×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״ה.גמרא
;?!
אָ
וְהָכְתִיב {ויקרא י״ב:ד׳} בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע אלְרַבּוֹת הַתְּרוּמָה אֶלָּא קְרָא מִילֵּי מִילֵּי קָא חָשֵׁיב. וּתְלָתָא קְרָאֵי בִּתְרוּמָה לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי מֵעַד אֲשֶׁר יִטְהָר לָא הֲוָה יָדַעְנָא בְּמַאי כְּתַב רַחֲמָנָא וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ ה״מהָנֵי מִילֵּי דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה אֲבָל דְּבַר כַּפָּרָה אֵימָא עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה כְּתַב רַחֲמָנָא עַד מְלֹאת. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עַד מְלֹאת הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בְּלֹא טְבִילָה כְּתַב רַחֲמָנָא עַד אֲשֶׁר יִטְהָר. וּלְהָךְ תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּתַנָּא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר בְּזָב בַּעַל ג׳שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת וּבִמְצוֹרָע מוּחְלָט הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְהַאי עַד אֲשֶׁר יִטְהָר עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה תְּרֵי קְרָאֵי בְּקָדָשִׁים ל״ללְמָה לִי. צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּיוֹלֶדֶת מִשּׁוּם דִּמְרוּבָּה טוּמְאָתָהּ אֲבָל בְּזָב אֵימָא לָא וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָב דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֲבָל יוֹלֶדֶת אֵימָא לָא צְרִיכָא. {ויקרא י״א:ל״ב} בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב לְמָה לִי א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא בלִנְגִיעָה. דְּתַנְיָא וְטָמֵא יָכוֹל לַכֹּל ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְטָהֵר אִי וְטָהֵר יָכוֹל לַכֹּל ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְטָמֵא הָא כֵּיצַד כָּאן לְמַעֲשֵׂר גכָּאן לִתְרוּמָה. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דַּחֲמִירָא אֲכִילָה דִתְרוּמָה מֵאֲכִילָה דְמַעֲשֵׂר ה״נהָכִי נָמֵי חֲמִירָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מִנְּגִיעָה דְמַעֲשֵׂר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מֵהָכָא נָפְקָא {ויקרא י״ב:ד׳} בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע אַזְהָרָה לָאוֹכֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא מַקִּישׁ קֹדֶשׁ לַמִּקְדָּשׁ מָה מִקְדָּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה אַף קֹדֶשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה וּבִנְגִיעָה נְטִילַת נְשָׁמָה לֵיכָּא. וְהַאי דְּאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה הָכִי קָאָמַר נְגִיעָה כַּאֲכִילָה.: פְּצוּעַ דַּכָּא וְכוּ׳.: מַאן תַּנָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי מֵאִיר שָׁאנֵי הָכָא שֶׁכְּבָר אָכְלָה. ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁכְּבָר אָכְלָה לָא אָמְרִינַן דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֵת בַּעְלָהּ תֹּאכַל שֶׁכְּבָר אָכְלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן הָתָם פָּקַע קִנְיָינֵיהּ הָכָא לָא פָּקַע קִנְיָינֵיהּ.: אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ.: תָּנוּ רַבָּנַן דאֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא כׇּל שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן ואפי׳וַאֲפִילּוּ נִיקְּבוּ וַאֲפִילּוּ נִמּוֹקוּ וַאֲפִילּוּ חָסְרוּ אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת אֵינוֹ אֶלָּא סְרִיס חַמָּה וְכָשֵׁר. סְרִיס חַמָּה ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא הֲרֵי הוּא כִּסְרִיס חַמָּה וְכָשֵׁר. וְנִיקַּב לָא מוֹלֵיד וְהָא הָהוּא גַּבְרָא דִּסְלֵיק לְדִיקְלָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
והכתיב בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה – אע״ג דבנות מגע תרומה נינהו האי לא תגע באכילה איירי כדאמר בסמוך דלא תגע אזהרה לאוכל ותימה דלמה לי קרא הא אזהרה דתרומה נפקא לן מאיש איש מזרע אהרן ומיהו מצינו למימר דאיצטריך למכתב נמי גבי יולדת משום דהותרה מכללה כדאמר בסמוך אבל קשה דהך דרשא לא אתיא לא כריש לקיש ולא כרבי יוחנן דבפרק כל הפסולין (זבחים לג: ושם) דריש ר״ל לא תגע אזהרה לטמא שאכל את הקדש ומדאפקי׳ בלשון נגיעה מפיק אזהרה לנוגע בקדש ומרבויא דבכל אזהרה לאוכל לפני זריקה ולאזהרה לאוכל תרומה לא מוקי לה כלל אלא מפיק לה מאיש איש ור׳ יוחנן מוקי לא תגע אזהרה לנוגע בתרומה אבל לאוכל לא מוקי ותירץ ה״ר אפרים דהכא דמוקי לה אזהרה לאוכל תרומה היינו למאן דמוקי קרא דאיש איש מזרע אהרן בזב בעל שלש ראיות ועד אשר יטהר עד דמייתי כפרה ולקדש כדאמר בסמוך וא״כ אזהרה לאוכל תרומה לא נפקא אלא מהכא ואע״ג דהכא פריך למאן דמוקי ההוא קרא בזב בעל שתי ראיות מ״מ פריך שפיר דהא איכא מאן דמוקי לה בתרומה אע״ג דגיורת ושפחה לאו בנות מיכל תרומה נינהו ואע״ג דבקדשים מצריך תרי קראי חד בזב וחד ביולדת גבי תרומה לא צריך כיון דכבר חזינן דבאכילת קדש זב ויולדת שוין ועוי״ל דתרומה דלא תליא בכפרה לא בעי תרי קראי לזב ויולדת אלא דוקא לקדש שצריך להמתין אכפרה. דאי מעד אשר יטהר לא ידענא במאי – אי יטהר בטבילה לחודה אי בהערב שמש כתב רחמנא ובא השמש וטהר בתר כי אם רחץ בשרו במים לאורויי דעד אשר יטהר דלעיל בטבילה והערב שמש קאמר ואי כתב רחמנא עד מלאת דהיינו נמי הערב שמש ה״א דבלא טבילה קאמר דבכולה פרשתא לא כתיב התם טבילה כתב רחמנא עד אשר יטהר דמשמע טבילה כדמפרשי קראי בתריה ואי כתב רחמנא ובא השמש ולא כתב עד מלאת הוה אמינא ה״מ דלאו בר כפרה וליכא למימר נמי דלכתוב ובא השמש ועד מלאת דעד אשר יטהר איצטריך לאזהרה לטבול יום דלאו בר כפרה ואי כתב רחמנא עד אשר יטהר ועד מלאת ולא כתב ובא השמש הוה אמינא דעד אשר יטהר בטבילה לחודה במידי דלאו בר כפרה והערב שמש במידי דבר כפרה כתב רחמנא ובא השמש א״נ ובא השמש וטהר איצטריך לטהר יומא כדאיתא בריש ברכות (דף ב.). נגיעה דתרומה מהכא נפקא – תימה לר״י כיון דמהכא נפקא אם כן תקשה לן כדמעיקרא במים יובא וטמא עד הערב וטהר למה לי ועוד דבפ׳ אלו הן הלוקין (מכות דף יד:) משמע דהך ברייתא דמוקמינן הכא לנגיעת תרומה דבקודש מיירי דמייתי מינה סייעתא לריש לקיש דמוקי האי קרא דבכל קדש לא תגע לאכילה דקדש ונגיעה דקדש ונראה לר״י דה״נ בקדשים מיתוקמא ואתא לשנויי דלא נימא ואיפוך אנא דכי היכי דגבי קדש החמיר בנגיעה כבאכילה הכי נמי גבי תרומה. כרות שפכה כל שנכרת הגיד – תימה לר״י דאמאי נקט פציעה בביצים וכריתה בגיד הא אמרי׳ בגמרא פצוע בכולן דכא בכולן כרות בכולן ואמר ר״י דמשום דגיד על ידי כריתה שופך דבלא כריתה מקלח נקט כרות שפכה בגיד.
ניקבו – וה״ה אפילו אחת מהן.
שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר – תימה דהא אמר מר כל שנפצעו ביציו ואפילו אחת מהן וליכא למימר דהכא בידי שמים דאם כן אפילו שניהן נמי כדאמרינן בסמוך גבי פצוע דכשר בידי שמים ומסתמא הוא הדין כרות ועוד דבידי אדם נמי הא חזינן כמה בני אדם שכורתין מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר לומר צא וחזר על בניהם מאין הם ואמר רבינו תם דיש לחלק בין ניטלה הביצה לפציעה דכשניטלה לגמרי מוליד מידי דהוה אניטול הטחול (חולין דף נה.) דכשרה וניקב בסומכיה טריפה והא דאמר לקמן בין שנכרתו ביצים בין חוטי ביצים היינו דוקא שניהן אבל נכרת אחת מן הביצים כשר ואף אם תמצי לומר דר׳ ישמעאל לפלוגי אתנא קמא אתי הלכתא כוותיה כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה דהוה סמכא כדאמר בהחולץ (לעיל מב:) ממתני׳ דכרמא הדר ביה ובירושלמי נמי משמע דהלכה דכשר אבל משמע דאין מוליד דא״ר זירא שמעתי שהלכה כרבי ישמעאל ואמר נמי שמואל התם אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו א״ר יודן בר חנינא ובלבד שלימין אר״י שיש לפרש בתרי גווני כלומר דוקא שנטלה האחת והאחת שלימה כשר אבל נפצעה אפילו אחת גרע טפי כדפי׳ אבל יותר נראה לר״י לפרש שהם שתי תיבות ובלבד בשל ימין וחומרא גדולה וטוב להזהיר לרופאים לחתוך של שמאל אם אפשר ומסיים דעובדא הוה קמיה דרבי אמי א״ל אין כרתי את שריי ליה אלא הוי ידעה דלא מוליד משמע דלכולהו הלכה כרבי ישמעאל דמכשר ומשמע התם מתוך המסקנא דאיירי בידי אדם.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144