ומפרשו: ארבעים שנה אקוץ בגויים, שאז יהיו ימי תפארת המשיח (רמ״ה). ר׳ אלעזר בן עזריה אומר: ימות המשיח יהיו שבעים שנה, שנאמר: ״והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד״ (ישעיה כג, טו), ״אחד״ משמעו מיוחד, איזהו מלך מיוחדהוי אומר: זה מלך המשיח.
§ It is taught in a baraita: Rabbi Eliezer says: The messianic era will be forty years long, as it is stated: “Forty years will I strive with the generation” (Psalms 95:10). The forty years of strife with the gentiles will be followed by the glory days of the Messiah. Rabbi Elazar ben Azarya says: The messianic era will last seventy years, as it is stated: “And it shall come to pass on that day, that Tyre shall be forgotten seventy years, according to the days of one king” (Isaiah 23:15). In this context, one [eḥad], means unique [meyuḥad]. Which is the unique king? You must say that this is a reference to the Messiah.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ע״ב:ה׳} יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים ר׳רַבִּי הִילֵּל אוֹמֵר אֵין לָהֶם מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ בִּימֵי חִזְקִיָּה.

Rabbi Yehuda HaNasi says: The messianic era will last three generations, as it is stated: “May they fear You as long as the sun and moon endure, throughout the generations [dor dorim]” (Psalms 72:5). Dor is singular and dorim is plural, for a total of three generations. Rabbi Hillel says: There is no Messiah coming for the Jewish people, as they already ate from him, as all the prophecies relating to the Messiah were already fulfilled, during the days of Hezekiah.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: רבי אומר ג׳ דורות שנאמר ייראוך עם שמש – כלומר בהדי משיח שכתב בו (תהלים עב) לפני שמש ינון שמו ייראוך ישראל ולפני ירח לפני מלכות בית דוד שנמשל כירח כדכתיב (שם פט) כירח יכון עולם וגו׳ כמו כן ייראוך דור דורים דור אחד דורים ב׳ הרי ג׳.
אין להם משיח לישראל – אלא הקב״ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו.
דור דורים. המזמור הזה מתחיל לשלמה אלהים וגו׳ אבל רוב דברי המזמור לא נתקיימו עד ביאת המשיח והאי קרא נמי יראוך עם וגו׳ על ימות המשיח נאמר שיהיה אז יראת ה׳ בעולם בתפלה כמ״ש על מקרא זה בברכות לתפלה כוותיקין ע״ש בחדושינו ואמר שזה יהיה דור דורים היינו ג׳ דורות והיינו משום דמלכות בית דוד לא היה ג׳ דורות בשלימות דבימי רחבעם נחלקה מלכותו אבל לימות המשיח קאמר שיהיה מלכותו שלמה ג׳ דורות:
בימי חזקיה כו׳. כפירש״י שלא יהיה להם גואל אלא הקב״ה בעצמו דודאי כמה וכמה נבואות הן בנביאים שלא נתקיימו עד בוא זמן הגאולה ורבי הלל ודאי דמודה בזה והיינו דהקב״ה בעצמו יגאל אותן ולכך לא קאמר רב יוסף שרא ליה מרא כו׳ אלא מהאי קרא דזכריה דמפורש ביה ביאת המשיח הנה מלכך וגו׳ עני ורוכב כו׳ ודו״ק:
רבי אומר: שלשה דורות יהיו ימי המשיח, שנאמר: ״ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים״ (תהלים עב, ה) ״דור״ ו״דורים״ הרי שלושה דורות. ר׳ הילל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו, כלומר, כבר התקיימו נבואות שנבאו עליו בימי חזקיה, אלא הקדוש ברוך הוא עצמו יגאלם וימלוך עליהם בעצמו,
Rabbi Yehuda HaNasi says: The messianic era will last three generations, as it is stated: “May they fear You as long as the sun and moon endure, throughout the generations [dor dorim]” (Psalms 72:5). Dor is singular and dorim is plural, for a total of three generations. Rabbi Hillel says: There is no Messiah coming for the Jewish people, as they already ate from him, as all the prophecies relating to the Messiah were already fulfilled, during the days of Hezekiah.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב יוֹסֵף שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְרַבִּי הִילֵּל חִזְקִיָּה אֵימַת הֲוָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְאִילּוּ זְכַרְיָה קָא מִתְנַבֵּי בְּבַיִת שֵׁנִי וְאָמַר {זכריה ט׳:ט׳} גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַים הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתוֹנוֹת.

Rav Yosef says: May the Master forgive Rabbi Hillel for stating matters with no basis. With regard to Hezekiah, when was his reign? It was during the First Temple period. Whereas Zechariah ben Berechiah, the prophet, prophesied during the Second Temple period and said: “Rejoice greatly, daughter of Zion; shout, daughter of Jerusalem; behold, your king will come to you; he is just and victorious; lowly and riding upon a donkey and upon a colt, the foal of a donkey” (Zechariah 9:9). In the generations after Hezekiah, there are prophecies about both redemption and the coming of the Messiah.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך חלק
חלקא(סנהדרין צט.) א״ר גידל אמר רב עתידין ישראל דאכלי שני משיח א״ל רב יוסף פשיטא מאן קא אכיל להו חלק ובלק אכיל להו פי׳ רבינו גרשום דייני סדום ושמותן כך. (חולין יט.) א״ל לא חלק ידענא ולא בלק ידענא פי׳ רב האי גאון אנשים של פחת הן ורבינו חננאל פי׳ כמו משל אמר לו זה שאתה שואלני כמי עשית לא כפלוני ולא כפלוני הללו שאתה מזכירם איני יודע טעמם אנא שמעתא ידענא וכו׳ ורבינו גרשם פי׳ מה דאמרת לרבנן צריך לחלק הטבעת ואין השחיטה כשרה אי שחט למעלה מן הטבעת ולרבי יוסי ברבי יהודה דאמר אע״פ שמבלק הטבעת דשחט מקצת בטבעת ומקצת למעלה היכי דמי ששחט ושייר על פני רובו ולא ידענא בלק לשון מובלק דבר המתקלקל:
א. [נאהמע.]
שרי ליה מריה – ימחול לו הקב״ה שאמר דברים אשר לא כן.
ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני – דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו׳ ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש.
אמר רב יוסף: שרא ליה מריה [ימחול לו אדונו, ה׳] לר׳ הילל שאמר דברים שאין בהם ממש! שהרי חזקיה אימת הוה [מתי היה]בבית ראשון, ואילו זכריה בן ברכיה הנביא קא מתנבי [מתנבא] בבית שני ואמר: ״גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות״ (זכריה ט, ט), הרי שדורות לאחר חזקיה יש נבואה לא רק לגאולה אלא לביאת המשיח.
Rav Yosef says: May the Master forgive Rabbi Hillel for stating matters with no basis. With regard to Hezekiah, when was his reign? It was during the First Temple period. Whereas Zechariah ben Berechiah, the prophet, prophesied during the Second Temple period and said: “Rejoice greatly, daughter of Zion; shout, daughter of Jerusalem; behold, your king will come to you; he is just and victorious; lowly and riding upon a donkey and upon a colt, the foal of a donkey” (Zechariah 9:9). In the generations after Hezekiah, there are prophecies about both redemption and the coming of the Messiah.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא אִידַּךְ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּתִיב הָכָא {דברים ח׳:ג׳} וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ וּכְתִיב הָתָם {תהלים צ׳:ט״ו} שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.

It is taught in another baraita: Rabbi Eliezer says: The messianic era will be forty years long. It is written here with regard to the forty-year sojourn of the children of Israel in the wilderness: “And He afflicted you, and suffered you to hunger and fed you with manna” (Deuteronomy 8:3); and it is written there: “Make us glad according to the days that You afflicted us, the years that we saw evil” (Psalms 90:15).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ימות המשיח ארבעים שנה כו׳. משום דאילו לא חטאו במדבר במרגלים היו באים מיד לא״י לטובתן ואלו מ׳ שנים ששהו שם בעינוי ורעבון ימלא להם הקב״ה לימות המשיח דמדה טובה מפי הקב״ה אינה חוזרת והיינו שמחנו לימות המשיח כמו השנים שראינו רעה במדבר וכן י״ל לרבי דוסא דכתיב ועבדום וענו אותם ד׳ מאות וכו׳ לולי דבורו של אברהם במה אדע כי אירשנה וגו׳ לא היה נגזר עליהם ענוי ד׳ מאות והיו זוכים מיד להבטחת הקב״ה לתת לו ולזרעו ארץ כנען ומדה טובה מפי הקב״ה אינה חוזרת וימלא להן אותן ד׳ מאות שנה לימות המשיח וק״ל:
שס״ה ימים. עפירש״י ולי נראה דהכי פירושו דבנקמת ה׳ מרומי משתעי כל הענין כדכתיב מי זה בא מאדום וגו׳:
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת], ר׳ אליעזר אומר: ימות המשיח יהיו ארבעים שנה. ומהיכן אתה למד זאת? — כתיב הכא [נאמר כאן] במסע ישראל במדבר: ״ויענך וירעבך ויאכלך את המן״ (דברים ח, ג) וכתיב התם [ונאמר שם]: ״שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה״ (תהלים צ, טו).
It is taught in another baraita: Rabbi Eliezer says: The messianic era will be forty years long. It is written here with regard to the forty-year sojourn of the children of Israel in the wilderness: “And He afflicted you, and suffered you to hunger and fed you with manna” (Deuteronomy 8:3); and it is written there: “Make us glad according to the days that You afflicted us, the years that we saw evil” (Psalms 90:15).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר ד׳אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה כְּתִיב הָכָא {בראשית ט״ו:י״ג} וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וּכְתִיב הָתָם שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ.

Rabbi Dosa says: The messianic era will last four hundred years. It is written here with regard to the Covenant of the Pieces: “And they shall serve them, and they shall afflict them four hundred years” (Genesis 15:13); and it is written there: “Make us glad according to the days that You afflicted us.”
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ דוסא אומר: ימות המשיח יהיו ארבע מאות שנה, כתיב הכא [נאמר כאן] בברית בין הבתרים: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״ (בראשית טו, יג) וכתיב התם [ונאמר שם]: ״שמחנו כימות עניתנו״ (תהלים צ, טו).
Rabbi Dosa says: The messianic era will last four hundred years. It is written here with regard to the Covenant of the Pieces: “And they shall serve them, and they shall afflict them four hundred years” (Genesis 15:13); and it is written there: “Make us glad according to the days that You afflicted us.”
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי אוֹמֵר ג׳שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״ג:ד׳} כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה.

Rabbi Yehuda HaNasi says: The messianic era will last 365 years, corresponding to the number of days of the solar year, as it is stated: “For the day of vengeance is in My heart, and the year of My redeemed is come” (Isaiah 63:4).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבי אומר שס״ה כמנין ימות החמה דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה – [ליום נקם של מרגלים ארבעים יום מה יום נקם של מרגלים] שנה אחת בכל יום כדכתיב (במדבר יד) יום לשנה יום לשנה וגו׳ כך שנת גאולה באה שנה ליום שנה ליום שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה נותנים שנה אחת ואית דגרסי רבי אומר שס״ה אלפים שנה דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקב״ה הכי הוי דכתיב (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום.
ואמר כי יום נקם. דהיינו בכל יום מימי השנה שהרעו לישראל יש לי נקם בהם כנגד זה שנת גאולי יהיו שס״ה דהיינו שנה ליום שהם בעצמם שנים של הנקמה ברומי לעתיד וכהאי גוונא מצינו במרגלים שהיה פורענותם שנה ליום וק״ל:
רבי אומר: ימות המשיח יהיו שלש מאות וששים וחמש שנה, כמנין ימות החמה, שנאמר: ״כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה״ (ישעיה סג, ד), שיהיו ימי הגאולה כשנה שלמה של שנים.
Rabbi Yehuda HaNasi says: The messianic era will last 365 years, corresponding to the number of days of the solar year, as it is stated: “For the day of vengeance is in My heart, and the year of My redeemed is come” (Isaiah 63:4).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַאי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְלִבִּי גִּלִּיתִי לְאֵבָרַיי לֹא גִּלִּיתִי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לְלִבִּי גִּלִּיתִי לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא גִּלִּיתִי.

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “For the day of vengeance is in My heart”? Rabbi Yoḥanan says that it means that God said: I revealed the day of vengeance to My heart, but I did not reveal it to My limbs, as it were, as I never stated it explicitly. Rabbi Shimon ben Lakish says that it means that God said: I revealed this secret to My heart, but I did not reveal it to the ministering angels.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לאיברי לא גליתי – שלא הוצאתי דבר מפי שהיו איברי יכולין לשמוע אבל בלבי היה טמון הדבר.
ללבי גליתי לאברי לא גליתי כו׳. כדי לשבר את האוזן נאמר כן ורצונו שההוא יום נקם סתום וחתום שלא הוציא אותו הקב״ה בפיו כפירש״י ור״ל שאמר למלאכי השרת לא כו׳ היינו נמי בכה״ג כמפורש בדניאל שא״ל המלאך סתום הדברים עד עת קץ וגו׳:
ואגב הבאת הפסוק שואלים: מאי [מה פירוש] ״יום נקם בלבי״? אמר ר׳ יוחנן: ללבי גליתי את יום הנקם, ואולם לאבריי כביכול לא גליתי שלא יצא הדבר בדיבור מפורש. ר׳ שמעון בן לקיש אמר: ללבי גליתי, סוד זה, ואילו למלאכי השרת לא גליתי אותו.
The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “For the day of vengeance is in My heart”? Rabbi Yoḥanan says that it means that God said: I revealed the day of vengeance to My heart, but I did not reveal it to My limbs, as it were, as I never stated it explicitly. Rabbi Shimon ben Lakish says that it means that God said: I revealed this secret to My heart, but I did not reveal it to the ministering angels.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תָּנֵי אֲבִימִי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״ב:ה׳} וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה (כֵּן) יָשִׂישׂ עָלַיִךְ (ה׳) אֱלֹהֶיךָ.

Avimi, son of Rabbi Abbahu, taught: The messianic era for the Jewish people will last seven thousand years, as it is stated: “And as the bridegroom rejoices over the bride, so shall your God rejoice over you” (Isaiah 62:5). The bridegroom rejoices over the bride for seven days, and the day of the Holy One, Blessed be He, is one thousand years.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמשוש חתן – שבעת ימי המשתה כן ישיש עליך שבעת ימים ויומו של הקב״ה אלף שנה.
תניא ר״א אומר ימות המשיח ארבע מאות שנה מיהא שמעינן דכולהו הני תנאי ואמוראי דמיירו בקץ משיח לאו מאי דשמיע להו קאמרי אלא קראי קא דרשי וקאמר דמהאי קרא איכא למדרש הכי ומהאי קרא איכא למשמע הכי דאי לא תימא הכי קשיא דר׳ אליעזר אדר״א התם א״ר אליעזר ימות המשיח ארבעים שנה והכא קאמר ארבע מאות שנה ואיבעי תימא לעולם דוקא קאמר דמאי נפקא לן מינה למימר דלאו דוקא קאמר דלא תיקשי דידיה אדידיה מכל מקום קשו קראי אהדדי אלא לא קשיא כי כתיב ארבעים שנה דאי לא זכו לא יהבי להו טפי מארבעים שנה ומסתברא דלהאי סברא דר״א האי טעמא דכתיב אקוט בדור בישראל גופייהו כתיב כלומר אקוץ בהן שאני משפיע להם טובה והם אינם ראוים לה וכי כתיב שמחנו כימות עניתנו דאי זכו דיקא נמי דהתם כתיב אקוט והכא כתיב שמחנו דמשמע דכנסת ישראל הוא דבעיא רחמי הכי ומסתמא כי בעו רחמי אכל שיעורא הוא דבאעו:
שבעה אלפים וכו׳. יומו של הקב״ה הוא אלף שנה כפירש״י ושכר הצדיקים לעולם הבא אינו נותן כפי המקבל שהוא בעל תכלית רק לפי הנותן ית״ש שהוא בב״ת וע״ז נאמר בהאי ענינא הנה שכרו אתו ופעולתו וגו׳ וק״ל:
תני [שנה] אבימי בריה [בנו] של ר׳ אבהו: ימות המשיח לישראל הם שבעת אלפים שנה, שנאמר: ״ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך״ (ישעיה סב, ה), וחתן שמח בכלה שבעה ימים, ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה.
Avimi, son of Rabbi Abbahu, taught: The messianic era for the Jewish people will last seven thousand years, as it is stated: “And as the bridegroom rejoices over the bride, so shall your God rejoice over you” (Isaiah 62:5). The bridegroom rejoices over the bride for seven days, and the day of the Holy One, Blessed be He, is one thousand years.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּמִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״א:כ״א} כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.

Rav Yehuda says that Shmuel says: The duration of the messianic era is like the duration of the period that runs from the day the world was created until now, i.e., the day when the Messiah will come, as it is stated: “That your days may be multiplied, and the days of your children, in the land that the Lord swore to your fathers to give them, as the days of heaven upon the earth” (Deuteronomy 11:21).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועד עכשיו – ימות המשיח.
למען ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ – ולא עמדו בארצם כל כך. אבל עתידין לעמוד כשיבא משיח.
עד עכשיו כו׳. ר״ל עכשיו אותו זמן שיבא משיח ומייתי ליה מדכתיב כימי שמים וגו׳ דהאי קרא בלעתיד קמשתעי מדכתיב ביה אשר נשבע ה׳ לאבותיכם לתת להם וגו׳ ודרשי׳ לעיל לכם אין כתיב אלא להם כו׳ וכן למ״ד כימי נח עד עכשיו היינו עד זמן שיבא משיח והענין בשניהם שלא יהיו ימי המשיח פחותים מימות עולם הזה וק״ל:
אמר רב יהודה אמר שמואל: ימות המשיחכמיום שנברא העולם ועד עכשיו, שנאמר: ״למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיכם לתת להם״ (דברים יא, כא), כלומר, ימשכו ימי המשיח כמו הימים שעברו מן הבריאה עד בואו ״כימי השמים על הארץ״.
Rav Yehuda says that Shmuel says: The duration of the messianic era is like the duration of the period that runs from the day the world was created until now, i.e., the day when the Messiah will come, as it is stated: “That your days may be multiplied, and the days of your children, in the land that the Lord swore to your fathers to give them, as the days of heaven upon the earth” (Deuteronomy 11:21).
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר כִּימֵי נֹחַ עַד עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ד:ט׳} כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.

Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The duration of the messianic era is like the duration of the period that runs from the days of Noah until now, i.e., the day when the Messiah will come, as it is stated with regard to redemption: “For this is as the seas of [ki mei] Noah to me; as I have sworn that the seas of Noah shall no more go over the earth, so have I sworn that I will not be angry with you nor rebuke you” (Isaiah 54:9). The words ki mei can be understood as one word, kimei, meaning: Like the days of.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי מי נח – כמו כימי נח כחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן שנשבע ה׳ מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי כפי אותו חשבון נשבעתי מקצף עליך ומגער בך שלא אחריב את עולמי לאחר שיבא משיח עד שיכלה זה הזמן.
רב נחמן בר יצחק אמר: כימי נח עד עכשיו, עד שיבוא המשיח, שנאמר בדברי ישעיה על הגאולה: ״כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך״. (ישעיה נד, ט).
Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The duration of the messianic era is like the duration of the period that runs from the days of Noah until now, i.e., the day when the Messiah will come, as it is stated with regard to redemption: “For this is as the seas of [ki mei] Noah to me; as I have sworn that the seas of Noah shall no more go over the earth, so have I sworn that I will not be angry with you nor rebuke you” (Isaiah 54:9). The words ki mei can be understood as one word, kimei, meaning: Like the days of.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אכׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא {ישעיהו ס״ד:ג׳} עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ (אֱלֹהִים) יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבַד.

§ Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: In their prophecies with regard to redemption and the end of days, all the prophets prophesied only about the messianic era, but with regard to the World-to-Come the reward is not quantifiable, as it states: “No eye has seen it, God, aside from You, Who will do for those who await Him” (Isaiah 64:3). The Gemara notes: And this statement disagrees with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: The difference between this world and the messianic era is only with regard to servitude to foreign kingdoms alone, as they will leave Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא נתנבאו – טובה לישראל.
עין לא ראתה – דאין קץ לדבר.
(12-13) רבי אומר שלש מאות וששים וחמשה אלפים כמנין ימות החמה שנאמר כי יום נקם בלבי יום שאנקם בו מאוה״ע עכו״ם יהיה כמנין ימות החמה דכתיב שנת גאולי ושנה סתם שנת החמה משמע שהשמש שונה לנקודה שהיתה בה תחלה ויומו של קב״ה אלף שנים נמצאו שלש מאות וששים וחמשה ימים מימיו של קב״ה ואית דגרסי שלש מאות וששים וחמש שנים ותו לא ומפרשי לה הכי כי יום נקם בלבי כיום נקם של ארבעים שנה דמרגלים מה להלן שנה אחת לכל יום דכתיב יום לשנה כך שנת גאולי שנה אחת לכל יום.
מאי כי יום נקם בלבי ללבי גליתי לאיברי לא גליתי עד עכשיו כו׳ חס ושלום שיש לו לב ואיברים שהרי אינו גוף לפי שהגוף יש לו סוף וכל דבר שיש לו סוף יש לכחו סוף ואלהינו יתברך שמו ותתעלה מלכותו לעדו עד ולנצח נצחים הואיל ואין לכחו סוף שהרי נושא את העולם כולו בכחו ולא חסר כחו ולא נשתנה וכ״ש שהמוציא את כל הנמצאות מאין ונמצא שאין לכחו סוף ודאי אין לו סוף והואיל ואין לו סוף נמצא שאינו גוף וכל מקום שאתה מוצא בין בתורה בין בנביאים בין בכתובים בין בדברי רבותינו ז״ל בדברים הללו אינן כפשטן אלא דרך משל הן ודברה תורה כלשון בני אדם ופתרון הדברים הללו לפי שמחשבתו של אדם תלויה בלבו לפיכך נקראת המחשבה לב תדע שהרי נקרא הכסיל שאין בו תבונה חסר לב אבל הדיבור אינו תלוי אלא באיברים וזו היא שאמרנו ללבי גליתי שעלתה במחשבה לפני לאיברי לא גליתי שלא הוצאתי דבר זה לידי דיבור ורבי שמעון בן לקיש סבר ללבי גליתי שעלתה במחשבה לפני למלאכי השרת לא גליתי אבל לידי דיבור הוצאתיו ביני לבין עצמי אי נמי רבואתא קמ״ל דאפי׳ למלאכי השרת שאני מגלה להם סודי שלא ע״י דיבור לא גליתי להם סוד זה:
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד תלמידי חכמים ומהנה אותם בכל מה שאפשר לו דרך הערה אמרו כל הנביאים כלם לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמידי חכמים מנכסיו ועושה להם נחת רוח אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה וגו׳:
כבר בארנו שכל חכם ראוי לו להשפיע מחכמתו לזולתו דרך הערה אמרו כי דבר י״י בזה זה הלמד תורה ואינו מלמדה ויש אומרים כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק כל המזכה את חבירו לדבר מצוה ומלמדו תורה מעלה עליו הקב״ה כאלו הוא עשאו רמז לדבר ואת הנפש אשר עשו בחרן:
ב אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו בדבריהם על הגאולה ואחרית הימים, אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא יהיו דברים מעל ומעבר לזה, כאמור ״עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו״ (ישעיה סד, ג). ומעירים: ופליגא [וחלוקה דעה זו] על דעת שמואל, שאמר שמואל: אין הבדל בין העולם הזה לימות המשיח אלא לענין שעבוד מלכיות בלבד שיסור מישראל.
§ Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: In their prophecies with regard to redemption and the end of days, all the prophets prophesied only about the messianic era, but with regard to the World-to-Come the reward is not quantifiable, as it states: “No eye has seen it, God, aside from You, Who will do for those who await Him” (Isaiah 64:3). The Gemara notes: And this statement disagrees with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: The difference between this world and the messianic era is only with regard to servitude to foreign kingdoms alone, as they will leave Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַנְּבִיאִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ (א״ראָמַר רַב) במָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין שָׁם צַדִּיקִים אֵינָן עוֹמְדִין שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ז:י״ט} שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב בְּרֵישָׁא רָחוֹק וַהֲדַר קָרוֹב מַאי רָחוֹק רָחוֹק דְּמֵעִיקָּרָא וּמַאי קָרוֹב קָרוֹב דְּמֵעִיקָּרָא וּדְהַשְׁתָּא.

And Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All of the prophets prophesied their prophecies of consolation only with regard to penitents, but with regard to the reward of the completely righteous it is stated: “No eye has seen it, God, aside from You.” The Gemara notes: And the opinion expressed in this statement disagrees with the opinion of Rabbi Abbahu, who holds that penitents are superior to the righteous, as Rabbi Abbahu says that Rav says: In the place where penitents stand, even the completely righteous do not stand, as it is stated: “Peace, peace upon him who is far and him who is near” (Isaiah 57:19). Peace and greeting is extended first to him who is far, and only thereafter is peace extended to him who is near. What is the meaning of the term: “Upon him who is far”? It means: One who was initially far, i.e., the penitent. And what is the meaning of the term: “Him who is near”? It means: One who was initially near and continues to be near at present, i.e., the completely righteous individual.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

צדיקים אינן עומדין – דגדול כחן של בעלי תשובה שאין בריה יכולה לעמוד (לפניהם) [במחיצתם].
ברישא לרחוק – שנתרחק מן הקב״ה ואח״כ שב אליו בתשובה והדר שלום לקרוב מעיקרא צדיק גמור דגדול כחן של בעלי תשובה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 12]

גמ׳ שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו ברישא כו׳. ומאי קרוב דמעיקרא ודהשתא כו׳ ואמר ר׳ חייא בר אבא כו׳ ריש לקיש אמר זה עדן שלא ראתה עין מעולם כו׳ כצ״ל:
רש״י בד״ה כמו כי מי נח כו׳ כצ״ל כי ימי נח כמו ימי נח בחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן כו׳ כצ״ל:
כל הנביאים לא כו׳ ואין בין עוה״ז לעולם הבא כו׳ וכל הסוגיא מפורש פ״ה דברכות:
ועוד אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא למתן שכרם של בעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים״עין לא ראתה אלהים זולתך״. ומעירים: ופליגא [וחלוקה] דעה זו על ר׳ אבהו. שאמר ר׳ אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין שםצדיקים אינן עומדין שם, שלדעתו בעלי תשובה גדולים מצדיקים, שנאמר: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״ (ישעיה נז, יט), ברישא [בתחילה] שלום לרחוק, והדר [ואחר כך] לקרוב. מאי [מה פירוש] ״רחוק״רחוק דמעיקרא [שמתחילה], שהיה רחוק מה׳ וחזר בתשובה. ומאי [ומה פירוש] ״קרוב״קרוב דמעיקרא ודהשתא [מתחילה ועכשיו], שהוא צדיק כל ימיו.
And Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All of the prophets prophesied their prophecies of consolation only with regard to penitents, but with regard to the reward of the completely righteous it is stated: “No eye has seen it, God, aside from You.” The Gemara notes: And the opinion expressed in this statement disagrees with the opinion of Rabbi Abbahu, who holds that penitents are superior to the righteous, as Rabbi Abbahu says that Rav says: In the place where penitents stand, even the completely righteous do not stand, as it is stated: “Peace, peace upon him who is far and him who is near” (Isaiah 57:19). Peace and greeting is extended first to him who is far, and only thereafter is peace extended to him who is near. What is the meaning of the term: “Upon him who is far”? It means: One who was initially far, i.e., the penitent. And what is the meaning of the term: “Him who is near”? It means: One who was initially near and continues to be near at present, i.e., the completely righteous individual.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָרָחוֹק שֶׁהוּא רָחוֹק מֵעֲבֵירָה קָרוֹב שֶׁהוּא קָרוֹב מֵעֲבֵירָה וְנִתְרַחֵק מִמֶּנָּה.

And Rabbi Yoḥanan says: “Upon him who is far” is referring to one who is distant from transgression, the completely righteous individual. “Him who is near” is referring to one who is near to transgression and distanced himself from it, the penitent.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שהיה רחוק מן העבירה – כל ימיו דהיינו צדיק גמור.
ור׳ יוחנן אמר: ״לרחוק״ פירושו — מי שהוא רחוק מעבירה כל ימיו, והוא הצדיק. ״קרוב״שהוא קרוב מעבירה בזמן רשעותו ונתרחק ממנה כשעשה תשובה.
And Rabbi Yoḥanan says: “Upon him who is far” is referring to one who is distant from transgression, the completely righteous individual. “Him who is near” is referring to one who is near to transgression and distanced himself from it, the penitent.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וא״רוְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וּלְעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וְלִמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ.

And Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All of the prophets prophesied their prophecies of consolation only with regard to one who values wisdom and therefore marries his daughter to a Torah scholar, and to one who conducts business [perakmatya] on behalf of a Torah scholar, and to one who utilizes his wealth to benefit a Torah scholar from his property in some other way. But the prophets did not describe the extent of the reward for Torah scholars themselves, whose reward is not quantifiable, as it is stated: “No eye has seen it, God, aside from You.”
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא (מסחר) עבור תלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו. שכל השכר הטוב זה יגיע לאלה שעשו טובה לתלמיד חכם, אבל תלמידי חכמים עצמן, שכרם ״עין לא ראתה אלהים זולתך״.
And Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All of the prophets prophesied their prophecies of consolation only with regard to one who values wisdom and therefore marries his daughter to a Torah scholar, and to one who conducts business [perakmatya] on behalf of a Torah scholar, and to one who utilizes his wealth to benefit a Torah scholar from his property in some other way. But the prophets did not describe the extent of the reward for Torah scholars themselves, whose reward is not quantifiable, as it is stated: “No eye has seen it, God, aside from You.”
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מַאי עַיִן לֹא רָאָתָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה יַיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה עֵדֶן לא רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם וא״תוְאִם תֹּאמַר אָדָם הֵיכָן דָּר בַּגָּן וְאִם תֹּאמַר גַּן הוּא עֵדֶן תַּלְמוּד לוֹמַר {בראשית ב׳:י׳} וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן.:

The Gemara asks: What reward is indicated in the phrase “no eye has seen it”? Rabbi Yehoshua ben Levi says: This is wine preserved in its grapes from the six days of Creation. No person has drunk that wine and therefore no one can appreciate its quality. Reish Lakish says: This is Eden, which no eye has ever seen. And if you say: Where did Adam the first man live, if not in Eden, the answer is that he lived in the garden. And lest you say: The garden is Eden and they are indistinguishable, the verse states: “And a river emerged from Eden to irrigate the garden” (Genesis 2:10), indicating that they are two distinct places.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים מאי [מה] הוא אותו דבר ש״עין לא ראתה״? אמר ר׳ יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שאיש עדיין לא טעם ממנו ואינו יודע מה רב טובו. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר אדם הראשון היכן דר אם לא בעדן? — אינו כך, אלא דר בגן. ואם תאמר שגן הוא עדן ואין הבדל ביניהם — תלמוד לומר: ״ונהר יצא מעדן להשקות את הגן״ (בראשית ב, י), הרי ששני מקומות נבדלים הם.
The Gemara asks: What reward is indicated in the phrase “no eye has seen it”? Rabbi Yehoshua ben Levi says: This is wine preserved in its grapes from the six days of Creation. No person has drunk that wine and therefore no one can appreciate its quality. Reish Lakish says: This is Eden, which no eye has ever seen. And if you say: Where did Adam the first man live, if not in Eden, the answer is that he lived in the garden. And lest you say: The garden is Eden and they are indistinguishable, the verse states: “And a river emerged from Eden to irrigate the garden” (Genesis 2:10), indicating that they are two distinct places.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְהָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ט״ו:ל״א} כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה וּמִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת זֶה הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם ד״אדָּבָר אַחֵר כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס.

§ The mishna teaches that those who have no share in the World-to-Come include: And one who says: The Torah did not originate from Heaven. The Sages taught in a baraita that with regard to the verse: “Because he has despised the word of the Lord and has breached His commandment; that soul shall be excised; his iniquity shall be upon him” (Numbers 15:31), this is a reference to one who says: The Torah did not originate from Heaven. Alternatively, one can explain: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to an epikoros, who treats the word of God with contempt.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפיקורוס ומגלה פנים – מפורש לקמן.
תני אבימי בריה דר׳ אבהו ימות המשיח ז׳ אלפים שנה שנאמר כמשוש חתן על כלה ישיש עליך כמה ימי שמחתו של חתן ז׳ ימים אף ימי שמחתו של מקום על ישראל שבעת ימים ויומו של קב״ה אלף שנים ומשמע דלית ליה להאי תנא הך דרב קטינא: אמר ר׳ יהודה אמר רב ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו כלומר ועד ימות המשיח ולישנא דבשורתא נקט עד עכשיו למימר דהשתא אתי משיחא שנאמר כימי השמים על הארץ מאי קאמר אלימא כימי השמים על הארץ מתחילת בריאתו של עולם ועד סופו הא לא אפשר דכיון דמימשכי ימי שמיא אארעא בהדי ימות המשיח אכתי נפישי להו ימי השמים על הארץ מימות המשיח כמבריאה של עולה ועד ימות המשיח ואין לדבר תשלומים אלא הכי קאמר למען ירבו ימיכם כו׳ על האדמה כו׳ כימי השמים על הארץ כימים שיש לשמים באותה שעה על הארץ. רב נחמן בר יצחק אמר כמימי נח ועד עכשיו כלומר עד ימות המשיח שנאמר כי מי נח זאת לי כמו שפירשנו למעלה:
האומר אין תורה כו׳. היינו שבזה התורה לומר שאינה דבר ה׳ דהיינו שאינו מן השמים ואפי׳ שאומר כל כו׳ חוץ מפסוק זה כו׳ נפקא ליה נמי מדכתיב כי דבר ה׳ בלשון יחיד ולא כתיב דברי ועוד דריש מלשון דבר אפילו חוץ מקל וחומר או גזירה שוה שאינו נאמר אלא בדבור ואינו כתוב מפורש בתורה וק״ל:
ג ומעתה שבים אנו לביאור המשנה. שנינו בה שהאומר אין תורה מן השמים אין לו חלק לעולם הבא. תנו רבנן [שנו חכמים]: כוונת האמור ״כי דבר ה׳ בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה״ (במדבר טו, לא)זה האומר אין תורה מן השמים. דבר אחר: ״כי דבר ה׳ בזה״זה אפיקורוס המזלזל בדבר ה׳.
§ The mishna teaches that those who have no share in the World-to-Come include: And one who says: The Torah did not originate from Heaven. The Sages taught in a baraita that with regard to the verse: “Because he has despised the word of the Lord and has breached His commandment; that soul shall be excised; his iniquity shall be upon him” (Numbers 15:31), this is a reference to one who says: The Torah did not originate from Heaven. Alternatively, one can explain: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to an epikoros, who treats the word of God with contempt.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) ד״אדָּבָר אַחֵר כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה זֶה הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הִכָּרֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּכָּרֵת לָעוֹלָם הַבָּא מִכָּאן אָמַר רַבִּי אליעזר הַמּוֹדָעִי גהַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בְּתוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

Alternatively, one can explain: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to one who interprets the Torah inappropriately. “And has breached His commandment”; this is a reference to one who breaches the covenant of flesh, who refuses to circumcise his foreskin. “Shall be excised [hikkaret tikkaret]”; “hikkaret refers to being excised in this world, and tikkaret refers to being excised from the World-to-Come. From here Rabbi Elazar HaModa’i says: With regard to one who desecrates consecrated items, e.g., intentionally rendering them impure; and one who treats the intermediate days of the Festivals with contempt; and one who breaches the covenant of Abraham our forefather; and one who reveals aspects in the Torah that are not in accordance with halakha; and one who humiliates another in public, even if he has to his credit Torah study and good deeds, he has no share in the World-to-Come.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ברית בשר – מילה.
מכאן – מן הפסוק הזה שכתוב כי דבר ה׳ בזה (אמר ריא וכו׳ מחלל את הקדשים דמחלל קדשים ומבזה מועדות ומגלה פנים כו׳ היינו דבר ה׳ בזה) דבזיון הוא.
מפר ברית – היינו את בריתי הפר.
מועדות – חולו של מועד.
מכאן אר״א המחלל כו׳. אמפר ברית ואמגלה פנים קאי אבל המחלל הקדשים והמבזה כו׳ לאו מהאי קרא נפקא ליה ועי׳ ברמב״ם:
כי דבר ה׳ בזה זה הלומד כו׳. דלומד אפשר בשמיעה. אבל מלמדה לאחרים א״א אלא בדבור דבר ה׳ וזה שאינה מלמדה ה״ז מבזה דבר ה׳ ושאמר שאינו משגיח על המשנה היינו נמי שאינו חוזר על משנתו בדבור וק״ל:
דבר אחר: ״כי דבר ה׳ בזה״זה המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ומפרש בה פירושים של שקר. ״ואת מצותו הפר״זה המפר ברית בשר, כגון שאינו רוצה למול ערלתו. ״הכרת תכרת״ הכוונה — ״הכרת״ בעולם הזה, ״תכרת״לעולם הבא. מכאן אמר ר׳ אלעזר המודעי: המחלל את הקדשים, כגון שמטמא אותם במזיד, והמבזה את המועדות (את ימי חול המועד), והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, והמלבין פני חבירו ברבים, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, מכל מקום אין לו חלק לעולם הבא.
Alternatively, one can explain: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to one who interprets the Torah inappropriately. “And has breached His commandment”; this is a reference to one who breaches the covenant of flesh, who refuses to circumcise his foreskin. “Shall be excised [hikkaret tikkaret]”; “hikkaret refers to being excised in this world, and tikkaret refers to being excised from the World-to-Come. From here Rabbi Elazar HaModa’i says: With regard to one who desecrates consecrated items, e.g., intentionally rendering them impure; and one who treats the intermediate days of the Festivals with contempt; and one who breaches the covenant of Abraham our forefather; and one who reveals aspects in the Torah that are not in accordance with halakha; and one who humiliates another in public, even if he has to his credit Torah study and good deeds, he has no share in the World-to-Come.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) תַּנְיָא אִידַּךְ כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה זֶה הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם דוַאֲפִילּוּ אָמַר כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִפָּסוּק זֶה שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ זֶהוּ כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה וַאֲפִילּוּ אָמַר כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִדִּקְדּוּק זֶה מִקַּל וָחוֹמֶר זֶה מִגְּזֵרָה שָׁוָה זוֹ זֶה הוּא כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה.

It is taught in another baraita: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to one who says the Torah did not originate from Heaven. And even if one says the entire Torah originated from Heaven except for this verse, i.e., any one verse, claiming that the Holy One, Blessed be He, did not say it but Moses himself said it on his own, this is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.” And even if one says the entire Torah originated from Heaven except for this inference inferred by the Sages, or except for this a fortiori inference, or except for this verbal analogy, this is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.”
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דקדוק זה – חסרות ויתרות.
מק״ו ומגזירה שוה – [ושא״ל רבו גזירה שוה] לא גמר מרבו.
בד״ה מקל וחומר ומגזירה שוה כו׳ שא״ל רבו לא גמר כו׳ כצ״ל:
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: ״כי דבר ה׳ בזה״זה האומר אין תורה מן השמים. ואפילו אמר שכל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק אחד זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא, אלא משה מפי עצמו אמרו — זהו בכלל ״כי דבר ה׳ בזה״. ואפילו אמר שכל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה שדקדקו בו חכמים, או חוץ מקל וחומר זה, חוץ מגזרה שוה זוזה הוא ״כי דבר ה׳ בזה״.
It is taught in another baraita: “Because he has despised the word of the Lord”; this is a reference to one who says the Torah did not originate from Heaven. And even if one says the entire Torah originated from Heaven except for this verse, i.e., any one verse, claiming that the Holy One, Blessed be He, did not say it but Moses himself said it on his own, this is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.” And even if one says the entire Torah originated from Heaven except for this inference inferred by the Sages, or except for this a fortiori inference, or except for this verbal analogy, this is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.”
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ זֶה הוּא דְּבַר ה׳ בָּזָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כׇּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמִּשְׁנָה ר׳רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר הכׇּל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק.

It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: With regard to one who studies Torah and does not teach it to others, this person is included in the category of: “He has despised the word of the Lord,” as his conduct indicates that he does not consider the word of God significant enough to teach others. Rabbi Natan says: Anyone who does not pay the requisite attention to the Mishna and does not consider it essential halakha is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.” Rabbi Nehorai says: Anyone for whom it is possible to engage in Torah study and who nevertheless does not engage in its study is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.”
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

המשנה – זה שעושה כמו שאינה עיקר.
אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה״ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכות בלבד הילכך על כרחיך הנך חידושי כולהו דכתיבי בקראי לעה״ב כתיבי. מאי עין לא ראתה זה יין המשומר בענביו כו׳ וכבר פירשנוהו בתחילת הפרק:
אמר ר׳ אבהו מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינן עומדין לפי שצער בעלי תשובה שצריכין לכבוש את יצרן גדול משל צדיקים גמורים שלא הורגלו בעבירה ואין להם צער לכבוש את יצרן:
פיסקא האומר אין תורה מן השמים. ת״ר כי דבר ה׳ בזה משמע אפילו דיבור אחד זה האומר אין תורה מן השמים אפילו מקצת ואע״פ שלא אמר כל התורה. ד״א כי דבר ה׳ בזה זה אפיקורוס ולקמן מפרש מאי היא. ואת מצותו הפר זה המפר בריתו של אברהם אבינו והיינו מצות מילה כגון שהיה ערל ולא מל את עצמו. הכרת תכרת הכרת בעה״ז תכרת לעה״ב שאין עומד לתחיית המתים ונמצא נכרת מן העה״ב שהרי ביארנו שאין אדם מגיע לחיי העה״ב אלא ע״י תחיית המתים. מכאן אמר רבי אלעזר המודעי המחלל את הקדשים בדברים שנאמר בהן חילול כגון טמא שאכל את התרומה והמבזה את הקדשים שנוהג בהן מנהג בזיון והמבזה את המועדות והמפר ברית של אברהם אבינו אעפ״י שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעה״ב דכולהו הני דאית בהו בזיון בכלל כי דבר ה׳ בזה נינהו והמפר בריתו של אברהם אבינו היינו ואת מצותו הפר וכתיב הכרת תכרת ודרשינן הכרת בעה״ז תכרת לעולם הבא ואי בשאין בידו תורה ומעשים טובים מאי קמ״ל אלא לאו אעפ״י שיש בידו תורה ומעשים טובים ואמר רחמנא תכרת לעה״ב. תניא אידך כי דבר ה׳ בזה זה האומר אין תורה מן השמים אפילו אמר כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה כגון דבר הלמד מחסרות ויתרות חוץ מק״ו זה שאמר לו רבו מג״ש זו זהו כי דבר ה׳ בזה:
תניא היה ר׳ מאיר אומר כו׳ ר׳ נתן אומר כל שאינו משגיח על המשנה ועושה אותה כמי שאינה עיקר. ר׳ ישמעאל אומר זה המבזה דיבור שנאמר לו למשה באזני כל ישראל בסיני והיינו אנכי ולא יהיה לך וה״ד כי דבר ה׳ בזה הנך דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה ומסתמא האי כי דבר ה׳ אעכו״ם קאי דחמיר טפי ואית דאמרי משום דאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום.
תניא [שנויה ברייתא], היה ר׳ מאיר אומר: הלומד תורה ואינו מלמדה לאחרים — זה הוא ״דבר ה׳ בזה״, שמראה שאינה חשובה בעיניו עד כדי שראויה היא שילמדה לאחרים. ר׳ נתן אומר: כל מי שאינו משגיח על המשנה ואינו סבור שהיא עיקר ההלכה, בו נאמר ״כי דבר ה׳ בזה״. ר׳ נהוראי אומר: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה הריהו בכלל ״כי דבר ה׳ בזה״.
It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: With regard to one who studies Torah and does not teach it to others, this person is included in the category of: “He has despised the word of the Lord,” as his conduct indicates that he does not consider the word of God significant enough to teach others. Rabbi Natan says: Anyone who does not pay the requisite attention to the Mishna and does not consider it essential halakha is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.” Rabbi Nehorai says: Anyone for whom it is possible to engage in Torah study and who nevertheless does not engage in its study is included in the category of: “Because he has despised the word of the Lord.”
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר זֶה הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה1 מַאי מַשְׁמָעָה דְּתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה זֶה הַמְבַזֶּה דִּבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי {שמות כ׳:ב׳-ד׳} אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְגוֹ׳.

Rabbi Yishmael says: This verse: “Because he has despised the word of the Lord,” is a reference to an idol worshipper. The Gemara asks: From where in the verse is this inferred? The Gemara explains: It is derived from a verse, as the school of Rabbi Yishmael taught: “Because he has despised the word [devar] of the Lord”; this is a reference to one who treats with contempt a statement [dibbur] that was stated to Moses at Sinai and heard by all of the Jewish people: “I am the Lord your God…You shall have no other gods beside me” (Exodus 20:2–3).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זה העובד ע״ז – היינו דבר ה׳ דבור שדבר הקב״ה בעצמו לישראל דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.
ר׳ ישמעאל אומר: זה העובד עבודה זרה. ושואלים: מאי [מה] משמעה? כלומר, כיצד דורש הוא מכתוב זה הלכה זו דווקא? ומסבירים: דתנא דבי [ששנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: מה שנאמר ״כי דבר ה׳ בזה״זה המבזה דבור שנאמר לו למשה מסיני ושמעוהו כל ישראל: ״אנכי ה׳ אלהיך... לא יהיה לך אלהים אחרים על פני״ (שמות כ, ב-ג).
Rabbi Yishmael says: This verse: “Because he has despised the word of the Lord,” is a reference to an idol worshipper. The Gemara asks: From where in the verse is this inferred? The Gemara explains: It is derived from a verse, as the school of Rabbi Yishmael taught: “Because he has despised the word [devar] of the Lord”; this is a reference to one who treats with contempt a statement [dibbur] that was stated to Moses at Sinai and heard by all of the Jewish people: “I am the Lord your God…You shall have no other gods beside me” (Exodus 20:2–3).
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר כׇּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיּוֹלֶדֶת וְקוֹבֶרֶת.

Apropos Torah study, Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: Anyone who studies Torah and does not review it is comparable to a person who sows and does not reap. Rabbi Yehoshua says: Anyone who studies Torah and causes himself to forget it is similar to a woman who gives birth and buries her newborn child.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חוזר – לשנותה.
כל הלומד תורה כו׳. דרך הלומד הוא השומע מפי אחרים ומלמדה מפיו בדברו לאחרים וז״ש דבר ה׳ בזה כי השמיעה לא בזה אבל דבורו בדבר ה׳ לאחרים בזה ומ״ד כל מי שאינו משגיח כו׳ כי המשנה היא פירושה של תורה שבכתב וזה שאינו משגיח בפירושה שהיא המשנה הרי הוא מבזה דבר ה׳ ומ״ד כל שאפשר כו׳ כיון שאפשר לו לעסוק ואינו עוסק בה אלא בדברים בטלים הרי הוא מבזה דבר ה׳ לגבי דברים בטלים וק״ל:
הלומד ואינו חוזר כו׳. כי הלומד תורה ואינו חוזר עליה תחלת פעולתו הוא ללא יועיל לו ולאין תכלית וכן הוא פעולת הזורע ואינו קוצר דתחלת פעולתו שלמד לריק הוא ושאמר כל הלומד תורה ומשכחה כו׳ עד״ז שהרי תחלת פעולתו כלא היה מעולם הוא כיון ששכחה כן היא האשה שיולדת וקוברת דתחלת פעולתו של ולד כלא היה מעולם וע״פ מ״ש שהמת משתכח מן הלב:
אגב הזכרת חשיבות לימוד התורה מביאים שר׳ יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה הריהו דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. ר׳ יהושע אומר: כל הלומד תורה ומשכחה הריהו דומה לאשה שיולדת ואחר כך קוברת.
Apropos Torah study, Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: Anyone who studies Torah and does not review it is comparable to a person who sows and does not reap. Rabbi Yehoshua says: Anyone who studies Torah and causes himself to forget it is similar to a woman who gives birth and buries her newborn child.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר

Rabbi Akiva says:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ עקיבא אומר:
Rabbi Akiva says:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין צט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סנהדרין צט., רי"ף סנהדרין צט. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין צט., רש"י סנהדרין צט., רמ"ה סנהדרין צט., בית הבחירה למאירי סנהדרין צט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין צט., מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין צט., פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין צט., אסופת מאמרים סנהדרין צט.

Sanhedrin 99a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sanhedrin 99a, Rif by Bavli Sanhedrin 99a, Collected from HeArukh Sanhedrin 99a, Rashi Sanhedrin 99a, Ramah Sanhedrin 99a, Meiri Sanhedrin 99a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 99a, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 99a, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 99a, Collected Articles Sanhedrin 99a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144